מינכן והדרך הרומנטית - טיול בשניים

טיסת טואיפליי למינכן יצאה בשעה איחור. המטוס הפעם היה צפוף משהו והכסאות היו לא נוחים. שני ילדים צווחנים רק הזכירו לנו שמה שעולה בזול לפעמים יכול להיות גם לא ממש נוח. נחתנו לקראת 5 בבוקר בשדה התעופה פרנץ יוזף הנמצא בפאתיה הצפוניים של מינכן.

לאחר איסוף המזוודות וקבלת פנים יעילה מצד הגרמנים שמנו פעמינו לתחנת הרכבת התחתית הנמצאת ליד דוכני השכרת הרכב. קנינו כרטיסים במכונות האוטומטיות – להכין שטרות קטנים מ 50 יורו !

כרטיס ליחיד עולה תשעה יורו ולקבוצה עד חמישה איש - 18 יורו.

הכרטיס משמש כאמצעי נסיעה בכל כלי התחבורה של מינכן עד למחרת ב 6 בבוקר. חשוב לרכוש את הכרטיס וגם להעביר אותו במכונת הניקוב עוד לפני הירידה במדרגות הנעות לרציפי הרכבת .

החל מהשעה 4:00 הרכבות נעות לעיר בתדירות של כל 20 דקות לערך.יעילות גרמנית או לא?

שימו לב שניתן לרכוש כרטיס תיור במינכן המשלב גם נסיעה חופשית בתחבורה והנחה למספר לא קטן של אתרים בעיר. אנחנו ויתרנו.האוקטוברפסט הוא גם ככה חינם!

תחנת הרכבת הראשית Hauptbahnhof נמצאת במרחק של 40 דקות נסיעה מהשדה. כשהגענו לתחנת הרכבת הראשית השעה היתה כבר 6:30 והאזור המה אדם.המאפיות ובתי הקפה כבר היו פתוחים.

שמנו פעמינו למלון שהוזמן חודשים מראש וכאן המקום לספר שגם הטיסות וגם המלון במינכן הוזמנו כבר בדצמבר 2008 .האוקטוברפסט הנערך מידי שנה במינכן בסוף ספטמבר ונמשך עד יום ראשון הראשון של אוקטובר הוא מוקד משיכה לתיירים מכל העולם ומחירי המלונות בכל מינכן והסביבה כפולים ויותר מאשר בעונה הרגילה.המלון שנבחר הוא מלון מיראבל:

למה דוקא מיראבל?הוא מרוחק כ 500 מטר מתחנת הרכבת.הוא מרוחק 500 מטר ממתחם האוהלים של האוקטוברפסט Theresienwiese - הוא קיבל ציון לא רע בטריפאדוויזור והוא היה המלון היחידי כמעט שהציע חדרים בתקופת האוקטוברפסט במחיר של מתחת ל 200 יורו ללילה לזוג!! מינימום הזמנה – שני לילות!

הגענו בהליכה למלון – בקלילות, למרות שתי מזוודות גדולות שעוד יעשו לנו צרות בהמשך טרולי אחד ותיק גב.פקידת הקבלה המנומנמת הצליחה להוציא חיוך אווילי ולהגיד באנגלית לא רעה – לא לפני שתיים ! שמנו את המזוודות בקבלה וידאתי שנקבל את החדר שהוזמן לקומה עליונה ויצאנו לחרוש את מרכז אסיה. הרחובות מסביב למלון וכל האזור מדרום לתחנת הרכבת מלאים בפקיסטנים, אפגנים וטורקים. הרבה חנויות מכולת ,ולידן חנויות סקס ונעליים.אזור לא משהו – דאון טאון כמו שצריך אבל המיקום – נפלא. הפקידה סיפקה לנו מפה של העיר שירבטה במהירות את הדרך לעיר העתיקה . הכל במרחק הליכה.

צעדנו ברחובות המנומנמים עדיין – השעה היתה כמעט שמונה .העיר עוד ישנה. הלכנו מקארל פלאץ עד לבית העיריה הישן ומשם אחרי השער חתכנו ימינה לשוק . viktualienmarkt כך נקרא השוק הזה. שם כבר התעוררו והתחילו לסדר את הבסטות.המקום התגלה כפינת חמד ויזואלית וגם קולינרית. קנינו קצת גבינות ודגים הסתובבנו בין דוכני הפרחים הפירות והירקות והרחנו ריחות של שוק. לא ויתרתי על התור שהשתרך ליד דוכן הנקניקיות השעה עוד לא תשע והם מרביצים נקניקיות ובירה! גם אני!

בדרך כשצעדנו בעיר העתיקה זוגתי סימנה את אתרי הכיבוש . סניף גדול של קאופהוף , סניף גדול של c&a וכמה חנויות נעליים שסומנו כאתרים פוטנציאלים לרכישת נייקי לכדורסלן.מינכן התעוררה ב 10 סופית. נכנסנו לעוד בית קפה מקסים במריאנפלאץ מול בית העיריה.שרותים. קבוצות קבוצות של תיירים החלו להתקבץ בכיכר. כמה דמויות מטופשות שנעות בסיבובים שם למעלה במגדל גורמות לכולם למתוח צואר למעלה. כשהיא נכנסת לבתי הכלבו האלו היא ממש שוכחת שלא ישנו כמעט בלילה ושיש עייפות קלה גם ברגליים . בשעה 12 כשהתחלנו להבין שאין מי יודע מה מציאות החלטנו ללכת לכיוון ה funf hofe שזה בתרגום חופשי – חמש חצרות. זהו מרכז קניות יוקרתי שנמצא מול הרזידנץ ליד תחנת ה U

Odeonsplatz . המקום מעוצב יפה אבל יקר בטרוף. הבנו את הקטע שלהם. חוזרים לרחובות. בסביבות הכנסיה Frauenkirche המרשימה על שני צריחה סימנתי כמה מקומות מדליקים לישיבה בערב. התחלנו לצעוד חזרה למלון כשבדרך גילינו שפוטנציאל נעלי הכדורסל לנערים במינכן – דל ביותר.

