יצאנו לטיול בן 5 שבועות למערב ארה"ב כולל קרוז ממיאמי של שבוע, זוג הורים + 2 בנות (בגילאי 17 ו- 14).
הטיול תוכנן זמן רב מראש, ומסלולו נבנה בעזרת טיפים רבים שנאספו מלמטייל. הספרים שבהם נעזרנו הם: ארצות הברית למשפחות של סיגלית בר, ארה"ב מערב – מסלולים של נטע דגני וארה"ב מערב מסדרת העולם של לונלי פלנט.
יום רביעי 22.7.15 - סן פרנסיסקו
בשדה התעופה של סן פרנסיסקו לקחנו מונית שהביאה אותנו למקום הלינה הראשון שלנו בארה"ב – מוטל 6 שנמצא ברחוב Geary המוטל ממוקם באזור מרכזי מאוד בעיר (מרחק הליכה מכיכר יוניון), המוטל היה חביב מאוד, הצוות היה ידידותי ומסביר פנים, החדר גדול מרווח ונוח. יש אפשרויות תחבורה ציבורית רבות במקום, דבר שהקל עלינו מאוד להתנייד בעיר.
תפסנו אוטובוס מתחנה ממש קרובה למוטל ואיתו הגענו לפארק הגולדן גייט (Golden Gate Park). כאמור, התחבורה הציבורית נוחה מאוד בעיר. כמו כן, כרטיס שנקנה בכל אמצעי תחבורה ציבורי כלשהוא, תקף למשך 90 דקות לכל סוג של תחבורה (ניתן להחליף מספר פעמים).
הפארק יפה מאוד, המון פרחים, שבילים בין עצים, אגמים וסנאים. הגענו עד לשערי הגן היפני, אבל מחיר הכניסה והעייפות הכניעו אותנו והחלטנו לוותר. מהפארק תפסנו אוטובוס שהביא אותנו קרוב לשער הכניסה המפורסם של הצ'יינה טאון. סיירנו לאורך הרחוב המרכזי של הרובע – Grant ave., והתיישבנו לאכול במסעדה מצויינת ומומלצת על הרחוב – Far East Cafe. בשלב זה, העייפות ניצחה ופנינו חזרה למוטל והקדמנו לישון.
יום חמישי 23.7.15- סן פרנסיסקו
נסענו לתחנה הראשונה של היום – גשר הזהב. מהמם!! בהחלט גשר מרשים. במקום יש קצת הסברים על תכנון ובניית הגשר. ניתן לטייל על הגשר עצמו . מכיוון והיה ממש קר ורוח מטורפת. החלטנו רק להצטלם על רקע הגשר והמשכנו בנסיעה עד לפארק של Port Mason. משם, התחלנו ללכת לאורך חוף הים והמזחים הידועים של סן פרנסיסקו. בדרך עברנו בכיכר גיררדלי – Ghirardeli Squre, מקום הידוע מאוד במפעל וחנות השוקולד שלו. הריח מפתה ומושך כבר מרחוק. אנחנו ישבנו בבית הקפה והזמנו קינוח מושחת אבל טעים מאוד.
המשכנו בהליכה רגלית מזרחה לאורך חוף הים, עד למזח הידוע מספר 39, רציף הדייגים (Fisherman's Wharf) – שם נחים להם כלבי הים על גבי רפסודות צפות בסמוך לחוף. צפינו בהם הצטלמנו והסתובבנו קצת בחנויות שיש ברציף. בכל אזור הרציפים יש המוני דוכנים, מיצגי רחוב, חנויות מזכרות ואווירה כיפית. שם גם החלטנו לטעות את מרק הצדפות המפורסם והמומלץ ה - calm chowder, שמגיע בתוך לחם. למרות שאנחנו ממש לא אוהבים מאכלי ים, המרק הפתיע לטובה והיה מאוד טעים.
חזרנו לכיוון תחנת הקרוניות Powell – Hyde, כאשר התכנון היה לעלות לכיוון רחוב לומבארט המפותל בעזרת ה- Cable car. היות שהתור, לעלייה לקרונית, היה ארוך מאוד, החלטנו להעפיל לכיוון הרחוב ברגל. העלייה הייתה מעט מפרכת, העליות הידועות של סן פרנסיסקו במיטבן, אבל ממש לא בשמיים.
הרחוב המפותל – Lombart St., מרשים. המון פרחים ומלא מדרגות. ירדנו, הצטלמנו, עלינו, ומשם לקחנו את ה- Cable car עד למוזיאון הקרוניות, שנמצא על Washington St.. מוזיאון קטן וחמוד. הסברים מאוד קלילים ונוחים להבנה. בהחלט מעניין ונחמד לדעת איך כל המערכת הזאת עובדת.
המשכנו רגלית לכיוון Union Square. הכיכר ברובה הייתה בשיפוצים, דבר שהקשה עלינו להתרשם מהכיכר, שכנראה בימים אחרים מרשימה הרבה יותר. אבל האווירה במקום מאוד נחמדה. אנשים רבים יושבים על המדרגות הרבות שיש במקום ופשוט נחים או סתם שותים בירה או כוס קפה.
בכיכר נמצא כלבו Macy's, שבקומה השביעית שלו נמצאת המסעדה שעליה קיבלנו כל כך הרבה המלצות – Cheese Cake Factory. המסעדה מלאה רוב שעות היום, אבל ניתן להזמין מקום ולהסתובב בינתיים בכלבו. אנחנו התיישבנו, לארוחת ערב, במרפסת, עם נוף משגע על הכיכר כולה. האוכל, כמובטח, היה מצוין. כל מנה הייתה חגיגה וחוסלה במהירות. בהחלט חוויה קולינרית מומלצת.
יום שישי 24.7.15 – סן פרנסיסקו
את נקודת התצפית על העיר החלטנו לעשות ממרומי מגדל קוויט (Coit Tower). קראנו שמומלץ מאוד להעפיל לפסגת הגבעה דרך מדרגות פילברט (Filbert), ואכן טיפסנו את המוני המדרגות עד לפסגה. בהחלט שווה את המאמץ. המדרגות עוברות בין בתים וגינות מטופחות, וניתן לעצור להסדיר נשימה מידי פעם ולהתרשם מהנוף סביב. למעלה ניתן לעשות תצפית על כל העיר מסביב.
מהגבעה ירדנו לכיוון כיכר וושינגטון ומשם המשכנו בהליכה דרך הרובע האיטלקי עד לצ'יינה טאון. ברובע הסיני, קנינו מזכרות, וגם ביקרנו במפעל להכנת עוגיות מזל שנמצא בסמטה הנקראת Ross Alley (כאשר פניכם צפונה על רחוב Grant, פנו שמאלה ברחוב Washington ופנייה שנייה ימינה לתוך הסמטה). את ריח האפייה תריחו למרחוק. במקום ניתן לראות איך מכינים את העוגיות בשיטה המסורתית הישנה, ניתן לרכוש עוגיות, וכן ניתן להכין עוגיות מזל אישיות עם איחולים שכתבתם בעצמכם והם יכניסו את זה לתוך העוגייה. מזכרת יפה מאוד.
יום שבת – 25.7.15 – מפעל ג'לי בלי ונסיעה לויסליה
בבוקר, תפסנו מונית שלקחה אותנו לשדה התעופה, על מנת לקבל את הרכב השכור. נסענו למפעל ג'לי בלי שנמצא בעיר Fairfield, מרחק נסיעה של כשעה וחצי מסן פרנסיסקו. כתובת המפעל המדוייקת: 1 Jelly Belly LN, Fairfield. מומלץ להגיע כמה שיותר מוקדם, משום שלקראת שעות הצהריים התור מתארך. הסיור במפעל הוא חינמי, אורך כ- 45 דקות. מכניסים קבוצות של כ- 30 איש. מקבלים כובעים נחמדים ועושים סיור קצר שמסביר איך קווי הייצור עובדים. בסוף, כמובן, ישנה חנות שבה ניתן לרכוש כל דבר שקשור לסוכריות הטעימות הללו.
משם המשכנו דרומה למוטל 6 בעיירה Visalia, שם נבלה שני לילות בזמן ביקור בפארק סקויה.
יום ראשון – 26.7.15 – פארק סקויה
מהעיירה, נסיעה של פחות משעה עד לכניסה לפארק הלאומי – Sequoia National Park דרך העיירה Three Rivers. בכניסה לפארק, רכשנו את הכרטיס השנתי לפארקים הלאומיים שעולה 80$. כניסה חד פעמית לכל אחד מהפארקים הלאומיים עולה 30$, והיות שידענו שצפויים לנו עוד לפחות 3 פארקים לאומיים רכשנו את הכרטיס הזה.
