שלום, אני אמה, ואני מכורה לתקופת טרום כריסטמס.. לכל מה שמשתמע מהתקופה..
האורות, הדוכנים, האוכל בדוכני מזון, המתנות הקטנות שאין סיבה לרכוש אותם הביתה לישראל.. לריח המתוק של היין החם וריח עץ העולה מערובות.
אם כבר יש התמכרות לבן אדם, אז שלי עדיפה. אין לה השפעות רעות, היא לא יקרה, לא מעמידה בספק את עתיד הילדים ולא מסכנת את הפנסיה שלי.
וכך, כל תחילת תקופה כאשר נפתח לוח טיסות לדצמבר אני מתחילה לנבור באתרים.
לאחר כמה שנים של חופשות דצמבר אין לי חלומות גדולים של "חייבת". זאת אומרת שיש, אבל אני שולטת בהם.
אני אפילו מזמינה לינה לפי ימי טיסה אפשריים, עוד לפני רכישת הטיסות עצמן.
כך קרה גם השנה. תכננתי עם חברות בילוי של כמה ימים בוורצלב.
אך לא הסתדר. עברתי לסיביו, ראיתי פרסום, תמונות וסרטונים של שווקי כריסטמס. ואמרתי למה לא? את סיביו מכירה מטיול קיץ ברומניה. אבל לא היה לי עם מי. מלונות, כמובן הזמנתי עם אפשרות ביטול.
ואז יום בהיר אחד חברתי מודיעה לי, קניתי טיסות לסיביו! מה קנית??ואני?? תוך 2 דקות גם לי יש כרטיסי טיסה ,עם בעלי. אומנם קר לו, והוא כבר לא בא לו,, אבל "תקני כבר ,מה אעשה אתך ,את מכורה"
ביטלתי את המלונות ופנסיונים הפחות מתאימים, את הפנסיונים כי הם בלי מעלית.
כל המקומות סביב בכיכר PIATA MARE הם מבנים היסטוריים, לכן ללא מעלית.
נשארנו עם הזמנה למלון Hotel Imparatul Romanilor
בחרתי במלון עם ספא כניסה חינם, כי אם מזג האוויר יהיה קר מידי, גשום מידי-אפשר יהיה לבלות בספא. בהזמנה מראש, אפשר להזמין עיסוי.. המלון אמור להיות מרכזי.
מיו,ר לומר שאת סימון מפת האפשרויות התחלתי עוד לפני כמה חודשים, שיהיה.
הטיסות שלישי-שבת, רכבת לחזור מהשדה אין, הוחלט שעבור 2 זוגות עדיף להגיע והחנות את הרכב בשדה.
בדיקת מזג האוויר והאפשרויות באזור הקרוב, הובילו להשכרת רכב עם צמיגי חורף כמובן.
עלות השכרת רכב 148 יורו, לכל הימים הייתה זולה בהרבה מיום טיול עם מדריך מקומי.
בגדי חורף מותאמים יש לנו, רכשתי כובעים חדשים וחמים , החומרים הודפסו, המפות עברו גם לחברים, תאום ציפיות עשינו, ואנחנו מוכנים.
בינתיים עם ההכנות וסיפורים "הדלקתי" חברה לעבודה. שהייתה בטוחה כי אמה המציאה עיר ברומניה..היא כבר טסה פעם אחת אחרי לבודפשט, אז סיביו? קטן עליה.
יוצאים בבוקר באיחור קל, מתחילים בנסיעה, הוויז מסרב לקחת דרך כביש 6,אבל מי זה וויז? אנו מכירים את הדרך.
הוויז מסתבר חכם.. ממשאית כל שהיא נפל מטען וכביש 6 פקוק.. הרדיו מודיע שהכול פקוק.
כל המדינה דרומה פקוקה.. מתחילים להקשיב לוויז ולאחר חצי שעה של בזבוז זמן חוזרים ונוסעים ישר לעבר מחסום כל שהו, מחולק לכמה כניסות וחיילים עם נשק עומדים בו. הם, לא עוצרים אותנו..
הם נותנים לנו לעבור ללא מילה ואנו? עוברים...איפה אנחנו?? מולנו רכבים עם מספרים פלסטיניים!
מוניות שרות גדולות עם מספר ירוק.. אנחנו לא במקום טוב. לחזור? איך??ממשיכים..
