קרקוב .מי חשב על קרקוב פעם שניה

הכול בזכות/בגלל הפורום שלך, אומרו לי כולם.

לפני כמה חודשים דויד רשם את חוויותיו מנסיעה,

טיסה לקטוביץ ומשם ל קרקוב

מחירי וויז אייר היו מצחיקים,19.9 לכיוון. התקשרתי לחברים הטובים שלנו, הם מזמן תכננו לטייל בפולין ולהגיע למחנות ריכוז. אז לטיול ממש לא היה זמן ,כמה ימים דווקא התאפשר.

התחיל מסע שכנוע.. "תבואו אתנו, מה אכפת לך.. זה זול כל כך" ואם לרגע חשבתי ,מיד ביטלתי. זול זה זול אבל למה לנו

היינו בקרקוב לפני כ7 שנים בנסיעה מאורגנת מעבודה שלי.4 ימים נדמה לי. הנסיעה הייתה אמורה להיות רק למחנות ריכוז אבל בזכות הטיסות קיבלנו יותר ימים.

אז למה לנו שוב

החברים נסעו, חזרו מרוצים מאוד. מהכול. מהעיר, מלון, הבילויים וגם מהחלטה לבקר במחנות

מיקי וחבריו, יערי חזרו עם סיפורים ותמונות. ו אז ...הצעתי לילדים שלי, שמקטרים בלי סוף "את עוזרת לכולם, ורק לנו אין לך כוח וזמן לארגן

רגע...רוצים חופשה קצרה? סעו לקרקוב. האמת? הם דווקא הקשיבו קשב רב.

בזמן תיכון, משום מה לא יצא להם לסייר בפולין במחנות ריכוז.

.

אז ישבנו יחד בערב והצעתי להם את 4.5 ימים בקרקוב, טיסה לקטוביץ, ואני מארגנת לכם הכול. יהיה שילוב של מחנות, יהדות ובילוי בעיר. החבר'ה נדלקו.

ביקשו חופשות בעבודה וסיפרו לכל המופתעים שהם לפולין,

רגע לפני הזמנת הטיסות, באים שני הבני...שלי ושואלים: "אימא, אולי תבואי גם? אנו לא רוצים הדרכה וחפירות, את היית שם כבר .כך גם לא נרגיש לבד

מחשבה זריזה שלי, אם עושה חבר מועדון על שמם, מה זה יעזור לי בעתיד

40יורו לטיסה,5 ימי חופש מתוכם סופ"ש, אני אעמוד בזה...אומרת כן ,כמעט מידית, ומוסיפה..."אכפת לכם להזמין גם את אבא" מה נגיד לו? החופשה יקרה, אתה כבר היית?? לא פייר. בהפתעה הם מסכימים מידית הפעם, בתנאי...מזוודה נוספת. וחדרים נפרדים

הטיסות הוזמנו, הוזמנו גם כמה אפשרויות לינה. 2דירות ומלון.

התלבטתי לגבי לינה. אנחנו אוהבים מלון דירות זה נותן אפשרות למטבחון, לנשנוש קל במידת הצורך ,מקרר וקפה מתי שבא.

התחלתי קצת יותר להתעמק בנעשה בעיר ואיך עוברים מקטוביץ לקרקוב.

בגלל מספר ימים מוגבל, הוחלט לא להישאר בקטוביץ ולצאת מיד לקרקוב .אבל איך?

יערי נסע עם שרות הסעות זהMATUSZEK.

יש כמה חברות הסעה אפשרויות, אך הם נראו כפתרון נוח ולא יקר. מחיר לאדם, אם משלמים לנהג במזומן,50 זלוטי באשראי קצת פחות ויש המרות מטבע..הם מגיעים ואוספים מתחנת אוטובוסים ראשית בקרקוב,עבור נסיעה למלון בעיר מוסיפים לנהג לפי דרישה.הזמנתי דרך המייל,אם תשלום במזומן לנהג,סה"כ 200 זלוטי ל4 איש..

זאת לנו פעם ראשונה בוויז אייר, כן ירבו.

הטיסה יצאה בזמן, נחתה בזמן ועברה בנעימים. אפילו רכשתי דגם מטוס לאחיינית ותודה ללי על הפניה לחוברת שלהם מעל דפי הפורום, כך באתי מוכנה

השדה קטן, אך התור בביקורת דרכונים ארוך .קצת דאגתי לזמנים

בתור, נפגשנו עם זוג מבוגר שלא הזמין הסעה והתעניין איך נוסעים. לקחו צ'נס. מקסימום ישנו קרוב לשדה. .ביציאה מהשדה עומדות מוניות רבות, השרות של וויז אייר וכמה מיניבוסים של מטוזשק.

יוצאים מהשדה והמיניבוס של מטוזשק ממתין לנו כבר .הנהג עם רשימה ביד, מסמן אותנו ויוצאים. גם הזוג ההוא במיניבוס היה מקום

נוסעים לקטוביץ העיר, שם יורדים כמה פולנים, וממשיכים לקרקוב

האמת? הנסיעה לעיר קטוביץ לא קצרה כל כך .זה לא כמה דקות.. לכן למי שקצר בזמן כדאי כבר ישירות להגיע לקרקוב ולא ללון בקטוביץ. הנסיעה די מהירה, הכבישים ריקים

הנהג נקב בסכום 30(לכולנו) זלוטי להקפצה למלון שלנו ברובע יהודי, סביר מאוד

הבנתי שכל נהג מחליט לעצמו ולפי כמות האנשים לאותו האזור

המלון ,בסופו של תהליך בחירה בחרתי באותו המלון בו התאכסנו לפי כ7 שנים.

למה? הוא ברובע יהודי, היה זכור לי כטוב, יש מעלית, יש ארוחת בוקר והמחיר סביר.339 יורו לחדר זוגי. הדירה נפלה כי הילדים ביקשו 2 חדרים נפרדים ,לנוחיות רבה יותר ולא דירת 2 חדרי שינה "ואם נחזור בלילה מפאב...נעשה לכם רעש??"

