לוחות טיסות לדצמבר נפתחו כבר.
עשרות פעמים נכנסתי לאתרי הלאו קוסט, אירופלוט ועדין לא היו לי ביד כרטיסים.
מחשבה ראשונה הייתה לנסוע בדצמבר למוסקבה.
בטלוויזיה הרוסית הראו את שווקי כריסטמס בעיר, את העיר המקושטת ואמרנו כן, רוצים מוסקבה.
בדקתי לינות, מיקום, אתרים שונים...
אבל, התחלתי לבדוק מזג האוויר, וקצת נלחצתי..
נכון טיילנו כבר 5 פעמים דצמבר ינואר אבל מוסקבה? מינוס 15 ?מפחיד.
מה גם עיר גדולה מאוד, חורף קר.. לא נספיק בטח את כל מה שאתכנן.
המרנו לברלין. בברלין כבר היינו. לא חייבים לרוץ ולהספיק הכול. בדקתי מלונות ואפילו הזמני מלון במיקום טוב ובמחירי מבצע, שיהיה..
רק כרטיסי טיסה עוד לא נקנו.. ואז פתאום בעלי היקר, לא בא לו דצמבר.
"קר לי, אני די מיציתי את התקופה. .לא בא לי כל כך.. סעי עם חברה/ילדים " .
בעצב רב, לאחר שילדים גם לא יכלו לבוא לברלין, ביטלתי את המלון הנחמד שלי.
עברו להם כמה ימים, עיני צדו מחירי טיסה זולים לריגה.
ריגה, קרה מאוד גם כך, מה חשבת לעצמך??דצמבר בריגה?
בבוקר בעבודה שואלת את חברתי ויק, בא לך לסופ"ש ריגה בדצמבר?
בדרך כלל ויק כמוני, תמיד בא לנו. לאן שהו.. ובמיוחד בדצמבר.
ריגה? ביליתי בה לא מעט ..סופש? למה לא?
וכך נקנו להם כרטיסי טיסה לריגה בעלות 290 שקל לאדם, לפני מזוודה. מזוודה אחת לשתינו.
להלוך 23 ק"ג ולחזור 32 ק"ג. איך נביא הביתה את הדגים המלוחים? נשאר רק להמתין.
יומיים לפני, התחזית הייתה לא משהו. גשום, קר וזה עומר מחליק.
בעלי היקר דואג לי לתוספת לסוליה, לא מחליקה למגפיים, נעלי פרווה של דקטלון, מעיל ארוך חם, כפפות, כובעים , קצת בגדים.. רק סופ"ש .ואם יהיה קר, נשב במלון.
בשדה, במהירות עברנו את ביקורת, את הדיוטי, ואפילו נפגשנו עם ענת וילדון. הם לפראג.
הטיסה יצאה קצת באיחור. מזג האוויר קצת סוער. הטיסה מתארכת משום מה ל5 שעות.
כבר היינו לקראת נחיתה ופתאום שוב עולים. שכנה למושב מסבירה שאולי לא הספיקו לנקות את המסלול מקרח. היו יומיים גשומים מאוד וקור, בטח שכבת קרח על מסלול. קצת לחוץ. אך הצוות הרגוע משרה ביטחון.
זהו נוחתים. השדה קטן, התור לביקורת דרכונים דווקא ארוך, רק 2 בודקים. לא שואלים שאלות מחתימים וזהו..
המזוודה כבר בחוץ ואנו צועדות ליציאה לתפוס מונית. שורת מוניות ממתינה בכניסה. יוצאות לפי סדר. הנהג דובר רוסית, לא שוטפת אבל מדבר ולא עושה רושם של "כאן לא מדברים רוסית" די פחדנו מחרם שפה. שמענו סיפורים מלפני כמה שנים. לא שלא נסתדר באנגלית.
תוך כמה דקות ועם הסברים על הדרך מגיעות למלון.
נכנסות לקבלה, בודקים ובודקים.. לא זה לא המלון שלכן. מלון בוטיק אבל לא אותו בוטיק.
וכמה רחוק מלון שלנו? כאן, בניין שני.. גוררת את המזוודה על אבנים הקטנות ומוצאות את המלון בוטיק שלנו.Hotel Mantess Riga. ההזמנה הייתה דרך בוקינג עם אפשרת ביטול.
