אחרי שעשינו כבר לפני 3 שנים את המסלול ה”רגיל” החלטנו לחזור לאיזור אחר של האלפים הצרפתים. בחרנו את גרנובל כמרכז לכוכב כי ראיתי שיש הרבה מה לעשות באיוזר, והכי חשוב – הגיוון שהתאים לנו מבחינת התאמת התוכנית למזג האוויר. בפועל – זה עבד מצוין וכך לפי התחזית של כל יום כיוונו להיכן ניסע הפעם.

הלינה היתה לא ממש בגרנובל (אנחנו שונאים ערים גדולות ) אלא בפונטיין הצמודה לה מצפון וטוב שכך – בדיעבד הבעל נכנס יום אחד עם הבנים לגרנובל וחזר לדווח שבכל צומת עומדים פליטים מסוריה ומקבצים נדבות והתחושה לא נעימה בעיר. מעבר לכך העיר עצמה פקוקה וגם די מכוערת (המיקום שלה מדהים בין כל רכסי ההרים אבל זו עיר די מתועשת). לנו בטירה מהמאה ה 15, בדירה מהממת, מול פארק LA POYA הירוק הנמצא בשולי הורקורס עם משטחי דשא, גן שעשועים ומיני סקייט פארק. בקיצור מקום מושלם במיקום מושלם.

סה”כ החופשה היתה ל 6 ימים, נטו חמישה ימי טיול.

הגענו בטיסת איזיג'ט לג'נבה ומשם בנסיעה די ארוכה בגלל הפקקים לגרנובל אליה הגענו בשעת לילה מאוחרת.

למחרת יצאנו לקניות זריזות (יש 3 סופרים קרובים לדירה) ושמנו פעמינו אל פארק אקרינס – הפארק הגדול בצרפת. נסענו אל העיירה LA GRAVE ומשם אל אגם PONTET. הדרך לאגם עוברת בתוך מרבדי פריחה משגעים אל מול הרכס המושלג. מהחניה יש עליה קלה של כ 10 דקות לאגם, ומשם שביל מקיף את האגם. ניתן גם לטפס מעט מעל האגם לנקודת תצפית גבוהה יותר. סה”כ שהינו במקום כשעה וחצי.

כל הדרך עד ללה גרב היתה מהממת ביופיה. מכיוון שהגענו בתקופה של הרבה גשמים היו מפלים מכל עבר. כל המפלים שראינו בטיול זרמו בעוצמה מירבית מה שהוסיף לחוויה. בנוסף ראינו chamois בצידי הדרך (עז הרים).

משם המשכנו אל מרפסת תצפית, יותר נכון קרש עץ תלוי בין שמיים וארץ. לא לסובלים מפחד גבהים… מיקום מדהים אל מול קרחון La Meije. הגעה - le chazellet.

קרחון לה מייז'

משם חזרנו לכיוון VENOSC השוכנת בעמק הסמוך. בדרך מצאנו מפל מדהים שאפילו לא היה בתוכנית. טיפוס תלול אבל קצר הביא אותנו קרוב אליו. העוצמה היתה אדירה, הרגשנו כאילו יורד עלינו גשם…

בעמק הסמוך עשינו שני מסלולי הליכה קצרים לשני מפלים cascade de la muzelle ו cascade de la pisse. למתלבטים בין השניים השני יפה יותר וקרוב יותר. שני המסלולים קצרים מאוד .המסלול ללה מוזל עובר בכפרון קטן וציורי ואילו ליד מפל לה פיס יש מסעדה טובה – אכלנו שם ארוחת ערב טובה וחזרנו עייפים לפונטיין. בתקופה הזו של השנה השמש שוקעת אחרי 9 מה שאיפשר לנו לטייל עד מאוחר גם בימים בהם יצאנו מאוחר מהדירה בבוקר….

.