השיקול הכספי היה כי שילמתי הרי עבור 2 חדרים.

נכנסנו למלון, מקלחת זריזה ולישון.

המלון Hotel RT Regent ממוקם מעולה, נראה לא רע בכלל. החדר שלנו מרווח ונוח של הילדים ,הוזמן מיטות טווין וביקשתי חדרים קרובים, היה קטן יותר. מקלחת נוחה מרווחת, כניסה רחבה עם דלת נוספת.

הבת : זאת אכסניה, החדר פיצי, אין לי מקום לכלום..."

הבן: "הוא בסדר, מה יש לך לעשות בו? זאת לא אילת. יש ווי פיי טוב"

אני "לכו לישון כבר" ואני כבר שומעת בראש את הקיטורים על ארוחת הבוקר

.

לרגע עוצרים ומזכירים לעצמינו "זה טיול שלהם, אנו הצטרפנו, אפשר להתפצל, רוגע, רוגע שיהיה.

בבוקר, חדרי אוכל קטנים וחמודים מאוד .נמצאים בסוג של מרתף, מעוצבים ונחמדים. ארוחת בוקר לטעמי טובה וסבירה מאוד.

יש הכול.3 סוגי ביצים, חביתה, קשה ורכה(מי אוכל ביצה רכה?? רק רוסים)

מגש גבינות צהובות ,מגש פסטראות (כן, זה לא כשר)

נקניקיות או בייקון מטוגן(נכון זה לא בריא על הבוקר)

גבינה מלוחה(היא טפלה, לא זאת ריקוטה-גם אותה אוכלים רק רוסים או פולנים)

משולשי גבינה מותכת, ריבות, דבש, קורנפלקס, חלב, יוגורטים ,פירות, עוגות, סוגי קפה/תה, לחמים זה רע? נכון, אין על ארוחות בוקר במלונות הארץ, גם על המחיר שלהם אין.

זהו ,אכלנו, אפשר לצאת

ידעתי שב8.6 יום חג, יום ראשון הלבן, סוג של שבועות שלנוי

7 שבועות מהפסחא ,ביום הראשון בו לובשים חג אוכלים מאכלים לבנים, ושמו WhiteSunday

לגמרה במקרה גילית שקניונים ביום זה סגורים, חנויות פרטיות חלקן גם.

מסעדות ופעילות תיירותית פתוחה כולה. בכלל גיליתי שאתר אינפו של העיר מאוד מעניין.

​ועוד אחד

החלטנו לסייר ביום הראשון ברובע יהודי, ביום השני להתחיל ממצודת וואבל, להגיע לכיכר העיר לתהלוכת המלך ב7.6,לסייר במחנות ב8.6.את ה9.6 להשאיר פנוי להשלמות ובבוקר העזיבה קרוב למלון.

יוצאים קצת מאוחר, בכול זאת חצי לילה ללא שינה...מתחילים לפי זיכרון שלי ומפה שקיבלנו מאננה בקבלה והסברים לאן..

מתקדמים לשוק הקטן, זה שמיקי הסביר עליו, עם דוכני אוכל, ירקות ופירות ועתיקות וסתם יד2.

באחד הדוכנים אני רואה פתאום שפורפרות הכתומות והאדומות של בתבלין גולש ההונגרי. כאן בפולין? ואני אומנם קיבלתי אחד אבל רוצה עוד וגם זכרתי את אשתו של חבר לעבודה, כמה היא רצתה אחד כזאת.

אבל.." רק יצאנו, וכבר קניות? זה כאן, מול האף שלנו. ניקח בחזור". טוב. באמת מתחת לאף .אבל על זה בהמשך..

לאחר כמה צעדים וקיר בית הקברות שזיהיתי מיד, נוהג טוק טוק אחד מציעה לנו דיל: הרובע היהודי, שינדלר, הגטו ולסיים במצודת וואבל ב200 זלוטי.. כמה זמן שתרצו, אפשר לרדת לסייר בבית כנסת, כנסיות...

טוב, זאת גם חופשה, כולם עולים ומתחילים...

יש הסברים בכמה שפות, עברית עדיין אין, יהיה בעוד כמה שבועות ואפילו יידיש.

יש רוסית. ואימא מתרגמת

.

מילה לגבי לינה ,בקיץ למיטיבי לכת מיקום הרובע מעולה .מוניות יש מיליון והמחירים זולים יחסית, מכיוון שהיינו 4 אז מחיר מונית היה כמחיר חשמלית .חשמליות היו לרוב מאוד דחוסות. מכוניות הטוק טוק יש גם מיליון. הנהגים בטוק טוק צעירים, נהגי מוניות בדרך כלל מבוגרים, נוהגי כרכרות, אליהם עוד נדבר.. בדרך כלל בנות בלילה וביום גבר ובחורה צעירה-כולם מאוד אדיבים וסובלניים. בדגש על מאוד.

בחזרה לסיור,

עוברים את הכנסייה הצמודה למלון Bazylika Bożego Ciała

ועוד אחת, ואז.." זה מה שבאתי לראות כאן" הבת השמיעה קול,ואני מזרזת את הנהג לבתי הכנסת, אחרת יהיה לי פוגרום.

זהו, התחלנו בתי כנסת, אחד אחרי השני ,הסברים, תרגום כניסה, משלמים עבור כניסה כמובן...שוב

השאלה למה הכנסיות בחינם? כאן עונה להם שמישהו צריך לתחזק ולשמור ,אז משלמים...לסטודנטים יש

הנחה. המחירים בין 5-8 זלוטי לכניסה.

חלק מבתי הכנסת בשיפוץ, בבית כנסת יצחק יש מופעי כליזמרים בערבים.

כמובן נכנסים לבית הקברות העתיק, כאן מנסה להיזכר בהסברי המדריך מלפני 7 שנים ומסבירה קצת לפי הזיכרון

.