כאן אנו מתקבלות בשפה רוסית ועם חיוך גדול. אפילו מכירים את ישראל לא רע. לפי השיחה נראה לנו שהיו בארץ. הצוות מאוד לבבי. המון הסברים, לאן לגשת עכשיו בערב, היכן לאכול..
המלון, ממש בעיר העתיקה. בין הכיכרות, בין דוכני כריסטמס. בכלל העיר העתיקה קטנה מאוד.
מיד יוצאות החוצה. להכרות עם האזור, השווקים, המבנים..ויין חם! והקניון הצמוד כמעט
השווקים יחסית קטנים, יש אנשים אבל לא עמוס בכלל. שונה מאלזס, מבודפשט. שלא לדבר עם לונדון. אבל...חמודה כל כך, מתוקה ממש. רחובות ציוריים ממש. רחובות מרוצפות אבנים קטנות וגדולות. כייף ללכת לאיבוד בין סמטאות העיר.
איך אפשר בלי יין חם? מיץ אוכמניות חם?
עוברות בין דוכנים, עגילי ענבר, כובעים, ואוכל.. תמונות ולאכול. בדרך ראינו שלט "פלמיני" סוג של קרפלך/ כיסנים. מחליטות ללכת על מרק חם ופלמיני.
שאלנו שוטר איך להגיע לדומסקי והוא הפנה לרחוב קטן באומרו :"אני הכי אוהב את הרחוב הקטן הזה, תתקדמו בו." ואכן, עוברות בסמטה ציורית קטנה מאוד ופתאום.. עגלה עתיקה דלתות עץ ענקיות ואביר עומד בפתח. הוא מזמין אותנו פנימה., זה עולם ישן הוא מסביר. יורדות במדרגות ומתגלים לנו אולמות, שולחנות עץ וספסלים ,נגנים, והמון נרות.. זאת מסעדה ימי ביניים
Rozengrāls עתיקה ומיוחדת. אנו מקבלות סיור בכל אולם ואולם, הסברים מפי האביר, עוברות חדר ועוד חדר.. ומרגישות באגדה., להיום כבר אין מקום פנוי אז מזמינות לערב אחרון. וחוזרות לחפש את פלמיני שלנו.
המקום של פלמיני מאוד פשוט. צעירים רבים יושבים. האוכל לפי משקל. סוג של מזללת סטודנטים, אבל לנו בא פלמיני. מקסימום נשלים. 2 מרקים חמים ,2 צלחות עם מבחר פלמיני מכל טעם,2 סלטים ומיץ עגבניות ותפוחי עץ במחיר אפסי ממש.8 יורו. מזללת סטודנטים אמרתי.
במלון, כשסיפרנו בקבלה, אמר הבחורצ'יק שאוכל שם לפעמים. זול מאוד ובסדר גמור, תמיד טרי.
נרדמנו עם מראות העיר וריח העץ, יין חם..
ארוחת בוקר במלון מספקת, לא מובחרת אבל יש מהכול. מתאים למלון חצי רוסי, איך בלי דייסת קווקאר? דודה נעימה אחראית על מילוי החסר והכנת קפה, שוקו, תה.
בשנים אחרונות אני מראש מעדיפה מלון ללא ארוחת בוקר מובנית. או כזה שניתן לרכוש לפי רצון ולא מראש.. במיוחד בתקופה שיש אוכל דוכנים ושפע בתי קפה צמודים, כייף מאוד לשבת כל בוקר בבית קפה אחר. בריגה, מכל עבר יש בתי קפה.
לויק יש עוד משפחה רחוקה בריגה. לאחר סיור בוקר, קונצרט עוגב ב קתדרלת דומסקי סיכמנו להיפגש איתם. הוחלט לטייל איתם ברחוב הארט נובו.
סיבוב בכל העיר העתיקה, שוב דוכני החג, הפעם רוכשות עגילי ענבר לעצמינו, לבנות בבית. כובעים לסאונה..
כן, יש כובע מיוחד לסאונה. לא טוב להיות ללא כיסוי בחום הנוראי והלחות של סאונה. אם חייבים אז חייבים..
