סלובקיה המפתיעה - אוגוסט 2014

בחירת היעד ושלב התכנון:

רכשנו כרטיסי טיסה לבודפשט (315$ לכרטיס) עוד לפני שהחלטנו על היעד. מבודפשט ניתן להגיע די בקלות לסלובקיה, צ׳כיה, אוסטריה וכו׳ כך שיכולנו להבטיח כרטיסי טיסה מבלי להתחייב ליעד מסוים. הנטייה הייתה לאוסטריה הנפלאה בה טיילנו בעבר אולם לאחר שיטוט באינטרנט והתחבטויות נפל הפור על סלובקיה כאשר לגורם הכלכלי היה משקל רב.

בניגוד לטיולים קודמים באירופה היותר קלאסית, נתקלנו בשלב התכנון בקשיים לא מוכרים: המדריכים בעברית לא מספיק טובים. ספרו של רוזמרין יצא לאור ב-2004 ואיננו כתוב בצורה מזמינה. גם המדריך Eyewitness לא מצטיין. על מדריך פספורט ויתרנו.

כן נעזרנו בטיפים, בבלוגים מצוינים ובפורום למשפחות באתר למטייל.

כמו כן האתרים הרלוונטיים באינטרנט הינם לרוב בסלובקית והמידע לא תמיד עקבי.

בשלב התכנון הבנו שני דברים:

1. האזורים הרלוונטיים די גשומים ולכן מזג האוויר הינו גורם משמעותי שצריך להתחשב בו בתכנון הטיול.

2. סלובקיה מצטיינת במסלולי הליכה בטבע.

כפועל יוצא, הכנו תוכנית לשמונה ימים בעוד שלרשותנו עמדו 11 ימים מלאים וכן הצטיידנו בנעלי הליכה המתאימות להליכה במים.

למה סלובקיה:

1. כי מסלולי הטבע נהדרים ועוברים לצד ומעל מים זורמים ומפלים קוצפים. המסלולים משלבים סולמות, גשרים ומדפים המקובעים לערוצים דבר המעשיר את חווית הטיול. ישנם מסלולים ברמות שונות.
2. כי סלובקיה אמנם שייכת למדינות האירו אבל המחירים זולים מהמחירים בישראל בכ-30 אחוזים (לא נכון עבור מחירי הדלק). המחירים הזולים מאפשרים להתפנק במסעדות ובבתי קפה טובים. טיול קצר יותר בהרכב זהה באוסטריה עלה לנו ב-50% יותר.
3. כי האנשים לבביים ושמחים לעזור (דוגמא בהמשך).
4. כי בניגוד לרשמים שקראנו בשלב התכנון האוכל היה מצוין (אולי בגלל שנצמדנו לאוכל המוכר והלכנו למסעדות היותר יקרות).
5. כי ניתן לגוון את הטיול בעיירות וערים יפות, בפארקי מים, מגלשות הרים, מערות ומכרות שונים בנוסף כמובן לטיולי הטבע.

למה לא סלובקיה:

1. כי מזג האוויר מתעתע (גם בהתחשב בעבודה שבמדינה אירופאית עסקינן). אם כי חשוב לציין, שנתקלנו במתדלק שסיפר לנו שהקיץ הוא קיץ לא אופייני ובכל יולי היו רק יומיים בודדים בהם לא ירד גשם.
2. כי העיירות אינן מצועצעות כמו באוסטריה, צפון איטליה, שוויץ וכו'.
3. כי האנשים לפעמים נרתעים ומצחקקים במבוכה שפונים אליהם באנגלית ומכונת התיירות איננה משומנת כבמדינות לעיל.

שורה תחתונה: לרוץ וליהנות לפני שייגמר...

נהיגה וניווט:

פעמים רבות מצאנו את עצמנו נוסעים דקות ארוכות ואף יותר מבלי שנתקלנו ולו ברכב אחד. צפיפות הרכבים היא קטנה ומאפשרת נהיגה נוחה בהתחשב בתוואי הנסיעה הלא קל. פעמים אחדות אף אפשרנו לרכב שהגיח מאחורינו לחלוף על פנינו ובכך להמשיך וליהנות מנהיגה אקסקלוסיבית.

כבמדינות אחרות (לא כבישראל) שימוש בצופר הרכב הוא נדיר והבהוב עם האורות (שוב לא בישראל) מציין כי המאותת נותן את זכות הקדימה לרכב השני ולא "אני נכנס בך אם רק תהרהר בזכות הקדימה"...

דבר מעניין שלא נתקלנו בו במקומות אחרים הוא כמות בלתי נתפסת של ניידות משטרה האורבות לממהרים. לא ברור אם הסיבה לכך היא הרחבת מקור ההכנסה או צמצום האבטלה אבל כך או כך כדאי להיזהר. לא אתפלא אם דו"ח תנועה או שניים עושים דרכם ברגעים אלו אלינו...

מפות igo למזרח אירופה שהורדנו לאייפון היו מצוינות ולא אכזבו.

הערה אחרונה לפני שיוצאים לדרך: טיילנו במספר מסלולי הליכה ובכולם לא נזקקנו לקנות מפות באתר, הספיקו המפות מהאינטרנט שהדפסנו בארץ והשילוט המצוין בשטח.

