הערות כלליות:

  1. נסענו שני זוגות בגילאים 57-62 עם רכב סטיישן דיזל שמאד חסכוני בדלק. הטיסה הייתה ישירות לעיר הבירה Podgorica ולקח שעתיים וחצי בלבד.
  2. חלק ממסלול הטיול לקחתי מאתר למטייל. בנוסף, נפגשתי וגיבשתי סופית את המסלול עם מדריכת טיולים במונטנגרו בשם רבקה פרץ. עבדתי אתה בעבר גם בנסיעתי לאיסלנד (ראו בלוג וחוויות שכתבתי) ואני ממליץ להתייעץ אתה לפני נסיעתכם. לטיפים שלה יש ערך מוסף בטיול ושווה !!!. למעוניינים הנייד של רבקה: 058-5511135. דוא"ל: [email protected].
  3. על פי המלצת רבקה, ביום החמישי לטיול שכרנו גיפ מחברת eco-tours שיושבת בעיירה קולשין (Kolasin). טיול חוויתי ומאד ממליץ עליו. ראו מה שכתבתי ביום החמישי וכן תמונות. לחברה יש דירות להשכרה בקולשין בעלות של 50 יורו ליום וארוחת בוקר ב-4 יורו. ראינו את הדירות, הם מאובזרות ונראות טוב. ניתן לעשות דרכם גם רפטינג, רכיבה על סוסים, טראקים וטיולים רגליים באזור. למעוניינים לפנות ל-Ivana בדוא"ל: [email protected] או [email protected]
  4. ניווטנו באמצעות תוכנת Waze, הייתה קליטה ברוב המקומות למעט במספר שמורות טבע בצפון. הוויז מכיר את כל האתרים כולל נקודות תצפית, נקודות עניין, מסעדות ועוד. בכל מקרה הניווט במונטנגרו מאד פשוט מאחר ואין הרבה כבישים. כדאי לקחת מפה למקרים שאין קליטה.
  5. בצפון הכבישים מאד צרים ולפעמים יש בעיה למעבר של שתי מכוניות לכן יש לנסוע בזהירות.
  6. באוגוסט, מזג האוויר בצפון היה נעים ונוח. ביום הטמפ' נעו בסביבות 20-22 מעלות ובערב בסביבות 12-15 מעלות. כל יום הסתובבנו עם חולצות קצרות אולם שעולים להרים ובמקומות גבוהים חייבים להתכסות במעיל. למעט יום אחד שקצת טפטף, לא ירד גשם. בדרום המדינה חם לא פחות מישראל. הטמפ' ביום הגיע ל-36 מעלות.

מונטנגרו שפירושו "ההרים השחורים" קיבלה את שמה מרכס ההרים של הריLovcen המתנשאים לגובה 1749 מטר.

יום ראשון - טיסה לעיר הבירה Podgorica

מאחר והגענו לקראת ערב החלטנו לישון בעיר ורק למחרת לנסוע לצפון. ישנו במלון Ramada. מלון 4 כוכבים ומומלץ. ליד המלון יש קניון נחמד עם סופרמרקט להצטיידות וכן מסעדות מומלצות, אחת מהן בשם Sicilia.

יום שני - מפודגוריצה לזאבליאק

התחלנו את הנסיעה לכיוון ניקשיץ Niksic (כביש M18 / 762E). הדרך עוברת מעל עמק זטה ובחלקה יש נופים יפים. החלטנו לא לעצור בניקשיץ ולהמשיך בדרך המהירה (כביש P5) לכיוון שבניק ( Savnik).

בסיום הירידות המפותלות יש בית קפה נחמד שמגיש גם שוקו אמתי ומתוק. לאחר ההפסקה המשכנו בכביש 5P ליעד הראשון והוא עלייה ברכבל להר סבין קוק Savin kuk. מהכביש הראשי לא ראינו שילוט לסבין קוק, אולם יש שילוט לעיירה Virak שמיד אחריה נמצא הכניסה לרכבל (7 יורו לאדם). העלייה נעשית ברכבל זוגות פתוח כמו בחרמון, והעלייה נעשית תוך החלפת רכבל. מן הרכבל השני יש לעלות מעט עד לפסגה על מנת לראות את צדו השני של ההר. למרות שהראות לא הייתה טובה, העלייה הייתה שווה ויש נוף מדהים.

