טיול של חודש (פברואר 2017) עם אחי הקטן בדרום הודו.
31.1.17-טיסה מהארץ לדלהי ומשם למומביי
טיסה מהארץ לדלהי עם קונקשיין של שעתיים במוסקבה-שדה תעופה ענק! לכן קונקשיין של פחות משעתיים עלול להוות בעיה.
עם ההגעה לדלהי נסענו באוטובוס מקומי לטרמינל המקומי domestic (שכן נחתנו בזה הבינלאומי) ומשם טסנו למומביי.
1.2.17-יום במומביי ונסיעה לגואה
הגענו למומביי. לקחנו מונית לקולבה שזה האיזור המתוייר. התמקמנו בגסטהאוס בשם seashore hotel (1100 רופי לחדר זוגי, מקלחות ושירותים מחוץ לחדרים. לא מומלץ) והלכנו לבית חב”ד שקרוב לשם מרחק של כמה דקות הליכה. פגשנו שני ישראלים מקסימים והחלטנו באופן ספונטני לנסוע לגואה.
סגרנו על אוטובוס sleeper ללא מזגן (אין צורך!).
בזמן שהיה לנו להעביר עד ללילה הלכנו לעשות סיבוב בעיר-הלכנו קצת בשוק המקומי, ביקרנו בשער הודו, מלון טאג' מהאל והלכנו לאורך הטיילת marine drive...
חזרנו להתקלח ולהתארגן בהוסטל. בעל ההוסטל חייב אותנו לשלם על לילה מלא למרות שלא נשארנו ללון וכך היה.
לקחנו מונית לתחנה שממנה אמור היה לצאת הsleeper לדרך וחיכינו 45 דקות עד להגעתו (הsleeper יצא לדרך באיחור של כשעתיים וצריך לקחת בחשבון שעלולים להיות עיכובים)
2.2.17-גואה
הגענו לגואה בשעה 12:00 בערך, עלינו על מונית לחוף פאלולם palolem.
התמקמנו בגסטהאוס שנקרא neotune point. הגסטהאוס ממוקם ממש על קו החוף. (1000 רופי ללילה לחדר זוגי. יש חדרים זולים יותר. מאוד מומלץ-בל גסטהאוס נחמד ומיקום מצויין).
היינו קצת בחוף, טיילנו, אכלנו.
הגענו מקום שנקרא “ליבא”-דומה לבית חב”ד מבחינת הרעיון שלו, אחלה מקום לפגוש ישראלים אחרים. היו הופעות של אנשים שניגנו והרצאה על דת.
3.2.17-גואה
אחרי שהתעוררנו ואכלנו א.בוקר, הלכנו עם קבוצת ישראלים ל'אי הנשרים'-מגיעים לשם עם קנו שמושט על ידי מדריך הודי לאורך נהר שמחובר לים..בפועל זה לא באמת נשרים אלא בזים, והיה מדהים לראות איך מאכילים אותם בחלקים פנימיים של תרנגול ואיך הם עפים בצמוד למים כדי לאכול את הבשר הטרי.
אח”כ היינו קצת בים.
4.2.17-גואה
נסענו עם ישראלי שהכרנו בטיילת לחוף קולה cola beach (ריקשה ב400 רופי לכל כיוון). החוף מהמם ומאוד מומלץ לא לפספס! ים מצד אחד ואגם עם מים מתוקים שמתחבר לנהר מצד שני. החוף שקט ויפה.. מלא עצי קוקוס וחול נעים. הזדמנות נהדרת לקרוא ספר או פשוט למצוא פינה שקטה. חשוב לציין שיש שם מספר מסעדות קטן מאוד ולכן עדיף להצטייד עם קצת אוכל ומים מראש.
5.2.17-גואה
אחרי שהתעוררנו ואכלנו א.בוקר, עשינו צ'ק אווט מהגסטהאוס ואיפסנו את התיקים שלנו בקבלה. הסתובבנו קצת בטיילת, ישבנו בחנות ספרים וקראנו. לאחר מכן הלכנו לבית חב"ד ואז לליבא.
