יום-1: את הטיול התחלנו בטיסה מתל אביב לאטלנטה. נחתנו באטלנטה ב-14:00 שעון מקומי, (21:00 שעון תל אביב), אספנו את הרכב השכור ונסענו למלון. לילה ראשון לקחנו במלון באיזור שדה התעופה (Wyndham Garden Atlanta). אמנם מבחינת השעות ביממה זה ממש לא חובה, אבל אחרי מסע כל כך ארוך היינו די סחוטים והרעיון היה נכון. אחרי מנוחה במלון ירדנו לארוחת ערב (ב-17:30) וחזרנו לישון.
יום-2: את ארוחות הבוקר החלטנו לא לאכול במלונות, ניסיונות העבר הוכיחו שהמלונות בארה"ב מגישים קפה חלש (הומאופתיה - מים חמים עם זיכרון של קפה) ואוכל לא טוב בכלים חד"פ. בחיפוש קצר באינטרנט (גוגל מפס או אפליקציית yelp) מוצאים דיינר מקומי שמגיש ארוחות בוקר מושחתות עם קפה סביר.
אחרי ארוחת הבוקר נסענו ל- Stone Mountain Park פארק גדול ויפה מחוץ לעיר, במרכז הפארק סלע ענק שיוצר הר גדול בצורת כיפה. ניתן לעלות להר עם רכבל או בהליכה של 1600 מטר. בחרנו בהליכה עד לפסגה, הנוף מלמעלה על העיר, היערות והאגמים של הפארק בהחלט שווה. משם נסענו לחלק אחר של הפארק שמציג את ההיסטוריה של האזור, דרך סוג של מוזיאון פתוח עם בתים הסטורים מהתקופה.
משם נסענו אל העיירה הלן (Helen). עיירה קטנה בסגנון אירופי עם אווירה אלפינית, מזכיר עיירה קטנה בגרמניה. בגלל התאריכים המקום כבר מקושט לקראת חג המולד, מאוד יפה ומאוד חביב. טיילנו ברגל ברחובות הלן.
יום-3: אחרי ארוחת הבוקר בבית קפה קטן מחוץ לעיירה, התחלנו בנסיעה לצ'טנוגה (Chattanooga) בניווט הכנסנו את האתר הראשון Ruby Falls. נסיעה של כשלוש שעות (כולל עצירה לקפה ופיפי). מפלי רובי הוא חוויה יפה שכוללת ירידה במעלית למערה, הליכה במערת נטיפים (לא מרשימה במיוחד, אבל יפה) עד למפל מים גדול בתוך המערה. המפל מאוד מרשים ויפה. כל האירוע (כולל לחכות לקבוצה אליה קנינו כרטיסים) שעה וחצי עד שעתיים. משם נסענו לבית קפה בעיר לנשנש משהו קטן, ומשם למלון.
יום-4: התכנון בבוקר היה לעלות ברכבת לMountain View. בפועל הסתבר שבימי שני הרכבת אינה עובדת. יש אופציה לעלות לתצפית בהר ממפלי רובי. משם התחלנו בנסיעה לנשוויל טנסי. לנשוויל הגענו בשעות הצהרים. למי שמזמין מלון בנשוויל ורוצה להיות קרוב למרכז "העניינים", ה"מסיבה" קוראת ברחוב Broadway, בחלק שקרוב לנהר. בערב הלכנו לברודווי, עברנו מבר לבר, בכל בר מופיעה להקה או זמר קאונטרי, פסטיבל מוזיקה שאינו נגמר.
יום-5: אחרי ארוחת הבוקר נסענו לראות את הפרתנון, העתק אחד לאחד לזה שבאתונה, סביבו פארק עם בריכה (לאווזים), ובקומת המרתף שלו מוזיאון אומנות עם פסל גדול של האלה אתנה. ויתרנו על המוזיאון (אנחנו לא חובבי הז'אנר) אבל הפארק מאוד מרגיע. משם נסענו לעיירה פרנקלין.
פרנקלין נמצאת חצי שעה נסיעה מנשוויל, זו עיירה ציורית עם סגנון מאוד אירופי. סיבוב ברחוב הראשי, מבט לחנויות, כוס קפה בקפה מקומי וחזרה למלון.
בערב יציאה לברודווי למוסיקה ובירה במספר מועדונים/פאבים - כיף גדול!!!