הגענו לעיירה זאבליאק (Žabljak) ומשם נסענו לאגם השחור הנקרא צ'רנה יזרו (Crno jezero). שמו של האגם נובע מצבע האורנים השחורים, שנמצאים מכל עבריו. אגם זה מורכב למעשה מאגם גדול ואגם קטן המחוברים ביניהם רוב השנה. האגם נחמד והיה עמוס במבקרים. שכרנו קיאק ב-6 יורו לשעה לחילוץ עצמות וכן להגיע לגדה השנייה של האגם.

העיירה זאבליאק חמודה ותוססת. במרכז יש סופרמרקט גדול וכן מספר מסעדות טובות.

לנו יומיים במלון Hotel Soa בעיירה Zabljak. (עלות של 108 יורו + 1.6 יורו מס מקומי). מדובר על מלון דירות שכולל חדר שינה, סלון ומטבחון. בית המלון חדש ונקי ונותן אווירה טובה ומאד ממליץ עליו. ארוחת בוקר פחות מלהיבה לישראלים שצריכים סלטים, גבינות ועוגות טובות ופחות נקניקים מכל הסוגים. הוא ממוקם בין העיירה זאבליאק לאגם השחור. במלון יש מסעדה עם אוכל נהדר, טעים וזול. כמו כן יש קינוחים טובים. גם למי שלא מתארח במלון, אני ממליץ להגיע למסעדה לארוחת ערב. ביום שבת וראשון מומלץ להזמין מקום.

יום שלישי – סובב דורמיטור. 

זהו יום חוויתי ולא שגרתי בכלל. את המסלול קבלנו מהמדריכה רבקה פרץ. יום זה נפתח בנסיעה של כעשרים דקות אל מעל לעירה זאבליאק דרך היער אל תצפית מרהיבה על קניון הטארה, מנקודה שנקראת צ'ורבץ Curevac (מגיעים לחניה) בדרך לTEPCA-. יש להכניס בוויז את שם התצפית Curevac. שהגענו היה ערפל כבד ולכן החלטנו להמשיך בטיול ולחזור בערב. כאמור בסיום המסלול חזרנו לאותה נקודה והיה שווה. יש תצפית מדהימה על קניון הטארה. מסביב לתצפית יש מסלולי הליכה ולמעשה מאותה נקודה אפשר לעלות עד לרכס השני ולראות את צדו השני. אפשר לראות בדרך פטל ותותי בר.

המשכנו בנסיעה כשעה לעבר הכפר צ'רנה גורה Crna Gora. בחלקים מסוימים לא הייתה קליטה בוויז אולם לא הייתה בעיה מאחר מדובר בכביש אחד וללא פניות. הכביש מאד צר ובצדו הימיני יש תהום וללא מעקות בטיחות והתפללנו שלא יגיע רכב ממול. אין צורך לרדת לכפר (פנייה ימינה), אלא אם רוצים לראות כפר עם בתים טיפוסיים (ישנים וקטנים לרוב) בצפון המדינה.


אם ממשיכים בכביש, כמספר דקות אחר כך, בצד ימין יש תצפית מדהימה על קניון הסושיצ'ה Sušicaיש שילוט וספסל שאפשר לשבת וליהנות מהנוף. תחנו את הרכב ותרדו קצת למטה ואז יתגלה לכם נוף מדהים.

המשכנו בנסיעה דרך הכפר נדיינו (Nedajno) (לא עצרנו) אל הכפר טרזה (Trsa). מהצומת תראו בית קפה שאפשר לשבת. אנו החלטנו לעשות את הפסקת הקפה בעיירה Pluzine שנמצאת על גדות נהר ואגם פיבה Lake Piva.