עשינו שיעור מדיטציה של שעה בshiva yoga center (עלה 200 רופי לאדם). אח"כ חזרנו לליבא..ישבנו עם אנשים, שתינו צ'אי. לאחר א.ערב, לקחנו את התיקים שלנו מהגסטהאוס ונסענו 10 דקות בריקשה לתחנת אוטובוס כדי לעלות על sleeper להאמפי.
***גואה מדהימה! אפשר לבלות בחופים הרבה יותר משבוע. תלוי בזמן שעומד לרשותכם. אני ממליצה לברר על התנדבות עם ילדים יתומים-יש אפשרות לצאת להתנדבות של מספר ימים עם ילדים, שמעתי המלצות חמות על התכנית הזו (במסגרת ההתנדבות יוצאים גם לטיולים באיזור וזה מאוד חוויתי ונחמד!)
6.2.17-האמפי
הגענו ב6:20 להאמפי. איזורי הלינה בכפר מתחלקים לצד צפוני ודרומי ובינהם מפריד נהר. מומלץ לישון בצד הצפוני גם עבור אלה שמחפשים להתרחק מ”הישראליידה” מהסיבה שהצד הדרומי פחות סימפטי החל משעות הערב. בצד הצפוני גם נמצא ה”לב היהודי”.
האוטובוס הוריד אותנו בצד הצפוני ולא ידענו את זה אז הלכנו את כל הדרך לנהר, חצינו אותו (50 רופי לכל אחד לכל כיוון בגלל השעה המוקדמת) ואחרי ששאלנו כמה מקומיים גילינו שאנחנו בצד הלא נכון אז חצינו שוב וחיפשנו גסטהאוס.
מצאנו את גוואטמי שממש סמוך ל'לב היהודי' (600 רופי לחדר זוגי. מומלץ. מים חמים בבאקט בחינם). שמנו את הדברים בחדר וישבנו לאכול א.בוקר במסעדה של הגסטהאוס (german bakery). לאחר מכן התקלחנו, נחנו קצת ובצהריים הלכנו ברגל למקדש הקופים שנקרא גם (human tempel על שם האל שנולד שם) . רוב האנשים משכירים קטנועים או מגיעים באמצעות ריקשות, אבל ההליכה ברגל ממש נחמדה, מאפשרת לצלם ולהתפעל מהיופי של המקום. הגענו, עלינו 575 מדרגות והגענו למקדש. הסתובבנו, צילמנו, שיחקנו עם ילדים הודיים שבמקרה היו שם, נכנסנו למקדש באמצע תפילה ונהנינו מהנוף. חיכינו לשקיעה ואז ירדנו בחזרה. את הדרך חזור גם עשינו ברגל.
לאחר מכן אכלנו ארוחת ערב באחת המסעדות שקרובות לגסטהאוס והלכנו להתקלח ולישון.
7.2.17-האמפי
לאחר שאכלנו א.בוקר, התארגנו ויצאנו רגלית לhampi lake ..הליכה של כ5 ק"מ. ההליכה בכפר ולצד שדות האורז ממש יפה :) בילינו שם את כל הצהריים..נכנסנו למים למרות שכתוב שיש סכנה של תנינים-כי המקומיים אמרו לנו שזו אגדה והם אף מציעים שירות של שיט בסירות קטנות בתשלום.
מקום מדהים ביופיו ומרגיע. מקום מצויין להשתזף, לקרוא ספר או סתם לנוח.
חזרנו לגסטהאוס להתקלח ולנוח מעט ובערב יצאנו לאחד ההרים שנמצאים ליד שדות האורז-15 דקות הליכה מהגסטהאוס (עדיין בצד הצפוני של הנהר). טיפסנו עליו (ממש קל ומהיר) וחיכינו שם עד לשקיעה.
אחרי א.ערב ישבנו עם חבר'ה ישראליים ב'לב היהודי'.