יום-6: בבוקר יצאנו למוזיאון country music hall of fame. הסיור במוזיאון היה מאוד מהנה. את רוב הזמרים שמוצגים בו אנחנו ממש לא מכירים (אולי שירים שהם שרו) אבל יש קטעי וידאו עם מוזיקה בכל מקום והצגה יפה של התפתחות המוזיקאים מתחילת המאה ה-20 ועד היום. יש אגף מיוחד לדולי פרטון ואלביס.
אחרי ארוחת הצהריים נסענו לשכונת 12's south (החלק הדרומי של רחוב 12). סוג של שכונת פלורנטין התל אביבית בנשוויל. בהחלט שווה סיבוב אולי עדיף בערב.
בערב יצאנו לסיבוב אחרון של מוסיקה בבארים של ברודווי.
יום-7: את הדרך דרומה לניו אורלינס החלטנו לעשות על ה- Natchez Trace Parkway. זוהי דרך אינדיאנית עתיקה באורך של כ-710 ק"מ (444 מייל) בין נשוויל בצפון לנאצ'ז שעל המיסיסיפי בדרום. כל הדרך היא שמורה, ולאורכה נקודות עניין היסטוריות שקשורות לילידים או למלחמת האזרחים, ונקודות עצירה לנופי טבע (מפלים קטנים, ביצות). נקודות העניין ההיסטוריות אינן משוחזרות למראה המקורי, אלא מצויינות בשילוט עם הסברים וציון בשטח של מה היה ואיפה.
בעצירות לנקודות העניין יש גם שירותים וזהו. אין תחנות דלק או מקומות לקנייה של אוכל ושתייה. מומלץ להתחיל את המסלול עם מיכל מלא ומים ונשנושים שיהיו באוטו. במידה ונתקעתם, יש אפשרות לרדת מהציר לאחד הישובים הסמוכים, זה תוספת של 5-10 מייל לכל כיוון.
לחובבי road tripזה אחד השווים ביותר, נסיעה שקטה בתוך שמורת טבע של יער ואחו. את הלילה עשינו בעיר טופלו (Tupelo) שנמצאת בערך באמצע הדרך (אבן מייל 260).
לקראת ערב הגענו לטופלו, מצאנו מלון חביב (הולידיי אין - מומלץ) ואחרי ארוחת ערב במלון סיימנו את היום.
יום-8: אחרי עצירה בסופר להצטיידות בירקות טריים ופירות לנשנוש בדרך, תדלקנו את הרכב והמשכנו ברואד-טריפ על הנאצ'ס טרייס עד ל-Natchez. בדרך עצרנו בכמה נקודות היסטוריות, שום דבר מרגש, אבל עוזר לחלץ עצמות. לנאצ'ז הגענו בשעות אחה"צ המאוחרות, ישר למסעדת Pig Out Inn. המקום צנוע, מציע בשר מעושן מכמה סוגים, עם תוספות קטנות של סלט כרוב וסלט תפוחי אדמה, למי שאוהב אוכל כזה, מאוד מומלץ. משם המשכנו למלון.
יום-9: אחרי ארוחת בוקר במלון הלכנו לבקר שני מוזיאונים בנאצ'ז, הראשון מציג את סיפור הילידים (שבט נאצ'ז) שהיה במקום לפני שהגיעו הלבנים למקום, והשני מספר את סיפור העבדים שהובאו למקום מאפריקה, לעבוד בשדות הכותנה וקני הסוכר. הכניסה לשני המוזיאונים היא חינם, אבל הם מצפים לתרומה קטנה לקופת התרומות של המוזיאון. אלה שתי תצוגות קטנות יחסית, שמשלבות סרט קצת שמספר את סיפור הילידים או האפריקאים של המקום.
משם יצאנו לשמורת Clark Creek, תשלום של 4 דולר (תביאו מדוייק כי אין עודף) לחנייה. התשלום נעשה עצמאית לתיבת ברזל, את אישור התשלום משאירים באוטו. יצאנו להליכה לשני המפלים הראשונים. המפלים אינם מרשימים במיוחד, והמסלול כולל שיפועים מאתגרים, אבל בסך הכל הליכה חביבה ביער של שעה וחצי, בהחלט שווה.