החברה מוציאה צעיף לבן, היו לה ברכב כמה צעיפים (מאיפה לך צעיפים לבנים ברכב???)
שמות מהר על הראש, אנחנו משלכם.. עוברים ממש במרכז העיירות.. האמת? מפחיד מאוד.
כמעט לא נושמים. בכיכר אחת , בצד משטח עץ ועליו? מסודרות אבנים די גדולות.. ערימה ענקית של אבנים. מוכנים.. אנו תיקווה שכולם ממהרים לעבודה ואין להם עכשיו זמן לזריקת אבנים.
מתקרבים למחסום השני, מבינים שתיכף יוצאים מיד מורידות את הצעיפים, כדי שהחיילים לא יעצרו לשאלות , זמן אין, אנו באיחור ענקי. אני אפילו מחייגת לנתבג.. צועקים לחיילים בוקר טוב בוקר אור ועוברים מהר. כביש 6, מתחברים וטסים.. אל תספרו בכמה. בריצה עם מזוודות ביד נכנסים לשדה 1 תוך תחינה להעביר אותנו בצ'ק אין, מספרים ב 4 קולות איך הכול פקוק ואיך טסנו בין עיירות פלסטיניות,
הבודקים מצווים עלינו לנשום, פחדו כנראה שנתעלף להם, ומעבירים אותנו למורת רוחם של ממתינים לטיסות שלהם ליאש ובוקרשט.
ריצה לבנק הפועלים לאסוף את המטבע שהוזמן דרך גרופון מט”ח, אני לא מבינה למה יושב שם רק פקיד אחד בכלל? אני תמיד מזמינה מטבע לשדה. נוח לי כך. אבל אני תמיד מגיעה בזמן ,לא כמו היום, היום היה בונוס,טיול טרום טיסה בעיירות עם נוף יפה, ולוחיות זיהוי אפורים ירוקים.
בקריזה מבקשים מטסים אחרונים להגיע לשער.
אחרונים, אבל אנחנו נכנסים.
אפשר לנשום, אנו במטוס. האמת? הייתי בספק שנספיק.
טיסה נהדרת, מצליחים לנוח. ממתינים לנו בשדה ואנו עוברים כמה רחובות ממנו לקבל את הרכב.
דאצ'ה דסטר כמעט חדשה, גבוה חמודה מרווחת-בדיוק מה שרצינו.
הטיול מתחיל.
כמה דקות נסיעה ואנו במרכז סיביו, בחניה של המלון. סדרן מוצא לנו מקום, לא הבנו האם בתשלום?
לשאלה שלנו כמה? מקבלים תשובה: כמה שבא לכם. מבינים שהחניה ללא תשלום.
מגיעים לפינת המלון ומבינים שהוא ממוקם על המדרחוב המקושט, בין רשתות טובות, וכמה מטרים מכיכר MARE המקושטת עם שפע דוכני כריסטמס, אורות, עץ נוצץ ומופעי אורות על המבנים מסביב.
מה עושים? מסתובבים. כיכר אחת, שניה, שלישית... לא סתם סיביו הזכירה לי את ערי איטליה, עם 4 הכיכרות שלהם.
מגשר השקרנים
נכנסנו למודיעין, להתעדכן מה קורה בעיר והאזור?
בהמלצה שלהם ולפי הדפים שלי הולכים למסעדת קארמה..
מרוב רעב,לא צילמתי את המנות ואת הגשת המרק,המזיגה המעניינת.
המקום נחמד אוטנטי, האוכל זול טעים, קצת מלוח מידי. ארוחה ל4 אנשים כולל עיקרית, מרק בירות ושתייה 200 ליי.
המדרחוב מקסים. מולנו חנות זארה, אחריה ECCO נעלים, ועוד נעלים ועוד.. מאפיה גדולה עם חלון הגשה, בסגנון שאהבנו בערים אחרות ברומניה. מכינים הכול מול העיניים. הכול יפה מאד וטעים.
בפינה מזון מהיר, אבל לא בדיוק מהיר.. אוכלים שם רבים. ילדים וזוגות בוגרים. המבחר עצום, כמויות של אנשים גם. עוד סיבוב בין דוכנים השווקים, יין חם כמובן ולנוח.