8.2.17-האמפי
עברנו את הנהר לצד הדרומי (10 רופי לכיוון לכל אחד. ניתן גם לעשות זאת רגלית אם הטלכים על הסלעים אבל צריך לקחת בחשבון את האופציה שתחליקו לנהר) הסתובבנו כל היום במקדשים המיוחדים (יש המון המון מה לראות), בבזאר, בכפר..הלכנו גם לכיוון של מטעי עצי הבננות והמפלים. יש נהר שזורם שם והנוף מדהים! בחזרה החלטנו לעבור דרך הכפר וטנדר שהוביל שקי חיטה הציע לנו טרמפ וחזיר אותנו לאזור המקדשים.
את כל זה אפשר לעשות עם ריקשה צמודה והסבר ממדריך, אבל החלטנו לראות את כל המקדשים רגלית-לטפס ולחקור ברגליים.
בסופו של היום חזרנו לצד השני של הנהר. לאחר ארוחת הערב שוב ישבנו ב'לב היהודי' עם חבר'ה ישראליים.
9.2.17-האמפי
התעוררנו, אכלנו א.בוקר, עשינו צ'ק אווט, ושריינו סליפרים לנסיעה לבנגלור ומשם לקודאיקנל אצל סוכן נסיעות בשם krishna שהיה מאוד נחמד ואמין.
רצינו סליפר ורכבת כי זה יוצא יותר זול, אבל כל המקומות ברכבת נתפסו ממש מהר כי היה יום חמישי ולפני הסופ"ש יש יותר עומס. אז שילמנו קצת יותר וקבענו שני סליפרים.
לאחר מכן נסענו עם חבר ישראלי שהכרנו למפלים. הגענו למקום מאוד יפה.. אבל לא באמת היו שם מפלים אז ביקשנו מנהג הריקשה שיקח אותנו לאגם (חשוב מלבר מראש האם באמת יש מפלים, כי לא תמיד יש זרימת מים) הפעם בילינו בצד אחר של האגם-מקום שקט ורגוע.
יש הודים מקומיים שמגיעים מהכפר לאזורים שונים באגם ומציעים צ'אי מסאלה או מיץ לימונדה קר תמורת 30-35 רופי.
בחזרה לגסטהאוס ישבנו קצת עם חבר'ה ישראלים, התקלחנו והתארגנו בחדר של חבר ועברנו לצד השני של הנהר (ב17:30 כי החל מהשעה 18:00 מחיר סירה לחציית נהר הוא 50 רופי לאדם. יש אפשרות לחצות את הנהר ברגל אבל לא רצינו לקחת סיכון עם התיקים שלנו). יש לשים לב שכאשר חוצים את הנהר עם תיקים גדולים, יש סיכוי שתתבקשו לשלם עבור התיקים מחיר מלא).
מיד לאחר שחצינו את הנהר מצאנו נהג ריקשה שיקח אותנו ב150 רופי לhospet שזה הכפר ממנו הsleeper יוצא.
הגענו לכפר ב18:30 אחרי נסיעה של חצי שעה. אין מה לעשות שם יותר מידיי במיוחד לא כשנסחבים עם תיקים גדולים, אבל האוכל זול הרבה יותר מכיוון שזה לא איזור מתוייר. אכלנו ארוחת ערב במסעדת fast food, המלצרים היו מאוד אדיבים ושניים מהם אפילו ידעו לדבר אנגלית (נדיר בכפר הספציפי הזה).
נשארנו במסעדה עד 22:30(!)-אכלנו, שיחקנו קלפים, ישבנו עם אנשים שונים והעברנו את הזמן עד לשעה שבה היינו צריכים לצאת לכיוון תחנת הsleeper. (הסליפר היה של חברת .sanjana travelers).
10.2.17-בנגלור
הגענו לבונגלור ב6:40 בבוקר. לקחנו ריקשה לבית חב"ד בrichmond road.
נחנו מעט, הנחנו את הדברים שלנו וחיכינו עד שיפתחו את בית חב"ד-נפתח בסביבות 9:00-9:30. ישראלים נוספים הגיעו לשם ונסענו עם כמה מהם לקניון wave .