המשכנו בנסיעה עד למרכז המבקרים של הפארק. הצטיידנו במפות וקיבלנו הסברים ותדריך מהריינג'רים המקומיים. היות שטיילנו ביום ראשון, יום עמוס יחסית בפארק, קטע הכביש שבו נוסעים הלוך חזור לכיוון Moro Rock ו- Crescent Meadow היה סגור לנסיעה שלרכבים פרטיים, ועשינו אותו בעזרת שאטלים שהפארק מספק. עצירה ראשונה בפארק, עשינו ב- Giant Forest Museum, שמסביר בצורה מאוד עניינית, פשוטה ונחמדה , על העצים היערות, ועל כל השיאנים של העצים לגובה, לרוחב וכו'. מנקודה זו, גם לקחנו את השאטל, ואיתו נסענו עד לתחנה הראשונה – Moro Rock. מדובר על סלע עצום, שאל פסגתו מעפילים ב-בעזרת 350 מדרגות. שווה את המאמץ. דרך יפיפייה, ונוף מהמם בפסגה על כל העמק והפארק כולו.
המשכנו בעזרת השאטל לתחנה השנייה, Tunnel Log, המקום עם התמונה המפורסמת של העץ שנמצא לרוחב הכביש ונפרצה באמצעו דרך למעבר כלי רכב. היות שכאמור לא הייתה תנועת כלי רכב, יכולנו להצטלם בקלות עם העץ.
המשכנו לתחנה האחרונה של השאטל, Crescent Meadow. מדובר על אחו נחמד, ששם יש הרבה סיכוי לראות דובים. לצערנו הרב, לא נתקלנו באחד מהם.
חזרנו עם השאטל לרכב, והמשכנו בנסיעה לכיוון העצירה הבאה – General Sherman Tree Tail. בדרך הכביש עובר ב"יער הענקים" (Giant Forest), יער סבוך של עצי סקויה עצומים ומרשימים. קשה שלא להתפעל מהגובה, ומצבע הגזע האדום והמרשים.
לאחר שחנינו, ירדנו לכיוון העץ הזקן והגדול ביותר מתוך עצי הסקויה שישנם – גנרל שרמן. בכלל, האזור כולו מלא בעצים מרשימים ויפים שזכו לשמות וכינויים. מאותה נקודה גם יצאנו למסלול הליכה שנקרא דרך הגנרלים באורך של כ- 3 מייל שבו ישנם עצים מרשימים לא פחות, ובעיקר קבוצות צפופות של כמה עצים ביחד... מסלול מאוד יפה ומומלץ.
יום שני – 27.7.15 – נסיעה למונטריי
הגענו למוטל 6 שנמצא סמוך למונטריי, לקראת הצהריים, התמקמנו ונסענו לכיוון העיירה מונטריי.
החנינו את הרכב ב- Cannery row garage. והגענו לרחוב Cannery row. המקום והאווירה קצת מזכירים את מזח הדייגים בסן פרנסיסקו. החלטנו לבקר באקווריום של מונטריי. כניסה לזוג + 2 ילדים עלתה 142$. סיירנו במקום כ- 3 שעות. צפינו בהאכלות של פינגווינים ולוטרות ים, ליטפנו ונגענו בכל מיני ייצורים מימיים (איכס). בשלב מסוים ראינו התקהלות של אנשים על המרפסת החיצונית של המקום, הצופה למפרץ ולים הפתוח. כאשר נגשנו לראות על מה מדובר, הבנו שישנה להקה של מספר לוויתנים ששוחים ממש קרוב לחוף. הצטיידנו במשקפות שהיו במקום וזכינו גם אנחנו לראות את המופע המרהיב הזה של הלוייתנים.
את ארוחת הערב אכלנו במסעדה איטלקית מאוד מומלצת, Louie Linguini's שנמצאת על הרחוב הראשי – קאנארי .
יום שלישי – 28.7.15 – כביש מספר 1
עזבנו בבוקר את מונטריי ופנינו לכיוון כביש 17 המייל שמוביל עד לעיירה כרמל. בכניסה לכביש, גובים 10$ ומקבלים מפה של נקודות העציר המומלצות. בתי העשירים פחות הרשימו אותנו, אבל הכביש הנוסע לאורך חוף הים היה מדהים. עשינו המון עצירות לאורך הים. שכשכנו רגליים במים, ראינו המון סנאים ושחפים ונהינו מהיופי של הדרך, מהנוף הסלעי והמפורץ של הים ומהחופים המקסימים.
המשכו לכיוון Point Lobos, שנמצא מעט דרומית לעיירה כרמל. עלות הכניסה 10$, מזג האוויר במקום היה ערפילי מאוד, ולכן הראות הייתה קצת לקויה. למרות זאת יצאנו לטייל לאורך המצוקים בשמורה. חיות לא ממש ראינו משום שלא נתנו לרדת ממש לחוף הים, כנראה שהיו שם אימהות וגורים שרק נולדו ולא רצו להפריע את מנוחת אבל הטיול לאורך המצוק בהחלט יפה.
נקודת העצירה הבאה שלנו, לאורך כביש מספר 1, הייתה ב- Julia Pfeiffer Burns State Park. מדובר על הליכה קצרה מאוד עד לנקודת תצפית על המים שבה ניתן לראות מפל הנשפך ישירות אל הים. נקודת עצירה יפה ונחמדה. מחיר הכניסה כלול במחיר הכרטיס כניסה לפוינט לובוס.
לאורך הכביש ישנן מספר רב שלעצירות שניתן לעצור בהן עם הרכב ופשוט ליהנות מנוף המפרצונים והים. אנחנו "נפלו" על יום מאוד אפרורי, מעונן וסגרירי. הראות הייתה ממש אפסית ולצערי לא כל-כך יכולנו להתרשם ממלוא יופיו של הכביש.
נקודת העצירה האחרונה ליום זה הייתה במקום מושבם של פילי הים, סמוך למגדלור של Piedras Blancs. בתקופה זו של השנה הם משילים את עורם לכן הם כולם בשלב ההתקלפות. מרשים ביותר לראות עשרות של פילי ים עצומים רובצים על החוף. ישנו שילוט מהכביש על החנייה המסודרת שבה ניתן לעצור ולצפות בפילים.
עם רדת הערב הגענו למקום הלינה שלנו בסן סימיון.
בערב יצאנו לאכול במסעדה מקומית מומלצת בשם Big Sur Cafe.
יום רביעי – 29.7.15 – כביש מספר 1
בבוקר פנינו לכיוון טירת הרסט לסיור שהוזמן מראש לשעה 9:40. עלות הסיור 25$ לאדם. מדובר על נסיעה קצרה של כ- 5 דקות מסן סמיון. אנחנו בחרנו את הסיור הבסיסי ל"מתחילים" של ה- Grand Rooms.
הסיור אורך כ- 45 דקות, ובסיומו ניתן להסתובב חופשי בגנים של המקום. המקום מרשים. בתום סיור ממצה ומשעשע בתוך הטירה, יצאנו להסתובב ולהצטלם ברחבי הגנים. יש נוף משגע ממרומי הטירה. כאשר מעוניינים לחזור לכיוון הרכב, תופסים אוטובוס שמוריד מההר לחניה.
המשכנו בנסיעה לכיוון Moro Bay, עיירה המפורסמת בסלע ענקי דמוי כיפה שנמצא בחוף הים של העיירה. הצצנו הצטלמנו והמשכנו הלאה דרומה.
נקודת העצירה האחרונה לכביש מספר 1 הייתה העיירה Solvang. עיירה שבנויה בסגנון דני. יש בה כמה טחנות רוח ובתים הבנויים בסגנון סקנדינבי. במקום יש מספר מאפיות האופות מאפים ועוגיות דניות.
משם, המשכנו ישירות לכיוון לוס אנג'לס. בשעות אחה"צ המוקדמות הגענו לדירה מאוד מאוד מומלצת שהשכרנו מראש בלוס אנג'לס. את הדירה הזמנו דרך אתר Airbnb, והיא נקראת באתר Bohemian Artist house in NoHo.
הדירה ממוקמת ברובע NoHo (NorthHollywood). דירה קרקע מקסימה, מאובזרת וחמימה. מרוהטת בסגנון בוהמי. בדירה שני חדרי שינה (עם מיטות זוגיות), סלון מאובזר במערכת שמע וכבלים (הבנות התלהבו בעיקר בגלל ה- Netflix שהיה בכבלים), מטבח מאובזר ופינת ישיבה (גם בחוץ). כמובן שגם מכונת כביסה + מייבש (שחיכינו להם מאוד). בעלת הבית (Niki) לבבית מאוד, חמודה, מסבירת פנים ונכונה לסייע בכל אשר נבקש.
פרטי הדירה:
Cartwright Av. 5322
Los Angeles
יום חמישי – 30.7.15 – יוניברסל סטודיו
את הכרטיסים לפארק, הזמנו מראש דרך אתר האינטרנט של המקום, בעלות של 80$ לאדם.
