הקדמה:
חופשת הפסח הכפויה ואימת ערב החג מדרבנות אותנו המשפחה המורחבת לתור אחרי יעד לחופשה בחג. שיטוט באינטרנט מסתיים ברכישת כרטיסי טיסה של חברת התעופה Meridiana במחיר חלומי לרומא הכולל נחיתת ביניים במילנו. כעבור זמן מה, מפתיעה חברת התעופה ומבטלת את טיסת ההמשך לרומא אבל נציגת החברה מבטיחה באנגלית רצוצה שהטיסה למילנו מובטחת. אנחנו לא נכנעים ומחשבים מסלול מחדש: הריביירה הצרפתית. הימים נוקפים ומעט יותר משבועיים לפני מועד הטיסה מודיעה חברת התעופה שהטיסה למילנו מבוטלת אף היא. הביטול מוקדם מספיק כדי לפטור את חברת התעופה מהכרח לפצות אך מאוחר מידיי עבורנו (מלונות ורכבים נבחרו והוזמנו). דרך החתחתים לחופשה מרפה את ידם של ארבעה מתוך ארבעה עשרה המשתתפים אך השאר נחושים ואנחנו מוציאים כרטיסים לניס (עם עצירה בפרנקפורט) במחירים גבוהים אך מציאותיים. מסקנה: לפעמים מחיר חלומי נשאר בגדר חלום ונראה שבפעמים הבאות נעדיף טיסות סדירות.
הריביירה הצרפתית מבחינתנו הינה שם נרדף לרביצה של החברה הגבוהה בחופי ים תיכון המוכרים כל כך במחירים מחרידים והיא נבחרת בעיקר בשל העיתוי הלא מוצלח של חג הפסח ובשל הטיסות שבוטלו. עיון בספרים של פספורט ו-Eyewitness (שאותי לפחות תמיד מאכזב) מעודד אותנו לצפות ליעד מגוון מאוד: ערים, עיירות, גנים, פארקי שעשועים ובקיצור יעד קלאסי למשפחה מטיילת. אולם כבר היום הראשון לטיול מבהיר לנו באופן חד וברור: הריביירה הצרפתית – לא מה שדמיינו.
ניס נפלאה וסמטאות העיר העתיקה יפיפיות, התצפיות, על הים שנוגס ביבשה שוב ושוב ויוצר מפרצונים, פשוט מרהיבות. החופים כלל לא רומזים על מקביליהם במזרח והציפיות הנמוכות מפנות את מקומן להתרגשות גדולה. כאן המקום לציין שהדעה הקדומה היחידה שמתאמתת היא שהרייבירה די יקרה. לאורך חמשת ימי הטיול המלאים מזג האוויר מעולה לטיולים והמטריות רשמו שימוש (שלא לצורך) בודד. גילאי הרכב המטיילים נמתח מגיל 7 עד 75.
הטיסה מתל אביב לפרנקפורט צולחת את כיסי האוויר. אנחנו מצטיידים בבייגלה ונקניקיות גרמניים וממשיכים בטיסה קצרה ורגועה לניס. חששותינו שהמזוודות לא תגענה ליעדן בשל העיכוב בטיסה הראשונה מתבדים וסמוך לחצות אנחנו אוספים את הכבודה ומוניות למלון נובוטל סיטי סנטר. המלון מתאים לאירוח משפחות, ממוקם באופן סביר ומציע ארוחות בוקר בינוניות. הסדר החנייה שמציע המלון לא משתלם – יקר ומסורבל וכדאי פשוט לחנות באופן עצמאי בחניון הסמוך. נהג המונית מתגלה כשחקן עבר מקצועני ששיחק עם לי גונסון ונגד קווין מגי.
ניס (שבת 4.4):
אנחנו מתחילים את הסיור מבית המלון ומגיעים לכיכר Garibaldi. מהכיכר אנחנו נכנסים לסמטאות העיר העתיקה בדרך לשוק הדגים. אנחנו עוצרים בחנויות השונות ומאפשרים לבת להצטייד בשקית ממתקים צבעוניים. החנויות השונות עמוסות בסחורות מגוונות ויפות לעין. שוק הדגים אסתטי וקטן. בכיכר Rossetti אנחנו תרים אחרי גלידריית Fenocchio המציעה 94 טעמים שונים. שעות הבוקר מוקדמות מידיי למקומיים והגלידרייה שעוד נשוב אליה סגורה עתה.
מהכיכר אנחנו ממשיכים דרך הסמטאות היפות ל- Ascenseur du Chateau- מעלית יעילה המעפילה לגבעת הטירה המתנשאת לגובה של 94 מטרים. סיור בגבעה עובר דרך מספר תצפיות מהממות על העיר העתיקה, הטיילת והמפרצים. התצפיות מהממות ואנחנו מתקשים להיפרד, אחרי אינספור צילומים, לטובת Confiserie Florian שמאיימת לסגור את שעריה בשעה 12:00 למנוחת צהריים.