שכחנו בבית נרות זיכרון שתכננו לקחת להדלקה במחנות, ניסינו לרכוש בבית כנסת או בדוכנים ע', אך לא היה. מסתובבים די הרבה באותן הרחובות, הנה רחוב שירוקה, בית הלנה רובינשטיין, כל המסעדות, על חלק מהן רשום גם בעברית. על התפריט וכשרות עוד אספר בהמשך. המחירים באזור מסתבר לא זולים כלל

.

כיכר וולניצה, הזכורה לנו היטב, מוזיאון שגם הפעם לא הצלחנו לבקר ומיליון פאבים, מסעדות וחנויות סביב.

המשך הנסיעה למוזיאון שינדלר. מכיוון שתכננתי לבקר בו, לא ירדנו רק עברנו מסביב והמשכנו לכיכר

הכיסאות הריקים והגט

בית המרקחת היה לקראת סגירה, לכן לא נכנסנו פנימה. האמת שהחבר'ה לא רצו כל כך. סיפרתי על המוצגים בו, על התמונות ועל פועלו של הרוקח והעזרה ליהודי הגטו.

הצעירים מעדיפים לראות בעיניים ופחות לשמוע. לדמיין לעצמם.

הסברים המושמעים מעניינים ותואמים למידע הדפים שהורדתי מאינטרנט.

אני השתדלתי לתרגם כמה שיותר, ולא פעם כבר נזקקתי לעזרה של בעלי, שמתי לב שחסרות לי המון מילים, ואולי זה היה בגלל הלחץ להספיק, לפני הסיפור הבא.

בכול עצירה כזאת ירדנו לסיבוב קצר, להתבוננות וצילום, הנהג המתין בסובלנות תוך שמירה על חניות מול נהגים אחרים, והיה אדיב מאוד. יכול להיות שלא מעט כסף, לארבע איש זה שווה.

הרעיון של קיר בית הקברות הבנוי ממצבות שנמצאו בשטח, היה מקורי בעיני הצעירים שלי.

רחוב המסעדות בשירוקה ,השאיר את הבת בציפייה לארוחה שם .ראתה שלט של יין כשר וזהו, החליטה "שם כשר". אחרי בדיקת התפריט פסלה את המקומות הן בגלל המחירים ויותר בגלל "החוצפה לרשום שיין כשר, אנשים לא ישימו לב והאוכל בכלל לא כשר". .בערב המקום שוקק חיים. בעצם כל אזור הרובע היהודי שוקק חיים.

צעירים רבים מבלים בפאבים ומסעדות, התיירים, לא דווקא ישראליים, נמצאים במסעדות, גנים ומרתפי המסעדות. יש הרגשה שכל קרקוב הצעירה שם.

במבנה השוק הישן, היכן שמיקי רשם שאוכלים זפקנקי, שזה סוג של בגט רחב, מעליו כל טוב וגבינה ,תורים ענקיים של הממתינים לזפקנקי שלהם. ומשעות הבוקר סירים ענקיים עם תבשילים וכבר אוכלים. אומנם פועלים למיניהם יותר, אבל ממש אוכל. שניצלים, מרקים, גולש בשר. מאוד רציתי לטעום אבל איפה אין מקום בבטן .

לעמוד כך בתור כמו איזה עני בפתח ללחם עם גבינה??"והבת הוסיפה "בטח עם בשר ונקניק מתחת רק הריח גומר אותי..

Zapiekanki na Kazimierzu 

סיור מסתיים במצודת וואבל.

האמת שתכננתי אותה למחרת היום, אבל אנו כבר כאן, היום יפה, לא נלך??מטפסים בעליה למצודה .סביב תלמידי גני ילדים ובתי ספר ,תיירים רבים, בליל שפות, וניקיון הרחוב.

כאן כבר רואים את כרכרות הסוסים במסלול שלהם. אני נזכרת שלפני שנים, מאוד רציתי לעשות סיבוב כזה אבל או שלמדריך לא היה נוח לפזר אותנו, או שלחברי הקבוצה לא בא להיפרד מכמה זלוטי ,נאמר לנו שהעלות 100 יורו או דולר, לא זוכרת. הרבה כסף. מסתבר שהמחיר עדיין אותו מחיר, רק עדיין 100 זלוטי. לא יורו ולא דולר. עכשיו אף אחד לא יפריע לי לעשות סיבוב בכרכרה.

הילדים לא ממש מתלהבים, אבל אחרי הסבר שהם לא חייבים, ואיפה עוד יעשו זאת ,ובכול מקרה זה 100 זלוטי גם לזוג או בודד, הם משתכנעים "אימא, נגשים לך חלום הכרכרה"

ילדים טובים של אימא.,אבא משלם.

בסיור ההוא, לפני 7 שנים, הדגש היה על המחנות, רובע היהודי. למרות שכן טיילנו קצת בעיר העתיקה,

בכיכר, סביב המצודה ואוניברסיטה...לא נכנסו לאף מקום, בפנים

בתור חובבת טירות ומצודות, קתדרלות ועוד...ידעתי שאני בבעיה

הטיול, כאמור שלהם. והם שונאים את כל הרשימה

הבן עדיין זוכר לי את מוזיאון הפרגמון מברלין "את והפורום שלך, חייבים...

סיפר מיליון פעם כמה סבל ביום המוזיאונים עם חבר בברלין, הבת..."רק הריח בטירות דוחה אותי, הם לא שמעו על מרסס בדין?"

התור לקופות ארוך, אני מציעה שנתפצל, הם ילכו לטייל סביב ואני אכנס פנימה.

"טוב, נילך יחד כולנו". המחיר לפי חדרים מוצגים .לא יקר במיוחד אבל להכול יחד גם לא זול, במושגים פולניים. אם משווים לתאור הלונדוני, בכול זאת גם מצודה של שליטי העם...אז המחיר סביר.יש הנחה לסטודנטים.

לשמחתם הרבה, סיור ללא הדרכה , וסיור לחדרי מלוכה רק בעוד שעה וחצי...

