לקראת סוף חודש דצמבר נכנסות ההכנות לחגיגות הכריסטמס והסילבסטר בערים הגדולות של אירופה להילוך גבוה. הרחובות מתקשטים ומתמלאים בשווקים עממיים ובדוכני מזון, משקה ומתנות, המוני תושבים ותיירים מציפים את החנויות ובתי הכלבו שמציעים סיילים משוגעים והערים לובשות אווירה מיוחדת של שמחה וחגיגיות. את סילבסטר 2014 החלטנו לחגוג כהלכתו בוינה, בה בילינו ארבעה ימים מהנים וגדושים.
הגענו עם טיסה של אוסטריאן איירליינס בבוקר היום הראשון, ולאחר שעשינו צ'ק-אין במלון והשארנו את החפצים בחדר יצאנו לטייל. התחלנו בארמון שנברון המרשים, אליו הגענו עם המטרו. אפשר להזמין כמה סוגים שונים של סיורים באולמות ובחדרים המפוארים של הארמון, ואף לרכוש כרטיס משולב עם ארמונות ומוזיאונים נוספים. בכל מקרה הכניסה לארמון מתבצעת בחלונות זמן, ומכיוון שכמונו הגיעו אליו עוד המוני מבקרים ניתן היה לרכוש כרטיסים רק לעוד שעתיים. אם אתם יכולים עדיף להזמין כרטיסים מראש דרך האינטרנט לשעה נוחה לכם, שימו לב שאין בעיה להיכנס לאחר המועד הנקוב בכרטיס אבל אי אפשר כמובן להיכנס לפני. את הזמן שנותר העברנו בשוק הסילבסטר היפה שהיה פרוס ברחבת הכניסה לארמון ובשיטוט קצר בגנים היפים, למרות שכפי הנראה הם הרבה פחות מרשימים בחורף מאשר בקיץ כשהם מלאים בפרחים.
גילינו שבקומה התת-קרקעית של בית הקפה ניתן לרכוש כרטיס לצפייה בהכנה של עוגת שטרודל מסורתית. בנוסף להדגמה ולהסברים (בגרמנית ובאנגלית) של הקונדיטור המיומן שהעיף את הבצק באוויר בקלילות ורידד אותו לעלה דק בעובי של נייר, מקבלים גם, איך לא, פרוסה נדיבה של שטרודל. מדובר אמנם על אטרקציה מאוד תיירותית, אבל הקונדיטור היה משעשע וחביב והעוגה אכן הייתה מצויינת.
אתר האינטרנט של ארמון שנבורן
אתר האינטרנט של ה- Strudelshow (מידי שעה)
לאחר מכן חזרנו למלון לנוח ולהתארגן ויצאנו לארוחת ערב במסעדת Das Schick שהזמנו מראש. המסעדה שוכנת על גג מלון Am Parkring וחלונותיה צופים אל נוף פנורמי של גגות העיר. המסעדה משלבת בין המטבח הוינאי והמטבח הספרדי (משום מה...), ולמרות שניהנינו אני חייב לציין שהארוחה הייתה מעט "כבדה" ומתוחכמת מדיי לטעמנו. בכל מקרה אם אתם מחפשים מקום מיוחד לארוחה רומנטית זאת בהחלט אלטרנטיבה טובה.
אתר האינטרנט של המסעדה
את היום השני פתחנו במדידת טוקסידו עבורי (על כך בהמשך...). לאחר מכן שוטטנו בין הדוכנים של שוק Naschmarkt, בו תוכלו למצוא מוצרי מזון טריים שמוצגים בצורה מושכת ויפה כגון לחמים, ירקות ופירות, גבינות, מאכלי ים, ועוד. בשוק ישנן גם מסעדות קטנות מכל הסוגים והמינים, הצטערנו קצת שהשעה הייתה עדיין מוקדמת ולא היינו רעבים מספיק מכיוון שהכל נראה טעים ומפתה...
לאחר שקנינו כמה דברים הביתה המשכנו ללב העיר ושוטטנו במדרחוב Kartner הראשי וברחובות הסמוכים אליו, ביקרנו בקתדרלת סנט סטפן המרשימה ואכלנו עוגת זאכר (פרוסה ראשונה מיני רבות...).