בקונדיטוריה אנחנו משתתפים בסיור המציג את העסק המשפחתי ואת תנובתו. הסיור שאורך כ-20 דקות מסתיים כדרך כל סיור ממין זה – בחנות שוקולדים וריבות שונות. אנחנו טועמים מהמוצע ומצטיידים בריבות השונות. הסיור נחמד מאוד.
מהקונדיטוריה אנחנו ממשיכים לשוק Cours Saleya. השוק מציע פירות, ירקות ופרחים. אנחנו מתרעננים עם תותים טעימים ועוצרים לארוחת צהריים לא מוצלחת באחת ממסעדות השוק. לאחר ארוחת הצהריים אנחנו ממשיכים לגן אלבר בדרך לטיילת האנגלית. הילדים משתעשעים עם אדי המים המתפרצים ברחבת הגן והמזרקות השונות. לאחר הליכה בטיילת האנגלים אנחנו עוברים לרחוב de France המתחלף למדרחוב וממשיכים לכיכר Massena המרכזית. אנחנו ממשיכים לאורך שדרות Jean Mecin המציעות חנויות אלגנטיות.
מהשדרות אנחנו פורשים לרחובות צדדיים ויותר עניים לכיוון הקתדרלה הרוסית האורתודוקסית. בדרך המעט ארוכה אנחנו מצטיידים באחד מסניפי הרשת Casino. לאכזבתנו הרבה אנחנו מגלים שהקתדרלה בשיפוצים והיא מכוסה כולה. אנחנו עושים את הדרך חזרה למלון ועוצרים בפיצרייה לא מוצלחת בכיכר Garibaldi.
מונקו (ראשון 5.4):
בבוקר אנחנו אוספים את הרכבים ונוסעים למונקו לכיוון חנייה הסמוכה ל-Ocnographique. בדרך אנחנו נתקלים לראשונה בכבישי אגרה: המחסומים מורמים לאחר שמטילים לתוך סל, מטבעות בערך הנקוב (יש להכין מטבעות מראש). לאחר התברברות במציאת החניון אנחנו פוסעים דרך העיר העתיקה לארמון הנסיך (בדרך עוצרים במגדנייה).
מסביב לארמון נאסף המון רב לקראת החלפת המשמרות שמתוכננת ל-11:55. אנחנו מוצאים שנקודת התצפית הטובה ביותר היא דווקא זו הרחוקה מהארמון במבואות הסמטאות העתיקות. טקס ההחלפה לא שונה מטקסים דומים וסוחט מספר צילומים.
אנחנו חוזרים למוזיאון Ocnographique דרך גני Saint-Martin. הגנים יפיפיים עטורים בפסלים, מזרקות ותצפיות לים. בכניסה למוזיאון אנחנו מצטיידים באוכל (דילגנו על ארוחת הבוקר במלון). המוזיאון מוצלח מאוד, מומלץ וכולל עשרות אקווריומים עם יצורים ימיים מוזרים ומפתיעים ומסתיים בתצוגה של ציוד ימי ותצפית מהממת מגג המוזיאון. על גג המוזיאון ממוקמים בית קפה, תצוגת צבים ומתקנים לקטנטנים. הביקור במוזיאון נמשך מספר שעות.
מהמלון אנחנו ממשיכים למונטה קרלו עם אוטובוס מספר 2. אנחנו מגלים שלא ניתן לשלם לנהג (אפילו עם סכום כסף מדויק) ושכרטיס של 12 נסיעות לא מאפשר ניקוב עבור נוסעים שונים בנסיעה אחת. במונטה קרלו אנחנו יורדים סמוך לכיכר הקזינו ומתרשמים ממכוניות הספורט הרבות ומהאווירה הנהנתנית שמשרה המקום. בדרך להצצה בקזינו המפורסם השומר עוצר אותי כצפוי תוך כדי שהוא מצביע על מכנסיי הקצרים...
אנחנו ממשיכים ברגל לגנים היפאניים המשרים אווירה העומדת בסתירה מוחלטת לאווירה סביב הקזינו. הכניסה לגנים חופשית והביקור בהם מומלץ מאוד. מהגנים אנחנו ממשיכים למקדונלדס בקניון סמוך ומשם אנחנו חוזרים באוטובוס לרכב. לוח הזמנים לא מאפשר ביקור בגנים האקזוטיים אבל אנחנו מבטיחים לעצמנו לחזור לשם באחד הימים הבאים. הבטחה בה לא עמדנו – לפחות בטיול זה. בדרך חזרה לניס אנחנו עוצרים בעיירה לה טורבי ומתפנקים בבית קפה עם תצפית יפה.