לא ,אי אפשר !,אוכל!! "אנו עם ארוחת הבוקר של בית תמחוי".

"ואת רצית למסעדת פוד וואבל שלך, לא אמרו לך ללכת לשם?"

"ובכלל ,אני עכשיו עם פלאפון, אין לי גלישה! על מה אני משלמת להם?????"

נכנסים לאולמות המצודה, לאחר שמפקידים את התיקי גב בחדר מיוחד לתיקים ומעילים. מקבלים מספר-כמו מלתחה בבית האופרה. בפנים, ריהוט עתיק, שטיחים עתיקים, תקרות מעוצבות וריח ישן. "אני נחנקת" "זה נראה לך אמיתי? לא נראה לי"

מזל שאין אוזניות, הם עוברים מהר את העולמות בשמחה רבה כי אסור לצלם ואימא לא מתעכבת על כל חדר, כל מנורה ופסל.

אני שמעתי מחברה כמה יפה בקומת Royal Private Apartments

טוב, אולי בפעם השלישית...

האמת שלטייל סביב יש כל כך הרבה מה לראות וליהנות.. שלא ממש כועסת

וכמה פרחים!!!!!!

סיימנו את הביקור במצודה. "תודה לאל" ו"חזר לי האינטרנט"

מחפשים את מסעדת פוד וואבל, פירוש השם -מתחת לוואבל. ראיתי את ההמלצות של מיקי, דבורה, חרשתי את האתר של המסעדה, הייתי צריכה להבין שמתחת זה כנראה ממש מתחת ל...אז מה? הייתי צריכה, אבל לא. חצינו כביש, נכנסנו לרחוב יפה, המשכנו אבל היא לא שם. יצאנו, עברנו דרך הפארק וכבר אני שומעת " עוד לא למדת...מה שמתאים לאחד לא בהכרח יתאים לאחר. את ההיא משטרסבורג זוכרת??" זוכרת.

"מצדי אפילו ביגלה, רק לאכול" והנה עומד לו דוכן עם ביגלה...וכמה מטרים ממנו המסעדה Pod Wawel

נכנסים, המרפסת מלאה, לא נראה כי יש מקום. נכנסים פנימה. מלצרים רצים בין שולחנות הרבים, גם העולמות מלאים, אבל יש מקום. המארחים בחלוקים לבנים כמו דוקטורים .ומיד בה המשפט: "כאן אני לא יושבת, רק מהריח של אוכל יש לי בחילה"

האמת שלא היה לי כוח לצאת לחפש משהו אחר. אז ניסיתי להציל את המצב.

רואה שולחן מתפנה בחוץ, מעירה למארחת בלתי מרוצה משום מה, ממתינים שתי דקות לפינוי ומתיישבים. הנה יש מקום.

שמעתי שמנות גדולות, אך כולם רעבים, הבן לוקח לעצמו את מלאכת הבנת התפריט ותרגום הדרישות למלצר המסכן. מנה אחת "ללא גבינה, חמאה, חלב, רק בשר של עוף" המלצר ממליץ על מנת ילדים, שניצל-הולך. אני בוחרת קבב, בעלי משהו כמו ברך, והבן דווקא מנה מעניינת של פנקייק תפוחי אדמה עם בשר ופטריות.

מנת ילדים? טוענת שוודאי זאת מנה קטנה והיא רעבה. אז מזמינים לה בנוסף פירוגי(כיסונים) .בטעות הזמנו פירוגי עם תפוחי אדמה, אבל הם, שומו שמיים, הולכים בפנים עם גבינה. לא נורא, תביאו גם עם פטריות, בלי רוטב חלבי, את התפוחי אדמה יחסלו האחרים ד.

כמובן בירה ושתיה.

המנות מגיעות ענקיות, במיוחד הקבב שלי, שתפס חצי שולחן. המנות מרשימות, אבל פחות טעימות. אולי בגלל שעת העומס והלחץ.

הפירוגי- ורניקס/קרפלך/כיסנים/דושפרה כל עדה והשם שלה...טעימים מאוד, במיוחד עם פטריות.

הפירוגי,בשר,סלטים ומה לא???

לאחר שעה,מסיימים קצת יותר מחצי ולנוח למלון

אגב, המסעדה למי שאינו זוכר, ממש צמודה למלון של מיקי, רויאל הוטל. המיקום שלו מעולה. ממש אמצע הדרך.

שרותי נשים רגילים, את שרותי גברים הבנים דגמו "אל תחשבי אפילו לצלם אותם, תעתיקי ממיקי". אז

תחזרו לאשכול של מיקי, לתמונות המיוחדות.

הפארק יפה ונעים, לאחר סיבוב קצר חוזרים למנוחה למלון

.

היו לנו כמה אפשרויות בעבר לכרכרה סוסים בעולם, אבל משום מה גם לא עשינו כי או שהיה ריח לא נעים או חוסר זמן.

כאן הסוסים פולניים, ממושמעים.הרחובות נקיים ביותר, לסוסים אין שרוול איסוף צרכים והם פשוט אינם עושים אותם ברחוב. חינוך פולני כנראה.

עברו שעתיים, מה נחים עוד ?זהו מספיק. יוצאים לעיר העתיקה

בדלפק המלון מבקשת להזמין מונית, הפקידה צוחקת, זה כמה רגעים, דרך ישרה

טוב שיהיה, צריך עוד להוריד את שעריות ארוחת פוד וואבל, לפני ארוחת הערב.

הדרך באמת לא ארוכה, נעימה, מדברים, רואים את החנויות. את רוזמן הגדולה, את חנות הנעליים עם ויטרינה של נעלי ריארקר, סגורה והיא מסומנת לבוקר.

כיכר העיר העתיקה יפה,מוארת ,תוססת,נ עימה, שיירות כרכרות עומדות בשורה. הסוסים יפיפיים, הבנות עם המשכות בכובעי מגבעת גם יפות

.

הבטחתם לי כרכרה. בערב קריר, בכרכרה יהיה קר, אימא, מחר, מבטיחים לך.

