את הטיול התחלנו באיסוף הרכב משארל דה גול ויציאה לדרך לכיוון רואן (Rouen). הדרך יפיפיה מלאת שדות ושדרות עצים מצהיבים משלכת כיאה לאוקטובר. שימו לב כי היות ונחתנו ביום שישי, לא היו מסעדות פתוחות בדרך, ועל כן עדיף להצטייד בנשנושים מאחד הסופרים. ברואן בחרנו מלון עם חניה הנמצא במרכז העיר העתיקה ממש מול הקתדרלה (Mercure). בעיר העתיקה בילינו את הערב והבוקר למחרת, מה שכלל יריד של יום שבת.

יום 2. למחרת יצאנו משם לצוקי אטרטה (Etretat) שזה יעד חובה לכל מי שמבקר באזור ובפרט לצלמים. את הוייז יש לכוון לעיירת הדייגים התיירותית עם אותו השם הנמצאת בין הצוקים. העיירה חמודה ופסטוראלית אבל לא מצאנו מה לעשות שם יותר מ-3 שעות כולל ארוחת צהריים בקרפריה ברחוב. קיים שביל מובנה הלוקח אותך לטיול הצוקים כאשר העיירה (והחניות) נמצאות קרוב לאמצע השביל. קיימת עליה לא מתונה של כעשר דקות שאפשר לעשות אותה בקלות גם עם כפכפים ביום לא גשום. הנוף מהצוקים מדהים ובאמת שמומלץ לראות אותם משני צדי העיירה. משם המשכנו ל- Le Havre שם גם ישנו. עשינו סיבוב במרכז העיר, ופרט לכנסיה מיוחדת שנראית כמו גוש בטון גורד שחקים עם ויטראז'ים בקצהו, לא מצאנו מה לעשות שם כך שמבחינתי אפשר לוותר. מה שכן, אכלנו במסעדה מעולה המגישה פירות ים ואוכל נורמנדיני ברמה מאוד גבוהה (Bistrot Parisien).

יום 3. לעומת לה-האבר הגדולה והתעשייתית, מעבר למיצר השפך של הסן, קיימת הונפלור הציורית (Honfleur). מומלץ מאוד להגיע לשם בשעות הבוקר-צהריים ולעשות סיבוב באיזור המרינה. לצלמים קיימות המון הזדמנויות לצילום עם כל הבניינים הצבעוניים המקיפים את המרינה.

לקראת הצהריים המשכנו לקאן (Caen שלא להתבלבל עם העיר בדרום צרפת Cannes). עיר זו מהווה את הבירה של מחוז קאלבדוס שבחבל נורמנדי, שהוא גם שמו של שיכר תפוחים מחוזק שבמקור מגיע מחבל זה. מרכז העיר יחסית גדול, וניתן להקדיש לו כמעט יום שלם כדי לראות את כל נקודות הציון הכוללות טירה עתיקה מהמאה ה-11 וקתדרלות ומנזרים מימי הביניים. בסוף השבוע גם כאן קיימים שווקים וירידים של תוצרת מקומית הכוללת פירות, פרחים, פירות ים ודגים, בירות בוטיק, יינות וקאלבדוס, גבינות קממבר ונקניקים.

יום 4. מהפנינות הקולינאריות של נורמנדי ומחוז קלבדוס בפרט הן הקאלבדוס והסיידרים. הסיידרים הצרפתים עדינים ונעימים יותר מהאנגלים, ויותר מזכירים עדינות של שמפניה. את שני סוגי המשקאות ניתן למצוא בכל תפריט מסעדה ובכל חנות משקאות באזור. מי שבאמת רוצה להעמיק את החוויה שלו יכול להגיע לאחת המזקקות המשפחתיות שמייצרות את המשקאות, לעבור שם סיור קצר ולקנות מחנות המפעל במקום באיכות טובה ומחיר טוב. וזה בדיוק מה שעשינו בבוקר אותו היום כאשר הגענו לאחוזת משפחת דופונט (Domaine Familial Louis Dupont) ושם בחדר קבלת הקהל שבו גם חנות המפעל פגשנו את הבעלים עצמו, ז'ארום, אשר עשה לנו בטוב ליבו סיור פרטי במקום, בחינם וללא הזמנה מוקדמת ועוד על זה הוסיף טעימות של סיידר וקאלבדוס שהוא מייצר. כמובן שלא יצאנו בידיים ריקות משם וזה כמעט עלה לנו במשקל עודף בטיסה חזרה. מומלץ מאוד.

משם המשכנו לבאייה (Bayeux) בעוד אנחנו עוברים שוב דרך קאן. לבאייה נקודות עניין ב-2 התקופות החשובות של נורמנדי. בעיר קיים שטיח הקיר הארוך בעולם מהמאה ה-11, המתאר את סיפור וויליאם הכובש מנורמנדי לימים המלך הראשון של אנגליה המאוחדת (עד אז הייתה אנגליה אוסף של נסיכויות קטנות). במלחמת העולם ה-2, הייתה באייה העיר הראשונה אשר נכבשה בצרפת על ידי כוחות הברית לאחר הפלישה המפורסמת לנורמנדי. בעיר קיים מוזאון היסטורי המתאר לפרטי פרטים את הפלישה ומהלך המלחמה אחריה. הוא מציג אוסף דרגות, כלי נשק, מדים ואמצעי המחשה אחרים של כלל משתתפי המלחמה. העיר יחסית קרובה לקו החוף שבו התרחשה הפלישה, וניתן להגיע לכל אחת מחמש נקודות הפלישה כדי לצפות בשרידים שנשארו מאותה התקופה. אנחנו החלטנו לוותר על הסיבוב והסתפקנו במוזיאון שהיה מאוד מקיף במידע וביקור בבית העלמין הצבאי האמריקאי הסמוך. את הלילה העברנו במלון טרדיף (Hotel Tardif – noble guesthose) שהוא בעצם אחוזה מהמאה ה-18 שהבעלים הסב את חדריה הענקיים לארוח תיירים תוך שימור של האופי הקלאסי של האחוזה. המקום מאוד מומלץ גם בגלל הארוח, וגם בגלל המיקום האסטרטגי שבמרכז העיר והישר בין הקתדרלה הגדולה ומוזיאון עם שטיח הקיר. מסעדה מומלצת באזור Le Pommier.