15.8 – נוחתים ומצפינים לברטיסלאבה

בדרכנו לשדה התעופה (טיסת אחה"צ של UP) אנחנו מתבשרים שהטיסה מתעכבת בשעה וכשמגיעים אליו מגלים שהטיסה מתעכבת בחצי שעה נוספת. נדרש יותר מקורטוב אופטימיות כדי להאמין שנגיע בזמן למסעדה ב-UFO בברטיסלאבה, אבל אנחנו מדחיקים ומעדכנים את המסעדה שנגיע אך באיחור. המסעדה ממוקמת במגדל דמוי עב"ם (ומכאן השם) המספק תצפית מרהיבה על העיר: http://www.u-f-o.sk/en/index2.html אורחי המסעדה נהנים מכניסה חינם לתצפית שפתוחה עד 23:00.

מצטיידים בכריכים בארומה (כי בטיסת low cost גוועים ברעב קודם שקונים אוכל במטוס – בחזרה כלכל הטיסה סיפר לנו שבטיסה דומה באל על היקף המכירות נע בין 5000 ל-7000 דולר בעוד שבטיסות של UP כמעט ולא קונים – די משעשע שחושבים על זה). הטיסה עוברת במהירות וגם הבת לא מתלוננת (יחי האייפד). בשדה כל הפרוצדורות מתקתקות (יש לנו זיכרונות לא נעימים מהפרוצדורות בשדה בבודפשט) ואחרי פחות משעה מהנחיתה אנחנו יושבים ובוהים באייפון (הנווט שלנו) שמסרב להיטען. מחליפים כבל – ללא הועיל ומחליטים להתחיל לנסוע עד שהסוללה תיגמר או עד שיימצא פתרון – מה שיבוא קודם. בדרך לברטיסלאבה אני מדמיין (או שלא דמיינתי) את אשתי אומרת "אמרתי לך" (אכן היא אמרה שכדאי להביא טלפון נוסף). עוצרים בתחנת דלק ורוכשים מדבקה לחודש לנסיעה בכבישים המהירים בסלובקיה (ישנו ספח עם פרטי הרכב והתאריך שיש לשמור בנוסף למדבקה – המחיר לא משמעותי). הנסיעה בכבישים המהירים בהונגריה כלולה בהזמנת הרכב מהרץ (אבל צריך להוסיף 25 אירו כדי לחצות את גבולות הונגריה). בתחנת הדלק מתעכבים 40 דקות כדי להטעין את האייפון (אין בעיה להטעין מרשת החשמל הביתית). שאנחנו יוצאים שוב לדרך אנחנו מופתעים לגלות שהאייפון מתעתע בנו ועתה הוא נטען ממצבר המכונית כאילו מעולם לא הייתה בעיה – עד סוף הטיול לא מצאנו את התנאים לטעינה אבל גילינו שכל התנעה מחדש של הרכב מגרילה מחדש תשובה לשאלה האם הטלפון נטען או לא – לא מדעי במיוחד אבל מספיק טוב בשבילנו...

משום מה אנחנו מנווטים בדרכים ראשיות אך לא באוטוסטרדה והדרך נמשכת בחושך ובגשם 3 שעות. סוף סוף מפנימים שאין מצב שנגיע למסעדה ומדלגים ישר למלון Tulip בברטיסלאבה. המלון מצוין (חדר ענק), ארוחת הבוקר מעולה והצוות אדיב מאוד אבל (ולכן לא ממליץ על המלון) בשל עבודות בכביש (שתארכנה לפחות שנה נוספת) ישנה אופרציה מורכבת של חניית הרכב ושינוע המזוודות.

נופלים שדודים במיטות לא לפני ששולחים אימייל התנצלות למסעדה. מחר יום חדש.

16.8 בראטיסלאבה

ברטיסלאבה עיר מאוד יפה ונעימה לטיול בן יום או אפילו יומיים, רבים מחליטים לפסוח עליה בשל מרחקה מהאזור המתוייר. מי שכבר מזדמן לאזור מעדיף כנראה את וינה. אנחנו בלב שלם ממליצים לשלב את ברטיסלאבה אם משך הטיול מאפשר זאת.

כאמור, ארוחת הבוקר במלון מצוינת ומדושנים אנחנו עושים את פעמינו לכנסייה הכחולה הסמוכה למלון (עיצוב הכנסייה על גווניה הכחולים מעניין – הצצה פנימה וממשיכים לכיוון כיכרHviezdoslavovo ).

הכיכר הינו מקום המוצא של רכבים semi היסטוריים לסיור כבן שעה בברטיסלאבה, אנחנו בחרנו בסיור שנקרא הסיור הגדול שכולל העפלה למצודה. הסיור מהנה מאוד ולמרות שהזמנו מקום מראש לא קיבלנו את הרושם שההזמנה מראש היא הכרחית. דווקא בסיור האמור אין הסברים קוליים בעברית אבל ישנם בסיורים האחרים. הסיור ברכב ה–semi היסטורי הינו מהנה אבל הזמן המוקצב במצודה (רבע שעה) מספיק רק לעצירה לתמונות נוף ולחלוטין לא מתאים אם לרשותכם יותר מיום אחד בברטיסלאבה. www.tour4u.sk/en

בסיום הסיור הממונע הולכים ל- Martin's Cathedral ומחליטים לא להיכנס (הכניסה בתשלום) לאחר שהצצה חטופה מגלה לנו שאין שם שום דבר שלא ראינו בעבר. בדרך לכנסייה אישה שמבחינה בנו נועצים מבטים ב- Taunter פוצחת בהסברים אדיבים שמסתיימים ב-"אם תרצו את שירותיי אני לרשותכם...תמורת 20 אירו" במאמצים רבים הצלחנו להיחלץ מהסבריה הלא מרפים של המדריכה...