הסתובבנו, אכלנו צהריים, חזרנו לנוח בבית חב”ד ואז יצאנו לאכול א.ערב עם אחד הישראלים.
אין הרבה מה לעשות בבנגלור. זו תחנת מעבר. מומלץ להסתובב קצת בשווקים שבקרבת בית חב”ד ולא בהכרח לנסוע עד לקניון.
ב21:30 לקחנו ריקשה למקום האיסוף של הsleeper.
11.2.17-קודאיקנאל/ואטהקנאל
הגענו ב9 לקודאיקנל. משם עלינו על מונית ב100 רופי לגסטהאוס בשם "קודי סטאר" (550 רופי ללילה לחדר זוגי. לא מומלץ. בעלי הגסטהאוס לא היו נחמדים).
רוב הישראלים שמגיעים לאיזור ישנים בואטקנאלה ששם ישנים בדירות ומבשלים באופן עצמאי. יש שם בית קפה וכמה מכולות קטנות. אנחנו העדפנו לישון בקודאיקנאל שמרוחקת 4 ק”מ מואטקנאל כי העדפנו לא להתעסק עם בישולים וגם קצת להתרחק.
אחרי שהתמקמנו יצאנו לואטהקנאל ברגל. יש מוניות שזמינות כל הזמן לנסיעה הזו, אבל העדפנו ללכת ברגל-זה לקח קצת זמן אבל הדרך מאוד יפה. כשהגענו זה היה מאוד ברור כי מיד ראינו שלטים בעברית ושמענו המון ישראליים.
פגשנו זוג ישראלים ונסענו איתם לעמק שנקרא manamanu ומוכר בקרב הישראלים בשם 'עמק המומינים'. חלקנו מונית ב2000 רופי לשני הכיוונים. הנסיעה קצת ארוכה (בערך שעה לכל כיוון).
בילינו בשמורה כמה שעות. השמורה נסגרת ב17:30.
בדרך חזרה עצרנו בצד הדרך למספר תצפיות ולשתות צ'אי מסאלה. הנהג היה ממש נחמד ובכל פעם שיכל להראות לנו משהו-עשה זאת. ראינו ביזונים, צילמנו וכו'.
ירדנו מהמונית לפני הפנייה לואטהקנאל כדי שנוכל ללכת ברגל לקודאיקנל. הגענו לכפר, קנינו כמה דברים-בין היתר ידית לחימום מים בבאקט (חשוב!! כי הובטחו לנו מים חמים במקלחת אבל זה לא היה), אכלנו א.ערב במסעדה שנקראת "האחים הטיבטים" היה ממש נחמד!
הגענו לגסטהאוס שלנו והתארגנו לשינה.
12.2.17-קודאיקנאל/ואטהקנאל
התעוררנו מוקדם וכבר בשעה 5:00 בבוקר יצאנו מהגסטהאוס שלנו בקודאיקנאל לכיוון ואטהקנאל כדי לראות את הזריחה.
הצטיידנו בפנסים (חשוב מאוד! כי הדרך חשוכה) והלכנו כשעה.
מצאנו מקום תצפית טוב ומשעה 6:00 עד 7:00 ישבנו וצפינו בתהליך הזריחה המיוחד.
בסיום שתינו צ'אי מסאלה אצל זקן הודי שפתח את הדוכן שלו מוקדם בניגוד לכל האחרים.
עלינו לתצפית קצרה במעלה ההר הסמוך, לאחר מכן ישבנו במרפסת של בית חב"ד והכרנו ישראלית, הלכנו יחד לאכול סנדוויץ' חביתה אצל אותו זקן ודיברנו קצת. הלכנו לשבת בבית חב"ד (הם פותחים ב9:00), שתינו תה ודיברנו עם האחראי שהיה מאוד נחמד.