הגענו למלון בסביבות אחת וחצי אחרי שהצטיידנו בכמה בקבוקי שתיה בסופר סמוך וחלב. חלב טרי בקרטון של ליטר עולה פחות מחצי יורו. הפקידה החדשה חייכה אלינו ואמרה שהמזוודות שלנו כבר בחדר אבל הוא עדיין לא מוכן.עלינו לחדר בקומה השישית . נקי, קטן אבל מספק.קיבלנו גם מרפסת קטנה בלי נוף עם שני כסאות ושולחן.החלטנו ללכת לדגום את מתחם האוקטוברפסט.כל הסיפורים שאני שמעתי וכל מה שאכתוב להלן לא יכולים לתאר את החגיגה הגדולה שמתקיימת שם.מ 11 בבוקר ועד 11 בלילה . מתחם ענק מלא במתקני לונה פארק דוכני מזל וכמובן דוכני מזכרות ואיך לא – אוכל!כמה אוכל!

המוני אנשים צועדים ברחובות המתחם חלקם הגדול לבוש במכנסיים עד הברכיים עם השלייקס חולצה משובצת ונעליים גסות כשהגרביים משוכות למעלה. הנשים לבושות בדירנדל שלהן המבליטות את החזה. אוהלי הענק היו עדיין בהתעוררות והאנשים שם עדיין היו בשפיות יחסית.התזמורות נגנו שירים מוכרים וחלק מהאנשים שרו. היה עוד קצת מקום להיכנס ועל חלק מהשולחנות היו כבר פתקים – שמור!

הבירה זרמה כמים והאנשים שמחים שמחים. גם אנחנו.

חזרנו למלון החדר כבר היה מסודר – עוגית ג'ינג'ר של האוקטוברפסט חיכתה לנו על המזרן ומייד פינתה את מקומה לטובת מנוחת הלוחמים. שלוש שעות ואנחנו שוב בחוץ.אחרי שנישנשנו כל היום בדוכנים רצינו מסעדה. נסענו במטרו יחד עם כל האוהדים שנהרו למשחק של באירן והתיישבנו במסעדה שסימנתי בצהריים.

אכלנו מרק פטריות טעים , נקניקיות בוואריות מעולות שתינו בירה נפלאה (איך לא) וחשבנו על האוהלים שקוראים לנו לביקור הלילה. חזרנו לאיזור ה Theresienwiese ובהנו שמה שראינו בצהריים היה כלום לעומת הטרוף של הלילה. איזו אוירה האויר מלא באלכוהול ולחלק מהאוהלים זוגתי לא רצתה להכנס מרוב ריח חריף של בירה. האוהלים הנבחרים – היפודרום והאוהל של בראוהוף. איזו תזמורת, זמרים ברמה אוירה מדהימה .בעיקר אנשים שמחים – ללא דאגות. גם שלנו נעלמו לרגע . השתלבנו יפה. חזרנו לחדר במלון כשהמשטרה נמצאת בכל פינה מפנה ביעילת את האנשים שלא הולכים ישר . אלימות לא ראינו.שיכורים – כן.גם צעירים וגם מבוגרים. מינכן נעמה לנו מאוד ביום הראשון אבל לא החסרנו פעימה מהעיר. מהאוקטוברפסט – כן. מומלץ לכל ולא רק לאוהבי הבירה.

מצורף סרטון הממחיש את אוירת האוקטוברפסט.

יום 2 על ארמונות מכוניות ובירה

יום שני לטיול. באירן מינכן ויובנטוס נפרדו אמש בתיקו מאופס ומשחק לא משהו ואנחנו חסכנו 250 יורו בכך שלא הלכנו לאליאנס ארנה. ארוחת הבוקר היתה עשירה וטעימה – חסר היה להם שלא! בכל זאת שילמנו 180 יורו ללילה! יצאנו מהמלון רק אחרי עשר וקנינו כרטיסים בכניסה לתחנת הרכבת. שוב בחרנו באופציה של קבוצה ולא שני בודדים אבל הפעם קנינו כרטיס רק לאזור 1 כלומר בתחומי העיר . שנינו בתשעה יורו. נסענו בקו 1 עד לתחנת roktreuzpatz שהיא תחנת ה U bhan הקרובה לארמון נימפנבורג. קרובה? יצאנו והארמון לא נראה באזור.שאלנו מקומית צעירה והיא אמרה – 10דקות הליכה לאורך התעלה ואתם שם או שתקחו טראם קו 12 .

ממליץ מאוד על הטראם.אנחנו צעדנו כחצי שעה .למזלנו מזג האויר היה נפלא והצעידה במקביל לתעלה היתה נעימה אבל לא מתאימה אחרי ארוחת בוקר דשנה. בדיעבד – טראם מס' 17 מהתחנה המרכזית – מגיע הכי קרוב לארמון.מפת הטראם של מינכן:

הגענו סוף סוף לארמון נימפמבורג.