,St-Paul וילה אפרוסי וביקור ב-EZE, (שני 6.4):
אנחנו נוסעים לכיוון St-Paul. העיירה יפיפייה ומומלצת ואנחנו צועדים לאורכה אגב עצירה בחנויות השונות. אנחנו מתפנקים עם עוגיות, שוקולד למריחה ובוחנים את שלל יצירות האומנות המוצגות לראווה בחנויות השונות. ההליכה מסתיימת בתצפית על בית הקברות בו טמון מארק שאגל. בחזרה לרכב אנחנו בוחנים את החנויות שדילגנו עליהן בהלוך.
מהעיירה אנחנו ממשיכים לווילה אפרוסי. החנייה בווילה מתגלה כמשימה לא פשוטה (במיוחד בהתחשב בכך שלא מדובר בעונת השיא) אבל הביקור בווילה מפצה בחוויה שמסתמנת כאחת משיאי הטיול. הווילה יפיפייה והסיור בה מרשים מאוד. כל החדרים מעוצבים לפרטי פרטים אולם גולת הכותרת היא הגנים המקיפים את הווילה. הסיור בגנים נמשך כשעה בה חולפים על 9 גנים נושאיים. הסיור מסתיים בגן הצרפתי עם המזרקות המוזיקליות שמופעלות אחת ל-20 דקות. לאורך כל הסיור אני מזמזם לעצמי את המנגינה של "לו הייתי רוטשילד...". בווילה בית קפה שנראה מבטיח.
מהווילה אנחנו עושים את דרכנו לעיירה EZE. העיירה EZE מתגלה כאף מאתגרת יותר לחנייה. אנחנו חונים סמוך למפעל הבשמים Fragonard. אחרי ארוחת צהריים במזללה סמוכה אנחנו מבקרים במפעל הבשמים ונהנים מסיור מודרך מומלץ מאוד. הסיור מעניין מאוד, אורך כשעה והמדריכה מסבירת פנים. כצפוי הסיור מסתיים בשידול (מוצלח) לקניית בשמים ומוצרי קוסמטיקה. בעיירה EZE אנחנו משוטטים שעה קצרה.
בניס אנחנו מסיירים שוב (הפעם בשעות הערב) בעיר העתיקה, אוכלים במסעדה נחמדה מאוד בשוק ומקנחים בכדור גלידה אחד מ-94 אפשריים.
ערוץ ורדון (שלישי 7.4):
היום הפחות מוצלח של הטיול. אנחנו לא נערכים לפיקניק ויוצאים די מוקדם לכיוון הערוץ. אנחנו עוברים דרך גראס הפקוקה בשל עבודות בכביש ועוצרים במרפסות התצפיות השונות: Balcon de la Mescla, בגשר Pont de l'Artuby ו"צוק הפרשים" כולם ב"דרך הנשגבה". כל הקיוסקים סגורים בשל העונה. הירידה לכיוון Moustiers-Sainte-Marie מרהיבה והעיירה חיננית מאוד ומצדיקה ביקור. אנחנו אוכלים צהריים בעיירה ומשוטטים בה מעט. בעיירה La Palud-sur-Verdon אנחנו מתדלקים ומתחילים את הסיבוב "בדרך הצוקים" לאורך כביש 23. המסלול מסתיים באחת בשלט אין כניסה מוזר. אנחנו חוזרים על עקבותינו ונוסעים לנקודת עצירה אחרונה -Point Sublime. סה"כ התצפיות יפות מאוד אך לא מפצות על הנסיעה הארוכה ולא עומדות בציפיות הגבוהות. בדיעבד הביקור שובר השגרה מאזור הריבייריה לא מוצדק לפחות לא באופן מובהק. בחזרה עוצרים במתחם קניות הסמוך לנמל התעופה.
Marineland וקאן (רביעי 8.4):
הביקור ב- Marinelandהינו גולת הכותרת בעבור הילדים. המופעים השונים טובים (אך לא כמו מקביליהם שבהולנד) ובולט בייחדו מופע הלוויתנים. מופע כלבי הים פחות מוצלח. אקווריום הכרישים מרשים מאוד. האוכל (שוב כצפוי) יקר להחריד אך סביר. פארקי השעשועים הסמוכים נדמים כסגורים.
אנחנו בוחרים להמשיך לקאן והכוונה לחנות סמוך לשדרת הכוכבים מתגלית כיומרנית הואיל וכל החניונים מלאים. אנחנו מוצאים חניון צדדי יותר ופוסעים לכיוון השדרה וממנה לכיוון העיר העתיקה דרך המדרחוב והסמטאות היפים. השוק המכורה כבר סגור ואנחנו מעפילים לתצפית אחרונה בהחלט. העפלה לא קשה (מעט מדרגות) ומשתלמת. מלמעלה נפרס נוף נפלא (קצת מזכיר לנו את יפו במובן הטוב). בדרך חזרה למכונית אנחנו עוצרים בפיצרייה שוב לא מוצלחת וחוזרים ללילה אחרון וקצר בניס.
הטיול בריביירה הצרפתית עולה על הצפיות שלנו ואנחנו חוזרים הביתה מרוצים עם מעט פחות דעות קדומות...