מקום הלינה שלנו – טירה יפהפיה:

TEMPOLOGIS CHATEAU DE LA ROCHETTE

FONTAINE

ום 2-

תחזית ליום שמש שני ואחרון… התכנון היה לבצע מסלול הליכה של יום שלם. לפי קריאה על המסלול מראש הבנתי שהמסלול אמור להיות פתוח באמצע יוני , בפועל – המסלול היה מושלג בחלקו ולא ניתן היה לבצע את כולו. עשינו מסלול של כשעתיים וחצי הכולל עלייה עד לנקודה בה כבר המסלול היה מושלג כולו וחזרה לכיוון 2 אגמים יפים אותם הקפנו. המסלול יצא מהפס . Col de la Croix de Fer

בדיעבד למסלול של יום שלם היה עדיף ללכת על מסלול הרומנש שסמוך ללה גרב כי הוא נמוך יותר בגובה וללא שלג בעונה הזו. מצד שני לחזור שוב לאותו איזור היה מיותר והנופים באיזור של היום היו מדהימים ושונים מהנופים של לה גרב, כך שאני שמחה שלא ידעתי מראש שהמסלול יהיה חסום Smile לאחר סיום המסלול נסענו לפארק ורקורס אל מגלשות ההרים ב AUTRANS שפתוחות רק בסופ”ש בעונה זו.

ן

ן

יום שלישי נפתח לפי התחזית בגשם. אנחנו מתארגנים באיטיות מוגזמת הבוקר, ועוד צריכים לבקר בסניף דקטלון אחר שהנעליים של הקטנה הכזיבו (אחת הקניות הגרועות שעשיתי, נעל של טימברלנד על הפנים...). אנחנו פונים לסניף דקטלון מדרום אלינו, נתקלים בפקק מטורף, חוזרים צפונה שם מאתרים במפה עוד סניף, מגיעים אליו ו… הסניף סגור. עוברים דירה והחדש טרם נפתח. מוותרים על רכישת הנעליים להיום וכבר 12:00 בצהריים. ואז יוצאת השמש והכל מתבהר. מיד משנים תוכניות- במקום מערת שורנש ששמרנו ליום גשום פונים צפונה אל פארק שרטרוז. רצינו לעבור בדרך בפארק החבלים INDIAN FOREST אולם בשל הנסיעה לדקתלון אנחנו כבר רחוקים משם. מבטיחים לילדים שנעשה מאמץ לשלב את פארק החבלים בחזור (פתוח עד 18:00) ויוצאים לכיוון סנט מם אל מסלול ההליכה של המפלים. הדרך לשם עוברת בנופי השרטרוז המהממים. הכל ירוק, כפרים קטנים, בתים ציוריים, פרות, עזים כבשים וסוסים. אנחנו נוסעים בכביש המערבי ואז חותכים לכיוון המרכזי דרך כביש נופי מקסים D520C. מגיעים לתחילת המסלול. החניה בחינם, אין דמי כניסה אין גם נפש חיה… מתחילים ללכת במסלול ה”ירוק” (הוא לא באמת מסומן בירוק אלא בצהוב). הטיפוס קצת מפרך אבל לא נורא ארוך. יש גם קצת בוץ מהגשם שמקשה על הטיפוס. כעקרון המסלול משמאל יותר תלול מהמסלול מימין, שכל אחד יעשה את החשבון שלו במה מתאים לו לטפס ובמה לרדת… מגיעים אל מתחת למפל הגדול – מקסים, פשוט מקסים, וממשיכים בירידה בחזרה לרכב. לאחר זמן קצר יש פיצול ושביל המוביל ימינה אל נקודת תצפית. כעשר דקות הליכה קלה אל מרגלות מפל נוסף – כדאי לא להחמיץ. משם השביל יורד בקלות ובמתינות אל הרכב. עשינו את הסיבוב כולל הפסקות בשעתיים וחצי.

מי שרוצה לעשות את המסלול בדרך הכי קלה- שיעלה מימין עד הגשר ויחזור באותה הדרך. מהגשר יש עוד עלייה תלולה אם כי לא ארוכה כדי להתחבר לגדה השמאלית ואז ירידה תלולה יחסית.