סיימנו עם השמורה ונסענו לבאטון רוז', בירת לוזיאנה.
יום-10: לבאטון רוז לא הקדשנו זמן בכלל, אחרי ארוחת הבוקר התחלנו לנוע לכיוון ניו-אורלינס. היום הוא יום ראשון, ובכל יום ראשון משעה 12:00-16:00 מתקיימת בניו אורלינס תהלוכת תזמורות וריקודים. מסלול התהלוכה משתנה כל שבוע וצריך לבדוק את מסלולה. לאירוע קוראים Second Line, גוגל קצר נותן את המסלול המדויק בכל תאריך.
בחזית התהלוכה הנגנים והרקדנים, ומאחוריה (שורה שנייה) הקהל שעוקב אחריה. לקראת התחלת האירוע הרחובות מתמלאים בדוכני מכירה של אוכל ומזכרות, המקומיים מגיעים במיטב המחלצות ובאיפור כבד, והכל נראה כמו סוג של מסיבת רחוב גדולה ושמחה. קבוצות כלי נשיפה ורקדנים מגיעות אחת אחרי השנייה, חלקן ברגל וחלקן על עגלות נגררות ע"י טנדרים.
הגענו לנקודת ההתחלה של המסלול כחצי שעה לפני התחלת האירוע, מצאנו חנייה ברחוב סמוך והלכנו לראות איפה אנחנו נמצאים. התהלוכה לא אכזבה, הלהקות משקיעות בתלבושות ואביזרים, מוסיקת תזמורות ורקדנים מוכשרים. זה לא מקצועי כמו קרנבל בברזיל, זה יותר כמו מסיבת רחוב מקומית אבל מושקעת.
משם נסענו למלון שנמצא בתוך הרובע הצרפתי ברחוב מקביל לרחוב ברבן (bourbon street) הרחוב המרכזי של הרובע. אחרי מנוחה ירדנו לרחוב לסיור ברובע.
ראשון בערב, ברחוב ברבן, הוא רועש וצועק וצבעוני ברמות שאנחנו לא מכירים. זה ממש לא כמו רחוב ברודווי בנשוויל. מצאנו פאב קטן ברחוב חוצה עם להקת ג'אז מעולה!!! שתינו נהנו וחזרנו למלון.
יום-11: בבוקר עלינו על קו התיירים המקומי, Hop on hop off, הסיור עם ההסברים נתן לנו הבנה של העיר, נקודות עניין חשובות, ואזורים בעיר שלא היינו מודעים אליהם.
אחד הדברים החשובים, למי שרוצה לבלות בפאבים עם מופעי מוזיקה בערב, הוא לצאת מהרובע הצרפתי, כ-20 דקות הליכה לכיוון צפון-מזרח ל-Frenchmen street, שם יש הרבה בארים עם להקות מוזיקה שמנגנות כל השבוע.
בערב יצאנו להסתובב ולאכול ב-Garden District, ב-Magazine st יש מסעדות טובות (לא זולות) שבאחת מהן (מסעדת Coquette - מומלץ) ישבנו לארוחת ערב.
יום-12: היום החלטנו לקחת שיט ביצות, יש שתי אופציות לבחירה, אחת ברחפת, מאוד מהירה ומאוד רועשת (סירה קטנה יחסית עם ונטילטור ענק מאחוריה) לכולם אזניות להגנה מהרעש.
אנחנו בחרנו באפשרות השנייה, סירה גדולה יותר, איטית יחסית ושקטה. קנינו כרטיסים באתר (עם הנחה שקיבלנו דרך המלון) והתייצבנו במשרד הכרטיסים שעל גדת המיסיסיפי מאחורי כיכר ג'קסון.
משם עלינו על אוטובוס שנסע 45 דקות עד למעגן הסירות שבביצות. הסיור עצמו היה טוב מאוד (שעה וחצי) חוץ מנוף הביצות, ראינו תנינים (שוחים במים ומתחממים על הגדה) צב ים, וקורמורנים.
כל האירוע התחיל ב-10:30 והסתיים ב-14:45, חזרנו די עייפים, אחרי ארוחה קלה, עלינו לחדר לנוח קצת, ובערב יצאנו ל-Frenchmen street ארוחת ערב ומוזיקה. הרחוב הזה לא מאכזב, הרבה בארים וכמעט בכל אחד זמר/הרכב/להקה. הסגנונות מאוד שונים בין מקום למקום.