מגיעות לדומסקי ויש עוד כמה דקות זמן פנוי. ברחבה, עומדים כמה מדריכים עם שלטים על סיורים פרטניים. תכננו לקחת סיור מודרך חינמי. בדרך כלל משאירים טים 10 יורו. מדריכה אחת ניגשה ושאלה האם נרצה לסייר אתה? עלות 15 יורו לאדם, סיור פרטי לפי בחירה שלנו או לפי מה שהיא ממליצה. החלטנו שלנו יתאים יותר סיור פרטי ועוד ברוסית. החלטנו להיפגש אתה ברחבת הקתדרלה למחרת בשעה 12.00.
הקונצרט היה מיוחד, הרבה אנשים ולא מעט ילדים ישבו בשקט מופתי בעיניים עצמות והקשיבו.
הייתה אפשרות לקונצרט ארוך יותר אך רצינו לטייל בעיר.
בצהרים נפגשנו עם משפחתה של ויק. נישוקים וחיבוקים. לא התראו כמה שנים טובות.
סיפורים וטיול בעיר. כייף לטייל עם בני מקום. הבן הסטודנט היה גם והסביר לדודות ישראליות על כל מבנה ומקום, על חיי היום יום, על לימודים. הבת דודה עובדת בסוכנות היהודית שסוגרים את שעריה .
אם אין עליה, אין צורך בסוכנות. אולי יעבירו אותה לעבוד בארגון אחר, סוג של "לקהילה" מחזיקות לבת דודה אצבעות. המחייה והוצאות כלליות די זולים אך השכר נמוך. מחירים בחנויות לא זולים כל כך. קניונים בעיר עצמה יקרים. יש את כל מותגי העל הגדולים והמחירים בהתאם. סניף גדול של ניויורקר מציל אותנו ויש מתנות לילדים בבית.
לאחר טיול ארוך וצילום כל בניין מדהים, כל מרפסת מיוחדת וניסיון לתפוס את הגודל הזה לתמונה יפה, עולים למלון בלו רדיסון לקומה ה26 לתצפית. מ SKYLINE BAR
התצפית נהדרת. ההסברים של משפחה גם, ורק המלצרית נראית חסרת סובלנות. קפה חם וטוב, כמה תמונות וממשיכים. המקום פתוח 24 שעות, כך הבנו. ובטח יש יופי מיוחד בשעות הבוקר מוקדמות או החושך ואורות העיר. לפעם הבאה…
מבט מהבר במלון רדיסון
קר מאוד בחוץ, קר להסתובב ולצלם, להגיע ליורמלה יורד מהפרק. בטח מול הים הרוחות עוד יותר חזקות. נוסעים לבית של המשפחה לשעה להתחמם ולצאת לארוחת ערב למסעדת ימי ביניים.
לאחר התחממות, קצת סיפורי חיים חוזרים לעיר העתיקה למסעדת ימי ביניים LASITE
עדיין שעה מוקדמת והמסעדה כמעט ריקה. המלצרית פונה ישר בשפה הרוסית. התפריט גם הוא רשום ברוסית וכמובן שפות נוספות. המחירים סבירים מאוד. ארוחה בין 10-25 יורו לאדם. בשרית.
מבחר שתייה אלכוהולית ורגילה. אנו בחרנו בקוואס. משקה לא אלכוהולי, טעים, מזכיר קצת בירה שחורה.
חוזרים ברגל למלון, תוך התעכבות וסיפורים על המבנים המשופצים, והסברים על שלל פסלים מעליהם.
מסתבר שאנו צמודים כמעט לבית התאטרון הרוסי. ועוד כמה ימים יהיו מופעים מעניינים, אבל אנו כבר נחזור ארצה. המבנה מאוד מיוחד. הפסלים עליו מיוחדים עם משמעות .מעל כל חלון כאילו כוורת ודבורים..רמז לכך שאנשים יתקבצו ויבואו לתאטרון כמו דבורים לדבש..(תרגום מרוסית)
קצת מנוחה בחדר ויוצאות במהירות להספיק את ניויורקר. צריך להבא משהו הביתה.
החנות ממש קרובה. בחוץ קר ובפנים חם מאוד, בגדר של בלתי נסבל.