לאחר מכן הלכנו למסלול רגלי של כשעה וחצי dolphin view, mountin view and echo view שכולם נמצאים אחד אחרי השני-היה מהמם! בדרך יש הרבה דוכנים שמציעים חטיפים, שתיה חמה/קרה ופירות מיוחדים (אכלנו tree tometo-עגבניית עץ מתוקה מעט וטעימה).
אחכ ישבנו עם עוד אנשים ומשם המשכנו לkodai lake כ4 ק"מ. הסתובבנו שם, ישבנו בשמש ונהנינו מהנוף.
אחכ הסתובבנו בשוק הסמוך והלכנו לגסטהאוס לשנ"צ.
כשהתעוררנו אכלנו א.ערב בtibetian brothers.
הלכנו למקום שנותן שירותי ווי פיי (שעה ב40 רופי. אנחנו התחברנו לרבע שעה ב15 רופי).
13.2.17-נסיעה למונר
***את ההגעה מקודאיקנאל למונר ניתן לעשות בטרק של 3 ימים. זה שווה אם מצליחים לארגן קבוצת מטיילים***
התעוררנו וארגנו את התיקים.
עשינו צ'ק אאוט בשעה 9:30, אכלנו א.בוקר בred apple ואז הלכנו לתחנה המרכזית לחכות לאוטובוס לtheni שיצא ב12:00 (יש אוטובוס נוסף שיוצא ב14:30).
הגענו לtheni בשעה 15:30 והמתנו לאוטובוס נוסף לmunnar.
האוטובוס יצא בשעה 16:15 ובשעה 20:00 הגענו למונאר.
לקחנו ריקשה לאולד מונר ומצאנו גסטהאוס. Durgan inn היה לו רק חדר גדול ב800 אז החלטנו לקחת ולעבור ביום למחרת.
14.2.17-מונר
התעוררנו בבוקר ואכלנו א.בוקר בחנות תה הפינתית-לא מומלץ. האוכל היה דל מאוד.
לקחנו ריקשה למטופטי..משם לאגם ואז לטופ סטיישן.
היה מהמם חוץ מבטופ סטיישן ששם לא ראינו כלום כי היה ערפל וקצת גשם.
בערב אכלנו א.ערב בSN resturant.מחירים קצת גבוהים אבל מנות גדולות.
15.2.17-מונר
התעוררנו בבוקר ואכלנו א.בוקר. לאחר מכן הלכנו ברגל למוזיאון התה.
משם המשכנו לaranya natural http://www.aranyanatural.com שזה מפעל שמייצרים בו צבע מצמחים טבעיים וצובעים בדים.
חזרנו ברגל. עצרנו בשוק של מונאר להסתובב קצת.
אחרי א.ערב יצאנו לבית קפה.
16.2.17-מונר
הלכנו למפלים attukad waterfalls בערך 7 ק"מ.
ישבנו שם במסעדה קטנה שמגישה רק שתייה חמה. שתינו צ'אי ושיחקנו קלפים.
המשכנו להליכה רגלית קצרה וכשהתחלנו בדרכנו חזרה פגשנו זוג תיירים הודיים נחמדים ששכרו נהג ריקשה לאותו יום והציעו לנו להצטרף אליה בלי תשלום. כמובן שהשארנו טיפ לנהג בסוף.
הגענו איתם לנקודת תצפית מרהיבה בדרך לtea valley.
בדרך חזרה ירדנו מהריקשה ליד הפארק שסמוך לאולד מונר והלכנו לsn resturant לשתות לאסי. לאחר מכן הלכנו רגלית לכיוון אחד ממטעי התה ומצאנו לנו פינה נחמדה בצל לנוח ולקרוא ספר.
משם המשכנו לגסטהאוס ואז לאכול א.ערב.
17.2.17-נסיעה לקוצ'ין
התעוררנו ואכלנו א.בוקר במאפייה שליד הגסטהאוס שלנו.
חזרנו לחדרים, ארזנו והלכנו ברגל לתחנת האוטובוסים המרכזית של אולד מונר (ממש קרוב).