אנחנו ממשיכים בדרך ההכתרה (מסומנת ע"י כתרים המוטבעים באבני הרחוב), עוברים דרך בניין העיריה הישן ומגיעים לארמון ראש העיר (Primaciny palace) המצדיק לטעמנו ביקור (ישנו חדר מראות יפה ומוצגים שטיחי קיר יפים).

בימי שבת בין 10:00 ל-15:00 נערך שוק ב-Nestie Slovensko nodno povstania. השוק בניגוד לשווקים אחרים כולל מוצרי "בוטיק" (כגון סבונים וריבות מיוחדים). השוק לא צפוף כמנהג השווקים וסיור בו נעים מאוד (כמובן לא ממשיכים לפני שטועמים מהעוגות המפתות).

ממשיכים ל- Michalskbra(השער היחידי ששרד מהביצורים מימי הביניים) לא לפני שחולפים על פני Františksky kostol (הכנסייה נחשבת כמבנה הדתי העתיק ביותר). בסמוך לשער אחד מהבתים הטוען לכתר הבית הצר ביותר באירופה (נתקלנו בשיטוטינו באירופה בכמה בתים הטוענים לכתר הדי מפוקפק).

מהשער המשכנו ל- Prezidentskpal היפה ובדרכנו לשם זכתה הבת בשלל שאספה בחנות צעצועים וגלידריה. טפטוף קליל מזכיר לנו שלא אכלנו (אם משמיטים את העוגות) ואנחנו נעצרים במקדולנד (חברנו הקרוב לימים הבאים כפי שמעיד סט כוסות הקולה שנח במטבחנו).

בברטיסלאבה מספר פסלים משעשעים, הדפסנו מראש את תמונות הפסלים ואתגרנו את הבת: כל פסל שהיא תמצא יזכה אותנו בשתי גלידות במהלך הטיול. הבת אתרה 3 מתוך ארבעה פסלים מה שהקציב לה (ולנו) 6 גלידות למהלך הטיול. לאחר משא ומתן קצר סיכמנו על 8 גלידות סה"כ...

אוטוטו ערב ופתחנו בנסיעה לעיירה Liptovsky Mikulas בה נלון עשרה ימים בדירה הנקראת Broma.

הדירה לא מומלצת: המארחת די קרירה ואף לא זמינה, המיטה בחדר ההורים מורכבת ממיטות סינגל והחצר מוגבלת. לנו החצר והמארחת לא הפריעו הואיל ואנחנו מקדימים לצאת (לא מאוחר מ-8:00 ולרוב לפני) וחוזרים מאוחר (לא לפני 21:00 ולרוב אחרי) אבל ברור שלבעלי משפחות גדולות או/ו בעלי טעם שונה הדירה לא מומלצת. המחיר 55 אירו ללילה והתמורה מבחינת תכולת הדירה הוגנת (המטבח מאובזר היטב). כמו כן המארחת הקפידה להחליף את סט המגבות כל 3 ימים

סמוך לשמונה ואנחנו מנסים להספיק לגלוש ב-Bobova draha אבל המגלשות סגורות (למרות שבאתר מצויין שהן פתוחות עד 20:00). חזרנו למגלשות פעמיים בימים הבאים ופעם אחת הן היו פתוחות בשעות האמורות ופעם נוספת לא. http://ziarce.sk/bobova-draha

לגבי המגלשות: כדאי להצטייד בסוודר כי הרוחות בזמן הגלישה ערות וקרות. התצפית מלמעלה מדהימה יותר משנדמה מלמטה. והמסלול די קצר אך תלול מאוד מה שלדעתי הופך את הגלישה לדי מסוכנת ולא מתאימה לכל ילד בן שבע (כפי שמתירות ההוראות). בלם היד די קשה למשיכה והן ילד שנרתע בקלות והן ילד אמיץ עלולים לאבד שליטה.

מאוכזבים אנחנו מתחבטים אם לאכול במסעדה של מלון הדירות או לחפש מסעדה בעיירה, היום הארוך לא מתיש אותנו ואנחנו מחליטים לחפש מסעדה בעיירה. אחרי מספר דקות אנחנו מאתרים מסעדה שמתבררת כמסעדה הפחות מוצלחת אך המפתיעה (ראו בהמשך) בטיול. לקינוח אנחנו מתברברים דקות ארוכות בניסיונות לאתר את מלון הדירות בחושך.

17.8 StarSmokovec ו- ŠtrbskPleso

קונים ארוחת בוקר בסופרמרקט השכונתי (טרם גילנו את Tesco הסמוך) ונוסעים ל-StarSmokovec. שמגיעים לעיירה שנראית מאוד מזמינה מצטערים שלא תכננו את ארוחת הבוקר בעיירה. מעפילים במשך 7 דקות באמצעות רכבת הרים ל-Hrebienok וצועדים במסלול הירוק שהופך לכחול ועובר דרך המפלים הארוכים, הנסתרים הגדולים, הנסתרים הקטנים, הזרם הקר והמפלים הענקיים. כל המפלים יפים בצורה שונה וההליכה מתמשכת אבל לא קשה מידיי. חוזרים מעט על עקבותינו לבקתה מתרעננים ומשם במסלול האדום הקל והכבוש חוזרים לנקודת היציאה.

