בתום ארבעה שבועות של טיול נפלא במיוחד שהתרכז בפלורידה הגיע זמן סיכומים
הטיול תוכנן כשמונה חודשים מראש, אז נסגרו הטיסות, הרכב ורוב מקומות הלינה. התוכניות הכמעט מוכנות נכנסו למגירה עד שלפתע התאריך הגיע ויצאנו למסע משפחתי מיוחד
מעט פרטים: הטיול ארך 28 ימים ברוטו, 26 נטו ללא טיסות, וכלל 5 חלקים:
4 ימים בדרום פלורידה, 7 ימים (8 לילות) באורלנדו, שבוע קרוז, 4 ימים בנסיעה איטית על החוף המזרחי של פלורידה ואז לכיוון אטלנטה שם בילינו 4 ימים אחרונים בביקור משפחתי
למרות אורך הטיול ובהתחשב בהרכב הילדים וכדי למנוע עומס נסיעות ויתרנו לחלוטין על מיאמי ואזור ה keys כמו גם על הסמוקי מאונטיין
ההרכב: הורים + 3 ילדים בגילאים קטנים יחסית: הבכורה בת שבע, האמצעית לקראת 5, והקטן בן שנה ושמונה חודשים - כך שהיו חששות לפני היציאה לטיול, שהתבדו לחלוטין במהלכו - פלורידה, ולא רק אורלנדו, אלא גם האברגליידס ורצועת החוף המערבית - נייפלס וסביבתה, כמו גם החוף האטלנטי, הם אזור נפלא לטיול, במיוחד בתקופת האביב - מזג האוויר היה משגע, עדיין ללא גשם או יתושים. בשבועיים וחצי נטו בפלורידה ראינו גשם אחר צהריים אחד, אבל חשוב לא פחות - לא היה אפילו יום אחד לח וחם וגם לא לילה קר מדי בשביל להישאר בהופעות בפארקים בערב.
לגבי החששות לגבי עומסים בפארקים באורלנדו הנגרמים מה Spring Break - –ההמלצה היא להימנע מלהגיע לאורלנדו בזמן חופשת האביב של בתי הספר של פלורידה (כשבועיים) כמו גם במהלך חג הפסחא - כך שבשנה ממוצעת יש כשבועיים לפחות שבהם גם אין כלל עומס על הפארקים וגם מזג האוויר פשוט מצויין...
חלק ראשון - דרום פלורידה (אברגליידס ורצועת החוף הדרום מערבית)
היום הראשון
נחתנו במיאמי באזור עשר וחצי בבוקר ולקראת צהריים כבר יצאנו מהנמל עם הרכב (דודג׳ קראוון שהיה מצויין למידותינו וצרכינו) ובהחלטה של רגע ובהתחשב שהילדים נרדמו, החלטנו לוותר על מנהלות ולצאת ישירות לכיוון האברגליידס. בדרך, בפלורידה סיטי (שם גם נישן) עצרנו בדוכן פירות מפורסם בשל Robert is Here שם קנינו שיקים ופירות מעולים (סיפור השם של הדוכן הוא מעניין - הדוכן הוקם כדוכן למכירת לימונדה על ידי אותו רוברט כשהיה בן שש. אביו שראה שהילד לא מוכר כמעט בכלל הבין שזה בגלל שלא רואים אותו אז שם שלט גדול שם כתוב Robert is Here חמישים וארבע שנים אחרי השם נשאר והמקום הפך לאימפריה של פירות אקזוטיים ובכלל)
לאחר התרעננות קלה המשכו לאברגליידס ובגלל שכל הילדים התעוררו עצרנו במרכז המבקרים Ernest Coe ומשם המשכנו למסלול ההליכה Anhinga trail. המסלול היה יפהפה!! מזג האוויר היה מעולה ומסלול של כקילומטר נמשך כמעט שעתיים. בתום המסלול המשכנו מעט בכביש לכיוון פלמינגו אך כשהעייפות החלה להיות מורגשת נסענו לכיוון המלון תוך עצירה נוספת בדוכן הפירות לקניית מלאי בננות ומנגו לימים הקרובים. למלון הגענו באזור שבע בערב (travelodge שהיה פרקטי ומרווח עם מיטות נוחות מאד או עייפות גבוהה מאד עם מיקום מעט מוזר בתוך מתחם של מסעדות) מתחנו את הילדים עד תשע פלוס ערים ולמחרת כולם קמו באזור שמונה בבוקר (לשמחתנו הג׳טלט פסח על כולנו)
יום שני
לאחר השייט המשכנו לכיוון שארק ואלי שם ויתרנו על הרכבת האיטית שנוסעת ברחבי הפארק בשל דעות חלוקות עליה ובחרנו פשוט ללכת באותו מסלול עד שנתעייף. הרוח הקרירה והשמש הנעימה במזג אוויר מושלם, יופי המסלול ושפע החיות הפכו הליכה זו לחוויה מדהימה כאשר הקטן ניסה לרדוף אחרי כל ציפור שבדרך וצעק הין לכיוון כל תנין... (הערה - המסלול הוא פשוט נפלא לחובבי עמק החולה, מי שפחות מתחבר לטבע מסוג זה אולי יחשוב אחרת)
סיימנו המסלול וחזרנו לרכב. בשל השעה המעט מאוחרת והירדמות הקטן באוטו עשינו דרכינו ישירות לנפלס - עצרנו לאכול במסעדה סינית מוזרה ומשם נסענו לחוף הים בנפלס בשם Lowdermilk park שהתברר כחוף מצויין לילדים - חול מדהים ברכותו, ים שקט יחסית, ומעט מעל החול מרחבי דשא ומתקני שעשועים.