יום-13: היה יום של Road Trip, נסיעה מניו אורלינס לפנמה סיטי ביץ'. בנסיעה רציפה מדובר בארבע וחצי שעות, עם עצירות מנוחה לקפה, תדלוק ופיפי, יותר קרוב ל-6 שעות. לפנמה ביץ' סיטי הגענו בחג ההודיה האמריקאי, הזמנו מקום במסעדה שהגישה ארוחת חג הודיה על חוף הים. אחרי הארוחה נסענו למלון.
יום-14: נסיעה מפנמה ביץ' סיטי לטמפה. 6 שעות בנסיעה רצופה. עצירה ראשונה עשינו לארוחת בוקר ב-Caffe Con Leche בעיירה Apalachicola (מומלץ), משם נסענו עד טמפה, עם עצירות לקפה בתחנות דלק לאורך הדרך.
יום-15: סיור קצר ב-Ybor City, אזור/שכונה שנחשב ליפה בטמפה, שם גם מצאנו בית קפה חביב לארוחת בוקר, משם נסענו לצפות בפרות ים ב-Manatee viewing center. נמצא ליד תחנת הכוח, שם המים החמימים מושכים אותם (כמו הכרישים בחדרה) הכניסה והחניה בחינם, פרות הים נמצאות שם כל הזמן, וניתנות לתצפית ממזח מוגבה שנבנה בדיוק בשביל זה. משם נסענו למלון הבא בנייפלס.
יום-16: היום הוקדש צד המערבי של שמורת האבר גליידס, את הבוקר התחלנו ב-Big Cypress Bend Boardwalk, הליכה של כחצי שעה (תלוי כמה עצירות לצילומים עושים). ההליכה על דק עץ או דרך כבושה סביב בריכה וביצות. משם נסענו ל-Shark Valley Visitor Center. שילמנו כניסה וקנינו כרטיסים לסיור הממונע. הסיור אורך כשעתיים, עם עצירה למגדל תצפית, ובדרך רואים הרבה תנינים וציפורים.
מי שלא מתעצל, יכול לקבל חוויה דומה מאוד ע"י השכרת אופניים ורכיבה באותו מסלול (20 ק"מ) שטוח לחלוטין. משם נסענו למלון הבא ב-Homestead מדרום למיאמי.
יום-17: היום הוקדש כולו לאברגליידס, לפני הכניסה לשמורה עצרנו במרכז המבקרים Ernest F Coe visitor center. שם קיבלנו קצת מידע, ונכנסנו לשמורה.
התחלנו עם מסלולי הליכה: Anhinga trail ו-gumbo limbo , שני המסלולים קצרים (פחות מקילומטר) ויוצאים מאותו מגרש חניה. בראשון, ההליכה היא סביב אגם/ביצה עשירה בצמחי מים, דגים, ציפורים ותנינים. בשני ההליכה היא בסוג של יער גשם מקומי. - מומלץ מאוד.
משם המשכנו למסלול נוסף - Pine Lands trail, מסלול מעגלי קצר (800 מטר) בחורשת אורנים ודקלים אופיינית. פחות מוצלח מהקודמים ולכן מומלץ פחות.
משם המשכנו בנסיעה על אותו כביש עד למסלול הליכה Mahogany Hammock, הליכה בחורשה טרופית על ביצה - מומלץ.
את היום סיימנו ב- Guy Bradley Visitor Center, במקום יש מרינה שמוציאה סיורי סירות, וגם תחנת דלק (קטנטונת ויקרה) וחנות נוחות. אחרי הצהריים מגיעות למפרץ הצמוד פרות ים, והמקום כולו מלא בציפורים דורסות, איביס וענפות. סיימנו וחזרנו למלון.
למי שמתכנן לטייל בשמורה, כדאי להצטייד בנשנושים (חטיפים, אגוזים) או בחבילת פיקניק, כי אין באמת מקומות לצהריים.