סה"כ 3-4 שעות בהליכה איטית ומהנה.

כרטיס ה-gopass שרכשנו בעודנו בארץ (הכרטיסים נחתו בארץ הקודש כעבור שבוע מההזמנה) חוסך מעט כסף אבל זמן רב בהמתנה בתורים ארוכים. בנוסף הכרטיס משמש לצבירת נקודות לשימוש בבתי קפה וב-Tatralandia. בעתיד הקרוב הכרטיס ישמש גם להזמנה לרכבל לLomnickšt.

בהרבינוק סמוך לרכבת ההרים אנחנו מדרבנים את הבת שמפחדת אבל מאוד רוצה להחליק באבובים היבשים. הבת גולשת פעמיים ומאושרת.

נוסעים לאגם ŠtrbskPleso

ובוחרים לאכול ארוחת צהריים במסעדה שמתגלית כמסעדה מצוינת (לצערי לא זוכר את שמה). באופן לא אינטואיטיבי צריך להעפיל מעט מהחנייה על מנת להגיע לאגם. באגם אנו שוכרים סירת משוטים לארבעים וחמש דקות ונהנים מנוף האגם השלו. ניתן להקיף את האגם במסלול שנראה ידידותי וקל.

בחזרה לחנייה מתעכבים בחנות מזכרות ובית קפה הצמוד למסעדה הנזכרת לטובה

ומחליטים לבקר בעיירה

Važec הזוכה לשלושה כוכבים בספרו של רוזמרין אבל אנחנו מתקשים להבין למה (גם היום מקנן בנו החשש שמא הגענו לכפר שונה עם שם זהה – בכל מקרה אנחנו ביקרנו בכפר השוכן לצדו של הכביש המהיר החוזר לLiptovskMikul)

הערב כלקח מאתמול ובשל היום האינטנסיבי אנחנו מחליטים לאכול במסעדת מלון הדירות הממוקם מטרים ספורים ממנו. כאשר אנחנו מתקרבים למסעדה ומגלים שזו המסעדה שאכלנו בה אתמול בלילה אנחנו פורצים בצחוק ומבינים שאתמול בלילה יצאנו מטומטמים...

18.8 ,TatranskLomnica זידאר ושייט על ה-:Dunajec

להזמין או לא להזמין הנה השאלה: האם לשריין כרטיס ל-Lomnickšt אבל אז לוותר על ארוחת בוקר ב-CafDedo המוגבל ל-28 אנשים ולשעות 9:00 ל-9:20 (לא ניתן להזמין כרטיסים לשעות אלו) או לא להזמין כרטיס לרכבל וללכת על כל הקופה. אנחנו בוחרים באופציה השנייה ובשבע ורבע ישובים במכונית ומפליגים במכונית

ל- TatranskLomnica ובדמיון לארוחת הבוקר הייחודית שמחכה לנו בפסגה. את המכונית יש להחנות בחניון הסמוך מאוד לרכבל (אין להתפתות לחניונים שמשחרים לטרף בדרך). להפתעתנו (לא מאפיין את סלובקיה) החנייה בחינם. אנחנו דוהרים כל הדרך לרכבל הראשון (הידד ל-gopass). רכבל ראשון (קטן) ללא תור רכבל שני (גדול) שוב ללא תור ומגיעים. עתה אנחנו מזדרזים לתור לקניית כרטיסים לפסגה רק כדי להיתקל בחיוך המלגלג של הקופאית שמכריזה בהנאה לא מוסתרת שכרטיסים לפסגה נשאר אבל לשעה 17:00...לעזאזל, אני יכול לספור את מספר האנשים שלצדי בשתי ידיים ואין כרטיסים? פה המקום לציין שהרכבל לפסגה איטי וקטן.

עוד לא 9:00 ואנחנו הכי קרוב שנגיע לפסגה, מסתכלים ברכבל הנכסף, תקועים ללא ארוחת בוקר ואוכלים את הלב (גם אכלנו את הדגים הסרוחים וגם גירשו אותנו מהעיר).

הזמנת כרטיסים לרכבל: www.vt.sk/on-line/lomnicky-stit/sk/zima/

אנחנו מתעשתים ומחליטים להקיף את האגם. ההתחלה במסלול כבוש אבל מטעה כי ההמשך מעט פחות נוח. ההקפה אורכת זמן רב מששערנו אולי בגלל שכל כמה דקות אנחנו נעצרים ונועצים מבטים ברכבל...אבל סה"כ ההליכה קצרה מאוד. אחרי הקפת האגם ו"ארוחת בוקר" שכוללת חטיפים וקפה אנחנו עושים דרכנו חזרה. למטה כבר משתרכים תורים נוראים לרכבל.

בעיירה מגלשות הרים סולידיות והבת ואני נהנים חמש פעמיים ברצף (מחיר מוזל) מהאין תור (אולי בגלל השעה המוקדמת יחסית) ומהגלישה.

בהמלצת חברי הפורום אנחנו ממשיכים לזידאר ולא מתחרטים. אוכלים את ארוחת הצהריים במסעדה מצוינת ונהנים ממרק שעועית עשוי היטב, חזה עוף ותוספות – הכול טוב וטעים. כל זאת במרפסת פתוחה המשקיפה לנוף גבעות מוריקות ובתים ציוריים.