כמעט בכל עיר גדולה באירופה ישנן חברות אשר מציעות סיורי הליכה שמתמקדים באזור מסוים או בנושא מסוים. הסיורים מועברים בדרך כלל על ידי מדריכים מומחים לעניין אשר מספקים זווית ראייה נוספת על העיר, תוך שהם חושפים היבטים אחרים ושונים שלה ומספרים סיפורים מרתקים. ברוב המקרים עלות הסיורים נמוכה ולעיתים הם אף ניתנים בחינם. אחת החברות שעורכות סיורים רגליים בוינה היא Vienna Walks + Talks. אנחנו הצטרפנו לסיור בעקבות יהודי העיר אשר הועבר ע"י היסטוריונית שמתמחה בתחום. במהלך הסיור צעדנו ברחובותיו של הרובע היהודי לשעבר ושמענו על ההיסטוריה המרתקת של הקהילה היהודית בוינה, אשר הייתה אחת מהגדולות, העשירות והחשובות ביותר באירופה כולה. הסיור מסתיים ב- Judenplatz שהייתה הכיכר המרכזית של הרובע היהודי בימי הביניים. בחפירות ארכיאולוגיות שהתבצעו בשנות ה- 90 של המאה ה- 20 התגלו שרידיו של בית הכנסת המרכזי של יהודי העיר באותה תקופה, והם מוצגים היום במוזיאון ייעודי שנבנה לצורך כך. השרידים נמצאים מתחת למפלס הרחוב ומעליהם נבנתה בשנת 2000 אנדרטה ליהודי וינה שנספו בשואה.
עם תום הסיור ביקרנו גם במוזיאון היהודי עצמו ששוכן כמה דקות הליכה מהכיכר (ניתן לרכוש כרטיס משולב לשני המוזיאונים). יצאנו מהמוזיאון בתחושה לא לגמרי נוחה, התצוגה בו הייתה דלה יחסית לדעתנו ובמיוחד צרמה לנו ההתעלמות הכמעט מוחלטת מהשואה ומגורלה המר של הקהילה היהודית המשגשגת שחיה ופעלה בעיר לפני מלחמת העולם השנייה.
אתר האינטרנט של Vienna Walks
הסיור בעקבות יהודי וינה (מתקיים בכל יום שני בשעה 13:30, אין צורך להירשם מראש אלא פשוט להגיע לנקודת המפגש)
המוזיאון היהודי של וינה
שלוחת המוזיאון היהודי ב- Judenplatz
הספקנו עוד לחזור למלון לנוח מעט ויצאנו שוב להופעה שהזמנו מראש בבית הספר הספרדי לרכיבה. בית הספר המפורסם הוא שריד לימי הזוהר של הקיסרות והוא משמר את המסורת מתקופת הרנסאנס של גידול ואימון סוסים לתצוגות ראווה. הסוסים מבצעים ריקודים, תרגילים ולהטוטים שונים לצלילי ואלסים שמתנגנים ברקע. המופע מתקיים בזירת רכיבה גדולה ומפוארת שנבנתה בתוך מבנה ייעודי במתחם של ארמון הופבורג. ניתן להזמין כרטיסים גם לאימון הבוקר של הסוסים או לסיור מודרך באורוות, בו אפשר להתרשם משיטות האימון ומהתנאים המעולים שמהם נהנים סוסי הליפיצאנר הלבנים... כרטיסי הישיבה למופע יקרים מאוד, אנחנו רכשנו כרטיסי עמידה שעולים הרבה פחות ולדעתנו זאת האופציה המועדפת בהתחשב בהפרש המחיר. כדאי רק להגיע בשעה מוקדמת יחסית ולתפוס מקום עמידה טוב שיאפשר לצפות על הזירה כולה.
אתר האינטרנט של בית הספר הספרדי לרכיבה
את היום הגדוש סיימנו בארוחה יפנית מצויינת במסעדת Nihonbashi.
אתר האינטרנט של המסעדה
המטרה המרכזית של חופשת סילבסטר בוינה דווקא הייתה להשתתף בנשף "כמו בסרטים". וינה הינה אחת מהערים היחידות באירופה ששומרת עדיין על מסורת של עונת נשפים רישמית. אחד מהנשפים הידועים והמפוארים הוא נשף השנה החדשה שמתקיים בכל שנה ב- 31 לדצמבר בארמון הופבורג.