סיבוב ברחוב גרודסקה, פלוריאנסקה, ועוד איזה.. עכשיו אוכל.

לבלי גבינה נמאס להסביר, והולכים לקרוא תפריטים לפני שמתיישבים.

בחוץ יושבים המוני אנשים, צפוף מאוד. בפנים די ריק. בחוץ גם נעמדים נגנים ולפעמים זה פחות נעים,לא יודעים כמה זלוטי לשים.. נכנסים פנימה למסעדה איטלקית. פיצות ובירה, מים לאימא, סוגרים את הערב.

המלצה,להיכנס פנימה למסעדות סביב הכיכר, אפילו אם זה במרתף. הסגנון, העיצוב יפים מאוד ומיוחדים ותר מישיבה בחוץ

המלון נמצא ממש ע' הפאבים, קומה ראשונה, קצת רעשים .

היום יום קניות.

קראתי באתר המודיעין על תהלוכת מלך בכיכר העיר העתיקה ב12.00.

בערב לפני ראינו שתי במות בכיכר הגדולה וגם בכיכר הקטנה mały rynek.

בבוקר ,ברוגע יוצאים ברגל לכיכר, כך שב12.00 נהיה שם ,נסתובב קצת ולקניון הגדול.

בדרך עוברים את חנות הנעליים שלי רחוב Stradomska 10 ו16 זה שתי חנויות באותה בעלות. זוג אחד נקנה מייד. עם הבטחה לביקור נוסף. נעל דומה בארץ מעל 475 שקל. שם 219 זלוטי.. ממשיכים לכיכר

ביקור בשוק הקטן מפגיש אותנו עם קיורטש ולנגוש. נכון זאת פולניה, אבל גם בלונדון היה.. לנגוש בבוקר קצת קשה, עם קיורטש מסתדרים היטב

בכיכר, המוני אנשים, מופע בכיכר הגדולה, כנראה התרמה לילדים חולים כי דוכנים רבים, ומופעי ילדים עצמם. ילדה אחת על כיסא גלגלים שרה נהדר

.

פתאום היונים מתחילות לחוג מעל הראשים ו...לא יודעת מהיכן צונחים בדיוק רב למרכז הכיכר צנחנים, אחד אחרי השני. רבים. הם נעלמים מאחורי הבמה השנייה, וצצים לבושי בגדי מלוכה.

נראה כי הטקס יהיה ארוך, כי הכינו במה וכיסאות ישיבה, אנו לכיוון הקניון הגדול.

תכננו לקחת מונית, אך הנהגים צחקו-זה 500 מטר, דרך הפארק, תעשו טיול.

צעדנו.

הקניון ענק. מולו 2 מלונות. למי שרוצה יותר שופינג אולי זה המקום להתאכסן.

הוא ענק, מפוזר, מלא מותגים ,עם קומת אוכל, בתי קפה ועוד..

לאחר ארוחה מהירה, מתפצלים, אנו לשוארמה הילדים ל...מקדולדס. קניות.

לא זוכרת את שעות...עיבדתי את חוש הזמן, הרגלים, ובסוף גם סובלנות. אחת יצא עייפה טילים אך מרוצה, השני מצוברח, הבעל קיבל גלידה וצל"ש למרות שבמקומו הייתי חוזרת למלון מזמן...

.

התעניינתי עוד מהארץ על הדרך הנוחה יותר להגיע למחנות, ידעתי שקבוצות בתי ספר ישראליים כבר וודאי לא יהיו. יש אפשרויות שונות, מסיורים מודרכים באוטובוס שלוקח ומחזיר למלון, מדריכים פרטיים, בהגעה עצמית, סידור דרך מלונות..

היינו 4 מבוגרים לכן לנו היה נוח יותר וגם מתאים כלכלית סידור של בית מלון.

קיבלתי במייל ממלון את העלויות ליומי טיול שונים עם חברת מוניות שהם עובדים. עם הדרכה או ללא.

בחרהו במונית גדולה, אישית שלוקחת ומחזירה למלון, ממתינה כל הזמן הדרוש שם ומעבירה בין המחנות. עלות לאיש הייתה 350 זלוטי. ללא הדרכה.כ ולל היה אמור לעלות 125 זלוטי לאדם. התכתבתי גם עם מדריכה אוה, שטיפים אליה קראתי בלמטייל. הילדים לא רצו הדרכה .אנו כבר היינו לפני 7 שנים מודרך, לכן כיבדתי את רצונם.

הכניסה לאושוויץ עד שעה 10.00 ללא תשלום ולא מחויבת הדרכה.

לאחר שעה זאת הסידור אחר.

סיכמתי לשעה 8.00,ירדנו לארוחת בוקר מוקדמת ,היא מ7.00-10.00.

בשעה 8.00 בדיוק המתין נהג פיטר שלנו בפתח המלון .פיטר, עובד כבר 4 שנים עם המלון בהדרכת תיירים. דובר אנגלית טובה, הסביר על הדרך את המקומות שעברנו ,לא לחץ, שאל אם נרצה ליראות סרט על שחרור המחנה המסופר ע' עיתונאי הראשון שנכנס למחנה. חלקינו ראה, חלקינו שמע...הסרט באנגלית והרעיונות מתורגמים לאנגלית אך שומעים את שפת המקור.

הדרך עברה במהירות. פיטר עזר להבין את הכניסה לאויישויץ, לרכוש ספרון עם מפה, סיכם אתנו היכן הוא חונה, נתן מספר פלאפון שלו, "צלצול אחד ואני בא".

"קחו את הזמן שלכם"

הבנים חבשו כיפות, הבת נפרדה מהוויאנס. שכחנו בבית את נרות נשמה, מצאתי בסופר בקראפור נרות פולניים בתוך בית נר שקוף. כך שהיינו מצוידים. דגל לא הבאנו. באנו.