המסעדה משלבת גם מוזיאון מיותר. אדם בלבוש מסורתי מקבל אותנו בחיוך מזמין וממתין מספר דקות קודם שהוא שולף את הכרטיסים לתשלום (אין שלט שרומז על כך). אנחנו לא מתווכחים (המחיר אירו לאדם) אבל מרגישים קצת מרומים.

אין מה לעשות יותר בעיירה ואנחנו מצפינים ל-ČervenKltor לשייט ברפסודה על Dunajec. מחנים את הרכב בעיירה ורוכשים כרטיסים בחברה הראשונה שנקרית בדרכנו. טעות מספר 1: יש לקנות כרטיסים רק שרואים את הרפסודה המיועדת אחרת מחכים כמונו כחצי שעה מעבר לשעה הנקובה. ההמתנה בחום מייגעת ואנחנו מתנחמים בזוג סלובקי שמתייבש יחד אתנו. סוף סוף, אחרי שעודדנו בעיניים את המפעילים, שפורקים את חלקי הרפסודה ומרכיבים אותה, אנחנו יוצאים לדרך. מזל מספר 1: התחלנו את השייט בתחנה האחרונה כך שהשייט לא ארוך מידי (לפחות לטעמנו) כמו שנטען רבות באתר. במהלך הדרך הרפסודה מתקרבת לגדה לצילום קבוצתי ואנחנו מבטיחים לעצמו לא לקנות את התמונה. המדריך מפליג בהסבריו בסלובקית ולא זורק מילה באנגלית אבל גם אנחנו לא מנסים לדובב אותו. כיף לנו גם כך (אפשר לבקש הסברים מודפסים). הבת פחות מתרשמת. השייט מסתיים ואנחנו נפרדים מהרפסודה, מפירים את ההבטחה שלנו, קונים את התמונה הקבוצתית ותרים בנאיביות אחר זוגות האופניים שבטח מחכים רק לנו. טעות מספר 2: אף לא זוג אופניים אחד מחכה לנו. יש ללכת כק"מ עד לתחנת השכרת האופניים אבל אין שום שלט (לפחות באנגלית) המעיד על כך ועובדי המקום שולחים אותנו לכיוונים מנוגדים (ניתן לשכור אופניים גם בכיוון הזרימה של הנהר בעיירה מעט יותר מרוחקת). בחיפוש אחרי זוגות האופניים אנחנו מסרבים לכרכרת סוסים שבדיעבד הייתה משנעת אותנו בזמן לתחנת השכרת זוגות האופניים. לאחר התברברות מחליטים לצעוד ברגל חזרה לעיירה לאורך הגדה (כ-12 ק"מ) אבל די מאוחר (סמוך ל-18:00) והמשימה נראית קשה מידיי לבת (3 שעות הליכה). מזל מספר 2: אחרי הליכה של כמה מאות מטרים זוג דובר אנגלית מבקש שנצלם אותו, אנחנו נעתרים בשמחה ומשתפים את הצמד בכוונה שלנו לחזור לעיירה ברגל. הזוג זורק מבט בילדה שלנו ובשעון ומאשש את חששנו שזה לא רעיון מוצלח. הם מוסיפים שתחנת השכרת האופניים הקרובה נסגרת בשש ואילו הרחוקה פתוחה 24 שעות. התחנה הרחוקה רחוקה מידיי ואני עוזב את בת הזוג והילדה ורץ לתחנה הקרובה במרוץ נגד השעון. בתחנה משכיר האופניים עושה סימני התקפלות ומבשר שכל זוגות האופניים המאפשרים להרכיב את הבת הושכרו. מה עושים? הבחור מצביע על מיקרובוס שמתארגן ליציאה ואני רץ לתפוס אותו. מזל מספר 3: המיקרובוס האחרון מספיק בדוחק לנו ולשאר הנוסעים (10 אירו לכל המשפחה). הנסיעה חזרה אורכת כ-20 דקות. אגב, החזרה באופניים אורכת 50 דקות (בזמן סלובקי).

החזרה באופניים נראית מאוד כיפית (כי הנוף משגע) ואנחנו מתבאסים שפספסנו אבל שמחים שהצלחנו לחלץ...

את היום אנחנו מסיימים במקדולנד סמוך למקום הלינה שלנו בהרגשה חמצמצה שעם הכנה מדוקדקת יותר ניתן היה ליהנות יותר...