משתדלות לסיים את מלאכת הקניות כדי לצאת לבלות ערב בפאב מוזיקלי.
ברוב מסעדות, פאבים יש מוזיקה חיה. וזה ממש כייף.
באחת הכיכרות נכנסנו לפאב נעים, מוזיקה אמריקאית לא רועשת מידי. זמר מקסים גם שר מדהים וגם יפה.. הזמנו קפה עם בלזם ריגה ואייריש קרים.
קפה בלזם חריף לי, טעים אבל קצת מלחיץ. לדברי המלצרית הוא מכיל 50 מ"ל אלכוהול..
מיד מתחלפת עם ויק, אחרת היא תצטרך לסחוב אותי לחדר.. העברנו ערב נעים מאוד.
בלילה בחדר פתאום שמנו לב שממש מול המלון כל אותן מסעדות שהומלצו ע' נופשים שקדמו לנו, איריס ורובי היקרים.. חבל שלא יכולנו להכניס לפה סיכה כבר..מכל הטעימות של בשר,תפוחי אדמה וכרוב בדוכנים,קפה ועוגות..וסטייק במסעדת ימי ביניים.
בבוקר, מתוכננת לנו קפיצה לשוק, נכון יותר שווקים.
זוכרים את ההוא שלא רצה לנסוע איתי בדצמבר? דגים מעושנים הוא דווקא ביקש.
השוק קרוב מאוד. עוברות את המלון של איריס, את הקניון שהמליצו להיכנס עליו ולהסתכל, כי לקנות יהיה קשה.. בדרך תחנת אוטובוסים ואנשים רצים באים. חנות כול בו עם סחורת כל בו.
הרבה כובעים, צעיפים וגרביים, מעילים.
מתוך סקרנות עברנו כמעט את כל ההנגרים, כמעט בריצה. קנינו כמה דגים מעושנים, רויאלסקי דליקטס. מושג של איכות מיוחדת, מפעל מיוחד שהיה זכור כמעט לכל יוצא ברית המועצות. לי לא.מדובר בדגים,פתוחים לשניים מעושנים בתחמיץ מיוחד ועם שבבי שום. טעים!
אני הכרתי רק את הסרדינים של ריגה, כמובן גם מעושנים.
רובי סיכם את השוק כך, בריגה מעשנים את הכול, ואם לא מעשנים...אז מחמיצים. וזה נכון!
פעם לא היה שפע ירקות בחורף, אז היה מנהג לשמר, להחמיץ, לבשל כמעט הכול.
קנינו גם כמה גבינות קממבר, עזים. עם כל המשקל הזה כמו כפריות אמתיות הגענו לקניון שוודי של מותגים. מה לומר??? חברות על, מחירי על.. דווקא תכשיטים במחירים מאוד סבירים.
ריצה קלה לחדר, לאפסן במקר את הרכישות וטאניה המדריכה ממתינה לנו ברחבת דומסקי.
לא שילמנו מקדמה, לא השארנו פרטים.. לרגע בכלל חשבתי ולמה לטאניה להמתין לנו בכלל? איך היא תדע שאנו רצינית ונבוא?
בדרך,ראינו משפחות שלמות,קבוצות שלמות של אנשים וילדים לבושים בבגדי סנטהאו סבא חורף,לפי רוסים.עצרנו לצלם קצת,וטאניה שראתה אותנו כבר,סימנה ביד שזה בסדר..צלמו לכן..
המדריכה שלנו טאטיאנה
אבל היא המתינה .לבושה היטב, מחייכת ומסבירת פנים. דיווחנו לה מה הספקנו לראות, את ארט נובו אין צורך לעבור, נתנו לה יד חופשית וביקשנו רק להגיע לבית כנסת, אזור הגטו היהודי מחות לעיר העתיקה. האזור מוזנח מאוד ונראה אזוב. עברנו אותו עם בני דודים של ויק. המקום לא השתנה מאז ימי מלחמה .לסייר בו לבד, לא עושה חשק. עם סיפורים הוא ודאי יראה אחרת.
טאניה המליצה להשאיר אותו לטיול אחר.
הסיור כלל גם כמה כניסות וטעימות.