שמו ניתן לו על שם הנימפות המלוות את האלה פלורה – אלת הפריחה. כניסה לארמון ולאתריו הנבחרים 10 יורו לאדם.כניסה רק לגנים – חינם. מפת הארמון, הגנים וסימון האתרים – שני יורו.

מרבית האתרים היו מצויינים גם במדריך שלנו eyewithness גרמניה – טוב מאוד אבל רכשנו בכל זאת מפה.המקום רחב ידיים וקל מאוד להתברבר שם למרות שיש שלטים קטנים כשמתקרבים לשבילים.

פנים הארמון – מרשים אבל לא ברמה של ורסאי הפריזאי ושיינברון הוינאי. הגנים יפים ושדרות הערמונים מקסימות רגע לפני השלכת. מעבר לארמון עצמו ביקרנו גם במוזיאון הפורצלן ובמוזיאון הכרכרות הצמודים זה לזה. שניהם שווים ביקור . הכרכרות מרשימות כמו גם שלל הציוד הנלווה ובעיקר הכבוד שעשו לסוסי המלוכה שזכו לקבל כל אחד מהם ציור שמן עם שמם בלוחית זהב על המסגרת.

ביקרנו גם בביתן הציד שהוזכר במדריך והוא פחות הרשים אותנו .

מהארמון חזרנו באוטובוס 51 לתחנת המטרו leim ומשם שמנו פעמינו בu לתחנת אולימפיה סנטר.

צא מהתחנה הרימו עיניים וארבעת מגדלי הענק של BMW יתגלו לכם כשמתחתם בנין עגול – זהו מוזיאון BMW . חגיגה לכל אוהבי הרכב. כרטיסים במחיר 12 יורו לאדם ניתן לקנות בכניסה למוזיאון או באולם המכירות המרהיב של BMW הנמצא מעבר לכביש.

המוזיאון סביר – לא נפלנו מהתלהבות והאישה טענה שמבחינתה הכי טוב בביקור הזה שהמוזיאון לא גדול והעיקר שאני נהניתי....כדי לאזן את המצב וגם כדי להרגיע את הקיבה שקצת התחילה לקטר שמנו פעמינו שתי תחנות U למרכז הקניות אולימפיה אינקהאוף :

שדה התעופה הישן של מינכן הפך למרכז קניות גדול . אכלנו צהריים אצל מסעדת הקצבים בקניון שהיא חלק מרשת ענקית עם מעל 100 מסעדות רק במינכן והסביבה:

עוף שלם בגריל + תוספת לכל אחד + בירה וקולה = 14 יורו. מנות גדולות ומשביעות – חפשו את הלוגו. על קיבה מלאה הגבר יחטוף תנומה על כורסת עיסוי בכניסה לc&a בעוד האישה תכפר על הזמן המבוזבז במוזאון ב.מ.וו.

התחיל להיות מאוחר והחלטנו לחזור למלון ומשם עוד לילה נפלא במתחם האוקטוברפסט.

הספקנו לטעום מעט ממינכן האחרת ישן מול חדש. מחר יוצאים לדרך הרומנטית.

יום 3 מחנה ריכוז דכאו ונגיעה בדרך הרומנטית

בבוקר היום השלישי התעוררתי לצלילי הגשם שרקד על חלוננו.המסקנה המתבקשת היתה – אני צועד לבד להביא את הרכב השכור למלון. צעדתי למארס שטראסה למשרדי יורופקאר ותוך שעה מרגע שיצאתי הגולף סטישן השחורה שסיפקו לי חנתה בחניית המלון.אכלנו העמסנו את המזוודות התקנו גיפיאס ודהרנו לפרברי מינכן כשהכתובת בגיפיאס היתה - 75 romerstrasse alte בעיר dachau .

למי שרוצה לבקר במחנה הריכוז והכפייה זאת הכתובת המדוייקת. השם המדוייק של את ההנצחה והזכרון: KZ – gedenkstatte .זה גם מה שכתוב בשילוט בדרכים. הנה אתר המקום ודרכי הגעה:

הדרך הרומנטית היא גאונות שיווקית. מה יותר מושך מלנסוע בכבישים כשביציאה מכל עיירה מסכנה מזכירים לכם שאתם בלב הרומנטיקה.גם אם חשבתם לחזור ולספר אחרת – לא תעזו! אז שתדעו שאנחנו עשינו אותה רומנטית בדרכנו . וזה יכל להיות גם בדרכים אחרות....

יצאנו מדכאו ושמנו פעמינו לנקודה הראשונה שסימנו על מפת הדרך הרומנטית. העיירה לאנדסברג אם לך.העיירה יושבת על הנהר לך . החנינו את הרכב בכיכר המרכזית – שמנו תוית חניה לשעה ונשמנו אירופה.הבתים הצבעוניים הכיכר המרכזית הפורחת המזרקה החמודה – עיירה גרמנית חמודה שמחייבת שיטוט ברחובות הסמוכים והתפעלות מהבתים הצבעוניים.כאלו עוד נראה בכמויות בהמשך.צעדנו לכיוון גדת הנהר כשהסתיו מורגש גם שם – הזרימה לא משהו.היטלר שרק נפרדנו ממנו כמה דקות קודם כתב כאן את מין קאמפף כשהיה כלוא בבית הכלא המקומי . מיצינו.השעה היתה שעת צהריים ופנינו צפונה לאאוגסבורג . הגיפיאס לקח אותנו למקסימיליאן שטראסה . אאוגסבורג עיר גדולה – רחוב מקסימיליאן

