לפני כשבוע הייתי בסופ"ש קצר בוילנה- טיסת ישראייר שיצאה בדיוק בזמן וגם חזרה בדיוק בזמן, וזה מעולה. כ 600 דולר ס"ה כולל מזוודה. את הטיול הזה תכננתי לעשות בסוף יוני, אבל אתם יודעים מה קרה אז, ולכן הטיול נדחה לספטמבר. מזג האוויר- מושלם, הימים- ארוכים עדיין, וכמובן שאם אני כבר מטיילת בליטא, אז צריך לשלב עוד מדינה אם אפשר. המדינה- לטביה, באמצעות טיול יום מוילנה לריגה, שכולל עצירה בגבעת הצלבים (ליטא), ארמון רונדלה (לטביה) ומצודת באושקה (לטביה) ומשם ריגה. הטיול היה טיול פרטי, אותו סגרתי באמצעות ויאטור, כתמיד. השירותים- נהג פרטי בלבד, ללא הדרכה וללא כניסות. את כל אלה שילמנו עצמונית. לטביה היא כבר המדינה ה 92 שלי.
עלות הטיול- כ 320 דולר ואת היום מסיימים בריגה- במלון או כפי שביקשתי- במרכז העיר. מראש עשיתי בדיקה בצ'אט ג'י פי טי- ביקשתי המלצה לסיבוב נחמד בעיר לכמה שעות, וקיבלתי המלצות אחריהן עקבתי באדיקות ונהניתי מאד.
ביקשתי להקדים את תחילת הטיול מתשע בבוקר, ואכן הנהג כבר היה במלוננו (נובוטל וילנה) לפני 8:30, ויצאנו לדרך. הדרך לגבעת הצלבים היתה כשעתיים, עם נהג טייס למדיי, שדהר בכבישים המרווחים למדיי של ליטא עד שהגיע לגבעת הצלבים. אנשים החלו לתלות צלבים בסגנון סלאבי כבר במאה ה 19 ומאז הגבעה הלכה ותפחה בצלבים שנמצאים בכל מקום ובכל סגנון. כל האיזור הזכיר לי מאד את פרק הלטביאן אורתודוקס בסיינפלד- עונה 5 פרק 11, תמיד מצחיק אותי מחדש. לא צילמנו, ויצאנו משם די מהר, אבל שאר המבקרים שראיתי במקום התרגשו מאד.
משם המשכנו קצת פחות משעה לארמון רונדלה, rundale שכבר נמצא בלטביה, הנהג הצביע על השלט שמראה כי עברנו את הגבול לשם- מאחר ומדובר במדינה ששייכת לאיחוד האירופי, היה רק דגל עם כוכבים, ומה שנראה כמו מכס בצד, אני מניחה שרלוונטי למשאיות. אנחנו פשוט המשכנו לנסוע.
הארמון יפהפה, ומזכיר מאד ארמונות צרפתיים ואיטלקיים, ואכן המתכנן היה איטלקי בשם פרנצ'סקו רסטרלי, והוא נבנה במאה ה 18. החדרים מרשימים מאד ומפוארים מאד, קנינו כרטיסים גם לחדרים בקומה התחתונה שהם בנוסף, שם הסגנון מתחלף החל מימי הביניים וכלה בסגנון בארוק, רוקוקו וכו'. מצועצע מאד ומלא שטיחים ופסלים... את הארמון שחזרו בלטביה אחרי מלחמת העולם השניה, מאחר ובתקופת המלחמה הוא שימש כבית חולים וכמחסן תבואה לנאצים. את הפסלים וכו' אספו מאירופה ומלטביה עצמה. אחרי הביקור בארמון המשכנו לגנים הצרפתיים היפים להפליא. מומלץ מאד.
אפשר להקדיש לביקור בין שעה לשעתיים. אנחנו נהנינו ויצאנו לאחר כשעה.
משם כ 10 דקות למצודת באושקה היפה- שם הביקור כבר בנוסח עתיק יותר, החדרים ישנים הרבה יותר, והמקום יושב על הנהר שהופך מ 2 יובלים לאחד. המצודה צופה לעמק ולנהר, הנוף הנשקף ממנה יפה מאד, לא יכולנו לבקר בחלק העתיק באותו יום מאחר וצילמו בו סדרה או סרט- הגיוני מאד כשמסתכלים על הסביבה. כל הנשים במקום לבושות בנוסח ימי קדם וזה מיוחד מאד ומוסיף לאווירה. יש מחסני נשק עתיק, איזור שמראה את הבגדים שלבשו, וכן חדרים שנראים פונקציונליים מאד.