להיות בחדר ,לא פשוט. חם, חם עד בישול יתר. ביקשנו להנמיך אך אי אפשר. החימום על אוטומט.
פותחים חלון, לא לובשים פיג'מה וכך מבלים את כל הלילות במלון.
בבוקר בחדר אוכל גם חם. יורדים בלבוש קל, מזל שלקחנו כאילו מתחת לסריגים, אם יהיה קר..
היום, עולים לחלק כביש טראנספגרשן, עד רכבל למפל בלאה. משם אולי נעלה ברכבל לאגם בלאה.
בדרך, עוצרים בארמונות טיט, מקום נחמד מאוד. Castelul de Lut Valea Zanelor
Valea Zanelor – נראית כמו כפר דרדסים.. פתוח 10.30-17.00 עלות כניסה 5 ליי בין קרטישוארה לסיביו (כולל סטיה קלה)
מטיילים סביב, שלג קל מתחיל, מתחממים עם קפה טעים וממשיכים.
את מפל בלאה לא רואים. ברכבל דווקא מוכנים לעלות רק אותנו, בדרך כלל מעלים רק מ 10 אנשים או שלמו על 10.אבל..חושבים מה נעשה שם? נהייה קר, שלג קל יורד .נעשה סיבוב באגם ונחזור? את האגם ראינו וטיילנו סביבו בקיץ לפני כמה שנים. על השאלה מה יש שם? מקבלים תשובה, נוף. מלון הקרח עדיין לא בנוי. במקום 2 דוכנים למזכרות ןמוכר אחד שקר לו ולבד לו.יש פנסיון ובית קפה מסעדה אך נראה כי אינם פעילים או פשוט ריקים ממבקרים..שרותים פתוחים במתחם ומאוד נקיים.
החלטנו לא לעלות, להמשיך לחוות דגים ALBOTA לארוחת צהריים.
Albota, Trout Farm המקום נחמד מאוד, לא שומם, יש לא מעט אורחים במסעדה.בקייץ יש כל מיני פעילויות באתר,סיורים והסברים על גידול דגים,דייג,רכיבה על סוסים ועוד..גם מלון פעיל במתחם.
המלצרית מאוד נחמדה, זריזה עם אנגלית מצוינת. מרקים, מנות עיקריות, תה וקינוח אחד ארבעתנו מטעמי חיסכון קלוריות. גם כאן כ 200 ליי.
בעלי,שנהנה לעשן דגים ובשר בעצן,החליט לטעום מנת דגי פורלים מעושנים.טעים.
פאפאנש אחד לכולנו-מטעמי גזרה
סיבוב במתחם, יפה אבל קר בחוץ.
חוזרים דרך קניון.
אין בסיביו קניון עדיין. יש מרכז שופינג סיטי עדיין בהקמה, אז יש כבר לא מעט חנויות ורשתות בו.
ויש כמובן את כל חנויות המדרחוב. סופרים ענקיים ודקטלון, חנויות בסגנון אייס שלנו.. בקיצור חובבי קניות לא יצאו בידיים ריקות. את קניית גבינות מחליטים לעשות ערב אחרון. המקרר בחדר לא פועל ללא כרטיס החדר.. מסיימים את הערב עם סיבוב בכיכרות כמובן.
סנטה,בחור צעיר מחייך די נבהל כשבאתי לכיוון שלו,ילדים קאנים התיישבו לו על ברכיים לצילום..אני רק צילמתי
בערב,לפני שסוגרים את הדוכנים,טועמים את הנקנקיות הענק וחמיצים מקומיים.בירה קרה,קצת מקפיאה את המוח...
יום טיול שני, תכננו עליה להר שכבר אמור להיות מושלג קלות פלטיניש, דרך עיירות היסטוריות שאמורות להיות מומלצות ומיוחדות, וגם ביקור במוזיאון הכפר הפתוח ורכיבה בכרכרה לבנה עם סוס כפי שרשום באתר.
במוזיאון הכפר די שומם.. ללכת ברגל לא בא לנו, קר ומיותר. הכרכרה לא תהייה עד 15.00,חבל שלא הזמנו יום לפני. שעת רכיבה בשבילי הכפר עולה 60 ליי לכרכרה, ז"א לכולנו 4 מבוגרים.