יצירת אומנות בחוף הים (מן מנהג מקומי שכזה):
העברנו את כל אחר הצהריים עד השקיעה בחוף (האזור היחיד עם שקיעה בים בחוף המזרחי)
ואז הגענו למלון הטוב והיקר בטיול bw שם חיכתה לנו סוויטת שני חדרים יפהפיה ושלל בריכות שננצל למחרת (נלון במלון שני לילות)
יום שלישי לטיול
הפתעה נוספת לילדים היתה שכל אחד מהם זכה להחזיק בהגה הסירה ולנווט אותה למספר דקות בדרך חזרה - בהתחלה הבנות היו לחוצות אבל בסוף היו מאד מרוצות.
המחיר לא זול אבל לא נורא - 35$ למבוגר, 25$ לילד, תינוקות חינם
ציפור דגה:
ציפור בונה קן ועוזרת להעביר מסר על שיתוף פעולה בין האדם לטבע:
זוג דולפינים (יש גם תינוק שלא נתפס במצלמה, ביישן)
תראו מי על ההגה:
בסיום עצרנו בסופר מקומי וקנינו סנדביצ'ים וסלט פירות מעולה (בכלל הפירות בפלורידה היה מעולים וחלק מרכזי מהתפריט היומי) והמשכנו לכיוון הגן הבוטני בנפלס, שם הייתה גם תערוכה זמנית של יצירות בלגו ואזורי משחק לילדים. הגן עצמו יפהפה והאזור המושקע ביותר הוא אזור הילדים. בילינו שם עד סגירה וחזרנו לברכה שבמלון.
סיימנו את היום במסעדת Cheese Cake Factory ההכרחית בכל טיול וחזרנו לחדר במלון (לילה שני באותו מלון) באפיסת כוחות כללית
יום רביעי לטיול היעד: אורלנדו, בדרך החלטנו לעצור בסט פטסבורג כשהמוקד אמור להיות מוזיאון דאלי. אחרי נסיעה רגועה של שעתיים (ומעבר דרך הגשרים המהממים בדרך) התברר מחדל מודיעיני - המוזיאון סגור בשל אירוע מיוחד בסופ"ש - סוג של מירוץ מכוניות באזור ה- Pier. לאחר הלם קצר עברנו לתוכנית ב' - מוזיאון הילדים בעיר במרחק נסיעה קצרה. לילדים זה התברר כשינוי מבורך ביותר, ודאגו לצחוק עלינו כל היום במשפטים כמו - מזל שהמוזיאון היה סגור, רק ללכת ולראות תמונות?. נשארנו במוזיאון שהוא סוג של ג'ימבורי ענקי ואיכותי (המיועד במיוחד לגילאי 0-9, נראה לי שילדים בגיל העשרה יהיו די משועממים שם) עד שגירשו אותנו.
מרוב שהילדים נהנו לא שמו לב שלא אכלו כלום מארוחת הבוקר ולכן המשכנו לארוחת צהריים (בשעה 17:00...) במסעדת Outback המעולה שמעבר לכביש, אכלנו סטייקים מעולים (כולל הילדה הגדולה בת השבע) ועשינו פעמינו לנסיעה של כשעה וחצי נוספות עד שהגענו לווילה באורלנדו (יותר נכון בעיירה Clemont הסמוכה) שם פגשנו את אחי הבכור ומשפחתו, איתם נהיה יחד למעשה עד הסוף הטיול http://lakeviewvillaflorida.com/ ואני אוסיף בביטחון מלא - במציאות זה יפה ומרווח עוד יותר