בנוסף לכרטיס הזמנו כרטיס חנייה לחניה מועדפת ב- 25$. מומלץ.
הפארק חגג 50 שנה להיווסדו, ולכן במהלך חודשי הקיץ, נפתח שעה קודם עבור הסיור הפופולארי בפארק שנקרא Studio Tour. ביום שבו ביקרנו, הפארק נפתח בשעה 8:00. הקדמנו להגיע לפארק ונכנסנו מיד עם פתיחתו לכיוון הסיור בקרוניות. לא המתנו כלל בתור ומיד עלינו על קרונית ויצאנו לסיבוב של 40 דקות באולפנים, בסטים של הצילומים ובתפאורות ידועות מתוך סדרות וסרטים מפורסמים. היה סיור מגניב ביותר. מיד עם סיום הסיור, רצנו לכיוון המתחם התחתון שבו יש 3 אטרקציות פופולאריות ביותר. היות שעדיין היה מוקדם (בסביבות 9 בבוקר), לא היה בכלל תור ופנינו מיד למתקן הרובוטריקים. מתקן תלת מימד מגניב שאפילו אני הפחדנית נהניתי ממנו. מיד אחר כך, הבנות פנו לעשות את מתקן נקמת המומיה. היות שמדובר ברכבת הרים בחושך, ניצן ואני וויתרנו על ה"תענוג", ונתנו לבנות ליהנות לבדן. משם המשכנו לאטרקציה השלישית במתחם – Jurassic Park. מדובר על רכיבה ברפסודות במים לאורך תפאורה של דינואורים. משפחתי ביותר. כאמור, גם אני הפחדנית, שרדתי.
כאשר סיימנו את המתחם התחתון, העפלנו חזרה למעלה ונעמדנו בתור ארוך (בכל זאת כבר היה אחרי השעה 10) למתקן של הסימפסונים. גם פה מדובר על מתקן משפחתי. יושבים בתוך רכבת קטנה ומולנו מוקרן סרט 3D שאנחנו בעצם משתתפים בו.
מתוך המופעים שיש בפארק בחרנו בשניים המומלצים יותר, עולם המים ובמת האפקטים המיוחדים. בעולם המים מדובר על מופע של פעלולים ואפקטים מיוחדים, בתוך סט תפאורות שלקוח מתוך הסרט "עולם המים". הרבה בומים ואפקטים מרעישים. הבנות בחרנו לשבת ב"איזור הרטוב", כלומר, אזור שמשפריצים בו רבות ויש בו סיכוי רב להירטב. ואכן, נרטבנו כהוגן. השחקנים השפריצו עלינו בלי סוף דליים של מים וכל אופנוע ים שעבר לידנו, השאיר שובל מים שנחת בדיוק עלינו. מזל שהיה חם כל כך באותו יום. ההרטבות הזו הייתה בדיוק מה שהיינו צריכים באותו רגע.
במופע של האפקטים המיוחדים, הדגימו לנו איך נעשים כל מיני אפקטים שבהן משתמשים בצילומי סרטים. היה נחמד ומעניין.
גם המתקן של המיניונים היה דומה לקודמים לו. מדובר על קרונית שבה יושבים ומשתתפים בתוך הסרט המוקרן מולנו ב- 3D. חביב ביותר.
רק הסרט 4D של שרק היווה אכזבה גדולה באותו יום. המתנו לו למעלה משעה. בהחלט לא שווה את המאמץ. סרט קצר שאין בו משהו מיוחד.
יום שישי – 31.7.15 – פארק six flags
כרטיסים לפארק רכשנו באתר של six flags, בעלות של 52$ לאדם. עלות חניה במקום 20$.
הפארק ממוקם בעיר Santa Clarita, מרחק נסיעה של כחצי שעה מצפון לוס אנג'לס.
הגענו לפארק עם פתיחתו. בכניסה הסתבר שאסור להכניס לפארק מוט של סלפי .מכיוון שהחנייה לפארק יחסית רחוקה מהכניסה אליו (הליכה בחום) אל תגיעו עם מוט הסלפי לכניסה לפארק!!
הפארק עמוס במבקרים. אפשרויות קיצורי התור בפארק מאוד יקרות, ולכן החלטנו לעמוד בתורים כמו רוב המבקרים. בסך הכל, בסופו של יום הספקנו מספר לא רע יחסית של מתקנים. את מרבית המתקנים עשו רק ניצן והבת הקטנה שלנו שהיא האמיצה ביותר במשפחה. אני והבת הגדולה הצטרפנו בעיקר למתקנים שהיו קשורים למים וכאלו שלא היו גבוהים מידי או מסחררים מידי (מה שאומר שרוב הזמן, אני ישבתי וחיכיתי לח'ברה).
גימיק נחמד בפארק הוא כוס השתייה שרוכשים תמורת 16$, וניתן למלא חופשי לאורך כל היום בכל רחבי הפארק. קנינו כוס אחת, ולא הפסקנו לשתות דיאט קולה כל היום כולנו. קיבלנו "הרעלת קולה", אבל זה היה פתרון מעולה ליום חם כל כך. שתינו בלי סוף והשתייה הייתה קרה כל הזמן.
המתקנים שאנחנו עשינו הם:
Tatsu - מתקן שמיועד רק לבעלי לב חזק במיוחד. אפילו ניצן ירד עם פיק ברכיים. מוגדרת כרכבת ההרים הגבוהה, הארוכה והגדולה ביותר בעולם.
X2 - מתקן שמיועד רק לבעלי לב חזק במיוחד. מושבים שמסתובבים 360 מעלות ברכבת 5 מימדים.
Viper – רכבת הרים יחסית סולידית עם 7 לופים רצופים.
Ninja – רכבת הרים המוגדרת לכל המשפחה. אפילו אני נהניתי בה מאוד.
Green Lantern – רכבת הרים מסתובבת. מתקן פשוט מטורף. הקרונית שאתה יושב בה מסתובבת ללא הפסקה וזה תוך כדי שהיא נוסעת על מסילה שעושה לופים. רק האמיצה שבינינו עשתה את המתקן – עמית, הבת הקטנה.
Apocalypse – רכבת הרים שמוגדרת ממוצעת במידת הפחד שלה. רכבת הרים שכל הקונסטרוקציה שלה בנויה מעץ. החברה עשו ונהנו.
מתקנים הקשורים במים חביבים מאוד ומתאימים לכל המשפחה:
Roaring Rapid – רכיבה על אבובים במים סוערים. המתקן החביב ביותר שקשור למים.
Jet Stream – רפסודה עם נפילה חופשית בסוף המסלול.
Tidal Wave – אם אין זמן ניתן וותר. מסלול קצר ביותר.
יום שבת – 1.8.15 – לוס אנג'לס
את היום הקדשנו לסיור בעיר לוס אנג'לס.
התחלנו את היום בנסיעה לשדרות הוליווד. חנינו בחניון שנמצא מתחת למוזיאון השעווה של מאדם טוסו - 12$. סיירנו במרכז הרחוב וראינו את כל אתרי החובה:
* שדרת הכוכבים (Walk of Fame) שם כל אחד הצטלם עם הכוכב של המפורסם החביב עליו.
* תיאטרון אל קפיטן.
* התיאטרון הסיני הנודע בעיקר בזכות הרחבה שבחזיתו יש טביעות המוטבעות בבטון. שם הצטלמנו עם טביעות הידיים והשרביטים של משתתפי הסרט הארי פוטר.
* הוליווד אנד היילנד, מרכז קניות גדול שבכיכר שבמרכזו ניתן לעשות תצפית על שלט הוליווד.
בהמשך נסענו לשכונת בוורלי הילס, שם הסתובבנו עם הרכב בין הבתים של העשירים והזלנו ריר...
אחר כך, נסענו בעקבות המלצות רבות לשכונת Park Lake Hollywood, שם חנינו סמוך לפארק הגדול שבמרכז השכונה ועשינו תצפית קרובה מאוד לשלט הכל-כך מפורסם של הוליווד. אין ספק, שזו נקודה מצוינת להצטלם עם השלט. הנוף מאוד מאוד יפה מהמקום. כתובת לגי.פי.אס: Canyon Dr. 3160.
את שעות הצהריים ואחר הצהריים נסענו לבלות בחוף וניס. חוף ים מקסים עם דקלים וים כחול. טיילת ארוכה עם הרבה חנויות ודוכנים. אווירה מקסימה עם הרבה אמני רחוב, מופעים ואטרקציות. משחקי כדור על החוף. נהנינו מאוד במקום, נכנסנו לים שתינו בירות והסתובבנו בין הדוכנים.
היות שהטיסה שלנו הייתה מיועדת לצאת מוקדם בבוקר, את הלילה העברנו במוטל 6 הסמוך לשדה התעופה.