למשל נכנסנו לביתו של אלכימאי יהודי שהמציא את בלזם ריגה.Riga Black Magic
היום יש בו בית קפה מסוגנן מאוד, עתיק כזה. יוצרים בו שוקולד מיוחד וטעים מאוד. בכלל מקום מקסים.
עוד מקום עם טעימות היה בית האלכוהול, לרוב בלזם. בדרך כלל מקבלים הסברים וטעימות. המחירים די זהים לסופרים. היו כמה תיירים אנגליים והיו עסוקים איתם יותר .אנו לפחות יודעות ומבינות יותר במה מדובר. הסבר קצר, טעמנו, קנינו את זה עם אוכמניות ולהמשיך..
בדרך עברנו שוב את מסעדת ימי ביניים שלנו, שנגיע אליה בערב. שוב עברנו עם טאניה את החדרים והסברים שונים.
בכיכר צ'רנוגולבי, מול בניין העיריה כל שעה מושמעת מוזיקה. פתאום הכיכר מתמלאת נגינה מוכרת מאוד. השנה, מלחין גדול לטבי ריימונד פאולס חוגג יום הולדת עגול, ולאות הוקרה כל שעה מושמעת מוזיקה שלו, לשירים ידועים מאוד. המלחין היה אפילו לפני כמה שנים שר התרבות, אבל בלל ענייני בירוקרטיה העדיף לחזור לרוסיה .בה הוא חי שנים רבות ויוצר.
הוא ארגן את תחרות השירה ביורמלה, אליה הגיעו כמעט מכל העולם. בשנתיים אחרונות ,לטביה סירבה לקבל את הזמרים שהיו לצד רוסיה במלחמת אוקראינה ויורמלה נשארה ללא תחרות, ללא הכנסות, ותיירות.
היה נחמד לשמוע את היצירות הידועות של ריימונד ועוד יותר נחמד שמשמיעים אותו בכיכר הכי חשובה בעיר…
בניין הספריה בעיר מיוחד במינו. תושבי עיר כולה כולל ילדים העבירו את הספרים בידיין מספריה ישנה לחדשה .שיירה אנושית עם ספרים. בטח היה מחזה מיוחד. טאניה, פחות אוהבת את הספרייה החדשה. כדי לבנות אותה, הורידו מבנה עתיק מאוד ומיוחד. וזה די מעצבן אותה.
סיימנו את הסיור המוצלח שלנו. מאוד ממליצה על טאניה, אבל.. היא מתאימה לדוברי רוסית.
ניתן להזמין מראש סיורים ארוכים, גם מחוץ לעיר. בסיגולה ויורמלה.
החלון הזה שטניה עומדת לפניון,לא סתם חלון.זהו חלונו של מוציא להורג של העיר.ואיך הוא ידע שצפויה לו תעסוקה?היו מניחים לו על עדן החלון כפפה שחורה.סימן של הוצאה להורג.
ביקשנו מטאניה לקחת אותנו לבית הכנסת,והיא אמרה שבכל מקרה נעבור שם..
בית הכנסת,ראינו רק מבחוץ.היה קר ולא נעים להשאיר את טאניה בחוץ להמתין,למרות שהיא הסכימה לזה.גם בריגה,תופעת בתי כנסת בחו”ל.או שהם סגורים.או שמוכנים לפתוח לכם,רק בעלות שלא מביישת כל מוזיאון רציני.אז רק הצטלמנו מהחוץ.
בדרך עברנו מבני ממשל,מבני אסמים עתיקים,רחובות צרים..
ביקשנו מטאניה לקחת אותנו לבית הכנסת,והיא אמרה שבכל מקרה נעבור שם..
בית הכנסת,ראינו רק מבחוץ.היה קר ולא נעים להשאיר את טאניה בחוץ להמתין,למרות שהיא הסכימה לזה.גם בריגה,תופעת בתי כנסת בחו”ל.או שהם סגורים.או שמוכנים לפתוח לכם,רק בעלות שלא מביישת כל מוזיאון רציני.אז רק הצטלמנו מהחוץ.
בדרך עברנו מבני ממשל,מבני אסמים עתיקים,רחובות צרים..