נפגשנו עם קבוצות שונות ,מי במאורגן וגם ביחידים. היו אנשים צעירים ומאוד מבוגרים. קבוצת יפנים הייתה הכי זריזה ומוזרה. יש להם כנראה מיומנות מיוחדת גם להקשיב ,גם ללכת ותוך כדי לצלם. יפנית אחת אפילו ביקשה לצלם את הבנים, מאחור, עם הכיפות .הבנים במשפחתנו עם זקנים קטנים, לא מטעמי דת, מעצלנות. כנראה היהודים הראשונים שראתה בחיים .הייתה נרגשת.

משפחה אחת סיירה עם ילדים קטנים ,ההורים רצו מאוד ולא היה עם מי להשאיר ילדדוס. אז הם טיילו כמו בגנים/פארקים. ההורים קראו שלטים, לי נראה שדוברי רוסית/אוקראינית כי כשקראתי שלטים ברוסית בקול ותרגמתי ,הקשיבו. כל השלטים כתובים גם בעברית.

בבירקנאו נפגשנו עם שני גברים איטלקיים ששאלו והתעניינו לגבי מחנה אושוויץ, השלט על מוזיאון יהודי ובית כנסת ביציאה מבירקנאו וכמובן ב...מכבי תל אביב.

בחרהו לעבור בין המחנות בשאטל אוטובוס שיוצא כל חצי שעה.

החניה בבירקנאו מרוחקת היום ,אסור לעמוד בחניה מול המחנה, לכן עם פיטר היינו צריכים לצעוד עוד דרך עד הכניסה. לאסוף אנשים, מותר.

עשינו את הסיבוב הארוך, המקיף לפי ספרון .הגענו ממש לשולי העיירה, וכנסיה שלה.

היה יום חם מאוד, בחזור היו 35 מעלות חום .ויום לא קל.

היה קטע עם מדריך נראה לי של קבוצה ספרדית. באנדרטה תתכננו להדליק נר זיכרון, האנדרטה של המשרפה בה יש לוחות בכל שפה. .אבל הסממן שלה הוא צלב גדול, ללא מגן דויד או שלא ראינו אותו...לכן זזנו עמדנו מול השנייה, חורבות ראינו ששם הודלקו נרות לפנינו. יש שם שרשרת ברזל כזאת, לא להיכנס .ברור, כדי לא לטפס ולא להפוך את המקום לאתר צילומים אישיים.. אבל לעבור בשקט להדליק נר לא נראה לי חוצפה ישראלית.

לכן זה מה שהילדים עשו. הרימו ללא מילים את השרשרת, נכנסו, הדליקו וכאן המדריך פתאום אמר בקול ,לא צועק(למזלו) "יש לכם סימן אל תעבור, למה אתם עוברים ,זה לא בסדר". חשבתי לרגע מה אני עונה לו, זאת אומרת איך? באיזה שפה?

האנגלית שלי לא מספיק טובה לכך, עברית או רוסית לא בטוחה שיבין.

שפת גוף, מובנת לפעמים יותר טוב ממילים. הסתובבתי אליו ,ובמבט עיטי ביותר מהאדמה ועד הפנים שלו אמרתי ללא מילים ש "העם שלי הרוויח ביושר להדליק נר זיכרון בכול מקום שנרצה ולא רק באנדרטה עם צלב"

לא היה עולה על דעתנו להדליק נר במקום מסוכן עם עץ או עשבים באזור, מקום מובטח מפני שרפה ,כן. הוא שתק .אנחנו לא ענינו מילה

.

בדרך חזרה פיטר קצת הסביר על האזור. ראינו משפחות עם ילדים, פרחים, סלים יורדים מגבעה מאחת

הכנסיות הגדולות. מסתבר שזה מנזר ידוע וכולם באים כי גם חג, וגם יום ראשון, לאחר מכן עושים פיקניקים בטבע.

בהמשך, באותו צד שמאל של הכביש ראינו מצודה יפה גבוהה מאוד. פיטר סיפר שזה המבצר של שינדלר ,בו היה מארח למסיבות את אנשי בצבא הגרמניים. היום המקום שייך לאוניברסיטה ומתקיימים בו מפגשים בין האוניברסיטאות שונות בעולם, ימי עיון ובית הארחה לפרופסורים השונים. מותר לטייל סביב והנוף ממנה מקסים .לנו לא היה זמן והיום לא ברור לי למה לא ביקשתי ממנו לעלות, מקסימום עוד 50 זלוטי, פספוס.

חזרנו למלון למנוחה.

בערב ב18.00 היה אמור להיות מופע כליזמרים בבית כנסת יצחק, תכננתי אותו.

קמנו בזמן אבל איך שהו...משכתי את הזמן והיה כבר מאוחר. אולי לא יכולתי..

יצאנו בערב ,היינו חייבים משהו שקט ורגוע. שאלתי את הפקידה במלון לאן?

היא הציעה לחוף שלהם ,לעבור את גשר מוסט ובו, לטייל על שפת הויסלה, לשבת בחוף.

המרחק קצר יחסית מהמלון, וכך עשינו.

מה עושים במקומות שאין להם ים אבל יש נהר??עושים חוף מלאכותי .ראינו כאלה הרבה בברלין.

גם כאן בקרקוב, עשו חוף, הביאו חול, מסעדה בר ,מתקנים, סירות והרבה משפחות וגם צעירים. פרט אחד מעצבן ,יתושים.

ההליכה מהמלון לגשר MOSTOVA,גשר רק להולכי רגל, נעים . עובר ברחוב MOSTOVA כמובן, בנינים יפים ,שווה ,ברבה פאבים ומסעדות, אבל רגוע וירוק.

על הגשר כמובן מנעולי נאמנות רבים, ובדיוק הילדים קראו בחדשות על גשר שצנח/ניזוק בפריז...

ישבנו בבית הקפה על קפה קר ,עוגת טרמיסו(בכלל לא משהו...רחוקה מטרמיסו) וגלידה גדולה. יש גם אוכל ממש.