יום ראשון – 2.8.15 – נסיעה לסולט לייק סיטי
בשעה 8:30 הייתה אמורה להיות לנו טיסה לסולט לייק סיטי, שהייתה צריכה לנחות בשעה 10:30, ומשם התכנון היה לאסוף את הרכב השכור שהזמנו, ולנסוע, מרחק של 650 ק"מ לכיוון ילוסטון.
לצערנו, הטיסה בוטלה 30 דקות לפני ההמראה עקב תקלה טכנית, דבר שהוביל ליום ארוך מלא תלאות וטיסה עם קונקשיין שבסופה הגענו לסולט לייק סיטי רק בשעה 21:00. כמובן שלא התחלנו בנסיעה צפונה עוד באותו ים וכך הפסדנו בעצם יום טיול בילוסטון L.
יום שני 3.8.15 – נסיעה לילוסטון
התחלנו בנסיעה על הבוקר לכיוון העיירה West Yellowstone, שנמצאת בכניסה המערבית לפארק ילוסטון. נסיעה של כ- 7 שעות. יום קודם קיבלנו רכב Dodge Grand Caravan, גדול ומרווח, והנסיעה הייתה נעימה עם כמה עצירות התרעננות בדרך.
בווסט ילוסטון, שכרנו מבעוד מועד דירה לארבעה לילות. בעלת הדירה שלחה לנו הודעה כמה ימים לפני ההגעה, ואמרה לנו, שהיות שמדובר בעיירה ממש קטנה, שמגוון המוצרים שיש בסופר המקומי בה מצומצם ביותר, מומלץ לערוך קנייה מקיפה כבר בעיר Idaho Falls, שמרוחקת שעה וחצי נסיעה מווסט ילוסטון. קיבלנו את המלצתה וערכנו קניות בסופר בעיר והמשכנו בנסיעה עד לווסט ילוסטון, לשם הגענו בשעות הצהריים המאוחרות.
הגענו לדירה, התמקמנו סידרנו את הקניות, והיות ששעת החשיכה במקום היא מאוחרת (20:30 – שקיעה), החלטנו שיש לנו זמן לטעימה קטנה מפארק ילוסטון, ושמנו פעמינו לכיוון הפארק. החלטנו לנסוע ולראות את הגייזר הידוע ביותר במקום ה- Old Faithful.
העיירה ממוקמת ממש על פתחו המערבי של הפארק. הכניסה לפארק עולה 30$, (לנו היה את כרטיס הפארקים הלאומיים). מהכניסה לפארק יש מרחק נסיעה של כ- 30 מייל עד לנקודות העצירה הראשונות. כשהפארק עמוס זה יכול לקחת למעלה משעה!!
הספקנו לראות את ההתפרצות של ה- Old Faithful, ומעט גייזרים אחרים. מזג האוויר היה מעט סגרירי, כך שהיה קשה להתרשם מהיופי.
יום שלישי – 4.8.15 – ילוסטון – הטבעת הצפונית
הכבישים בשמורת הטבע - פארק ילוסטון בנויים בצורה דמוית הספרה 8. את היומיים הבאים חילקנו לטבעת צפונית ודרומית. היום, התחלנו בטבעת הצפונית.
מזג האוויר היום היה נפלא עם שמיים כחולים (למעט ממש בסוף- כבר בדרך חזרה)
נקודת העצירה הראשונה הייתה Gibbon Falls. המפלים ממוקמים ממש על הכביש. עצירה יפה, המפלים ממש מרשימים.
משם המשכנו בנסיעה עד לאזור של Grand Canyon of the Yellowstone. אין ספק, שמבט חטוף על הקניון המרשים הזה מבהיר בדיוק מאיפה נובע השם של הפארק – "האבנים הצהובות". התחלנו עם תצפיות מהגדה הצפונית (North Rim), עצרנו לראות את המפלים העליונים והתחתונים. עשינו רק את התצפיות, ולא ירדנו ממש לגובה המפל. נסענו גם לנקודת התצפית המומלצת Inspiration Point, אבל היא הייתה סגורה עקב בעיית תחזוקה במקום.
המשכנו לכיוון הגדה הדרומית (South Rim). שם, חנינו בחניון של Uncle Tom's Trail, ועשינו מסלול רגלי של כמה ק"מ עד לנקודה Artist Point. המסלול עובר לאורך המצוק מעל הקניון שבו זורם נהר ילוסטון. נקודות תצפית רבות ויפות לאורך הדרך. המון נקודות עצירה יפות וספסלים פזורים לאורך המסלול.
בשליש הראשון של המסלול, מגיעים לנקודת התפצלות שממנה יורדת הדרך לכיוון תצפית קרובה מאוד על המפל התחתון. מדובר על ירידה תלולה עם 350 מדרגות (שאותן צריך גם לעלות בסוף). שווה את המאמץ. התצפית על המפל יפיפייה. גרם המדרגות תלול אבל מאתגר. לאורך המדרגות פזורים מספר ספסלים למנוחה. בסוף המסלול, שלחנו את ניצן חזרה לכיוון הרכב.
עם הרכב הצפנו לכיוון נקודת העצירה הבא Tower Falls. בנסיעה הזו, אין ספק שאחת מנקודות השיא של הטיול בילוסטון, פגשנו בביזון שצועד ממש סמוך אלינו על הכביש. הוא צעד לו באיטיות ובאדישות כאשר כולם עוצרים ומצלמים אותו. ממש מגה סלב.
עצרנו לנקודת תצפית על מפלי ה- Tower, סנדוויץ' וגלידה והמשכנו לכיוון Lamar Valley. סטייה קטנה מהמסלול המעגלי, לכיוון היציאה הצפון-מזרחית. בעמק הזה, אמרו לנו מספר ריינג'רים שיש סיכוי גבוה לפגוש דובים. דובים לא ממש פגשנו, אבל אין ספק שהעמק מלא חיות. המוני מקבצים של ביזונים, צבאים ו- Elk.
בכלל, לאורך כל הנסיעות בילוסטון, מומלץ לפתוח עיניים ולחפש. יש המון חיות שמתחבאות בין העצים. בכל פעם שראינו הרבה רכבים שעוצרים לצד הדרך, עצרנו גם אנחנו. כמעט תמיד מדובר על איזו חיה שגורמת לרבים להתקבץ סביבה ולצלם. הצלחנו לראות המון בעלי חיים. לא תמיד ידענו לזהות. בכניסה לפארק הריינג'רים נתנו לעמית, חוברת עם משימות שבהן היינו צריכים לזהות ולאתר חיות בפארק. הצלחנו לזהות לא מעט. משימות החיפוש והזיהוי העסיקו אותנו רבות, דבר שהעביר את הנסיעות הארוכות בפארק בצורה נעימה ונינוחה.
נקודת העצירה האחרונה להיום הייתה ב- Mammoth Hot Springs. מדובר על אזור עם מעיינות חמים ובריכות הנשפכות זו לזו מהחלק העליון ועד לתחתון. לפני שהגענו, הבנו שהחלק התחתון יבש ופחות מרשים, אבל גם החלק העליון היה מעט מאכזב. אולי בגלל שהתחיל קצת גשם שביאס אותנו. עשינו עצירות קצרות להתבוננות ומיד חזרנו לרכב.
את רוב הדרך חזרה לדירה עשינו בגשם. מדובר על נסיעה איטית של למעלה משעה וחצי.
את הדירה הזמנו דרך Airbnb. הדירה עצמה הייתה חמודה מאוד. מאובזרת ונוחה. מיטות מפנקות ונוחות. מראש ידענו שמדובר על דירה שבה המטבח משותף לנו ולבעלת הבית. בעלת הבית הייתה מאוד חמודה וכמעט שלא הייתה בשטח המטבח המשותף, ואפשרה לנו חופש פעולה נוח בזמן שרצינו לבשל ולאכול. אפילו ערב אחד פינקה אותנו בעוגיות שאפתה בעצמה. היא עובדת במוזיאון המקומי בעיירה, ויש לה ידע עצום בכל מה שנוגע לפארק ולטיולים שבו. התכתבנו איתה רבות לפני שהגענו, דרך המייל, והיא נתנה לנו טיפים רבים ועזרה ויעצה לנו רבות לגבי טיול בפארק.
פרטי הדירה:
Gibbon Av. 13
West Yellowstone
Montana
שם המארחת: Joyce
את הדירה ניתן למצוא באתר Airbnb תחת הכותרת: Private, Cozy, Close to Yellowstone
יום רביעי – 5.8.15 – ילוסטון
היום, עשינו את כביש הטבעת הדרומי של הפארק. היום, קידם את פנינו יום מעט סגרירי וגשום. עשינו מספר מסלולים שבעיקר נעשים ברכב עם עצירות לגיחות לשבילים קצרים.