יום-18: אחרי ארוחת בוקר וצ'ק אאוט נסענו ל-Coral Castel שבהומסטד. המקום נבנה מסלעי כורכר ענקיים (7-32 טון), חלקם נחצבו במקום, וחלקם הובאו ממיאמי סיטי (כ-20 ק"מ) ע"י אדם אחד בתחילת המאה העשרים, מכלים שהוא בנה לבד (גלגלות, שרשראות). לאף אחד לא ברור כיצד זה נעשה, ויש מספר תיאוריות שמנסות להסביר את זה (כולל עזרת חייזרים). הסיור המודרך והסרט הדקומנטרי מתארים בצורה טובה את האדם והאתר שהוא בנה (מומלץ).
משם נסענו ל-Keys. בקי-לרגו עצרנו לקפה וכריך קובני, והמשכנו בנסיעה עד לפרד העץ (Fred the tree) שעומד לבדו אחרי קי מרתון. השארנו ביקורת על החבר פרד בגוגל מפות וחזרנו למלון שהוזמן במרתון.
הרושם שלנו הוא, שה-Keys הם כמו אילת בישראל. אין מה לטייל ולראות שם, אבל מקום מעולה לנופש על שפת הים והבריכה. זה מה שגם אנחנו עשינו, הגענו למלון, החלפנו לבגד ים, וירדנו לבריכת המלון והחוף הצמוד. הזמנו בירה קרה, השתכשכנו במים, וצפינו בשקנאים וקורמורנים שהתעופפו לידנו.
יום-19: את הבוקר התחלנו בביקור מודרך בבית חולים לצבי ים (The Turtle Hospital) שבמרתון. הסיור היה מלמד, מעניין ומומלץ לחובבי טבע. חוץ מהצבים שבבריכות, קבלנו הסברים על סוגי הצבים באוקיינוס, סוגי הטיפולים שבית החולים מבצע, ומה גורם למחלות והפציעות של הצבים. ראינו טיפול בחדר הניתוח של צב ירוק, וצבים שונים שמתאוששים בבית החולים בברכות מי ים.
משם שמנו פעמינו לנקודה הבאה שעדיין לא נבחרה. עצרנו בדרך לברנץ', ואחר הצהריים, במיאמי-ביץ' לקפה ועוגה, שם חיפשנו ו"דקרנו" את המלון שבו נלון (יצא בהילסבורו-ביץ'). בשעות אחר הצהריים, היציאה ממיאמי-ביץ' היא פקק מתמשך, למלון הגענו לקראת ערב.
יום-20: את היום התחלנו בביקור במוזיאון והגן היפני Morikami זה הרבה יותר גן יפני (מהמם) ממוזיאון, אבל ביקור שווה ביותר. לקראת צהריים יצאנו לאורלנדו. המלון באורלנדו נבחר קרוב ל-Church street ול-Kia Center. אחרי צק אין הלכנו לקיה סנטר לרכוש כרטיסים למשחק NBA (אורלנדו מגיק-מיאמי היט). יש בעיה לבצע באינטרנט בגלל הצורך לאשר את הטלפון בקוד, שלא נשלח למספרים שאינם אמריקאים. הקופות באולם עובדות והשירות היה מצויין. אחרי רכישת הכרטיסים התרווחנו לארוחת ערב ויין במרפסת הקומה ה-18 של המלון.
יום-21: אחרי ארוחת בוקר, הלכנו לביקור במוזיאון לתרבות האפרו-אמריקאית שנמצא מאחורי הקיה-סנטר. קשה לקרוא למקום מוזיאון, זה יותר אוסף עצום של פריטים ישנים (וחדשים) שקשורים לאפרו-אמריקאים שחיו באורלנדו. ומשם הלכנו דרך תחנת הרכבת הישנה (אזור מומלץ ביותר) עד לפארק אגם אאולה (lake eola park). המקום היה מקושט לחג המולד, הפארק והאגם במרכזו יפים ושוקק ציפורים וצבי ים. משם חזרנו למלון לנוח לקראת המשחק בערב.
לקראת ערב הלכנו לתחנת הרכבת הישנה, לארוחת ערב, ומשם לקיה סנטר לראות את המשחק. משחק NBA שונה לחלוטין באווירה שלו ממשחקי כדורסל או כדורגל בארץ. היה מופע כדורסל מהנה מאוד.
אחרי המשחק חזרנו לפארק שהיה מואר כולו עם קישוטי חג מולד.