מה ששמתי לב אליו היה הקמין שנראה עם חרסינת דרזדן- הן בארמון והן במצודה.
ס"ה סיבוב יפה מאד ונותן אינדיקציה לפאר הרב של המקום ולהשפעה הרוסית וגם האירופית על ההיסטוריה בלטביה.
אחרי עוד כשעה כבר היינו בריגה, הנהג הראה לנו את תחנת האוטובוס ממנה ניסע חזרה לוילנה בסוף היום- קרוב למדיי למרכז ובמרחק הליכה ברגל. התחלנו את הסיבוב בכיכר המרשימה, שם יש כנסיית ענק- כנסיית סנט פיטר, בית שחורי הראש, ופסל שחולש על הכיכר, וכן בית העיריה המרשים. ליד הפסל יש פסל מודרני של כלב מעל שלט ענקי של ריגה. הכיכרות מוקפים בארמונות מרהיבים, שמראים על עושר רב. המשכנו לשוטט בעיר, עצרנו במסעדה איטלקית עם ריח חזק של טאבון (היה בסדר, לא מדהים), ואחרי שסיימנו נכנסנו לחנות מזכרות (תיכנסו, מומלץ מאד, תראו הרבה חתולים ותיכף תבינו למה). שאלנו את המוכרת מדוע יש כ"כ הרבה חתולים, והיא הסבירה כי חתול הינו הסמל של ריגה- מאחר והוא סמל של חופש ועצמאות. המשכנו לבית החתולים- מבנה יפהפה שבראש כל אחד מ 2 הצריחים שלו - חתול שחור מקמר את גבו. משם המשכנו להליכה של קצת פחות מקילומטר, לרובע הארט נובו של העיר. ובכן- חובה !
הלכנו לרחוב אליזבטס, ולרחוב אלברטה, וכבר בדרך התחלנו לראות את הבתים היפהפיים המעוטרים בקמרונות, פסלים, ומראה של תחילת המאה ה 20, אי אפשר לפספס את הלוק. הגענו למדרחוב שליד רחוב אלברטה- מוזיקה, אנשים יפהפיים (הנשים בריגה עוצרות נשימה ולבושות היטב), בתי קפה ומסעדות, ווייב מגניב מאד. עצרנו לצלם בכל מקום, וכל גילוי של עוד משהו מעניין הוציא מאיתנו את הוואו. פשוט מדהים.
באיזור יש את מוזיאון הארט נובו, וחנויות שמוכרות אומנות בסגנון, וכן ראיתי כמה עולים נכסי נדלן באיזור- תל אביב, מאחורייך.
חזרנו חזרה למרכז העיר דרך פארק מקסים, ישבנו על ספסל שצופה לכנסייה יפה נוספת, ונהנינו מהאווירה, השמש והאנשים היפים.
משם מצאנו שוב את בית החתולים מזווית אחרת, פאבים בסמטאות הצרות, ומסעדות שוקקות חיים. נראה שריגה ביום שבת הינה עיר בליינית להפליא.
נכנסנו לכמה חנויות מזכרות וקנינו כמה דברים חמודים, כשלקחנו בחשבון שעלינו להגיע לתחנת האוטובוס עד השעה שש וחצי ולהתמקם. ההליכה כ 15 דקות ממרכז העיר, צריך לחצות מעבר תת קרקעי, וידאתי איפה האוטובוס, ויצאנו בדיוק בשבע וחמישה לכיוון וילנה. קצת חששתי מנסיעת האוטובוס הזו- אבל היא היתה מושלמת וחלפה ביעף- כל אחד שילם כ 10 אירו לנסיעה חזרה, ישבנו כל אחד במושב כפול משלו כי היה מקום, מזגן, נהג שנסע בזהירות, חיבור לחשמל למי שנגמרה לו הסוללה, וב 11 בלילה חזרנו לוילנה חזרה. הזמנתי בולט (שזו האפליקציה החשובה ביותר בוילנה), וחזרנו למלון אחרי כ 10 דקות בעלות של כ 5 אירו.
היה יום מושלם- נהניתי מכל דקה, וגיליתי מדינה נוספת. מומלץ מאד.