Fire Hole Lake Drive – מסלול נסיעה של 3 ק"מ. במסלול זה יש את הגייזרים המרשימים Great Fountain Geyser ואת ה- White Dome Geyser. הראשון ביניהם מתפרץ פעם ב 10-14 שעות. התפרצות מרשימה וגבוהה. ניתן לקבל צפי לגבי שעת ההתפרצות שלו במרכז המבקרים של ה- Old Faithful. בדרך זו יש גם מסלול הליכה באגם גדול של מים חמים עם המון גייזרים קטנים.
Biscuit Basin – נקודת עצירה קרובה ל- Old Faithful. מספר בריכות של מים חמים מרשימות בצבעים מדהימים. בריכת ספיר, בריכת החרדל וגייזר היהלום המתפרץ כל 10 דקות לערך.
Kepler Cascades – סדרת מפלונים הזורמים ברצף לאורך כמה עשרות מטרים. נקודת תצפית על גשר מעל הזרימה.
West Thumb – נקודת עצירה על אגם ילוסטון. זהו מפרץ היוצא מצדו המערבי של האגם שלחופו יש המוני גייזרים קטנים ובריכות תרמיות יפיפיות. כאשר הגענו לחנייה, שוב שיחק לנו המזל והפסיק הגשם. יצאנו למסלול הליכה של כשעה ביינות הבריכות והגייזרים. במקום ישנם גייזרים המבעבעים בתוך המים של האגם, בריכות עם צבעים יפיפיים. שתי הבריכות היפות ביותר, עם צבעים עמוקים של כחול ושל אדום-כתום הן Black Pool ו- Abyss Pool. סמוך לבריכות אלו הצטרפנו להסברים של ריינג'ר מקומי שהסביר על התהוות הצבעים של הבריכות והגורמים המשפיעים עליהם. היה ממש מרתק. בכלל, בכל פעם ש"תפסנו" ריינג'ר מקומי להסברים היה מאוד מעניין והוסיף לנו ידע רב.
משם, נסענו לחנייה קצרה על האגם באזור ה- Lake Village. קנינו שתייה חמה וישבנו לפיקניק קצר על חוף האגם.
הנקודה הבאה הייתה Mud Volcano. אזור של בריכות בוץ חמות ו"ריחניות". עשינו סיבוב מעגלי סביב הבריכות המבעבעות.
הנסיעה חזרה לכיוון העיירה הייתה דרך ה- Hayden Valley. העמק הזה, גם הוא מלא בבעלי חיים שונים ורבים. פגשנו המוני חיות, אבל שוב , לצערנו, לא ראינו דב. מה שכן, נתקלנו שם בפקק עצום שלקח לנו כמעט שעה לעבור כמה ק"מ בודדים . כשעברנו אותו הסתבר לנו שכל הבאלגן היה בגלל קבוצת ביזונים שהחליטה לחצות את הכביש ועיכבה את כל התנועה.
בשעות הערב הגענו לעיירה, בדיוק בזמן על מנת לצפות בסרט IMAX בקולנוע המקומי אודות פארק ילוסטון. הסרט קצת משעמם, למרות שהצילומים מרשימים ביותר. אפשר בהחלט לוותר.
יום חמישי - 6.8.15 – ילוסטון, נסיעה לסולט לייק סיטי
התכנון הראשוני היה לצאת כבר בבוקר חזרה לכיוון סולט לייק סיטי. אבל, היות שהפסדנו יום בילוסטון בגלל ביטול הטיסה, החלטנו להקדיש את מחציתו הראשונה של היום לפארק, ורק אז לסוע לכיוון סולט לייק סיטי. מה גם, שסופסוף קידם את פנינו יום יפה ושמשי לחלוטין.
החלטנו לעשות את הטיול סביב הגייזר Old Faithful. מדובר על טיול מעגלי של כ- 5 ק"מ ששיאו הוא בבריכת Morning Glory Pool. בריכה מדהימה, בעלת צבעים שלא יאמנו. הסיבוב עצמו נעשה על דרך סלולה ונוחה. בדרך ישנם מספר גייזרים שיודעים לצפות את ההתפרצות שלהם. כדאי להתעדכן מראש על השעות של כל אחד. אנחנו התכווננו לצפות בהתפרצות של הגייזר Daisy. בסוף המסלול ישבנו עם המוני אנשים וחיכינו להתפרצות הידועה מכל של ה- Old Faithful. היה בהחלט מרשים.
משם פנינו לכיוון אזור החנייה שנקרא Midway Geyser Basin. זו פעם שנייה שאנחנו בנקודה זו, אבל היות שפה יש את הבריכה היפה ביותר והידועה ביותר בפארק – Grand Prismatic Pool, החלטנו לבקר אותה שוב כאשר השמים כחולים ובהירים. מדובר על בריכה גדולה עם מגוון צבעים שלא יאמנו, שאותם ניתן לראות רק ביום שאינו סגרירי. היה שווה את ההתעכבות.
בשעות הצהריים המאוחרות נפרדנו מפארק ילוסטון ונסענו 7 שעות חזרה לסולט לייק סיטי, ללינת לילה במוטל 6.
יום שישי – 7.8.15 – סולט לייק סיטי נסיעה ל- Kanab
בבוקר הקדשנו זמן קצר לביקור במרכז הקהילה המורמונית שממוקם בעיר. נסענו לאזור שנקרא Temple Square, שבו ממוקמים המבנים החשובים של הקהילה. המקום מפורסם מאוד בעיר ובהחלט מרשים, יפה ומטופח. בתוך מתחם המבנים ישנן מתנדבות/מדריכות (sisters), שערכו לנו סיור של כחצי שעה במתחם. יש במקום את כנסיית המשכן היפה דמוית הביצה שאליה כניסה חופשית, ואת המקדש אליו לא ניתן להיכנס. לאחר מכן, נסענו, כארבע וחצי שעות, דרומה לכיוון העיירה Kanab, שנמצאת במדינת יוטה.
בקאנאב הזמנו מראש, שוב באתר Airbnb, דירה מאובזרת מהממת. אין ספק שזו הייתה הדירה המוצלחת ביותר בה שהינו בטיול הזה. הדירה ממוקמת במעין שכונה סגורה ומטופחת, שבמרכזה יש בריכה לשימוש הדיירים. בדירה יש הכל – מטבח מאובזר לחלוטין, מכונת כביסה ומייבש, מרפסת שניתן לעשות בה על האש ועוד. אהבנו מאוד מאוד את הדירה. מומלצת בחום. לבעל הבית יש כמה דירות במתחם הזה.
כתובת הדירה :
300 East 300 North , Kanab, שם בעל הדירה: Tyler
את הדירה ניתן למצוא באתר Airbnb תחת השם: Townhome by Zion,Bryce,Grand Canyon
גודל העיירה הפתיע אותנו. חשבנו שמדובר בעיירה קטנה יותר, אבל כנראה בגלל מיקומה האסטרטגי יש בה כמעט הכל. יש בה כל רשת ג'אנק פוד שרק תחפצו. ואפילו מצאנו בה חנות שעשתה סיילים מצוינים על ג'ינסים של לווייס.
יום שבת – 8.8.15 – ציון קניון
הפארק הלאומי ציון, בנוי מקניון עמוק שבתוכו זורם נהר הוירג'ין. הכביש ממוקם לאורך הנהר בתוך עומק הקניון עצמו.
נסיעה של חצי שעה מקאנאב עד לכניסה המזרחית לפארק הטבע של ציון קניון. גם פה תופס כרטיס הפארקים הלאומיים. הצטיידנו במפה והמשכנו בנסיעה מקסימה על כביש מפותל ואדום (כן כן, האספלט היה אדום לאות הזדהות עם הנוף סביבנו) לאורך מצוקים חוליים בצבע אדום עז. איזה מקום מדהים. הכביש יפיפה, ניתן לראות לאורכו חיות רבות. בשלב מסוים חוצים מנהרה ארוכה ומיד אחריה מתחילה ירידה מפותלת עם נופים מדהימים של הקניון עצמו לכיוון הנהר ומרכז המבקרים. שימו לב שבחודשי אוגוסט העמוסים, הכביש בן 18 הק"מ שיוצא ממרכז המבקרים לכיוון כל נקודות העצירה והטיולים בקניון, סגור לרכבים פרטיים, ולכן יש להשאיר את הרכב בחניית מרכז המבקרים ומשם לקחת שאטלים שיוצאים כל מספר דקות הלוך ושוב עד לנקודת העצירה האחרונה וחזרה. אנחנו הגענו למרכז המבקרים בערך בשעה 10:00. החנייה כבר הייתה מפוצצת. ממש במזל מישהו פינה חנייה והצלחנו למצוא משהו. מי שמגיע מאוחר יותר נאלץ לחנות סמוך לכניסה הדרומית והלאה ממנה לכיוון העיירה ספירנגדייל ומשם לצעוד לכיוון מרכז המבקרים. קצת מייגע, ולכן ממליצה בחום להגיע מוקדם למקום על מנת למצוא חנייה בקלות.