יום-22: את הבוקר התחלנו עם מה שחשוב באמת - קניות ב- Florida Mall. אחרי הפשיטה על חנויות יוניקלו ולוויס, יצאנו לכיוון סיינט אגוסטין. לסיינט אגוסטין הגענו אחרי הצהריים מיד ל-Happy Hour של המלון שכלל יין חופשי עם גבינות וקרקרים. נהנו מהדימדומים והסירות המקושטות ששטו בלשון הים שמקיפה את העיירה. בערב יצאנו למרכז העיירה.
סיינט אגוסטין היא עיירה עתיקה בפלורידה. מרכז העיירה העתיק שמור ומקסים. כל המתחם מקושט לחג המולד, והאווירה הייתה של קרנבל.
יום-23: אחרי ארוחת בוקר במלון, הלכתי לבקר ב-Castillo De San Marcos. מבצר עתיק בחלק הצפוני של העיר העתיקה. נבנה ע"י הספרדים. המקום משומר היטב, עם התותחים הישנים. משם המשכנו להסתובב בעיר המקושטת לחג המולד, הפעם באור יום.
יום-24: תעוררנו ליום נוסף בסנט אגוסטין, בדיעבד, די מיותר. אין צורך ליותר משני לילות בעיר הזו. את הבוקר התחלנו בלונדומט מקומי (עשינו כביסה) ומשם המשכנו לאאוטלט בעיר להמשך מילוי חובת קניות של בגדים ומתנות.
יום-25: אחרי צ'ק-אאוט מהמלון יצאנו בנסיעה לכיוון ג'קסונוויל, היעד בנווט היה: The Jacksonville Arboretum and Botanical Gardens חורשה ענקית מקיפה בריכות מים ונחלים, משמש כגן בוטני גדול ומרשים. אחרי תשלום הכניסה (3 דולר לאדם) סרקנו לטלפון את מפת השבילים של האתר, ויצאנו לטיול. משם המשכנו למקום הלינה הבא - עיר הנמל סוואנה.
לסוואנה הגענו אחה"צ, החנינו את האוטו ויצאנו לסיבוב באיזור העתיק של העיר. את המסלול התחלנו ברחוב Bull, הלכנו לאורכו, דרך 3 כיכרות מרשימות, לכיוון החוף עד בניין העירייה. בניין גדול עם כיפה מוזהבת. מימין לבניין העירייה יש מדרגות שיורדות לטיילת שעל החוף, ירדנו במדרגות ןפנינו צפונה לכיוון הנמל, אחרי כ-500 מטר פנינו שוב חזרה לרחובות העתיקים של העיר. סוואנה הפתיעה לטובה. העיר העתיקה יפה, ויש לה אווירה נעימה. מצאנו מלון קרוב, וסגרנו את היום.
יום-26: מרגישים כבר את הסוף... יצאנו מסוואנה בבוקר קר (1 מעלות צלזיוס) לכיוון אטלנטה. זו הייתה נסיעה ארוכה, עם עצירות לקפה ופיפי בתחנות דלק מזדמנות. לקראת צהריים הגענו ל-McDonough, הנמצאת כחצי שעה משדה התעופה. אין סיבה מיוחדת לבחירת המקום הזה, חוץ מהמיקום הקרוב לשדה התעופה, ולעובדה שיש בו מתחם גדול של מלונות, מרכז קניות (טרגט ועוד) ומסעדות לרוב.
כאן בחרנו לבלות את היום האחרון. מכאן ניסע לשדה התעופה והביתה...
מספר תובנות וטיפים:
1. בעצירות בתחנות דלק, לפחות פעם אחת לעצור בתחנה של Buc-ees. זו תחנה בגודל אחר, גם במספר המשאבות, אבל בעיקר חנות הנוחות שנראית יותר כמו קניון קטן. תאי השירותים נקיים (חשוב).
2. תמיד תחזיקו עליכם תעודה מזהה, גם אנשים בני 60 נדרשים להציג תעודה מזהה לפני כניסה למקום שמוכר אלכוהול.
3. כשרוצים עצירה לקפה, אפשר לעשות חיפוש בגוגל מפות ל-espresso near me ולקבל מקומות שמגישים קפה ראוי.
4. במסעדות, שימו לב למחירים, הם לפני מע"מ ולפני טיפ. טיפ מקובל הוא מינימום 15%, אבל מצפים ל-18-22%. אפשר (ורצוי) לתת את הטיפ דרך האשראי ולא במזומן על השולחן.