19.8 zejmarska-roklina

נוסעים ל-Dedinky, מטפסים במעלה היער ואז יורדים לעיירה Biele Vody במסלול הירוק (ניתן גם לטפס במקביל ליער בהליכה נינוחה אף יותר) חלק זה קליל, נחמד אך לא מיוחד. בעיירה עוברים דרך מספר חנויות בהן ניתן להצטייד בשתייה. ונכנסים לערוץ (המסלול הכחול) ההתחלה קלה ולא מבשרת על הבאות. הטיפוס כולל מדפים המקובעים לערוץ וסולמות די ארוכים. כעבור זמן מה ההליכה נעשית קשה: מטפסים על חלוקי נחל חלקלקים ולנו אין ברירה אלא להירטב. לבת השבע המסלול קשה מידיי וכל מטר טיפוס נחשב. על פנינו חולפים שוב ושוב מטיילים סלובקים בקלילות מרגיזה ומדגימים שהזמן הנקוב אפשרי אם אתה סלובקי כמובן. אנחנו לא רואים אף סלובקי שמחליק אבל אנחנו מחליקים גם מחליקים. הטיפוס בסולמות עצמו איננו מפחיד אבל מצריך זהירות. בשלב מסוים 3 סלובקים מבוגרים מבחינים במצוקה שלנו ונרתמים מיוזמתם לעזרתנו. השלושה לא מדברים מילה באנגלית ומפצירים שאני אעזור ל"מאדאם" כדבריהם והבת עליהם. הם מובילים את הבת בקצב שמשאיר את בת זוגי ואותי מתנשפים מאחור. במשך שעה ארוכה הם מלווים אותנו שמידי פעם אחד הגברים מרים את הבת על הידיים במקומות היותר קשים. הסלובקים שבוודאי מירב שנותיהם מאחוריהם אפילו לא מתנשפים ורק מחייכים. אחרי שעה מאומצת מגיעים לפסגה והשלושה מסרבים בתוקף בנפנופי ידיים שנזמינם לבירות. למעלה בפסגה המישורית ישנו קיוסק, סוסי רכיבה וטרמפולינות. אנחנו נסובים יחד עם הסלובקים לשולחן ואוכלים. הסלובקים נפרדים מאתנו לא לפני שהם מראים לנו את הדרך חזרה לעיירה ופותחים במה שנדמה לנו כפיזוז קליל אך מהיר באותו הכיוון.

אחרי שעה וחצי במסלול הירוק (ירידה לא קשה אך גם לא קלה לנו) אנחנו שבים לעיירה. סה"כ 5 שעות. למרות שהיה לנו קשה והמסלול לא התאים לבת השבע שלנו (אבל מאוד יכול להיות שלילדים אחרים בגילה כן) נהנינו מאוד מהחוויה, מהנוף ומהאנשים הטובים שפגשנו בדרך. המסלול המפורסם סוחה בלה יחכה לנו לטיול הבא.

http://slovakia.travel/en/the-zejmarska-roklina-gorge-slovensky-raj

בעיירה עוצרים לצהריים במסעדה, מתחרטים, מזדרזים למערת הקרח (שעת סיור אחרונה 4) ומתחילים להעפיל למערה. נכנענו לשעון עשרות מטרים מקו הסיום רק אחרי שזוג מקומי נכנע אף הוא וסב על עקבותיו. העלייה לא קלה לפחות כאשר ממהרים. פגשנו בקבוצת ישראלים שעודדה אותנו לא לחזור ביום אחר כי מערת הקרח נחמדה ותו לא ואכן לא חזרנו...

20.8 Čierny Balog ו-Banskmeum v prode

הבוקר מזג האוויר באזור LiptovskMikul גשום ואנחנו בוחרים במסלול מרוחק שיועד במקור ליום החזרה לבודפשט. באזור הנבחר אכן לא גשום והגמישות משתלמת. יתר על כן, בדיעבד המסלול לא ריאלי ליום החזרה. בכל מקרה לנו אין בעיה עם נסיעות ארוכות בלילה.

אנחנו מגיעים ל-Čierny Balog בדקה ה-90 לפני שהרכבת יוצאת לדרכה לאחר שמשתרכים (כמה אירוני) אחרי מוביל בולי עץ. הכרטיס לרכבת הינו הלוך ושוב והכניסה למסלול-מוזיאון הינה חינם. בכניסה למסלול-מוזיאון אנחנו מתחלקים בנקניקיה ולביבה טעימות ומתחילים לסייר. המסלול עובר לאורך נחל ביער בין נקודות עצירה משולטות עם הסברים באנגלית (מעל לשבעים כאלו). המסלול משלב גם מוזיאון מקורה יפה, מסוק, ציוד העוסק בעולם היערנות וכו'. אנחנו ממשיכים גם להעפיל במסלול נוסף (לא הכרחי) וסה"כ משלימים את הביקור ב-4 שעות. השילוב בין טבע, הליכה ומוזיאון מוצא מאוד חן בעיננו.

נוסעים למכרה הנחושת Banskmeum v prode המרוחק. תחילה שמים את מבטחנו ב-GPS שמוביל אותנו בדרך לא דרך ואנחנו סבים על עקבותינו ומתקנים לדרך ארוכה יותר אך מהירה. אנחנו מספיקים לסיור של 16:00, מקבלים פרוספקט באנגלית וההדרכה מתחילה בסרט עם תרגום ברור לאנגלית (שוב המדריך מתרגם לאנגלית רק אם מבקשים ממנו). לאחר הסרט אנחנו מצטיידים בחליפות כורים, פנסים וקסדות. החליפות טובות לצילומים, הקסדות טובות להגנה על הראש ששוכחים להתכופף שצריך אבל הפנסים כבדים ומיותרים. למשפחה די להצטייד בפנס אחד. כנראה שהמדריך מציין זאת כי אנחנו היחידים שמצטיידים בשלושה פנסים כבדים שאני נסחב איתם לאחר מכן אורך כל הסיור. הביקור במכרה כרוך בהליכה לא קצרה (הסיור נמשך כשעה וחצי) אבל הסיור חוויתי מאוד ומומלץ.