האטרקציה בעיר היא בלון לבן, רואים אותו כמעט מכול מקום. הילדים הלכו מיד לברר מחיר. הבת עבדה

קשה בלשכנע את אחיה לעלות איתה. המפעילים היו הוגנים מאוד, אמרו שבערב גם יפה אבל לראות את העיר מעניין באור יום יותר. והיום יום ראשון המחיר גבוה יותר. מחר יהיה זול לכם יותר ויש הנחה לסטודנטים ,תביא את הכרטיס שלך

ם.

אפשר לעבור לעיר העתיקה דרך גשר Grunwaldzki Bridge

נזכרים ברציף 17 בגרונדוואלד ברלין.

תמונה מגוגל

בחרנו לחצות עליו, ולחזור מהטיילת של צד שני של ויסלה. נעים מאוד,,, רק יתושים.

קפה ,גלידה זה טוב ,אבל רעבים.

סביב המלון מיליון אפשרויות, כוחות אין. מזמינים פיצה באיטלקית הקרובה, לקחת אתנו. רוכשים שתיה ALCOHOL24

וחוזרים לחדר. לנוח. יום חם, לא פשוט .

Cyklop

ולבוקר כבר תכננו את הבלון ושוב סיור בקניון רק הפעם בקטן יותר.

בבוקר הם עוד נחים ואנו לשוק, אולי נראה את שפורפרות הגולש

סיבוב ,עוד פירות, דובדבנים, בננות, אננס ולאסוף את הדור הצעיר לבלון

.

נשאר עוד יום אחד חופשי בעיר וכמה שעות של בוקר עד האיסוף לשדה

.

בארוחת הבוקר מתכננים ממה מתחילים כדי להספיק הכול, לא לחזור יותר מידי עם מוניות סתם הלוך חוזר.

דווקא היה הרבה הגיון בתכנון .מתחילים מהעיר העתיקה, בדרך את חנות הנעלים שלי, שוב כי הבטחתי לחזור אליה והיא ממש על הדרך .בדרך יש את החנות עם התיקים ארנקים וכל מיני שהבת שמה אליה עיין, נכון יותר על ארנק אחד.

עוד כמה מזכרות באורוות השוק, כי מה לעשות דחינו לרגע אחרון, סיבוב נוסף ולכדור פורח דרך גשר גרונוולדסקי .הדרך כמובן עוברים את דוכני השוק שפתאום צצו להם מתחת למצודת וואבל. ורואים המוני ילדים בדרך למצודה..

שייט על ויסלה היה בתכנון. הוא לא יקר, לא משמעותי ביותר, סתם הנאה .אחת המפיצות צדה אותנו ונתנה לנו פתקית 20 זלוטי לאדם, חצי שעה שייט. נחמד.

אומרים לה שנחזור אחרי הכדור וממשיכים. היא הולכת אחרינו ואומרת ש "הכדור כנראה ,בגלל החום היום, לא עולה כי הם שם מהבוקר ולא ראו אותו...בואו תעשו קודם שייט. אני נזכרת שראיתי אותו באוויר, וילדים מחליטים לגשת לברר קודם.

בדרך, פתאום הכדור עולה לו לאוויר. חצופה, סתם רצתה לצוד אותנו לשייט.

עכשיו כבר מסרבים לי כמובן לחזור אליה .שייט סתמי, חם, מה לך אותו??

החבר'ה עולים, אנו ממתינים. הם חוזרים מלאי התפעלות. היה כייף, צילמו. .לא מפחיד רק חוסר שיווי משקל קל .מהכדור למלון הכי קל מגשר מוסטובה. לתפוס מונית על הכביש בלטי אפשרי. הם לא עוצרים. להגיע לתחנה הקרבה...איפה היא? עדיף מלון

.

לקניון גלריה קיזמיר מזמינים מונית,14 זלוטי ואנו שם. סיבוב נוסף, לפחות יש מיזוג,

חנויות נחמדות וארוחהKFS שתיה כפי יכולתך .

לא זוכרת מתי בחו"ל נחתי צהרים במלון או לפחות חזרתי אליו מוקדם

הילדים מצאו סושי, ממש מטר מהמלון, ביררו עם בנות בדלפק האם כדאי והופ...אנו שם.

הבן:אם לא מנסים איך יודעים טעמים ודברים חדשים. האבא רעב, וסושי לא בדיוק אוכל עבורו.

לאחר הסושיה, הסתובבות ברובע על סמטאותיו, גילו בית חב"ד מאחורי בית כנסת יצחק ופלאפל טרי וכשר אנו מתפצלים. הם לפלאפל אנו ל...סופר קראפור. נמאס לי מפיצה, פירוגי, בשר...אנו תמיד לוקחים אתנו קרש חיתוך קטן, סכין וכלים חד פעמיים.

בסופר קנינו לחם שחור עם כל מיני גרעינים ,גבינת קממבר טובה, גבינת גאודה ,עגבניות שרי, דגים קטנים מעושנים ו200 גר סלאמי טוב, בירה ושתיה לחדר לכולנו.

מה אגיד לכם? רגליים על הכיסא וארוחת ערב טעימה, אחרי הסושי כמובן

תמונות מרהיבות מהכדור הפורח

נשארו כמה שעות אחרונות. בבוקר הם ישנים מאוחר, ואנו לשוק.

מסתובבים ימינה שמאלה עד שאחד המוכרים שואל "אפשר לעזור" אני ברוסית מתובלת אוקראינית מנסה להסביר את החיפוש של שפורפרת גולש הכתומה.

הוא שולח אותנו פנימה לתוך מבנה העגול,אולי שם. בתוך המבנה יש כמה דוכנים עם כל מיני...ומסעדת פועלים. שם אני נשלחת לאשה השמנה ,לה יש. ובאמת יש לה רק בארגז התחתון, תיכף הבן יבוא. לאחר כמה דקות היא כנראה פחדה שנלך...הרימה לבד וקניתי כמה שפורפרות .מאושרת יצאתי. זהו גם זה יש.