בדרך העקלקלה לעיירה Pluzine יש נקודות תצפית ששווה לעצור ולראות את צבע הכחול טורקיז של הנהר פיבה.

כאמור עשינו הפסקה בעיירה Pluzine שיושבת על גדות האגם. אין משהו מיוחד בעיירה למעט תצפית נוספת על הנהר. חזרנו לעבר העיירה טרזה, קצת לפני העיירה יש פניה ימינה (כביש P14) לכיוון שמורת דורמיטור. השמורה יפה אולם ציפינו לאזור יותר מיוער לפחות כמו החלק הראשון של היום. את הדרך עושים עד למעבר ההרים הנקרא סדלו (Prevoj Sedlo) שבשיא הגובה (Bobotov Kuk) מגיע ל 1908 מטרים.

מהמעבר ישנה נסיעה של כחצי שעה חזרה לזאבליאק שעוברת שוב דרך העיירה Virak.
לינה במלון Hotel Soa בעיירה Zabljak.

יום רביעי – מזאבליאק לקולשין

יום זה התחיל בירידה אל קניון הטארה (כביש 5P). התחלנו בגשר המפורסם (RedRock Zipline). עשינו אומגה לצדו השני של הקניון. התענוג נמשך כדקה בעלות של 20 יורו.

יש במקום חברות שיציעו לכם רפטינג שנמשך כשעה וחצי כולל ארוחת צהריים. בשבוע שהיינו מפלס המים בנהר היה מאד נמוך ואף ראו סלעים בערוץ הנהר ולכן החלטנו לוותר על הרפטינג. המשכנו מזרחה (כביש 4P, נגד כיוון הזרם - הטארה משמאלכם). לאחר כ-10 דקות, יש נקודת עצירה וירדה לנהר הטארה. המים צלולים ומאד רדודים בסוף אוגוסט.

בהמשך יש מספר נקודות עצירה ותצפית על עמק הטארה.

המשכנו לכיוון העיירה Bistricaלפני העיירהעצרנו במסעדה שנמצאת ב- Ravnjak (להכניס לוויז את שם המסעדה). מצד ימין של המסעדה יש ירידה לפלג מים קטן שנשפך לנהר הטארה ומסלול הליכה קטן. במסעדה אפשר להזמין דגי טרוטה על האש וסתם לשבת וליהנות מהנוף.

המשכנו לכיוון העיירה קולשין Kolasin,. בפנייה לעיירה Mojkovac יש גשר שנמצא מעל נהר הטרה שקצת מזכיר את הגשר הקודם אולם יותר קטן ופחות מלהיב. נכנסו לעיירה, אולם אין מה לעשות שם כמו יתר העיירות הקטנות בצפון המדינה.

לינה בקולשין במלון BIANCA (109 יורו). בית מלון בהחלט מומלץ. המלון מיוחד ובפנים יש עיצוב שמכיל גזעי עצים גדולים. המלון מכיל ספא, בריכת שחייה וג'קוזי ובחוץ פארק חבלים. את ארוחת הערב אכלנו במסעדת במלון. ארוחה הייתה בופה ועשירה בסלטים, בשרים, תוספות ועוד. בהחלט טעים ושווה. גם ארוחת הבוקר הייתה עשירה וטובה.

יום חמישי – סיור גיפ בפארק הלאומי סובב ביוגרדסקה גורה

יום חווייתי במיוחד. ארגנו סיור בג'פ מסביב ל-Bjelasica דרך חברת Eco-tours Montenegro (עלות 70 יורו לאדם). קסניה הנהגת (סטודנטית לאלקטרוניקה, הייתה מקסימה ודיברה באנגלית שוטפת ונהנינו בחברתה) אספה אותנו מבית המלון ביאנקה ב-8:30.

הסיור ברכס בצורה מעגלית מעל גובה קו העצים. במהלך הסיור ראינו 4 אגמים קטנים, נופים מדהימים, קטפנו ואכלנו אוכמניות כחולות וכן ארוחת צהריים שהכינה אישה מקומית.