לאחר מכן אנחנו מסתובבים בעיירה (banska stiavnica), בוחרים מסעדה מצוינת ומתפנקים עם סטייק סירליון, מרק פטריות, מרק עוף צח, סלט וירקות בגריל. המסעדה מצוינת ואנחנו מביעים את שביעות רצוננו בטיפ שמסעיר את המלצר. פה המקום לציין שבסלובקיה כנראה הציפייה לטיפים נמוכים מהנהוג בישראל. כנראה שטיפ בשיעור של 10% הינו מכובד מאוד וכל אימת שהשארנו טיפ בשיעור של 15% זכינו לתגובות מעניינות – המעניינת שבהן היא מלצר הרודף אחרינו עם הטיפ תוך כדי שהוא מסנן “it is too much” - בכזו סיטואציה לא נתקלתי מעולם וברור לי שזה לא יישאר כך לנצח.

קינחנו עם סיבוב באזור העתיק של banska stiavnica וגלידה טעימה שקבעה שיא שלא נשבר עוד: 2 ₪ לגביע עם כדור גלידה אחד. הנסיעה למלון הדירות, כאמור, ארוכה ולא קלה.

21.8 מערת נטיפים, volkonec ו- :Tatralandia

שוב חצי יום גשם באזור הלינה שלנו. אנחנו מצטיידים בשכמיות גשם ומטריות ומעפילים בעלייה קצרה למערת הנטיפים. הסיור במערה כולל 913 מדרגות אבל למרות האזהרות בכניסה הסיור לא קשה בשל העצירות התכופות להסברים ובשל היופי הרב. נתקלתי בהשוואה באתר למערת הנטיפים בארץ: אין שום מקום להשוואה. הסיור אמנם מתחיל לצד נטיפים פחות מרשימים אבל ככל שהסיור מעמיק לבטן האדמה הנטיפים והזקיפים יוצרים מראות נפלאים. השילוב עם מים זורמים מוסיף אף הוא. ההסברים בסלובקית לא גורעים מההנאה הרבה.

כאשר יוצאים עדיין יורד גשם ופנינו מועדות ל- לvolkonec שם התחזית לא מנבאת גשם (ואכן כך הוא). בדרך פקק לא ברור אבל מגיעים, מבקרים במוזיאון (לא לזרוק את כרטיסי הכניסה) אוכלים פשטידה טעימה והבת מתנדנדת בסוף הסיור בנדנדות הממוקמות בדשא שנפרס לאינסוף. מזג האוויר היבש אך מעונן מתחלף במזג אוויר בהיר. נותנים לבת לבחור מסעדה סמוכה (בחירה טובה) ואוכלים לחם עם ממרח, עוף, סטייק ופסטה – שוב הכול טעים.

מכאן ממשיכים לפארק המים Tatralandia נכנסים בארבע (מה שמקנה כניסה מוזלת). לצערנו, אנחנו מגלים שבגדי הים משתזפים במלון והואיל ואין לנו חשק לנסוע חזרה אנחנו קונים את בגדי הים הזולים ביותר בנמצא ורצים למגלשות. הבת נהנית מתשואות הסלובקים אחרי שאנחנו גולשים במגלשה הנקראת בומרנג ומהמגלשות השונות. סה"כ בחוץ די קר אבל נסבל ומבחינת הבת זהו שיא הטיול.

סוללת האייפון מתרוקנת ואנחנו עושים את דרכנו למקדולנד בעזרת המקומיים ומשם למלון דירות.

22.8 Janosik holes, Oravskhrad ומגלשות הרים

עוצרים בבוקר בטסקו וממשיכים למלון Diery ב-Terchov/p>

(החנייה בתשלום)

פוסעים במסלול הכחול עד לבקתה עם קיוסק, אוכלים ארוחה שהבאנו אתנו ושבים על עקבותינו למלון. המסלול המהנה והיחסית קל משלב מעבר מעל פלגי מים באמצעות גשרונים וסולם אחד. בסוף המסלול אנחנו קונים מזכרת אבן עם ציון התאריך והמקום והבת מצטלמת עם איש מחופש לדוב. בדרך לטירת

Oravsk

עוצרים לקנות גבינת שרוכים. הביקור בטירה היה בספק הואיל ולא היינו משוכנעים שהבת תצלח סיור באנגלית בן שעתיים. החששות שלנו התבדו והסיור היה מעניין מאוד ומגוון. הבת גילתה עניין רב בחדרי העינויים, במבואות הטירה, במגדל ובמוצגים השונים. לדעתנו (בניגוד לדעה הרווחת) הביקור בטירה הזו מוצלח יותר מהביקור מהטירת ספיסקי (אם כי החוויה שונה במהותה).

את הזמן עד לסיור אנחנו מעבירים בחנויות המזכרות, באכילת גלידה, בשיטוט ובמוזיאון כרכרות נחמד.

מהטירה אנחנו ממשיכים למגלשות ההרים הסמוכות למקום הלינה (קר להחריד). את היום המוצלח אנחנו מסיימים במסעדה מעולה ויקרה. התפריט כולל שני מרקים, טי-בון, פילה בקר וקינוח

23.8 Spišskhrad, קושיצה ולבוצה

עוצרים בבוקר בטסקו וממשיכים לטירת ספיסקי. כדי להגיע לחניון הקרוב יש לכוון בנווט Hodkovce-Žehra

החנייה בחינם והעלייה אורכת מספר חד ספרתי של דקות. בכניסה ניתן לשאול מדריך קולי תמורת פיקדון של 10 אירו. בכניסה חנויות מזכרות. הסיור בטירה כולל ביקור במטבח משוחזר, מגדל, חדר עינויים, קפלה ומוזיאון. כמו כן ניתן לבקר לאורך החומות (אנחנו ויתרנו). הנוף מרשים והעלייה למגדל במעלה המדרגות צרה מאוד (למעלה בעונה מחכות נמלות מעופפות – למעשה מעופפים). סה"כ הטירה עצמה לא מרשימה מבפנים והנוף הוא השיא.