עלינו על אוטובוס של השעה 10:45 שהגיע לקוצ'ין בשעה 15:00. משם תפסנו ריקשה לfort kochi והתמקמנו בגסטהאוס ממש נחמד בשם prens homestay שממוקם בhouse no.1/894, njaliparambu junction k.b. jacob road, cochin-682 001
מים חמים, מאוורר תקרה חזק וחדרים נקיים (600 רופי לחדר זוגי. מאוד מומלץ!).
יצאנו ברגל לרחוב היהודי-הגענו לבית הכנסת. אם מגיעים לשם ביום שישי, כמונו, כדאי להגיע לפני כניסת שבת כדי לשמוע הסבר וכדי שתהיה אפשרות לצלם.
נשארנו בבית הכנסת לתפילה ולאחר מכן התארחנו בבית של אחת ההודיות היהודיות שנשארו בשכונה לקבלת שבת (יש 3 זקנות שנשארו בשכונה והן נוהגות לארח מידיי שבת בביתן שנמצא קרוב מאוד לבית הכנסת).
חזרנו לגסטהאוס התקלחנו והלכנו לישון.
18.2.17-קוצ'ין
אכלנו ארוחת בוקר עם ישראלית מהגסטהאוס שלנו באחת המסעדות שקרובות לגסטהאוס.
הלכנו לסיבוב בעיר לכיוון השוק המקומי ואז חזרנו לאזור התיירותי וראינו כמה כנסיות יפות. אח”כ הלכנו לאורך הים וראינו את הדייגים כשהם מרימים דגים ברשת הגדולה. הם אפשרו לנו להתנסות :)
אחכ ישבנו לאכול בדאהבה והלכנו לתיאטרון למופע קתאקלי-ראינו איך מאפרים את השחקנים ואז את המופע-דרמה, ריקוד ואומנות לחימה. קנינו כרטיסים למופע מלא, כי לא נאמר לנו שיש אפשרות לקנות כרטיס רק לחלק מהמופע. אני אישית הייתי ממליצה לוותר על חלק מהאיפור של השחקנים כי זה ארוך מידיי.
19.2.17-קוצ'ין
אחרי א.בוקר הלכנו לנמל ועלינו על ferry לארונקלם, שם הכרנו בחורה ישראלית שטיילה איתנו לאורך כל היום. ירדנו מהמעבורת והלכנו רגלית לברודווי מרקט שקרוב מאוד לתחנה.
הסתובבנו בטיילת.
אחכ תפסנו אוטובוס מקומי לlulu mall שזה קניון ענקי וחדש- ממש לא מרגיש כמו הודו וגם המחירים מאוד גבוהים.
ראינו סרט בקולנוע של הקניון (hiden figures) שהיה מעולה-וגם חוויתי; הכיסאות בקולנוע מאוד נוחים ומצחיק היה לראות שהם שרים את ההמנון לפני תחילת הסרט.
הסתובבנו קצת בקניון ובעיקר התרשמנו מהגודל, הפאר..ומההבדלים המשמעותיים בין עשירי הודו למה שהכרנו עד עכשיו.
לאחר מכן תפסנו אוטובוס לחנות דקטלון..עשינו קצת קניות ומשם חזרנו לfort kochi לא.ערב.
20.2.17-אלפי
נסיעה לbackwater באלפי. טיול מאורגן שכלל איסוף מהגסטהאוס, שיט של מספר שעות בקנו בתעלות הקטנות, עברנו בכמה כפרים, קיבלנו הסברים על הצמחייה המיוחדת באזור וראינו איך מכינים חבלים מקוקוס. לאחר מכן אכלנו א.צהריים על אחד האיים והמשכנו בשיט על סירה מעט גדולה יותר.
בסיום החזירו אותנו לגסטהאוס (הכל בעלות של 800 רופי לכל אחד).
הסתובבנו עוד קצת בfort, אכלנו ארוחת ערב וישבנו בגסטהאוס עם חבר'ה ישראליים שהכרנו.