נכנסנו למרכז המבקרים להתייעצות קלה עם הריינג'רים, ובהמלצתם החלטנו על שלושה מסלולי הליכה:
-
Angels Landing – מסלול הליכה שיוצא מנקודת עצירה Grotto. מסלול המגודר אתגרי (והוא בהחלט כזה) של 10 ק"מ הלוך חזור. כ- 4 שעות. מדובר על עלייה תלולה ומפותלת לגובה של כ- 450 מטר. הקטע האחרון (0.5 מייל) מפחיד במיוחד. צר מאוד ומצריך אחיזה בשרשראות ברזל. לא מומלץ לבעלי לב חלש או פחד גבהים.
מסלול בהחלט מאתגר.. טוב שהתחלנו איתו. אמנם מעייף אבל לוקח הרבה זמן. להצטייד במינימום דברים נחוצים לדרך, אבל עם הרבה מים.
-
Weeping Rock – מסלול קצרצר וקליל שיוצא מנקודת עצירה הנקראת כשם המסלול. מדובר על מסלול של 0.6 ק"מ – 10 דקות הליכה. טפטוף מים היוצאים מתוך הסלע. נחמד. נוף יפה.
-
Riverside Walk – מסלול הליכה שיוצא נקודת העצירה האחרונה – temple of sinawava. מסלול מישורי לאורך הנהר של כ- 3.5. ק"מ הלוך חזור. כשעה – שעה וחצי הליכה. ניתן לעצור לגיחות קצרות למי הנהר. בסוף המסלול המסודר והסלול מגיעים לקטע של הנהר שזורם בתוך נקיק צר. למעוניינים ניתן להמשיך הלאה בתוך המים.
בשעות אחה"צ סיימנו את המסלולים ותפסנו שאטל חזרה לרכב. החלטנו לעצור בעיירה Springdale לארוחת צהריים מאוחרת. חיפשנו ב- TripAdvisor מסעדה אמריקאית מומלצת והגענו ל- Blondie's Diner שנמצאת בכתובת Zion Park Blvd 736. הדיינר מציע המבורגרים מקומיים מדהימים. אולי הטובים ביותר שאכלנו בכל ארה"ב. ליקקנו את האצבעות. קינחנו עם פאי תפוחים שנאפה במקום, מלווה בגלידת וניל. משובח. גם פה, ליקקנו את הצלחת. מומלץ מאוד מאוד!!
יום ראשון – 9.8.2015 – ברייס קניון
ברייס קניון מרוחק שעה וחצי נסיעה מקאנאב, ולכן, לאור ניסיון יום קודם, הקדמנו לצאת הבוקר מוקדם. עצרנו בשלב ראשון במרכז המבקרים בכניסה לשמורה. התייעצנו לגבי מסלולי הליכה במקום.
גם פה, כמו בציון קניון, ישנם שאטלים שמובילים אותך בין נקודות עצירה שונות. השוני הוא בכך, שבברייס אין חובה להשתמש בשאטלים, וכן, בברייס, השאטלים נוסעים רק באזור הנקרא Bryce Amphitheater Region (אזור שצורת הערוץ שלו היא כאמפיתאטרון), שהוא החלק הצפוני של השמורה (בערך שליש ראשון ממנה), את שאר הכביש עד לנקודה הדרומית ביותר שבו עושים ברכב פרטי, ועוצרים בדרך לנקודות תצפית. אורך הכביש כולו 29 ק"מ.
היות שהגענו מוקדם, החלטנו לעשות את המסלול כולו בנסיעה ברכב שלנו. בחלק הראשון - Bryce Amphitheater Region – יש את מרבית מסלולי ההליכה היפים והמומלצים, וכן, ללא ספק את נקודות התצפית המרהיבות ביותר.
היות שהגענו כל כך מוקדם יחסית (קצת אחרי 8:00), כאשר יצאנו מהרכב במרכז המבקרים, קיבל את פנינו קור מקפיא של מדבר. מיהרנו ללבוש את כל שכבות הבגדים שהבאנו אתנו באוטו.
לפי המלצת הריינג'רים המקומיים, התחלנו בנקודת התצפית הראשונה שנקראת Bryce Point. וואוו...איזו התחלה. ברייס קניון כולו נפרש אל מול עינינו. איזה תצורות טבע מרשימות. איזה צבעים. קשה להעביר במילים את התחושות שחווינו כאשר ראינו את כל היופי הזה נגלה לעניינו.
בברייס, להבדיל מציון קניון, הכביש נמצא לאורך המצוק, בגובה, וכל הקניון נפרש למרגלותינו. הצטלמנו אין ספור תמונות והמשכנו לנקודת התצפית הבאה – Inspiration Point. גם פה יש נקודת תצפית יפיפה על הקניון, מזווית קצת שונה. בשלב הזה, כבר התחיל להתחמם (בכל זאת כבר עברה שעה...) והתחלנו להוריד שכבות של בגדים.
ע-לפי המלצת הריינג'רים, שילבנו בין שני המסלולים המומלצים ביותר:
1. Sunrise to Sunset - מסלול קצרצר של 1.6 ק"מ, שעובר לאורך המצוק מנקודת ה- Sunset ועד לנקודת ה- Sunrise (או להיפך כמובן). מסלול מישורי, סלול לכל אורכו. הנוף מדהים. לכל אורך המסלול רואים את הקניון ואת תצורות הנוף המדהימות שלו שנקראות Hoodoos, שמזכירות ארמונות נטיפים שבונים בחוף הים, רק שפה הארמונות בצבע אדום עז. לכל אורך השביל, פזורים ספסלים וגזעי עצים שעליהם אפשר לעצור לנוח, לנשנש או סתם לשבת ולבהות בנוף במדהים הזה.
2. Navajo Loop – מסלול של 2.2 ק"מ מעט מאתגר. בשלב הראשון ישנה ירידה עד לתחתית הקניון ובשלב השני עלייה חזרה לראש המצוק. זה מסלול מעגלי שעובר בין קירות הקניון, נטיפי הענק, גשרים טבעיים מאבן וחול, וצורות ייחודיות של המקום. מומלץ לעשות את המסלול בכיוון השעון.
המסלול הזה מתחיל מנקודת עצירה Sunset Point.
החנינו את הרכב בחנייה של נקודת Sunrise, ומשם הלכנו לכיוון ה- Sunset. רגע לפני שהתחלנו לרדת למסלול הנאבאחו, פגשנו בריינג'ר שהעביר הסבר מעניין מאוד על התהוות הקניון וצורות הנוף שלו ה- Hoodoos המפורסמים. היה מאוד מעניין ובהחלט הוסיף לנו ידע רב על המקום.
בשלב זה של היום כבר התחיל להיות מאוד חם. הצטיידנו בהרבה מים והתחלנו לרדת במסלול. הדרך הייתה נוחה מאוד. מדובר על מסלול שברובו הוא דרך כבושה, מפותלת ובשיפוע יחסית מתון. היה ממש יפה. שווה את המאמץ הקטנטן שנדרש בסוף בכדי לעלות חזרה למעלה.
בתחילת היום חשבנו לקחת שאטל חזרה לכיוון החניה של הרכב בנקודת Sunrise, אבל כאשר עשינו את זה מוקדם יותר הבנו שמדובר על מקסימום 15 דקות הליכה, ולכן הלכנו ברגל חזרה לכיוון חניית הרכב. כאשר הגענו חזרה לרכב, הבנו כמה חכם היה להתחיל את היום הזה מוקדם בבוקר. לא היה מקום בחנייה אפילו לזבוב...טוב שהגענו מוקדם, בשלב שהחנייה עדיין לא הייתה מלאה...מה גם שמבחינת החום, אין ספק שעדיף לטייל מוקדם יותר.
משם המשכנו בנסיעה לאורך הכביש עד לסופו. לאורך הדרך עצרנו בכל נקודות התצפית שמופיעות במפה.
אין ספק שברגע שיצאנו מאזור האמפיתיאטרון היפיפה, הנוף היה פחות מרשים, אבל בהחלט היו כמה נקודות עצירה שוות. הגענו עד לנקודה האחרונה – Rainbow & Yovimpa Points.
יום שני – 10.8.15 – פייג' אריזונה
נפרדנו מהדירה המדהימה בקאנאב, ויצאנו מזרחה, נסיעה של כשעה לכיוון אריזונה והעיירה פייג'.