מגיעים לרכב, אוכלים משהו וחשבון זריז בבדיקה של ה GPS מראה שלא נספיק להגיע אל פארק החבלים לפחות שעה לפני הסגירה. מוותרים על הפארק וחוזרים לכיוון גרנובל. בדרך חזרה ישנו שילוט לעלייה אל CHARMANT SOM. הכביש מטפס בנופים יפים עד לנקודה מדהימה ביופיה. עוצרים במגרש החנייה הרחב, יש כאן מסעדה, והנוף פשוט משגע. מסלול הליכה של 40 דקות מוביל לפסגה. ויתרנו עליו והלכנו לשני המסלולים האחרים. אחד קצרצר פונה שמאלה לנק תצפית מדהימה של צוקים. והשני מתחיל בטיפוס לפסגה אבל מיד חותך ימינה לפסגונת קטנה מימין. כל הזמן הזה מלווה אותנו כלב רועים שחור מהמם ובפיו מקל. הוא מניח את המקל לפנינו ומתרחק, מסמן לנו לזרוק אותו ותופס אותו באוויר. ככה לאורך כל הדרך… הילדים הוקסמו מהמקום, מהמשחק עם הכלב, ונאלצו להודות שהמקום מוצלח יותר מפארק החבלים שהתפספס Smile

הילדים לא רצו לעזוב את הכלב, רצו שניקח אותו איתנו laugh.. היתי צריכה לשכנע אותם שטוב לו במקום הזה. איך שנכנסנו לאוטו הכלב כבר ניגש לשני מטיילים שהגיעו לקבל מנת ליטופים גדולה blush

מספיקים לחזור מוקדם מספיק כדי להכנס לדקתלון הראשון ולקנות לילדה נעלי הליכה נורמליות.

ארוחת ערב מומלצת – מסעדת wok d'asie מצפון לגרנובל. בופה משובח אסיאתי.

יום רביעי לפני אחרון. התחזית גשם לסירוגין. פונים דרומה אל חלקו הדרומי יותר של הורקורס. במקור תכננתי לעשות מסלול הליכה ל PAS DE L'AGUIELLE אבל לאף אחד אין יותר מדי כח למסלול קשה מדי, אז מחפשים משהו קליל יותר. מגיעים ל ALPAGE DU SERPATON – מסלול קליל בנוף שהיה אמור להיות משגע אם לא היו עננים שמכסים את כל הנוף… עדיין מבין לעננים מבצבצים קצת ההרים. אנחנו מתחילים ללכת במסלול – דרך רחבה ונוחה , עד שאנחנו נכנסים לתוך ענן. ההליכה עדיין יפה – עדר פרות לבנות עונדות פעמונים שמצלצליים צלצול נעים, מרבדי פרחים, וההרים מרחוק – הכל כל כך ציורי. מהצד השני אמור להפתח נוף יפה אבל הענן מכסה הכל, כך שראין טעם להמשיך. חוזרים למכונית וממשיכים בנסיעה.