רצוץ המזרקות הוא רחוב נאה.למרות שהתנועה ברחוב זרמה ומרכז העיר לא היה ריק מאנשים נראה היה כאילו אין בה שום דבר מושך.אכלנו שוורמה טורקית (דונר) במקסימיליאן והמשכנו לטייל במורד הרחוב. מול בית העיריה גילינו מאפיה שמוכרת בסוכות סופגניות.נזכרנו שבעצם ערב חג סוכות היום ואני שאפתי להגיע לבית הכנסת. נכנסנו למרכז התיירות הנמצא בכיכר מול העירה ושם בישרו לי שבית הכנסת נסגר ב 4 .השעה היתה עשרה ל4 ובית הכנסת והמוזיאון היהודי נמצאים ליד תחנת הרכבת שלא ממש סמוכה.....ויתרנו בהכנעה חזרנו לרכב לא לפני שנתקלנו בחנות נעליים עם מבחר עצום של נייקי.

הכל מעל מידה 40. נכנסנו לרכב והצפנו עוד קצת לדונאווורט.

Donauworth נמצאת על החיבור של הדנובה והוורניץ .הגענו אליה כשהעיירה נסגרה.המטרה היתה למצוא חדר ללילה.לינה לא הוזמנה ופנינו למשרד התיירות. ב 17:30 הוא היה נטוש. גם עמדת המחשב שעזרה בחיפוש לינה היתה תקועה. שרית כבר חשבה שהלילה נישן ברכב. נסענו ברחוב הראשי המקסים – דפקנו על דלתו של מלון אחד goldener hirsch – אין איש.נכנסנו למלון שני posthotel traube – יש חדרים 70 יורו ללילה.ביקשנו להציץ בחדר . החדר הפצפון זרוק באחורי המלון, המיטות – נפרדות וכל אחת בקצה אחר של החדר בקיצור – לא לרומנטיקה הזאת ציפינו.אמרנו תודה , יצאנו ונסענו לכניסה שם ראינו מלון.גם הוא היה נטוש. פתחתי את רשימת המלונות בחוברת של הדרך הרומנטית שלקחתי מלשכת התיירות בלנדסברג ופשוט הכנסתי כתובת של מלון ששמו מצא חן בעיננו – שלושת הכתרים

http://www.hotel3kronen.info Hotel drei kronen המלון לא ממוקם במרכז אלא קרוב יותר לתחנת הרכבת (אבל רחוק מספיק ) .

צילצלנו באינטרקום ובחור צעיר פתח את הדלת והציע לנו חדר ב 99 יורו ללילה כולל ארוחת בוקר.

מייד ראינו את ההבדל בפאר ביופי של החדרים ולא היססנו. התמקמנו , חגנו עם ריו את הזכיה באירוח המשחקים האולימפיים ויצאנו לתור את העיירה. יש לה שני רחובות מרכזיים..הרחוב העולה מבית העיריה והמודיעין לכנסיה ובאזור אחר ליד reider tor כמה מדרחובים עם חנויות ומסעדות.

הכל כמובן סגור ומסוגר. רק מסעדה איטלקית אחת romerkeller במדרחוב פתוחה לרפואה.

יש לציין כי המקום שוקק חיים ואולי זאת הסיבה שחיכינו 50 דקות למרק ופסטה.אולי רצו שנזמין עוד כמה בירות. כשהוא כבר הגיע – האוכל הוא היה מלוח ובכל ללא מתקרב לאיטליה. רק המלצריות שדיברו איטלקית בינהן וניסו להסביר לנו שהאוכל מאחר ע"י שימוש במילה early . לא גילינו להם ששרית יודעת גרמנית.שישברו שיניים. חזרנו למלון ושתינו קפה של הבית.

מחר עוד יום בדרך הרומנטית.

בוקר יום רביעי לטיול. יום חג היום בגרמניה. השלושה באוקטובר הוא יום איחוד גרמניה. מברורים קודמים שעשיתי מרבית העיירות יהיו סגורות ומסוגרות. טיול בוקר בדונאוורט אאושש את המידע אז התקפלנו מייד צפונה ונסענו הישר לנורדלינגן nordlingen ולמרות שראינו תיירים חונים מחוץ לחומות העיר החלטנו להכנס פנימה. נסענו ברחובות וחוץ משני בתי קפה גלידריה אחת וכמה תיירים כל העיר היתה שלנו.....חנינו במקום שנראה כמו חניה של מסעדה שהיתה סגורה ירדנו מהרכב לסיבוב קצר במרכז

כמה צילומים ו...הופ מניעים ונוסעים לדינקלסבול dinkelsbuhl . דינקלסבול כבר התעוררה כשנכנסנו בשעריה.השעה –מחצית היום ופעמוני הכנסיות צילצלו ללא הפסקה והשתלבו נפלא בתמונת הבתים הצבעוניים המקושטים באדניות ומספר גדול בהרבה של תיירים ששטפו את הרחובות. הגולף שלנו נסעה אט אט ברחובות האבן של דינקלסבול היפה. אכן העסק משתפר ככל שעולים צפונה ואם כך הוא הדבר למה לחפש חניה כשרוטנברג נמצאת ממש קרוב. ידעתי מראש שברוטנבורג החנויות פתוחות ומכיוון שכך המשכנו בנסיעה וצילומים ברחובות דינקלסבול ויצאנו את העיר בדהרה צפונה.