בשלב ראשון הגענו לסכר גלן. שם עצרנו במרכז המבקרים לסיור של כ- 45 דקות במפעל המרשים הזה. מחיר הסיור 5$. הסיור מעניין מאוד. מרשים ביותר לראות את הסכר מכל מיני זוויות שונות – מלמעלה, למטה וכן להיות בתוך הסכר עצמו ולראות את הטורבינות שמפיקות חשמל. נהנינו מאוד. שווה ומומלץ.
המשכנו לתוך העיירה פייג' שממוקמת בסמוך. הזמנו מראש מקום לינה במוטל 6. החדרים עדיין לא היו מוכנים, אז החלטנו לסוע לפרסת הסוס – Horseshoe Band, הנקודה שבה נהר הקולרדו עושים עיקול חזק במסלולו, וניתן לצפות בזה ממרומי המצוק. מדובר על נסיעה קצרה של ק"מ בודדים מכיוון פייג' דרומה על כביש מספר 89. הפנייה ימינה משולטת ואי אפשר לפספס אותה. מחנים את הרכב ויוצאים להליכה קצרה של כ- 15 דקות עד לנקודת התצפית. התצפית יפה מאוד אם כי מעט מפחידה לבעלי פחד גבהים כמוני. בכל זאת מדובר בעמידה על פני מצוק בגובה של כמה מאות מטרים מעל הנהר. האמיצים שבינינו הצטלמו ממש על קצה המצוק... כל השאר מעט רחוק ממנו.
חזרנו למוטל. התמקמנו והורדנו ציוד. החלפנו לבגדי ים, ונסענו מעט צפונה לכיוון אגם פאוול – Powell lake. למקום שבו ניתן לרחוץ באגם, מרחק של כרבע שעה נסיעה על כביש 89 עד לנקודה הנקראת Lone Rock. זהו חוף המיועד גם לקמפינג. בתוך המים ישנו מעין גוש סלע ענקי מרשים. פרשנו מגבות ורבצנו על החוף ובתוך מי האגם. בשלב מסוים התחיל טפטוף קל, והתלבטנו האם להתקפל מהמקום או לקוות שגשם יחלוף במהרה. החלטנו להתקפל לכיוון החדר למקלחת זריזה, (לפני השייט) וטוב שכך, כי כאשר הגענו לרכב התחיל מבול רציני שהמשיך וליווה אותנו עד שהגענו למוטל ולא הרפה למשך דקות ארוכות.
לצערנו, הגשם (עקב חשש למפולות בוץ) הזה גרם לביטול הסיור למחרת בבוקר בקניון האנטילופות. סיור שהוזמן מראש אצל בני שבט הנאבאחו המקומיים.. האכזבה הייתה עצומה. בכל זאת, זו הייתה הסיבה העיקרית שלשמה הגענו לאזור.
למזלנו, הגשם היה קצר והשייט באגם פאואל שהזמנו לשעה 17:00 יצא כמתוכנן. מדובר על שייט של שעתיים שמומלץ דווקא בשעות בין הערביים של השקיעה. אז הצבעים עזים ויפים יותר. אין ספק שההמלצה הייתה נכונה ומדויקת.
את השייט לקחנו, לפי המלצות מאתר למטייל, עם Lake Powell Resort and Marine. עלות השייט כ- 55$ לאחד. הגענו למקום כחצי שעה לפני, עלינו לסירה ושם קיבלנו אוזניות שמע. לאורך כל השייט יש הסברים על היווצרות האגם, וצורות הנוף שרואים. השייט היה ממש מוצלח. מזג האוויר האיר לנו פנים. הנוף מהסירה היה מדהים. הצבעים העזים, הקירות, המפרצים ובכלל השייט באגם עצמו בשעות בין הערביים היה חוויה מרגיעה ונעימה מאוד מאוד. מומלץ להגיע בין הראשונים לסירה על מנת לתפוס מקום במושבים העליונים החיצוניים שפתוחים לאוויר.
כאשר נגמר השייט החלטנו שוב לחפש באתר TripAdvisor אחר מסעדה מקומית מומלצת. גם הפעם, האתר לא אכזב אותנו, והגענו למסעדה שנקראת Bonkers Restaurant שנמצאת ב- 810 North Navajo Dr., Page. האוכל היה מצוין, השירות היה אדיב. המתנו מעט בחוץ כי היה תור של מבקרים למסעדה. מומלץ בחום!
יום שלישי – 11.8.15 – פייג'/לאס ווגאס
ביקרנו בחנות ה- Walmart המקומית, שמוגדרת כשנייה בגודלה בארה"ב. אכן חנות ענקית. קנינו כל מיני מזכרות וקשקושים, והתחלנו את דרכנו מערבה לכיוון לאס ווגאס. נסיעה של כ- 4.5 שעות. בשעות הצהריים המאוחרות הגענו למלון Luxor שהזמנו מראש, הנמצא על הסטריפ של לאס ווגאס. מלון מפואר ומפנק. בנוי כולו בקונספט של מצרים העתיקה. המבנה הוא דמויי פירמידה, וכל העיצוב הפנימי והחיצוני מלווה בפסלי ענק של ספינקס מומיות וכל מיני אלים מצריים. ישנה חנייה של המלון גדולה חופשית מאחוריו. כמן כן, מומלץ לבקש חדרים בקומה כמה שיותר גבוהה. היות שהמלון בנוי בצורת פירמידה, והחדרים נמצאים בהיקפו של המלון, ככל שמגביהים בקומה, ההיקף קטן יותר ולכן יש פחות מרחק מהמעליות (שמוקמו רק בצדדיה של הפירמידה) ועד לחדרים. אנחנו השתכנו בקומה 8. והיה לנו מרחק לא קטן מהמעליות לחדר.... החדרים היו גדולים ומפנקים. בהחלט לוקסוס אחרי כל חדרי המוטל 6 שבהם שהינו עד כה.
התקלחנו התלבשנו קצת יותר אלגנטי ממה שהורגלנו עד כה, ויצאנו לסיבוב רגלי במלונות הסמוכים לנו. את ארוחת הערב העברנו במסעדת בופה של אוכל אסייתי הנקראת Buffet at Asia, הממוקמת ב- 4090 South Eastern Avenue . המחיר לאדם הוא 15$ בשיטת אכול כפי יכולתך. יש במקום בשרים, מאכלי ים, נודלס, אורז, קינוחים ושתיה. הכל חופשי וטעים מאוד.
יום רביעי – 12.8.15 – לאס ווגאס
התחלנו את היום באיזי בארוחת בוקר באחת ממסעדות של Denny's הממוקמות בעיר. משם המשכנו אל האאוטלט הצפוני, שהוא אמנם מרכז קניות שאינו מקורה, אך מכיל מגוון רחב יותר של חנויות. לאחר שנכנסנו לאתר של כל אחד מהאאוטלטים הפופולאריים (הצפוני והדרומי), ובחנו את מבחר החנויות בכל אחד מהם, החלטנו שזה הצפוני מתאים לנו יותר מבחינת המגוון שבו.
ואכן, ללא צל של ספק, מרכז הקניות הצפוני התאים לנו בול. בילינו בו מספר לא מבוטל של שעות ו"בזבזנו" בו הרבה דולרים. המחירים בחנויות אותן חיפשנו, היו מצוינים ובהחלט אטרקטיביים. שמחנו לראות שבמתחם הזה קיימת מסעדת ה- Cheese Cake Factory, שאותה פגשנו בסן פרנסיסקו, ונהנינו בה מאוד מאוד. כמובן שהחלטנו לנסות את המסעדה גם פה, ולא התאכזבנו. כל אחד מאתנו בחר מנה עיקרית אחרת, וכולנו נהנינו עד מאוד. השירות היה נהדר, המנות ענקיות וטעימות במיוחד. שוב, ממליצים בחום!!
המשכנו לביקור במלון וונציה הידוע. וואוו איזה מלון מרשים. כאשר הגענו לאזור החנויות החסרנו פעימה. הרגשנו ממש כמו באחת הסמטאות בוונציה. תעלה של מים שבתוכה שטות גונדולות. חנויות לאורך שני צידי התעלה, גונדוליירים ששרים, ואפילו התקרה הגבוהה צבועה בגוונים של שמיים ועננים. למרות שהיה כבר ערב, באזור הזה הייתה תחושה של אור יום. איזה יופי!
לשמחתנו הרבה מצאנו בין החנויות במלון חנות של ויקטוריה סיקרטס, שהייתה אחת מהחנויות שרצינו לבקר בהן. לשמחתנו הרבה עוד יותר, היה מבצע מצוין בחנות על הקרמים והבשמים שלהם, ומיד העמסנו על עצמו עוד שקיות של קניות (כאילו שלא קנינו מספיק היום).
יום חמישי – 13.8.15 – לאס ווגאס
היום כולו הוקדש לסיור במלונות ששווים ביקור בעיר.
