"ואז זה היכה בי - לוח השנה הרומני לא מתחשב בחגים של היהודים"

ערב ראש השנה הראשון שלנו בבוקרשט, בספטמבר 2017, הגיע לי כאילו בהפתעה שבועות בודדים אחרי המעבר שלנו לרומניה, ואז זה היכה בי שלוח השנה הרומני לא מתחשב בחגים ובמועדים של היהודים. בזמן שבני המשפחה המורחבת בארץ התכוננו לארוחה משפחתית חגיגית שאחריה עוד שני ימי שבתון, אנחנו אכלנו את ארוחת החג לבדנו, ולמחרת בבוקר קמתי לעוד יום רגיל בבית הספר הבינלאומי שלימדתי בו עברית. מאז אותו ראש השנה הספקתי עוד שלוש פעמים לחגוג בבוקרשט את חגי תשרי בפורום משפחתי מצומצם, אך בגלל שהפכתי להיות עצמאית אני זאת שקובעת האם אצא להדריך סיורים בחגים או אשאר בבית ואתבשם מאווירת החגים על ידי האזנה למוסיקה בתחנות הרדיו הישראליות.

מצד שני בספטמבר בוקרשט לובשת סתיו

עגלת דלועים דקורטיבית בסופרמרקט בבוקרשט, צילום יעל פרי

הסתיו הייתה מאז ומתמיד העונה האהובה עלי. כשצבע השמיים מתחלף לאפור קודר הלב שלי צוהל, וכשצינת הלילה ממלאת את מקומו של החום הגדול אני מתמלאת אנרגיות. ועכשיו בוקרשט מתקשטת בעשרות זני דלועים, והם מגיעים בכל מיני צבעים, צורות וגדלים. מסעדות רבות בבוקרשט מבשרות את העונה במיצגים דקורטיביים של דלועים ככל שמתקרבים לליל כל הקדושים (Halloween), חג שמציינים בעולם הנוצרי ב-31 באוקטובר. ממנהגי החג: משחק תעלול או ממתק, תחפושות ואיפור, גילוף דלועים, הדלקת מדורות, סיפורים מפחידים, צפייה בסרטי אימה ועוד.

דקורציית דלועים במסעדת Hanu Lui Manuc בבוקרשט, צילום יעל פרי

את הריכוז הכי גדול של דלועים בכל מיני זנים תוכלו לפגוש בשוק אובור (Piata Obor) בבוקרשט, שהוא בעיני מקום מקסים להעביר בו כמה שעות, לראות לטעום ולהריח. השוק איננו אתר תיירותי מובהק אלא מקום של הרומנים, אז אם אתם רוצים לחוות חוויה מקומית ואותנטית בבוקרשט, סעו לשוק. בקרו בהאנגר הענק של ירקות ופירות שישרוף לכם את העיניים מרוב יופי, עלו לקומה השנייה שם תפגשו מלא דוכנים של גבינות ונקניקים. בחלק מהם יש עמדת טעימה. אל תתביישו לטעום. אל תתביישו לבקש מהמוכרות בדוכן הגבינות שיחתכו לכם חתיכה קטנה לטעום. עשו זאת עם חיוך ותראו שתקבלו יחס טוב. זיכרו כי רוב עובדי השוק לא מדברים אנגלית, אז כדי לפתור את בעיית התקשורת הצטיידו באפליקציית תרגום בנייד מעברית לרומנית. בחלק מהאפליקציות תוכלו להפעיל גם תרגום שמע והנה התגברתם על הבעיה הכי גדולה של תקשורת מילולית.

צילום יעל פרי

חשוב לי להדגיש שחוץ ממחסום התקשורת המילולית, אתם תגלו בשוק שאתם צריכים להתגבר גם על מחסום של תקשורת בין תרבותית. בפעם הראשונה שביקרתי בשוק מצאתי חנות קטניות שממש מצאה חן בעיני, לקחתי שקית והתחלתי למלא בה עדשים. רק אחרי שנתקלתי במבט החודר של המוכרת הבנתי שעשיתי משהו לא בסדר. אז הנה טיפ ממני - בשוק של בוקרשט אתם לא נוגעים בתוצרת בעצמכם אלא מבקשים מהמוכרים לשים לכם בשקית מה שאתם צריכים. אותו כלל תקף לגבי דוכני הפירות ירקות. ועוד כלל חשוב!!! אם אתם רוצים לצלם את הדוכנים אנא בקשו קודם רשות ממי שאתם מצלמים את הדוכן שלו, ואם הוא מסרב חפשו דוכן אחר שיסכים. לא ירדתי לשורש העניין, אולי פחד שאתם ממס הכנסה או סתם עין הרע, ועם זאת זה לא ממש משנה, החשוב ביותר הוא לכבד אותם כי אתם אורחים בסלון שלהם.

צילום יעל פרי

ואחרי כל זה, אני מודה שעם כל השפע והמגוון של הירק המיוחד הזה בבוקרשט, יש בי פינת געגוע דווקא לירקן בישראל שהיה חותך לי חתיכה בגוון כתום עז ובאיזה גודל שאני רוצה מדלעת אחת ענקית שהספיקה לכל השכונה, והטעם שלה היה אלוהי.

הצטרפו לסיור היכרות שלנו בבוקרשט. ליצירת קשר כיתבו לי הודעת ווטסאפ למספר 0040746683714

ואם אתם מאלה שמחפשים המלצות על מדריכים לפני שאתם סוגרים איתם סיור, ובצדק, בקישור הבאים תוכלו לקרוא חוות דעת של אנשים רבים שסיירו איתי בבוקרשט, וטרחו לכתוב בעמוד הפייסבוק של Travel With Yael או ממש כאן באתר למטייל.

שנה טובה מבוקרשט