הגיפיאס קיבל את כתובת המלון שלנו – גולדנר גרייפין

הגענו לקצה הצפוני של ככר העיריה של רוטנבורג – המוני אנשים בכיכר והוא מתעקש שיש לנו 70 מטר ליעד. בצד השני של הרחבה! 70 מטרים שעוברים ברבע שעה כמה זה יוצא במהירות? מינוס 40 ?

עברנו. הגענו לפתח המלון וקיבלתי הוראות נסיעה לחניה. שוב צלחנו סימטה מלאה באנשים אבל לאחר ניווט קצרצר הגולף חנתה בביטחה באחורי המלון – חניה בחינם!

החדר שלנו – 77 יורו ללילה כולל ארוחת בוקר בקומה הראשונה (לפי בקשתי) אין מעלית ויש גרם מדרגות רחב. דלת החדר מספר 5 והמפתח של מנעול החדר הזכירו לנו שלפחות במאה השנים האחרונות לא שינו כאן הרבה.....

נכנסנו לחדר וכל אחד נזכר בסבתא שלו.הטפטים המקושטים הנברשת עם נורות הנר וכו' וכו'. החדר נקי מסודר ונחמד אבל העיר בחוץ מזמינה יותר כרגע. עזבנו את המזוודות ויצאנו לסמטאות.

המלצה חמה – רוטנבורג זאת הפנינה האמיתית של הדרך.מהעיירות שביקרנו היא בודאי הכי קסומה.

וגם הכי עמוסה.עשרות תיירים מציפים את סמטאותיה אבל כנראה שמחוץ לעונה אין ממש עומס. חוץ מאצל היפנים.אצלם זאת תמיד העונה.....

פתח המלון נמצא ממש 20 מטר מככר המרקט שזאת הכיכר המרכזית. שוק איכרים לא מרשים קישט את הכיכר כמה דוכני אוכל וזהו.שאלתי את הצוות במלון היכן קונים כרטיסים למופע שידעתי שיערך באותו ערב והם אמרו לי – בכיכר. רבע שעה של חיפוש כולל נסיון לטפס למגדל העיר עד שמצאנו את דוכן מכירת הכרטיסים שהשתלב בהסוואה מצויינת בין דוכני השוק.....

רכשנו כרטיסים למופע של 18:30 (סוף סוף משהו רציני לעשות אחרי 6) במחיר תשעה יורו לאדם –פרטים בהמשך. והמשכנו עוד קצת במורד רחב herrngasse - הרחוב שנמצא משמאל לבית העיריה אם עומדים עם הפנים לעיריה – ואחרי 30 מטרים נתקלנו ברכב הישן עם מזוודות המתנה שעל גגו. הרכב עומד בכניסה לאחת החנויות היפות שראיתי מעודי – חנות חג המולד של kathe wohlfhart .

יש עוד כמה סניפים של החנות גם ברוטנברג וגם ברחבי אירופה (באובראמרגאו למשל!) אבל זאת החנות הכי גדולה, הכי מרשימה ובתוכה גם קומה שלמה של מוזיאון חג המולד שלא ביקרנו בו. כמה יפה יכול להיות במוזיאון כשהחנות כל כך יפה? בחנות אסור לצלם אבל את השלט הזה ראיתי כמו שבטח שמתם לב – רק ביציאה כשאחת המוכרות הסבה את תשומת ליבו של יפני עם זום תותח שתיקתק בלי הפסקה. ממליץ בחום גם אם אין לכם שום קשר לחג המולד . הרומנטיקה כאן במיטבה!

יצאנו מחנות חג המולד למלון.ארוחת צהריים במסעדה של המלון . אוכל ביתי . בצלחת שלי נרשמה הצלחה גדולה יותר.מחירים סבירים ביותר.חזרנו החוצה ושוטטנו ברחובות. חנויות מכל טוב. ברחוב היורד מהככר scmiedgasse לכיוון שער kobolzell נמצא הריכוז הגבוה ביותר של כדורי השלג sneeballen . המאפה המקומי נמכר בכמויות עצומות ובחנות שנמצאת מול המלון שלנו ניתן לצפות על מסך פלזמה איך מכינים את המאפים . הגירסה הפשוטה היא המסוכרת או מאובקת באבקת סוכר אבל המאפים נמכרים בכל סוגי הציפויים האפשריים.

דגמנו לא מעט טעמים – הוניל הוכתר כמנצח העל. עד כדי כך שעלינו לחדר הכנו קפה של בית עם עוגיות שלג.יתרון גדול מאוד למלון הנמצא במרכז העינינים.חזרה לרחוב שמידט ולמטה במורד הרחוב עם הפנים למגדל השעון המפורסם בצד שמאל עוד חנות שצדה את עיננו – עבודות עץ. איזה עבודות מקסימות. האמן יושב וחורך על העץ . שלטים לבית כלי הגשה לאוכל ועוד עוד. קנינו מזכרות להורים – שלט לדלת עם חריטה של השם וציור של הבתים של רוטנבורג – 18-22 יורו .תלוי בציור. חזרנו לחדר פרקנו את הקניות והגיעה השעה למופע.

באולם לא גדול בתוך בית העיריה מועלה מידי שנה מחזה היסטורי הנקרא - der meistertrunk. בתרגום חופשי – אדון השתיינים(הלוגמים). המחזה מספר את סיפורה של העיר בשנת 1631 במסגרת מלחמת 30 השנה . הוא הועלה לראשונה בשנת 1881 ומאז מועלה מידי שנה באולם העיריה.