בעבר היו הנשפים מיועדים אך ורק לבני אצולה ולאנשי החברה הגבוהה, אולם כיום הוא פתוח לכל (תמורת תשלום הגון כמובן...). את היום השלישי של הטיול פתחנו אם כן בשיעור ואלס בבית הספר המפורסם לריקוד Elmayer שתלמידיו מופיעים גם בנשף, כדי להגיע מוכנים. ברור שבשיעור אחד שנמשך כשעה אי אפשר להפוך לרקדנים מומחים, אבל אפשר לקלוט את הצעדים הבסיסיים שיאפשרו לכם לחולל על הרחבה. מהר מאוד אתם מגלים שרוב האורחים רוקדים פחות או יותר ברמה שלכם, אולם מידי פעם מרחף על פניכם זוג שרוקד ואלס "כמו שצריך" ורק אז אתם מבינים את ההבדל...
לאחר השיעור התפצלנו, אני ביקרתי במוזיאונים של ארמון הופבורג ולאחר מכן במוזיאון האוצר (ה- Treasury) שבו ניתן לצפות באין ספור כתרים, גלימות, תכשיטים וחפצים אחרים שערכם לא יסולא בפז אשר אגרו ההבסבורגים במשך מאות השנים שבהם שלטו בקיסרות הרומית הקדושה ולאחר מכן בקיסרות האוסטרו-הונגרית. באותו הזמן עשתה הצלע הנשית סיבוב שופינג. המחירים בחנויות היוקרה שנמצאות במדרחובים הראשיים של מרכז העיר Kartner ו- Graben והרחובות שסביבם גבוהים מאוד. אזור מוצלח יותר לקניות הוא רחוב Mariahilfer בו שוכנים מספר בתי כלבו, וכמו כן שלל הרחובות הקטנים מצפון לו שבהם תוכלו למצוא חנויות מעצבים ובוטיקים רבים.
אחר הצהרים נחנו במלון והתארגנו, ולפנות ערב יצאנו אל הנשף. באופן עקרוני אפשר לרכוש כרטיס לארוחת גאלה מפוארת שמתקיימת לפני הנשף או להגיע ישירות אל הנשף עצמו שמתחיל בשעה 10 בלילה (ההפרש במחיר גדול מאוד). האירוע נפתח בתהלוכה פורמלית של מארגני הנשף ושל אורחי הכבוד, ולאחר מכן מתקיימות הופעות של ריקודי ואלס ושל זמרי האופרה של וינה ששרים אריות מתוך אופרות ידועות.
אחרי הספירה המסורתית ב- 12 בלילה ממשיך נשף הריקודים באולמות ובחדרים המרהיבים של הארמון. מדובר אמנם על חוויה יקרה למדיי, אבל אין ספק שאת חגיגת הסילבסטר הזאת נזכור למשך זמן רב... בכל מקרה יש להגיע בלבוש הולם, חליפות טוקסידו Black Tie או פראק White Tie לגברים (קצינים בשירות פעיל יכולים גם להופיע במדי ייצוג...) ושמלות נשף ארוכות לנשים.
אתר האינטרנט של הנשף
אם אין לכם חליפת טוקסידו תוכלו לשכור אחת בחנויות ייעודיות. אני שכרתי חליפה בחנות Lambert Hofer. הביקור בחנות היה חוויה בפני עצמה, עם חייט מקצועי "של פעם" שלו סרט מדידה סביב הצוואר, אצבעון וסיכות בפה, אשר מודד ועורך תיקונים והתאמות במהירות שיא.
אתר האינטרנט של החנות
אתר האינטרנט של בית הספר Elmayer
בכל מקרה גם אם אינכם מתכוונים להשתתף בנשף, בליל הסילבסטר מרכז העיר כולו מלא בחוגגים, בבימות בידור שמפוזרות בכיכרות השונות, בדוכני אוכל ושתייה ובהמון אלכוהול.
בבוקר היום הרביעי התעוררנו מוקדם, תשושים אך מרוצים, ויצאנו לשדה התעופה.
השתכנו במלון בוטיק בשם Wine & Design שמדורג כאחד מהמלונות הטובים בוינה באתרים כגון Trip Advisor. זהו מלון משפחתי קטן ואינטימי שממוקם ממערב למרכז העיר ליד ה- Rathaus. המלון מרוחק כ- 15-20 דקות צעידה מהמרכז וקל מאוד להגיע אליו גם באמצעות קו חשמלית מספר 2 או המטרו. החדרים גדולים, מרווחים ומעוצבים, ארוחת הבוקר עשירה והצוות ידידותי באופן יוצא דופן ושמח לסייע ולעזור בכל שאלה או בקשה.