מזמינים כרכרה ל 15.00 ויוצאים דרך העיירות לפלטיניש. העיירות נחמדות, בתים צבועים יפה בצבעים חזקים, הדרכים טובות ומשופצות, נוח לנסוע אבל.. הן שוממות. אין נפש חיה.
השלג מתחזק, הטמפרטורה צונחת ונופים מקסימים לפנינו. עוצרים לתמונות, משחקים בגדורי שלג.
אוטובוס שמס' 22 שיוצר מסיביו לפלטיניש עובר אותנו ואנו אחריו.
הנוף מקסים אבל...רק מאדם. רק בחלק העליון רואים משפחה עם ילדים, נכנסים לסלול ברגל..
במקום לא מעט פנסיונים, מלונות, והאוטובוס 22 חונה כבר.
שאלנו וקיבלנו המלצה לאכול במסעדת המלון ספא, מלון אחרון לפני כניסה לתוך היער.Hohe Rinne Păltiniș Hotel & Spa
המחירים כאן קצת יקרים יותר, האוכל טעים והגשה ברמה גבוהה.מרק פטריות היער מוקרם עם אגוזים ומרק קישואים מוקרם..
לצערינו זמן רב מידי אין לנו. ב15.00 הכרכרה שלנו ממתינה.
ASTRA National Museum Complex מוזיאון הכפר הפתוח אסטרה
אכן הכרכרה ממתינה, אך זאת לא כרכרה לבנה, היא פשוטה ביותר, עגלון מבוגר וסוסה זקנה מסכנה.. לרגע ממש התאכזבנו אבל, גם הוא צריך להתפרנס. עולים על העגלה, מתכסים בשמיכות צמר והסוסה יוצאת לדרך. האמת שיכול היה להיות מעניין הרבה יותר. אפשר היה לעצור לרגע ע' בצים מיוחדים, אולי לשמוע הסבר קצר.. אנחנו סתם עברנו, צחקנו, נזכרנו בכפרים באוקראינה החברה נזכרה איך לסבא שלה היה סוס והוא דיבר אתו ביידיש.
נחמד בזכותנו, בזיכרונות שלנו. חבל כי היה יכול להיות מעניין הרבה ותר.
היום יום המאפים, קונים מכל מה שרואים. סיבוב בכיכרות. היום בערב תוסס הרבה יותר.
אנשים רבים יותר. מסתבר שכבר מהיום מתחילים לחגוג את יום איחוד רומניה.
גשר השקרנים המואר
מעבר לPIATA MICA דרך מעבר מגדל.
אנו, מחליטים לסיים את היום בספא. ירידה לספא קצת מעצבנת. אבל הוא מתגלה כנעים. 2 סאונות. רטובה ויבשה. ג'קוזי מרכזי ופינתי, מפל מים, בריכה וחדר כושר קטן. בהזמנה מראש אפשר להזמין עיסוי.
בבוקר מתוכננת אלבה יוליה וחגיגות איחוד רומניה.
בבוקר, הבטחנו לבעלי ביקור בשוק עירוני. הוא חובב שווקים עירוניים, עממיים. סתם להסתובב בין דוכנים. אולי למצוא איזה מציעה או פרי מיוחד.
הפעם, ענבים תפסו את תשומת ליבנו. שחורים לא גדולים וטעימים מאוד.
מכונה אוטמית לחלב טרי
קנינו לנו כמות מכובדת לדרך. נכנסנו למתחם גבינות לשטוף אותם. הפנו אותנו לשירותים, שם המים. שירותים?? כן שירותים, שהתגלו כנקיים מאוד.. מדובר בכל זאת בשוק מקומי.
אני והחברה נשארנו להמתין והגברים חזרו לחניה, להביא את הרכב. האמת שהפחידו אותנו סתם ,הייתה חניה באזור השוק..
בדרך החלטנו לעבור על פני בית הכנסת. הוא אמור להיות פתוח.
אומנם שער הברזל היה פתוח, אך דלת בית הכנסת סגורה. עברנו מסביב, ניסינו דלתות אחרות,
סגור.. לא למדנו עדיין. צילום למזכרת וממשיכים, כבר מאוחר.
לפני כמה שנים בטיול ראשון ברומניה, זכור לי כי רוב הכבישים היו צרים ועברו בתוך עיירות.
איזה הפתעה נעימה הייתה לנו עם כביש מהיר ומעולה.