כאן המקום לציין כי במשך כל שעות היום מסתובבים שחקני המופע – מעל 100 – ברחובות רוטנבורג כשהם לבושים בבגדי המופע כשמטרתם לקדם את מכירות הכרטיסים למרות שהם לא מציינים זאת במפורש. חלק מהשחקנים לנו במלון שלנו והמשיכו לשיר גם במסעדה של המלון בערב כשהבירה זרמה כמים...

במשך שעה וחצי צפינו במופע שאת מרבית מה שדיברו בו לא ממש הבנתי אבל סיפור המסגרת היה ידוע לי – תודה יונית ,התכניה שקיבלתי שהיתה באנגלית עזרה גם היא להבין את הרוב! המופע צבעוני אם כי הדיבורים בו לא מעטים. בכוונה הזמנו את המופע המאוחר כי כשיצאנו כבר לא היו תיירים והרחובות היו ריקים . דפקנו סיבוב חלונות ראווה נוסף וחזרנו לחדר לדבר על המשך המסלול. לקראת 22 תקף אותנו רעב שגרם לנו לצאת לחפש מסעדה פתוחה. כנראה שבכל עיירה יש אחת כזאת ואליה באים גם המקומיים וכך מצאנו את עצמינו שוב בפיצריה .הפעם השרות היה מהיר האוכל היה מעולה ואכלנו פיצה שלא היתה מביישת שום מסעדה באיטליה.

ברחוב galgengasse מס' 19 פיצריה רומא pizzeria roma . פתוח עד חצות.

הלכנו לישון עייפים רומנטיים ומאוהבים ברוטנבורג!

מזג האויר בימים הקרובים צפוי להיות שימשי ובהיר. עד ליום שלישי לא צפויים גשמים והטמפרטורות צפיות להיות סבירות – סביב ה 18 מעלות מה שגרם לנו לחשוב פעמיים לגבי הנסיעה מזרחה לכיוון הגבול הצ'כי. מחר יום ראשון ושוב צפוי להיות סגור בעיירות שבדרך. ההחלטה להיכן ממשיכים עלתה בטבעיות על השולחן במסעדה האיטלקית ברוטנבורג – ממשיכים בתכנון המקורי או נוסעים דרומה לאלפים הגרמנים לאזור פוסן גארמיש? החלטנו שרגע לפני שאנחנו מקבלים "רעלת עיירות" כדאי להסניף את הירוק היפה של האלפים .

ארוחת הבוקר הסטנדרטית של מלון גולדנר גרייפין כללה לחמניות גבינה נקניק חמאה וכוס מיץ תפוזים.

קונפיטורות משמש ותות וקפה/תה. הדבר המוזר בהגשת האוכל שנתקלנו בו לראשונה – יש מזלג אחד והוא משמש את הצלחת בה מונחים הגבינות והנקניקים.באופן אישי כל יושב שולחן מקבל רק סכין.

ישבנו עם עוד זוג אמריקאים ונשאלנו אם אנחנו רוצים ביצה? אני ביקשתי מקושקשת וזוגתי ויתרה.

אצל האמריקאים הגבר ויתר.הנה מגיעה ההפתעה – מי שמזמין ביצה מקבל רבע עגבניה שניצבת בגאון מעל ובונוס אדיר – מזלג!כך יצא שישבו לשולחן ארבעה אנשים המשתמשים בשני מזלגות ומזלג אחד ניטראלי ומשמש רק את הגבינות והנקניקים.לך תבין את הגרמנים האלו!

יצאנו לסיבוב אחרון ברוטנברג וקנינו קופסת פח מלאה בכדורי שלג .

 הנענו את הגולף ובעודי מכניס לגיפיאס את הכתובת שוונגאו הוא מודיע לי בגאוה שאת המסלול הזה הוא לא מצליח לחשב. גם את פיסן הוא לא מכיר.בקיצור אחרי יומיים בלבד הוא מודיע על פרישה.עוברים למפות.עולים על האוטוסטרדות הנפלאות של גרמניה ושועטים דרומה . חולפים ליד אולם ואחרי שעתיים מגיעים לפיסן. מכיוון שבעבר תכננתי להגיע לשם ולא מעט חברים בפורום ביקרו באזור – הוא לא ממש היה זר לי.

נסענו לפי השילוט לטירות והגענו למגרש החניה בצומת שליד מרכז התיירות של שוונגאו – העיירה הסמוכה לטירות הוהנשונגאו ונוישווינשטיין או בשפת המטיילים – הטירות של לודוויג.משימה ראשונה – מציאת מקום לינה.לא נכנסנו לחניון והתחלנו לנסוע ברחובות שוונגאו.בצד שמאל בית עם שלט - חדרים.

על הדלת כתוב – רק אחרי 3. כשהסתובבתי לחזור לרכב ראיתי מצידו השני של השדה בית מוכר.