משמורת הורקורס פונים מזרחה אל אגם MONTEYNARD. אגם יפהפה המתפצל בדרומו לשתי “זרועות”. מעל כל זרוע הקימו גשר תלוי. ניתן לבצע הקפה שלמה עם שני הגשרים במסלול הליכה של יום מלא, או שניתן להגיע נקודתית לכל אחד מהגשרים ולבצע מסלול קצר אליו. המרחק ברכב בין שני הגשרים הוא של כ 45 דקות נסיעה. נוסעים אל הגשר הראשון מעל נהר ה EBRON . החניה נמצאת מיד לאחר הגשר למכוניות שעובר מעל נקודה יפהפיה -כדאי לחזור ברגל ולצלם. אנחנו חונים ומצלמים. יורד גשם קל שלא חממש עושה חשק לצאת ולטייל בו ועוד ביער הבוצי, אבל אנחנו לא מוותריםפ. חונים בצמוד לגשר מימין וממשיכים מרחק קצר של כ 200 מטר עם הכביש ברגל (זהירות אין שוליים רחבים ללכת בהם) עד שרואים את הכניסה למסלול משמאל. המסלול לא ארוך (כ 20 דקות הליכה לכיוון) , עובר ביער ועוצר בנקודת תצפית אחת בחצי הדרך (לא מאוד מרשימה). המסלול בוצי וחלקלק מאוד ואנחנו הולכים באיטיות ובזהירות… עד שמגיעים לגשר. הנוף מקסים. המים בצבע טורקיז משגע והגשם אפילו פסק לכבודנו. עוברים לצידו השני, וחוזרים באותה הדרך. נכנסים לרכב ומתחילים את ההקפה לכיוון הגשר השני. יש צורך לחצות את הזרוע השניה (ה DRAC) והגשר הכי קרוב מרוחק מאוד. לבסוף אנחנו מגיעים לגשר צר ברוחב המכונית שלנו ועוד כמה ס”מ מכל צד…. קצת מפחיד אבל עוברים בהצלחה לןצד השני. בינתיים השמש יוצאת והנוף מסביב כל כך יפה. מגיעים אל הגשר השני ולאור השעה המאוחרת והתוכנית לשייט קיאקים באגם אנחנו מוותרים על מסלול ההליכה השני אליו. את הגשר הזה רואים מהדרך בניגוד לראשון. ממשיכים אל המרכז הימי שעל האגם ואיך שמגיעים מתחיל מבול שוטף!!! מתבאסים אבל לאור תהפוכות מזג האוויר היום מחליטים לאכול בינתיים ולהמתין לצאת השמש.

גשר צר מאוד...

ההמתנה משתלמת לאחר כחצי שעה השמש יוצאת. האנשים במרכז הימי פשוט מקסימים. אמרו שהמקום נסגר ב 19:00 אבל אם ניקח קיאקים יחכו איתנו עד שנסיים. כמו כן אנחנו מתלבטים לגבי החתירה – לא רוצים לעשות הלוך חזור מול הזרם, אז הם מציעים שיחזרו לקחת אותנו בסירת המנוע תמורת תשלום נוסף הגיוני בהחלט. הם מציידים אותנו בחליפות, חגורות הצלה, מעילי גשם ותיק נגד מים. כל הציוד נראה במצב מצוין. אנו עולים על הקיאקים ומתחילים לחתור עם הזרם לעבר הגשר על ה DRAC – אם לא עברנו מעליו לפחות נעבור מתחתיו. אנו מסכמים שלאחר כ 45 דקות עד שעה יאספו אותנו – הם מורים לנו להגיע לגשר ולעבור אותו ולהיכן שנגיע משם יאספו אותנו. מתחילים לחתור – התתחלה קצת קשה יותר היכן שהאגם רחב אך ככל שנהיה צר יותר כך הזרם לוקח אותנו והחתירה קלה יותר. אנו מגיעים לגשר, עוברים מתחתיו וממשיכים הלאה. כאן כבר נהיה צר יותר , הזרם והרוח מתחזקים, והנוף משגע. אנו ממשיכים עוד כעשר דקות לאחר הגשר עד ששוימעים את סירת המנוע באה לאסוף אותנו. סהכ חתרנו כ 4 ק”מ. הקיאקים נקשרים מאחור ואנו עולים לסירה ובחזרה.

ממליצה בחום על המקום – גם מקצוענים, גם מחירים הגיוניים וגם יחס חם.

יש להם לא רק קיאקים אלא גם מפרשיות, הוביקאט ושלל אמצעי שייט…

https://www.nautic-monteynard.com/location

לקינוח יש בצמוד גן שעשועים עם רשתת קורי עכביש מטורפת, כמעט חטפנו התקף לב כשראינו איפה הילדים Razz