הסיור התחיל בנסיעה במעלה ההר לקטונים (Eko katun Vranjak) שהם בתי המגורים של הרועים בקיץ שם הם מאכלים את הבקר שלהם וכן קוטפים אוכמניות כחולות ותותי בר למכירה. המקום משמש גם להארחה של בני נוער שעושים הליכות, טארקים ועוד בשטח.

נסענו לשמורת Izvoriste Biogradske rijeke ומשם לתצפית Zekova glava שהיא גם תצפית לאגם Pešića

המשכנו לתצפית על אגםŠiško  ומשם תצפית האחרונה והמדהימה בשם בנדובאץ (Bendovac) שמשקיפה על אגם ביוגרדסקה גורה (BiogradskaGora) וסביבתו. רק התמונות יכולות להמחיש את החוויה.

בהמשך ארגנו לנו ארוחת צהריים בשטח במקום שנקרא Dolovi Lalevića שכלל לחם, פאי תרד, לבן, סופגנייה עם ריבה. הכול נעשה במקום על ידי מקומית. הארוחה הכי טובה שאכלנו במונטנגרו.

בסיום ירדנו לאגם ומשם חזרנו לבית המלון.

התמונות מדברות בשם עצמם. אני ממליץ בחום על הסיור, קשה לעשות טיול כזה באופן עצמאי.

אחרי הפסקת קפה במלון, נסענו לעיירה קוטור (Kotor) דרך קניון ונהר מוראצ'ה Moraca  היפיפה. הנוף והדרך מדהימים. הנסיעה לוקחת כ- 3 שעות בגלל מצב הכביש שמכיל הרבה עיקולים וגם מספר מנהרות ששתי משאיות גבוהות לא עוברות ביחד. פשוט היינו צריכים לחכות עד שהמשאית מצד אחד תעבור באמצע המנהרה ואז ניתן לנסוע מהצד השני.

בירידות לבודווה יש נקודת עצירה עם נוף מדהים. ניתן לראות חלק מהעיירות החוף כולל העיירה סבטי סטפן.

בערב אחרי התמקמות בבית המלון, נסענו במונית לעיר העתיקה בקוטור. העיר העתיקה תוססת ועמוסה בתיירים ומקומיים ואסור לוותר עליה במיוחד בערב. יש הרבה בתי קפה ומסעדות מכל הסוגים וכמובן חנויות ומזכרות. זאת עיר תיירותית ששונה מכל העיירות שבקרנו בצפון המדינה.

לנו יומיים במלוןGalia בקוטור. לא מומלץ. החדר לא היה נקי וגם ארוחת הבוקר הייתה מינימאלית (70 יורו ללילה).

יום שישי – פארק הלאומי לובצ'ן Lovcen, והעיירה בודווה

מקוטור נסענו לפארק הלאומי לובצ'ן Lovcen, דרך כביש מספר P1. הכביש מאוד מאוד מפותל, והפיתולים ממוספרים (מעל 25 סיבובים). יש מספר נקודות תצפית שמחייבות עצירות ותצפית על המפרץ.

קצת להגיע לכביש הזה מ-google maps וגם מ-Waze. לכן יש הכנסנו בוויז את הנקודה Trojica. ומשם קל להגיע לכביש 1P. לא לוותר שווה בהחלט אולם יש לנסוע בזהירות בגלל רוחב הכביש והעיקולים. בסוף העלייה וקצת לפני העיירה Njegušiיש את הפניה לכיוון הפארק לובצ'ן. קפצנו לעיירה Njeguši אולם לא נשארנו מאחר ואין מה לעשות שם מלבד שוק מקומי קטן.

נכנסנו לפארק לובצ'ן שהוקם בשנת 1925. הנסיעה מובילה לפסגתו שם שוכנת אנדרטה שנחשבת לחשובה ביותר בגן הלאומי והיא המאוזוליאום נייגוש Njegosev Mauzole של שליט מונטנגרו והמשורר פטר פטרוביץ. כדי להגיע אליו צריך לטפס כ-500 מדרגות שחלקן חצובות בהר. המאמץ שווה, מהפסגה יש נוף יפה. באותו יום היה חם והיו מספר שריפות ביערות שמסביב.