אתר האינטרנט של המלון
מבחינת עלויות, רכשנו חבילה דרך חברת Austropa Interconvention (הגענו אליהם באמצעות אתר האינטרנט של הנשף) שכללה לינה וארוחת בוקר ל- 3 לילות, כרטיסי כניסה לנשף (Circle Tickets) ושיעור ריקוד ב- 610 אירו לאדם. ההשכרה של חליפת הטוקסידו עלתה 100 אירו, אם אתם צריכים לשכור גם חולצה לבנה תואמת ונעליים מתאימות העלות תהיה כמה עשרות אירו נוספים.
מחירי הכניסה למוזיאונים ולאטרקציות תלויים במקום עצמו ויכולים להשתנות, הדרך הטובה ביותר היא לבדוק את העלויות המעודכנות באתרי האינטרנט הרלוונטיים. יש כאמור גם חבילות שונות ואפשרויות לקומבינציה כדוגמת Vienna Card, כך שלעיתים ניתן להוזיל את מחירי הכרטיסים כתלות במקומות שבהם רוצים לבקר.
כמה עצות וטיפים נוספים:
- מזג האוויר בביקור שלנו היה מצוין. העיר עדיין לא הייתה מושלגת (עד כמה שהבנו השלג יורד בדרך כלל בחודשים ינואר-פברואר) ואפילו לא ירד גשם. חלק מהימים היו בהירים וצלולים, הטמפרטורות במהלך היום נעו סביב 5-10 מעלות. חובה כמובן להצטייד במעילים חמים, כובעים, כפפות וצעיפים.
- הדרך הנוחה והמשתלמת ביותר לנוע בתוך העיר היא באמצעות התחבורה הציבורית. רשת המטרו מכסה את העיר בצורה טובה והרכבות מגיעות בתכיפות גבוהה. אנחנו מעדיפים בדרך כלל לנסוע מעל לפני האדמה כדי לראות את העיר ולכן השתמשנו בעיקר בחשמלית ובמיוחד בקו מספר 2. ניתן לרכוש כרטיס לנסיעה בודדת או כרטיס ליממה/שתי יממות/שלוש יממות, אם אתם מתכוונים לבקר גם במוזיאונים ובאטרקציות שונות ברחבי העיר כדאי לרכוש Vienna Card.
- בערב הסילבסטר 31/12 החנויות ובתי העסק פתוחים כרגיל אבל מקומות רבים נסגרים מוקדם יותר (חלק כבר בצהרים). ב- 1/1 רוב המקומות נפתחים בשעה מאוחרת יותר וישנם עסקים רבים שסגורים לגמרי, ולכן אם אתם מחפשים משהו מסוים כדאי לברר מראש.
- מרכז העיר קומפקטי יחסית ואינו גדול. הרחובות הראשיים והמדרחובים מרווחים והבניינים יפים ומרשימים, במיוחד המתחם המפואר של ארמון הופבורג שמשתרע על פני אזור שלם בחלקו המערבי של המרכז. אם מזג האוויר מתאים כדאי לבלות לפחות חלק מהזמן בשיטוט במדרחובים וברחובות הקטנים יותר שסביבם, במיוחד בתקופת החגים שבמהלכה הכל כאמור מקושט. ישנם כמובן מוזיאונים רבים נוספים שבהם לא הספקנו לבקר, כגון ה- Albertina, מוזיאון פרויד ובית מוצרט, נצטרך טיול נוסף כדי להגיע גם אליהם...
- ביקור בוינה ללא בילוי בבתי הקפה הידועים שלה, בליסת עוגות (פרט לזאכר נסו גם את עוגת הדובוש) ואכילת שניצל וינאי אמיתי שעשוי מעגל ומשתרע על הצלחת כולה, אינו נחשב לביקור של ממש. כדאי להשאיר את ספירת הקלוריות בבית...
אם אתם מתכננים טיול דומה לוינה ויש לכם שאלות אתם מוזמנים, ניתן לפנות אליי גם במייל [email protected].
טיול מהנה,
עמיר.