התחלנו עם מלון Circus Circus. בתוך המלון יש מתחם של פארק שעשועים קטן שעולה כסף. וויתרנו עליו מראש. מה שכן יש במלון בחינם הוא מופעי קרקס קצרים אחת לחצי שעה – שעה. ישבנו לצפות במופע שכזה של אקרובט. נחמד ביותר. הסתובבנו קצת במתחם של הדוכנים כמו ביריד של לונה פארק. והמשכנו ליעד הבא.
מלון Flamingo. האטרקציה במלון היא שבמרכזו קיים מתחם חיצוני ופתוח שבו מסתובבות חיות שונות כמו טווסים, פלמינגו ברבורים וכדומה. ישנן שעות בהן יש הסברים והאכלת חיות.
עם חשיכה מומלץ לבקר בשני מלונות גדולים שבהם יש מופעים מחוץ למלון מול הכניסה הראשית:
1. מלון Bellagio - המציג לראווה בחזיתו מופע מזרקות מזמרות, חינם לכל המעוניין. המופע משלב מזרקות מים, אש ומוסיקה והוא מוצג בכל ערב מול המלון. המופע אורך מספר דקות ומתחיל בכל רבע שעה או חצי שעה, בהתאם ליום. שווה להיכנס גם לתוך המלון עצמו. כל תקרת הלובי בכניסה מעוצבת בפרחי זכוכית יפיפייה של האמן צ'יהולי.
2. מלון Mirage – מחוץ למלון קיים דגם של הר געש, המתפרץ מדי ערב, אחת לשעה. המופע כולל אש, עשן, פיצוצים והרבה מים, וכל זה בליווי מוזיקה דרמטית. גם פה, שווה להיכנס למלון עצמו ולהתרשם מהלובי היפה, ומהאקווריום הענקי שנמצא מאחורי פקידי הקבלה.
*לגבי המופעים של שני המלונות הללו, מומלץ להתעדכן בשעות ההופעה המדויקות בלובי המלון שבו תתאכסנו, משום שזמני המופעים משתנים, בהתאם ליום בשבוע.
יום שישי – 14.8.15 – מיאמי
בשעת בוקר מוקדמת ממש – 6:00, הייתה לנו טיסה למיאמי. מה שאומר שהלילה היה ממש קצר. קמנו בשעה 3:00 בבוקר, עשינו צ'ק אאוט ונסענו לשדה התעופה. הפעם הטיסה יצאה בזמן והגענו למיאמי בשעות הצהריים המאוחרות (טיסה של 5 שעות + הבדלי שעות של 3 שעות).
עשינו הזמנה מראש למלון Best Western בעיר, וכאשר הגענו לשדה התעופה, התקשרנו למלון והזמנו הסעה חינמית מהשדה למלון.
את שעות אחה"צ ניצלנו להמון כביסה שהצטברה לנו, אותה עשינו במכונה האוטומטית שבמלון, וכן להצטיידות אחרונה לפני היציאה לקרוז יום למחרת...
יום שבת 15.8.15 – יום שבת 22.8.15 – קרוז לקאריביים
קודם כל כמה פרטים טכניים:
הקרוז אורך 7 לילות, 7 ימים.
החברה איתה שטנו היא Norwegian (NCL) בספינה ששמה Getaway.
3 נקודות עצירה לאורך השבוע: איי הבתולה האמריקאים, איי הבתולה הבריטיים ואיי הבהאמאס.
עלות של 3200$ לארבע אנשים בחדר אחד ללא חלונות. קטן ומעט צפוף.
ללא ספק, בעיקר אם תשאלו את הבנות שלנו – שיא הטיול שלנו.
שעת העלייה לספינה הייתה רשומה על הכרטיס כ- 12:00. בפועל כבר לפני 11:00 ניתן להתחיל את תהליך העלייה. עם הגעת המונית שהובילה אותנו למזח בו עוגנת הספינה, חיכינו לנו פורטרים שלקחו לנו את המזוודות, סימנו עליהן את מספר החדר שלנו (שמופיע על גבי כרטיס השייט), ושלחו אותנו לדרכינו לכיוון תהליך העלייה לספינה.
טיפים חשובים בנקודה זו:
1. כמובן שדרכונים + ויזות לארה"ב + כרטיסי השייט חייבים להיות אתכם בשלב זה ולא להשאיר אותם במזוודות במקרה..
2. כל מה שתחפצו בו עד לשעה 18:00 שנמצא במזוודה, צריך לקחת אתכם. את המזוודה, כנראה שתפגשו רק בשעה 18:00. חשוב שיהיו אתכם בעיקר בגדי הים. סביר להניח שתרצו לקפוץ לבריכה בשלב מוקדם של הצהריים.
לאחר שנפרדנו מהמזוודות התחלנו בתהליך של מחלקת ההגירה, בדיקת חפצים אישיים (לא ניתן להעביר בקבוקי מים ומזון) בדומה לבדיקות לפני טיסה, חתימה על טפסי מכס, צילומים החתמות דרכונים ולבסוף, קבלת הכרטיס המגנטי שישרת אותנו לאורך כל השיט. הכרטיס הזה, הוא אישי לכל אחד, ומהווה כרטיס כניסה למקומות שונים בספינה, וכן כרטיס אשראי לכל רכישה שתרצו לבצע בספינה. לא ניתן לשלם בספינה במזומן או כרטיס אשראי. טיפ חשוב: היות שאת הכרטיס צריך לשאת כל היום, ולא תמיד מסתובבים עם תיק, מומלץ, בעיקר לילדים, להביא מהבית שרוך עם פלסטיק בקצהו שאליו נכנס הכרטיס המגנטי ובצורה זו לא מאבדים אותו.
לפני העלייה לספינה קיבלנו דפים עם הסברים על מבנה הספינה, היכן ממוקמים המקומות הציבוריים העיקריים וכדומה.
מיד עם העלייה לספינה מומלץ לעשות כמה דברים חשובים:
-
באם מעוניינים לרכוש חבילות שתייה (בספינה יש מים ומיצים שונים (כולל דייאט) בחינם, שאר השתייה מוגזת או אלכוהולית היא בתוספת תשלום), זה זמן מצוין לרכוש אותן.
-
באם מעוניינים לצפות במופעים כדאי מאוד ללכת ולהזמין מקום כבר בשלב הזה. מספר המקומות בדרך כלל מוגבל, ומופעים פופולאריים נתפסים מהר. בספינה שאנחנו היינו בה היה מחזמר נחמד, מופע ששילב ריקודים ושירים ועוד. ישנם גם מופעים שהם בתוספת תשלום.
-
תלוי בגיל הילדים, אבל אם תרצו שיצטרפו לאחד מהמועדונים על הספינה, תצטרכו ללכת ולרשום אותם, כלומר לחתום על הצהרת בריאות ועל אישור השתתפות שלהם בפעילויות המועדון.
את החדרים מקבלים בסביבות הצהריים, אבל כאמור המזוודות מגיעות רק בשלב מאוחר יותר.
הסתובבנו בספינה ולמדנו להכיר אותה. חבל שהיינו ללא בגדי ים, כי הבריכות ממש קרצו לנו....
לגבי האוכל בספינה.....מה אומר ומה אגיד. אין סוף אפשרויות לאורך כל שעות היממה. מגוון רחב של סוגים ומינים. כל אחד ימצא את מה שהוא אוהב. לא הפסקנו לאכול. בדרך כלל בבוקר ובצהריים בחרנו בשיטת המזנונים, ובערב, אחרי מקלחת טובה ולבישת בגדים קצת יותר רשמיים, בחרנו באחת מתוך המסעדות שבהן יש הושבה מסודרת, מלצרים שמגישים את האוכל, ותפריטים מהם בוחרים את המנות.
בספינה יש אינספור פעילויות, אנחנו היינו בשעות היום בעיקר סביב הבריכה, ובערב במועדונים.
לגבי העגינות. צוות הספינה מציעה סיורים באיים במחירים מופקעים. אנחנו בחרנו, בכל אחת משלושת העגינות, לרדת עצמאית לחוף, ושם מחכים אינספור נהגי מוניות ומדריכי טיולים שברבע מחיר מוכנים לקחת אותנו לאותם הסיורים בדיוק. בעגינה הראשונה, באיי הבתולה האמריקאים היינו עדיין מעוניינים בקצת קניות של מזכרות, נסיעה והכרות באי, ונופים. בהמשך הגענו לחוף משגע שבו אפשר לשנרקל בכיף. בשתי העגינות הבאות ביקשנו מנהגי המוניות שייקחו אותנו ישר לחופים המומלצים. הבנו שחבל לבזבז את הזמן בקניות...החופים בקאריביים מהממים ביופיים והמים משגעים. אין ספק שרצינו לבלות כמה שיותר שם.
יום שבת – 22.8.15 – מיאמי
עם ההגעה למיאמי לקחנו מונית לשדה התעופה והתחלנו את הנסיעה חזרה הביתה