תצפית ונוף ממרום ההר:

משם המשכנו לעיירה בודווה (Budva). העיר עמוסה בתיירים ומקומיים, בטיילת של חוף הים יש המון מסעדות. נכנסנו לעיר העתיקה בה נמצאים הסיטאדל והמצודה העירונית בה יש ספרייה ותצפיות נהדרות על העיר והמפרץ. אפשר לבקר לאורך חוף הים של בצ'יצ'י (Becici Beach) אם כי יש הרבה חופים נחמדים שאפשר לשבת. מאחר והעיירה הייתה עמוסה וצפופה בתיירים, החלטנו לחזור לקוטור בערב שיותר נחמד ורגוע מאשר מבודווה. לינה במלון Galia

יום שביעי - מפרץ בוקה - ביקור בעיירות חוף לאורך קו הים

מבית המלון בקוטור נסענו לאורך החוף לעיירה הראשונה פראשט (Perast) . ויתרנו על השיט אל האי הקטן שנקראה "גבירתנו של הסלעים " (Gospa od Skrpjela) עליו ניצבת הכנסייה. פשוט התנחלנו במסעדה בחוף שנמצאת בדיוק מול האי, נהנינו ממזג האוויר ומכל האווירה שמסביב.

המשכנו לאורך החוף דרך העיירות Risan וקמנארי (Kamenari). ב-Kamenari לקחנו מעבורת ועברנו עם הרכב לצד השני. מאד זול (4 יורו), מקצר את הנסיעה לכיוון סבטי סטפן וגם חוויה אחרת.

החלטנו להגיע מוקדם לעיירה המקסימה סבטי סטפן, Sveti Stefanוליהנות בחוף הים.

לנו במלוןADROVICבעיירהSVETI STEFAN(95 יורו). מהמלון יש נוף מדהים אל חצי האי. קבלנו חדר גדול ונקי. האנשים בלובי היו מאד ידידותיים במיוחד ששמעו שאנחנו מישראל. הבעיה היחידה שהמלון נמצא על צלע ההר וירידה ועליה מחוף הים כרוכה בהרבה מאד מדרגות. בסך הכול מאד מומלץ.

הצעת לארוחת ערב: מתחת למסעדה נמצאת מסעדה מקסימה שנקראת Drago Restauranteעם אוכל טוב וגם נוף.החלטנו לנסות את המנה המקומית שהיא בשר עגל שנצלה שעות. לא התלהבנו בגלל שהבקר הכיל הרבה שומן. בכל מקרה התפריט מגוון והאווירה נחמדה. אחרי ארוחת הערב, ממליץ לשבת בבית הקפה שנמצא על גג המלון ומשקיף על חצי האי.

יום שמיני – שייט באגם סקדאר וטיסה חזרה 

התכנון המקורי היה לנסוע דרך הכפר ריאקה צ'רנויביצה (Rijeka Crnojevica) שכונה בעבר ה'מונטקרלו' של הבלקנים שהיה לעיירת הנופש של המלוכה, ואחר כך לעשות שייט באגם סקדאר (Skadar). מאחר והקדמנו את שעת הטיסה חזרה, החלטנו לעשות את השייט בוירפאזאר Virpazar. איך שהגענו תפס אותנו בחור צעיר ונחמד בשם Matija Miljanic שמדבר אנגלית שוטפת, והציע לנו סירה גדולה בעלות של 50 יורו לשעתיים לכולם. מסתבר ששני סטודנטים רכשו סירה גדולה והם מפעילים את השייט בקיץ. מאד נחמד וממליץ אולם לדעתי שייט של שעה יכול להספיק.

למעוניינים: איימיל: [email protected], אתר בפייסבוק: https://www.facebook.com/carevoSLC

לסיכום, במרחק של שעתיים וחצי טיסה נמצאת מדינה קטנה וחביבה עם נופים מדהימים, אוכל טוב וזול, אנשים נחמדים ובהחלט ממליץ לבקר במונטנגרו.