יום 5. חצינו את חצי האי לעבר מון סן-מישל תוך שאנחנו עוצרים לביקור במוזיאון המגליות הגנוזות באברנש (Avranches). מון סן-מישל הוא ללא ספק יעד מספר אחד בנורמנדי ומרגישים בזה מיד עם ההתקרבות לאזור המלונות שהוקם מול האי. מדובר באי אשר ניתן היה לגשת אליו אך ורק בשפל, אשר עליו נבנתה עיר קטנה ועצמאית המוקפת חומה והכוללת מנזר הנמצא בנקודה הגבוהה באי. כיום קיימת דרך גישה מאזור המלונות ביבשת, אשר זמינה במשך כל שעות היום למעבר ברגל (כחצי שעה) ובאמצעות שאטלים בחינם. שימו לב, הגישה לאזור המלונות עוברת דרך מחסום אשר נפתח עם קוד שאתם אמורים לקבל מהמלון. כמו כן, קיימים סיורים במנזר שבאי בשעות מוגדרות מראש (שימו לב בעת ביצוע הזמנת המלון על מנת שלא תפספסו אותם). ניתן להנות מהאי גם בלי הסיור במנזר, וקיימים מלונות על האי עצמו אשר לטעמי לא שווים את הכסף ומספסים את התצפית עליו.

יום 6. חצי יום הראשון העברנו במון סן מישל בסיור שפספסנו יום לפני, ולאחר מכן נסענו אל עבר העיר העתיקה של סן מאלו (Saint Malo). העיר העתיקה של סן מאלו מזכירה קצת את עכו העתיקה בחומותיה וסמטאותיה המבדילות אותה מיתר העיר החדשה. מי שמעוניין במסעדות דגים ופירות ים ברמה גבוהה מאוד שם זה המקום. הכל טרי מאוד. ניתן לעשות סיור עצמאי על החומות ולצפות בשקיעה מהמבצר העתיק שמול החומות. רק אל תשכחו לחזור בזמן כי בגאות אין גישה למבצר מהעיר.

יום 7. זה היום שבו התחלנו בנסיעה חזרה צפון מזרחה. היום הזה הוא יום הגבינות של הטיול. באזור מייצרים 4 סוגי גבינות מפורסמות הנקראות על שם הכפרים בהם הומצאו, כאשר המפורסמת היא קממבר (היתר הן ליברו, פון לבק ונופשטל). אז המקום הראשון ההגענו עליו היה כפר קממבר. האמת שחוץ מלהצטלם עם השלט בכניסה לכפר ולצלם את הפרות באחו אין שם הרבה מה לעשות, אבל בליבארו (Livarotניתן לעשות סיור חינם בתוך המחלבה (Fromagerie Graindorge) וממש לראות איך מייצרים את הגבינות בשלבים השונים של התהליך. היצע המלונות הסטנדטים באזור הוא דליל כי מדובר באזור כפרי, אך אחוזות אירוח אצל מקומיים קיימות בשפע. חוויה מאוד מומלצת. האחוזות זמינות להזמנה באתרי ההזמנות הרגילים.

יום 8. לקראת צהריים הגענו לפון לבק (Pont L'eveque), היישר ליריד האיכרים במרכז. לאחר סיבוב בעיירה (כשעה בקצב איטי, מפה ניתן לקבל במרכז לתייר), קנינו ארוחת צהריים ביריד שאותה אכלנו על ספסל מאחורי הכנסיה המשקיף לנהר. בגט, גבינת פון לבק, נקניק מקומי, כבד אווז וסיידר. לאחר מכן נסענו לעבר טרוויל (Trouville) עוד עיר חוף עם מסעדות פירות ים. בדרך לשם עצרנו לראות את הבזיליקה המדהימה של ליסייה (Lisieux – Basilica Sainte Therese) ועצירות נוספות כדי להנות מהנוף הירוק של האזור.

יום 9. את היום האחרון בטיול התחלנו בקניות בסופר של אספקה של אוכל מקומי לקחת ארצה (גבינות, כבד אווז, נקניקים וסיידר). לאחר מכן התחלנו את הדרך חזרה לפריז בעוד בתכנית שתי עצירות. הראשונה בטירה העתיקה בלה אנדלי (Les Andelys, Chateau Gaillard) המשקיפה על עיקולי הסן המוקפים בשדות והגגות האדומים של העיירה. קיימת אפשרות תמורת כמה יורו להכנס לתוך שטח שרידי הטירה, אך מנסיון זהו בזבוז כסף היות והדבר הכי יפה באזור זה הנוף ואותו רואים טוב יותר דווקא מחוץ למבצר.

הנקודה השניה הייתה בג'יברני (Giverny) בבייתו המשומר של קלוד מונה בו קיים אוסף עצום של יצירותיו. הבית הצנוע צופה על הגינה המפורסמת ששימשה כהשראה לחלק מציוריו וניתן לסייר גם בה. העיירה מאוד ציורית אך מאוד מאוד תיירותית ויש להיערך לתור ארוך בכניסה למוזיאון. לקראת ערב יצאנו חזרה לעבר שארל דה גול