תאמינו או לא אבל כשהגענו אליו ידעתי שזה הבית שאני מחפש. מצאתי אותו בפברואר 2009 כשעוד חשבתי על המסלול:

הקפנו את כל השדה הגדול והגענו לחניה של רומנטיק פנסיון:

כמובן שהיו חדרים פנויים .חדר קטן ב 65 יורו ללילה וחדר גדול ומרווח עם פינת ישיבה וטלביזיה גדולה ב 75 יורו ללילה כולל ארוחת בוקר. הלכנו על החדר הגדול. גברת שטראוס הסיטה את הוילון ונשימתינו נעצרה לרגע.טירת נוישווינשטיין ממש ממול על הגבעה! זה רומנטיקה. לידיעה פיסן והטירות מהווים את הקצה הדרומי של הדרך הרומנטית. השארנו את המזוודות והמשימה השניה היתה רכישת כרטיסים לארמונות . הפנסיון ממוקם 500 מטר הליכה מהצומת בה נמצאת לשכת התיירות של שוונגאו וכך גם חסכנו את מחיר החניה בחניון של הארמונות. טיפסנו במעלה הכביש רכשנו כרטיסים לסיור בשני הארמונות. – כתובת האתר של הארמונות ומשרד הכרטיסים:

כל ארמון 9 יורו למבוגר.

הסיור הראשון ב 14:00 להוהנשוונגאו והשני לנוישווינשטיין שעתיים אחרי, זמן שיספיק גם לסיור וגם לארוחת צהריים במקום. המקום היה מלא תיירים אבל התור לכרטיסים היה קצר. לכרכרות המטפסות לטירות היה תור ארוך מאוד. מכיוון שהיתה לנו עוד שעה החלטנו לנסוע לעיירה לחפש סופר פתוח ולחזור לסיור.כמה נוח לגור ליד.....

קצת שכחנו שיום ראשון היום אבל גברת שטראוס אמרה שיש סופר פתוח ..לקח לנו רבע שעה למצוא את הסופר הצמוד לתחנת הדלק ביציאה הצפון מזרחית מהכפר – בכביש המוליך ל halblech .

חזרנו בדיוק בזמן טיפסנו טיפוס קליל להוהנשוונגאו ועוד הספקנו לצלם מבחוץ כמה תמונות לפני שהתחיל סיור עם מדריך חביב משעשע ומעניין שהנעים לנו מאוד את הסיור בארמון בו גדל לודוויג הילד והיה בעצם מעון הקיץ של אביו המלך מקסימיליאן ומשפחתו. בארמון בפנים אסור לצלם אבל מתוך הארמון מאוד מומלץ לצלם החוצה – הנופים מרהיבים.

 לאחר הסיור ירדנו מהארמון ומייד נתקלתי בשולחן פנוי בגינה השייכת למלון מולר:

האוכל היה טעים מאוד - מנות עיקריות+תוספות+ סלט ירוק בירה וקולה ב 32 יורו לזוג.שרות מהיר ואדיב בקיצור מאוד מומלץ.שאלתי מישהו שנראה מצוות המלון היכן בדיוק האוטובוס לטירות והוא הפנה אותי חזרה למטה – ליד לשכת התיירות יש תחנת אוטובוס ובה עומדים ומחכים אנשים. הנחתי שגם הם עולים לארמון.לאחר רבע שעה כשהאוטובוס לא הגיע גיליתי לתדהמתי שאנחנו בכלל עומדים בתחנה של האוטובוס לפיסן.איזו פדיחה.בעוד רבע שעה מתחיל הסיור שלנו.....

עלינו חזרה למשרד הכרטיסים ושם החליפו לנו את הכרטיסים לסיור באנגלית בשעה 17 מה שהשאיר לנו קצת זמן לעמוד בתחנהת האוטובוס הנכונה – ליד מלון lisl הנמצא במעלה הכביש אם עומדים ליד משרד הכרטיסים.עלינו עם האוטובוס וצעדנו לגשר מריאן – תצפית על הצד המשופץ של הטירה – לא יפה ששמו פיגומים ...... צעדנו לטירה וזכינו למדריך צנוני למדי שכמעט נרדם במהלך הסיור . לאחר סיום הסיור ולמרות שרכשנו כרטיסים אצל הנהג לאוטובוס הלוך וחזור במחיר 1.8 יורו לאדם ( כרכרה 6 יורו רק לעליה ) החלטנו לרדת ברגל – טיול נחמד ביער וירידה קלילה על שביל סלול.

ירדנו עד לצומת וצעדנו לפנסיון.את הערב העברנו בשיטוט בסמטאות של פיסן . היתה איטלקית פתוחה וגם סינית אחת אבל לא ממש היינו רעבים וחזרנו לחדר עייפים ומרוצים.

בוקר ברומנטיק פנסיון בשוונגאו.גם כאן בארוחת הבוקר קיבלנו רק סכין לאדם ומזלג ציבורית.על הביצה שהגיעה אפילו לא היתה רבע עגבניה . גם שאר ירקות לא הוגשו לשולחן.בצק הלחמניות לעומת זאת הספיק להחמיץ והארוחה היתה סבירה. נפרדנו מגברת שטראוס ויצאנו לסיבוב פרידה מהאגם בשוונגאו.

Froggen see . הבוקר עוד הורגש היטב בכפר ולמרות שהיה יום שני לא נראה שבתשע וחצי מישהו כאן התעורר. כמה צילומים של האגם ואנחנו כבר בכיוון של רכס האמרגאו כשפנינו לכבפר אובראמרגאו.

לא אוסיף פירוט לגבי הכפר רק שהביקור בו מזמן מפגש עם ריכוז לא רע של בתים מצויירים ועוד......

מאובראמרגאו ישירות לטירת לינדרהוף.החלטנו להתמקד רק בגנים.את הסיורים בפנים מיצינו בארמונות של אתמול. הגנים בחינם, החניון בשני יורו וההליכה עד לארמון קלילה וקצרה. הביקור מרהיב מבחינתנו.