הדרך עוברת מהר ובנעימים. מוצאים מהר את המצודה ומופנים לחניה מרוחקת.
לתוך מתחם המצודה צועדים המוני אנשים.
חלקם עם צעיפים, כובעים, סרטים בצבעי רומניה. ההרגשה כמו ביום העצמאות.
אנחנו מטיילים סביב המצודה, נכנסים לכנסיה, ועכבים אחר משפחות עם ילדים.
נעמדים בתור לדוכני האוכל הרבים. מתחיל מצעד קצר של חיילים וכוחות בטחון(לפי מדים)
פרשים על סוסים ודגלי מחזות שונים בידם.
בחוץ קר, אין רוח אבל קר. כובע כפפות, למרות השמש.
נעשינו רעבים, אבל לא הכנתי מיקום מסעדה ,העדפנו קפה טוב ולחזור לסיביו.
בדרך, נזכרים במסעדה מומלצת צמודה לגן חיות ומוזיאון הפתוח.Jacob Grillhouse Sibiu
מחליטים לעצור בה, לנסות את הבשרים. המקום מלא, בקושי מצאו לנו מקומות. מרוב רעב, מתקשה להזמין ובסוף מבקשת המבורגר. מנה פחות מומלצת.. ההמבורגר מגיע קצת קר ודע דחוס.
החברים מזמינים מנה כפולה זוגית של בשר על בגריל ובעלי פסטה וסלומון.
קינוח, מחליטים לאכול בקניוןShopping City Sibiu. ראינו בו יום לפני זה בית קפה מיוחד ומתוקים נהדרים.
קניות! לא היו רבות.. אולי בגלל שפחות נוח לעשות קניות כשאר חם לך בטירוף. נעליים היו במבחר ומגוון גדול מאוד. מחירים סבירים בהחלט. לאחר הקניות, מוצאים את בית הקפה עם העוגות האלוהיות. מנוחה עם עוגת מוס שוקולד.
בערב יש פעילות רבה בכיכרות סיביו. מופע ג'ז בכיכר ,רחב אוכל. מיליוני אנשים בחוץ ובחניה.
הסדרן מדווח לנו שהמלצר והטבח ממסעדת בנג'מין תיכף מסיימים ויהיה לנו מקום לרכב.
בינתיים לשעה חונים עקום.. הוא מבטיח לראות שהכול יהיה בסדר.
עולים לארוז, למרות שמאוד בא לי עוד סיבוב בכיכר.
בכל זאת יצא לרדת לחניה ומשם הדרך לכיכר כבר דקה,אז לא נעיף מבט אחרון,אפילו הרכבת הקטנה נסעה לה לאורך המדרחוב.
אני פחות אוהבת את חידושי העצים,מעדיפה עץ אמיתי או אחד שנראה כאמיתי ומקושו כמו פעם..
כיוונו את הפלאפונים לשעה 2.30,ביקשנו בקבלה השקמה ו...יצאנו החוצה.
את הרכב היינו צריכים להחזיר למשרדי החברה, כמה דקות מהשדה ומשם נהג של החברה אמור להקפיץ אותנו לשדה. מגיעים לאזור תעשיה והמשרד סגור.
לא חשבנו להתקשר לפני ההגעה. מתקשרים, האיש שלנו נרדם. לוקח כמה דקות וקצת עצבים שלנו הוא מגיע.
את הרכב מבפנים סידרנו והוא ממש נקי. מבחוץ בכל זאת שלג קל בהרים, קצת מלוכלך.
להפתעה שלנו ,מראה לנו סעיף על החזרת רכב נקי או קנס 15 יורו.
ההסבר שלו כי לא ניתן לראות בוודאות שאין שריטה .
רשום, אין מה להתווכח. מצד שני, מה אכפת לנו.. יש ביטוח ביטול השתתפות עצמית, ביטוח מרכב, שמשות, מראות כל הביטוחים הנוספים. גם שריטה לא אמורה לעניין אותנו .למרות שאין שריטה בכלל. משלמים ונוסעים לשדה.
בשדה הכול זורם מהר ואנו תוך זמן קצר בדיוטי להשלים את חוסר קניות בדיוטי שלנו.
נגמרה חופשה ססגונית, מוארת, מושלגת.
היה מאוד נחמד.