חלק מסרט רוסי ידוע כמעט לכל יוצאי ברה”מ לשעבר הוא.סרט ריגול על מלחמת עולם השניה
” 17 רגעי אביב” צולם בחלקו בריגה,היום בניין שבו התגורר שירליץ ההמרגל הוא מלון בוטיק Hotel Justus שקירותיו מפארים תמונות מהסרט.המלון נמצא ברחוב מקסים,בניין מקסים.ומאוד ממליצה ללון בו,בזכות האזור המיוחד.
לאחר סיום סיור מוצלח התיישבנו בדאבל קפה Double Coffee "" הגדול ע' הדומסקי.
לא תכננו לאכול ארוחה ממש.
בערב ציפינו לארוחת ערב ימי ביניים. הסתפקנו בקפה טעים ועוגת פירות יער חמה עם גלידה. כדי להתחמם טוב יותר, קפה עם קצת אלכוהול.. תענוג.
בריצה קלה תוך ביקור חוזר בשווקי כריסטמס וקניית עגילים עם ענבר, קפצנו לניו יורקר
New Yorker.,לקנות היום משהו לילדודס ממש מסובך."
"תצלמי לי, תשלחי לי...ואחרי שאתייעץ עם כל החברות, אענה לך"
בניו יורקר 3 קומות, בקומת המינוס 1 בגדי בית ופיג'מות נחמדות. חלק מפריטים הבת רכשה כבר בבודפשט בספטמבר .עמדנו במשימה וחזרנו לחדר לארוז..
כאן ציפתה לנו הפתעה! לקחנו אתנו משקל. ארזנו, שקלנו ושקלנו והמשקל מראה על עודף משקל אסטרונומי...בבוקר ראינו באחת החנויות בגלריה מזוודה לא יקרה. אפילו חשבנו כמה היא זולה. כמעט ברגע אחרון רצנו לרכוש אותה. נכנסתי להזמנה בוויז אייר, הוספנו מזוודה ואחרי שתשלום עבר, הלכנו סוף סוף למסעדה שלנו. באיחור קל של 3 שעות. מה יכול להיות? לא יהיה מקום??נלך לאחרת. שום דבר לא יקלקל לנו את הסופ"ש הנפלא.
עוד כמה תמונות משווקים
המסעדה הייתה דווקא כמעט ריקה. האביר בכניסה מיד הכיר אותנו,, הושיב אותנו בשולחן הגדול ונרגענו.
הזמנו סלט מיוחד עם בייקון, כבד עוף ואגוזים, ירקות בגריל עם פטריות יער, מרק בצל ומרק עוף עם חלקי פנים וקבאס. השעה אחרי 22.00 על מנה ממש בשרית החלטנו לוותר.
הנגנים עוברים בין החדרים, מאוד נחמד. שומעים את הנגינה גם מחדרים מרוחקים.
האוכל היה טעים, המנות בגודל מספק והאווירה נעימה.
רק 3 חבר'ה שישבו מולנו ודיברו כל הזמן על עסקים, הפריעו לאווירה.
בלילה לא כל כך הצלחנו לישון.. יום לפני ביקשנו במלון לארוז ארוחת בוקר לדרך.
הספקנו לשתות קפה עד שנהג מונית הגיע לאסוף אותנו. הזמנו מונית דרך המלון. העלות אמורה להיות 13 יורו. להזמין לבד יהיה זול יותר, אבל לא רצינו להסתבך.
הנהג, בחור רוסי, שרואים כי אינו מסכים עם הממשל שלו, הסביר לנו בדרך את משמעויות החיים בעיר ובמדינה. הצעירים ברחו, חלקם חוזר, הרוב נשאר בחו"ל. חלק מעבירים כספים הביתה להורים. חלק מוציאים גם את ההורים. בזכות ידע שפות, החבר'ה התפזרו בעולם.
בכל לטביה היום מיליון שש מאות תושבים!
ראש העיר הנוכחי עושה המון למען העיר והעיר נראית בהתאם.. אבל עדיין הדרך הארוכה.
ומי קונה בחנויות היוקרה בעיר? הרוסים! וגרמנים.
כמה תמונות של בניינים מיוחדים חלקם עברנו בסיור עם טאניה,חלקם תפסנו לבד.כל פעם שמרימים את הראש,רואים מבנה מיוחד,פסל מדהים..עיר גלויה.