גנים מקסימים. מתרשמים, מצטלמים ואנחנו כבר בדרכנו לאטאל למפגש עם המנזר הבדיטיקני .

התחנה הבאה היא גארמיש פארטנקירכן.מי יכול לגור בעיר עם שם כל כך ארוך? להלן גארמיש!

טיול ברחובות גארמיש הביא אותנו ללשכת המידע לתיירים הנמצאת בכיכר העיריה . אחרי שהסנפנו את ה c&a המקומי ואת ה h&m ואפילו את המקדונלד המקומי גילינו שקצת מאוחר לנסוע לכיוון הצ'וגשפיצה ולכן החלטנו למצוא לינה ומשם לנסוע לטייל.בלשכת המידע היעילה הפנו אותנו אחרי שהגדרנו קריטריונים לפנסיון הולנטל

במחיר של 62 יורו קיבלנו חדר נחמד עם חלון הצופה לצ'וגשפיצה וארוחת בוקר. בברור שערכנו בלשכת המידע גילינו שהעליה לצ'וגשפיצה עולה 47 יורו לאדם. החלטנו לא לשלם את הסכום הגבוה לטעמינו אז נסענו לכיוון איב זה eib see הנמצא למרגלות הצוגשפיצה. ישבנו על גדת האגם ,הברווזים שטו בו לכיוון כל מקור אוכל אפשרי ואנחנו נהננו מהשקט ומפסגת הצ'וגשפיצה שנמצאת 2000 מטר למעלה.

חזרנו לגארמיש ובהחלטה של רגע הגולף פנתה לכיוון מיטנוולד. שוב הגענו לכפר בשעת נעילה. חלר מהחנויות עוד היו פתוחות ואנחנו נהננו להיות בכפר המקסים שנה שניה ברציפות.(בטיול ב 2008 עם הילדים ביקרנו במיטנוולד)

חזרנו עם לילה לגארמיש ובסריקה של הרחוב הראשי גילנו שוב מקום אחד פתוח לאחר השעה 20:00

מסעדה שאותנו שימשה רק למרק ובירה אבל המנות שהוגשו לסועדים היפנים בשולחן לידינו נראו לא רעות....

גם המחירים לא זולים. בעל הבית הרשה לעצמו לעבור שולחן שולחן ולברך את הסועדים ב Guten Abend ערב טוב בגרמנית וכשעינו צדה את המצלמה על שולחננו הוא אפילו הציע את עצמו כצלם הבית. לילה אחרון בגרמניה בגארמיש פארטנקירכן.

אין כמו לסיים טיול בטיול. יצאנו את הפנסיון שלנו לכיוון האצטדיון האולימפי חנינו ליד הרכבל הצמוד לאצטדיון http://www.eckbauerbahn.de/ וטיפסנו בעבור 8 יורו לאדם לגובה 1250 מטר ברכבל בעל קרוניות ישיבה פתוחות וזוגיות משם התחלנו לרדת במורד ההר בנופים מקסימים עד ל graseck משם ירדנו בעוד רכבל במחיר 3.5 יורו לאדם עד לכניסה לקניון פארטנאך.הפעם מדובר בערוץ נחל ולא בקניות....

קוריוז קטן – הגענו לתחנה העליונה של הרכבל בגראסק ואין איש בתחנת המוצא.אין הוראות ויש קרון שעומד בתחנה. לא פעמון,לא רמקול שום אמצעי תקשורת שיאפשר לנו לרדת למטה. הפתרון ההגיוני ביותר – להכנס לקרון הרכבל.מישהו כבר יוריד אותנו! וכך היה .10 שניות עמדנו והופ – מתחילים לזוז.

פארטנאכקלאם – נחמד קצר ועולה שני יורו לאדם. הלכנו הלוך וחזור ומשם 10 דקות הליכה חזרה לרכב. נפרדנו מגאמיש ודהרנו צפון מזרחה למינכן.בדרך ירד קצת גשם – אחרינו המבול....

טיפ למי שהצליח להחזיק מעמד עד כאן ומיועד גם לחוזרים מכיוון זלצבורג. ברינג של מינכן אחרי יציאה 18 – haar תחנת דלק אחרונה לכיוון שדה התעופה הנמצאת על האוטוסטראדה ובמחלף הגדול שאחרי - ביציאה 17 – feldkirchen ost. נוסעים על A94 לכיוון feldkirchen ואחר כך ישר לכיוון reim ובמחלף השני נוסעים לפי השילוט לכיוון riem arcaden .

חונים בחניון התחתי ואתם במרכז קניות ענק עם מרכז אוכל רציני ובו שוב מסעדה של http://www.vinzenzmurr.de/plattenservice.html .

דרך נפלאה לסיים את הטיול גילינו בנמל התעופה של מינכן בטרמינל F המיוחד לטסים לישראלים עת הבחורה בצ'ק אין גילתה שיש לנו 15 קילו מיותרים שהפכו ל 8 אחרי שהעלינו למטוס תיק נוסף מעבר לאחד שתכננו להעלות. התענוג הזה עלה לנו 64 יורו . ראו הוזהרתם. מזל שלא שקלו גם אותי – זה היה עולה לי בעוד כמה יורו עם כל הבירות הנפלאות של הגרמנים.

היה לנו כיף בשניים, מומלץ לכל זוג.

 הסיפור הראשוני פורסם בפורום טיולי משפחות ומלווה ביותר תמונות - ניתן לראות את כל האשכול כאן
forum.lametayel.co.il/forum_msg/th-1074658/prevloaded-1/start-0/