בדרך למלון ,ראינו בכיכר וולניצה שהעריה מעמידה דוכני עץ רבים, כנראה לשווקים כל שהם.. חבל כבר לא נהייה .ועוד מגלים פאב מיוחד במינו. זה גם מסעדה, גם פאב ,גם בית ספר לריקודים וגם השכרת חדרים .אבל...מאוד יפה .בנוי כמו בית בכפר .נכנסנו לצילום, לקחתי חוברת וסתם התעכבנו לדבר עם הבעלים. חבל שלא נכנסנו יום קודם.

Pub Podkowa ​

מונית לתחנת אוטובוס כבר ממתינה לנו 12 זלוטי ואנו בתחנה. בבוקר מוקדם ביררתי בקבלה במלון לאמת

את ההסעה .הכול בסדר, אמרו.

הגענו למקום, קצת מסורבל אבל יש חצים. המיניבוס כבר עמד במקום. המתין לכמה חבר'ה שקפצו עוד לסופר...לרכוש ויסקי ולשדה בקטוביץ.

הדיוטי בקטוביץ קטן, אבל נחמד. במשקאות זול יותר משלנו.

הטיסה יוצאת בזמן, עוברת בנעימים. הסגולים מצאו חן בעינינו.. אפשר להמשיך איתם.

אגב, החבר'ה עם הוויסקי, נאלצו מסכנים להיפרד ממנו בשדה. הם היו רק עם תיק גב. ואי אפשר היה לעלות נוזלים. כאב הלב. המזוודות שלנו כבר נשלחו.

הצעירים בעלי תושייה, מכרו אותו לעובד שדה והלכו לדיוטי להשלמות.

שכחתי את הכרכרה שלי ,אין דרך מעניינת לסיים ,עם חלום הסוסים שלי

אז ביום של מלך בכיכר העיר,ב7.6.14 לאחר שחזרנו מקצת קניות ונחנו במלון, שוב צעדנו למרכז. שוב שוב שווקים הסתובבנו ,צילמנו ורכבנו.

בחיי שהיו לי כאלה,פעם בחיים אחרים,ברוסיה הרחוקה.

ואיך אפשר בלי כל דוכני הביגלה החם.ביגלה בטעמים שונים וקטנים מושחלים על חוט חום עבה.

ואיך בלי מוזיקה פולנית ופרחים???

ני זה רציתי את חנות הסוכריות שמיקי מצא וסיפר אבל לא הבנתי מההסבר איפה זה. כתבתי לו, קיבלתי

הסבר און ליין...המשכנו ברחוב גרוטסקה ופתאום בחורה צעירה אחת מחלקת פליירים...

"הנה כאן יש לנו מפעל קטן לסוכריות, תכנסו תראו את ההכנה וגם תטעמו"...

איזה צירוף מקרים ואני מחפשת בעיניים את החנות ...

כמובן נכנסנו ,המתנו, צילמנו(העובדת לא אהבה צילומים) טעמנו וגם קנינו.. אז גם הפינה הזאת נסגרה

.

cukierka

חנות נעליים לבנות היפות וגם לבנים. שתי חנויות של אותם הבעלים, מספרים 10 ו16. אני כבר מזמינה מחברה זוג נוסף...

מסעדה איטלקית יפה בפנים וטובה מאוד בכיכר

DA PIETRO

איטלקית חמודה מאוד ברובע יהודי, ממש קרובה למלון שלנו הייתה.. נעימה מאוד.

Pizzeria Cyklo

Hotel RT Regent ותמונות המלון שלנו

קרקוב, פולין תמיד יהיו מזוהות עם השואה, כאב ועצב .הסוויץ לא פשוט וודאי ייקח עוד זמן שחלק ממטיילים יכלו לעשות, וחלק לעלום לא. בדיוק כפי שיש מטיילים שאינם מגיעים לאדמת גרמניה. העולם מספיק גדול וזכותו שכל אחד לטייל היכן יבחר. חופשה צריכה להיות מתאימה לכל אחד.

אפשר לדון הרבה בנושא,והיו כבר אשכולות שלמים על כך. אני חוששת לנגוע בזה בכלל.

מטרה הראשונה של יציאה זאת הייתה ביקור ילדים במחנות והנאה מכמה ימי חופש בעיר.לכן לא היה ביקור במכרה מלח, בזאקופני ובעוד מקומות, לכן מהתחילה לא תוכנן זמן ארוך יותר.

קרקוב היום, עיר מאוד תוססת. האוניברסיטה שלה מקובלת ונחשבת מאוד. במיוחד בתחום הרפואה. באים ללמוד בה המוני סטודנטים כמעט מכול העולם. היא גם יקרה יותר מאוניברסיטאות מזרח אירופאיות אחרות.

היא מתויירת מאוד ע' מדינות השכנות שלמטיילים שלהן קל להגיע ברכבות או ברכב הפרטי. היא זולה יותר מהשכנות שלה, לכן נהנית מהכנסות נאות. רבים באים לקניות בה.

היה מעניין לראות קבוצות ילדים מגנים ובתי ספר מבקרים בקבוצות בכל מיני מקומות. במצודת וואבל, במוזיאונים השונים, אפילו במחנות(בית ספר)

בכלל לראות אותם ברחוב בקבוצה היה נחמד. מזמן לא ראיתי זאת בארץ.

קרקוב מאוד מנומסת. בכול מקום נענינו בחיוך, בסובלנות. אם זה בדוכני מזון מהיר, כניסות השנות, חנויות, מסעדות,...

והנושא היהודי מודגש בעיר מאוד ,יכול להיות שהם מתפרנסים היטב ממנו ולכן זה כך ,וגם אם כן, כל זמן שזה נעשה בצורה נאותה זה בסדר מבחינתי.

בבתי ספר הפולניים מקדישים זמן רב להיסטוריה ומלחמת העולם השנייה.

במסגרת בית ספרית ,מגיל 14 כל תלמידי פולין מבקרים במחנות ריכוז ומשתתפים בשעורים מיוחדים 

בנושא. כך סופר לנו ע' פקידי המלון והמדריכים השוניםי