21.2.17-ורקלה
התעוררנו בבוקר והלכנו לתחנת אוטובוס של fort kochi. עלינו על אוטובוס לורקלה שיצא בשעה 8:15 (יש אוטובוס אחד מפורט קוצ'ין לורקלה..אחרת צריך לנסוע לעיר הגדולה).
לאחר 5 וחצי שעות של נסיעה הגענו .כדי להגיע לצוק הצפוני ולאיזור של הגסטהאוסים צריך לקחת ריקשה (מדובר בנסיעה של 4 ק"מ והנהגים ינסו לגבות מחירים מופקעים סביב 200-250. אנחנו שילמנו 80 לאחר התמקחות).
מצאנו גסטהאוס נחמד ב500 רופי ללילה בשם mango) ויצאנו לאכול א.ערב.
לאחר מכן הסתובבנו קצת בטיילת ונכנסנו בספונטניות למסאג' אצל dyana (75 דקות של מסאג' לכל הגוף, הפנים והראש בעלות של 800 רופי לכל אחד). מאוד מומלץ! הם נורא מקצועיים ונחמדים.
בערב ישבנו בarabian caffe עם חבר'ה ישראליים.
22.2.17-ורקלה
העברנו את היום בחוף של ורקלה-הצוק הצפוני.
23.2.17-ורקלה
הלכנו לblack beach ולכפר הדייגים שנמצא צפונית מהצוק-ההגעה לשם היא רגלית. המשכנו ללכת עד לכפר הקרוב ונהנינו מהנוף. לא נכנסנו למים אבל זהו חוף קטן ושקט ובהחלט אפשר להעביר שם כמה שעות.
בערב יצאנו לארביק-קפה עם שני זוגות תיירים שהכרנו בקוצ'ין.
24.2.17-ורקלה
אכלנו א.בוקר ויצאנו לכיוון חוף פפנאסי (החוף הצמוד לחוף של הצוק הצפוני) ולמקדש janardhanakrishna temple שסמוך לחוף (5דקות הליכה). היה מאוד מיוחד כי באותו יום היה חג שיווה-רגריתי וכולם התפללו.
לאחר מכן הלכנו לsivangiri mutt שזהו מקדש שנמצא בעיר ורקלה עצמה, מרחק של כ6 קמ מהצוק הצפוני.
בדרך חזרה תפסנו טרמפ' עם הודי מקומי שהיה נורא נחמד אלינו והציע לקחת אותנו.
בחזרה לצוק הצפוני הלכנו לים.
אחכ התקלחנו והתארגנו, הלכנו לכפר הרחוק 4 ק”מ בערך מהגסטהאוס שלנו לפסטיבל שהתקיים בו לכבוד החג של שיווה. היה ממש יפה.. ריקודים, מוזיקה, המון אנשים וחגיגה צבעונית. אחכ המשכנו לארביק-קפה הייתה שם הופעה ומוזיקה טובה.
25.2.17-ורקלה
העברנו את היום בים ובערב הלכנו לשיעור יוגה (300 רופי לשעה וחצי).
26.2.17-טיסה לדלהי
נסיעה לטריוונדרום ומשם אני טסתי לדלהי ואחי הקטן נסע לקניה קומארי שזו הנקודה הדרומית ביותר בהודו בה נפגשים 3 אוקיינוסים-השקיעות והזריחות מדהימות! אפשר לבלות שם יומיים ולא מעבר לכך. נמצא מחוץ ל'שביל החומוס'. התיירים שם הם בעיקר הודיים).
הגעתי למיין באזאר במונית (290 רופי).
גסטהאוס- mahesh (מחיר של 750 רופי ל-2 לילות לחדר יחיד, בעל גסטהאוס מאוד נחמד, אבל המיקום לא כ”כ סימפטי).
27.2.17-דלהי
העברתי את היום במייין באזאר.
28.2.17-טיסה לארץ
טיסה לישראל דרך מוסקבה.
קונקשיין של 9 שעות במוסקבה (פירוט בנפרד) ולאחר מכן טיסה לארץ.
טט