אנחנו ממשיכים לקושיצה וחונים במקרה ליד המסעדה אליה כיוונו (קמלוט) – מומלצת ביותר. במסעדה יושבים מקומיים רבים ובתוכה אולם המתכתב עם נושא האבירות. אנחנו מעדיפים את השמש על הדרמה ואוכלים בחוץ אוכל מצוין.

קושיצה יפהפייה – כל בית מצדיק צילום והרחוב הראשי עמוס באנשים. המזרקה המנגנת מרהיבה ובהמשך השדרה עוצרים להאזין לחזרות למופע אופרה. נגררתי אחרי הבנות מחנות לחנות וזמן רב (מידיי לדעתי הלא קובעת) בילינו בקניון. אחרי מספר שעות מהנות קינחנו בפיצה והתחלנו בדרך חזרה. עצרנו להפסקת גלידה ועוגה בלבוצה, ראינו את בניין העירייה וכלוב הקלון חבל שהעיירה הייתה די מנומנמת בשעה שהעברנו בה.

מסקנה, אם אפשר להתאמץ ולבקר בקושיצה אזי מומלץ בהחלט.

24.8 Tatralandia, קניות ומוזיאון פתוח:

שוב יום גשום ושוב עוצרים בבוקר בטסקו ומשם ל- Tatralandia(הפעם זוכרים להביא את בגדי הים). את הצהריים מבזבזים במרכז הקניות ואוכלים שוב במקדולנד. אחה"צ שהגשם מפסיק נוסעים לביקור לא מוצלח במוזיאון הפתוח בפרבילניה. המוזיאון די קטן אבל ניכר שהגענו אחרי השיא וחיילים-שחקנים עושים את דרכם (בהמוניהם) החוצה.

ממשיכים ל-Liptovsky Mikuls כדי למצוא מרכז יפה אך די שומם, מתפנקים עם גלידה ועוגה וחוזרים למלון לתחילת אריזה. את היום מסיימים במסעדה המוצלחת ביותר בטיול - drak.

25.8 זקופנה (פולין)

הביקור בזקפונה לא היה מתוכנן, אבל התוכנית הסתיימה ונותר יום שמש, אז נוסעים ספונטנית לזקפונה כמעט בלי הכנה. חצינו את הגבול, תדלקנו את הרכב ומשכנו כסף פולני. הסתובבנו ברחוב הראשי במשך כל שעות היום, עוברים מחנות אחת לשנייה ומדוכן אוכל אחד לשני. במדרחוב צבר מדהים של חנויות החוזרות על עצמן שוב ושוב. צמוד לרחוב שוק אף הוא דחוס בהמוני מטיילים. ללא ספק העיירה התיירותית ביותר בה ביקרנו. טעמנו מכל הדוכנים ובסוף היום העפלנו ברכבת הרים לתצפית נחמדה ששם שוב ארבו לנו אינספור דוכנים ופיתויים. הבת קפצה בטרמפולינה ובסוף היום נפלנו מהרגליים. שבנו חזרה לסלובקיה וההרגשה הייתה שחזרנו לארץ מוכרת. שורה תחתונה: זקפונה נרשמה כהפתעת הטיול. חוזרים לצימר כדי לעשות checkout מוקדם לקראת מחר ומנסים לפנק את הילדה בפעם האחרונה במגלשות הסמוכות אבל הן סגורות למרות שעוד לא 20:00. Liptovsky Mikuls שוממה ומסעדת מוסטנג מתבררת כמסעדה די חלשה.

26.8 השיבה לבודפשט

בבוקר מתחילים את הנסיעה לבודפשט ומלבד עצירה בת עשר דקות נוסעים ברציפות 4 שעות למלון הסמוך לבודפשט. check-in למלון ומחליטים להשאיר את הרכב יום נוסף. המלון מצוין, המיקום מעולה לא רחוק מתחנת דלק וכעשר דקות משדה התעופה. מהמלון נוסעים לבודפשט, חונים בחנייה ליד המדרחוב המרכזי ובחישוב מהיר מבינים שהחנייה תעלה לנו מאות שקלים. בכל זאת אנחנו נכנסים למקדולנד אחרון בהחלט בטיול ומטיילים לאורך המדרחוב הראשי. בעבר הלא רחוק טיילנו בבודפשט כך שאנחנו משוטטים ללא מטרה מוגדרת ולבסוף מחליטים לעלות על הגלגל הענק – נחמד אך יקר. בחזרה למכונית אנחנו עוצרים בסטארבקס. בחניון אנחנו מופתעים שהסדרן דורש רק 70₪ אבל לא נשארים לברר מה מקור הטעות. את הכסף הלא צפוי אנחנו מבזבזים בארוחת ערב מעולה במלון. ארוחת הבוקר לעומת זאת מאכזבת. ועדיין המלון מומלץ מאוד:Airport Hotel