יום חמישי ואחרון. גם ביום לפי התחזית גשם. רק שהיום הוא כמעט ולא פוסק. גשם גשם גשם… שמרנו את מערת שורנש ליום הזה כי הכי הגיוני שבגשם נלך למערה. מצד שני המערה נמצאת בפארק ורקורס היפה עם הקניונים שבו ומרגישים קצת פספוס לנסוע כאן בערפל ובגשם ודי להחמיץ את הנוף. ועדיין – אם יש יום שכולו גשם. יום קודם אנו מגלים שיש כנראה פארק חבלים ממש סמוךף למגלשות ההרים באוטראנס. אומרים לילדים שאם יהיה בהיר נלך… לצערנו ולצערם הגשם לא מאפשר. יצאנו מפונטייחן ישירות אל המערה. הדרך מטפסת בשמורה הירוקה והיפה למעלה, אל גב הרכס, ואז יורדת לכיוון שורנש בדרך יפהפיה העוברת בקניון מקסים. הערפל די מפריע ליהנות מהנוף. מגיעים למערה בגשם שוטף, קונים כרטיסים, ויש הליכה של כעשר דקות לכניסה למערה. מתלבשים חם (במערה היה ממש קר, כשיצאנו היה בחוץ 11 מעלות והרגיש ממש חם..). מגיעים בדיוק לסיור המודרך (יש לוודא שעות מראש באתר) ונכנסים פנימה. המערה יפה מאוד ושונה משאר המערות הרגילות בגלל צורת הנטיפים שהם דקים דקים כמו ספגטי…. הסיור שלנו לא מגיע לאחד האיזורים במערה כי כל הלילה ירד גשם והמערה הוצפה בחלקה. המדריך מציין שהפעם האחרונה שזה קרה היתה לפני שנתיים. בכל אופן החלק שפסחנו אליו הוא לא החלק היפה ביותר המערה. המערה שוצפת מים שזורמים בה בעוצמה רבה. אורך הסיור כשעה והוא מסתיים במופע אורקולי מקסים. באחד הטיפים קראתי שמוקרנות חיות על קירות המערה וחיכינו לחלק הזה שלא הגיע… כנראה יש כמה גרסאות למופע. עוד מגיעים לאקווריומים בהם חיות סלמנדרות עיוורות. ספציפית את אלו הביאו ממזרח אירופה, חלק מהעניין הוא כדי לשמרן. 

מסיימים את הסיור, עדיין גשום. יש כאן מסלול הליכה למפל אבל בגשם השוטף לאף אחד אין כח ללכת לשם. חוזרים לרכב ונוסעים לבתים התלויים. PONT EN ROYANS. מחפשים מסעדה פתוחה, אבל כרגיל התזמון שלנו לא מסתנכרן עם הזמנים של המסעדות כאן. אנחנו מוצאים מאפייה, קונים סופר-באגט עצום ואימתי שמתחסל בשניות עם גבינות משובחות. שבענו… הגשם כמובן לא פוסק, אבל אני לא מוותרת על סיבוב לצלם את הבתים התלויים. יורדת מהרכב, בינתיים הבעל עושה סיבוב עם הרכב ואני מצלמת כמה דקות. האמת זה ממש יפה.

משם ממשיכים אל ה PETIT GULLETS – מספר מנהרות קצרות החצובות בסלע בדרך יפה מדרום לבתים התלויים.

מיד לאחר המנהרה האחרונה יש פניה שמאלה לדרך עפר שיורדת ביער. אנו יורדים לדרך ממשיכים מעט ואז מיד לאחר הגשר יש מקום לחנות. חוצים בחזרה את הגשר ומימין יש דרך עפר רחבה המובילה למפל הירוק. CASCADE VERT.

הדרך לא ארוכה אם כי בוצית, אבל לפחות בשלב זה הגשם מפסיק. הליכה לא ארוכה מביאה אותנו למרגלות המפל הירוק היפה. חוזרים באותה הדרך לרכב, והילדים דורשים ללכת לבריכה. התוכנית המקורית היתה לחזור דרך דרך נוף העוברת שוב בקניוני הורקורס אבל לאור מזג האוויר ודרישת הילדים אנו פונים לכביש העוקף את השמורה ומחזיר אותנו במהירות לפונטיין. הבנות יורדות בחדר ל”ערב כיף של בנות” והבנים נכנסים לגרנובל לבריכה. בדרך חזור הם מביאים שני מגשי פיצה שמתחסלים מהר וזהו…. נגמר היום , בעצם נגמרו חמישה ימי טיול.

עד לפעם הבאה באלפים הצרפתיים… בהחלט נשאר חשק לעוד.