הטיול, (אשתי ואני זוג מבוגרים), תוכנן כך שיכלול ברובו את החלק האומנותי של האזור, אבל היו בו גם טבע ועיר.
יום 1: (6 לספטמבר2022) טיסה ישירה לניס באיזיג'ט שארכה כמעט 4 שעות. את הרכב הזמנתי באופרן והופננו לחברת אנטרפרייז לקבלת רכב מתוחזק למופת והשרות היה מעולה ואדיב. משדה התעופה נסענו אל העיירה רוקפור דה פין (06330 Roquefort-les-Pins) למתחם דירות נופש שצמוד לוילת המגורים של בעלי הבית. המארחים, לורן ולילי, בעלי אתר שנקרא VILA LA CARPENEE קבלו אותנו במאור פנים ודאגו לכל מחסורנו בתקופת השהיה שלנו בדירה, שהיא אחת משלוש דירות ארוח מאובזרות, נקיות ונוחות להפליא.העיירה נמצאת במרחק של כחצי שעה נסיעה מהעיר ניס.
כעיקרון, הטיול תוכנן כטיול כוכב במרחקים של לא יותר מחצי שעה נסיעה לכל כיוון שנבחר. מדובר בכבישים מתפתלים באזור הררי (האלפים הימיים) והמהירות המותרת 50 קמ"ש כך שהמרחקים מאד קצרים.
יום 2: לאחר ארוחת הבוקר, שנקנתה יום קודם בסופר מרקט בעיירה, יצאנו לכיוון העיירה Cagnes-Sur-Mer שם שוכן מוזיאון רנואר. המוזיאון הינו למעשה ביתו של רנואר ובו אוסף של יצירות שלו ושל ציירים אחרים שהתארחו בביתו. ממרפסת הבית יש תצפית מדהימה על הים מצד אחד ועל ההרים מצד שני. כולל נוף העיירה העתיקה. הנופים האלה ועצי הזית שמסביב לבית, שמשו לרנואר נושאים לציוריו.
כאמור, כל הכבישים טובלים בירוק היערות שמסביבם ומהווים טיול טבע בפני עצמו.
המשכנו לעיירה הסמוכה Villeneuve-loubt למוזיאון מיוחד במינו: מוזיאון קולינריה על שמו של שף מתחילת המאה ה20 - אוגוסט אסקופייר. מבנה בן שלוש קומות שמשמר את כל מה שקשור לעבודת שף במסעדות היוקרה של אירופה באותה תקופה. בהחלט מומלץ לבקר בו.
בשיטוט בעיירה הציורית נתקלנו במגרש המשחק הלאומי של צרפת, הפטנק. קבוצות של אנשים ברובם מבוגרים מטילים כדורי ברזל בזריקה מיוחדת.
יום 3. נסענו לעיירה Cannet למוזיאון בונאר Bonnard. כאן צריך לציין שכל יום הנסיעה היתה בכיוון אחר כך שמעבר לנסיעה עצמה נהננו מהנופים ומהדרך, וכמובן שהעיירות עצמן ציוריות וצבעוניות. המוזיאון עצמו שוכן במבנה מודרני והציורים מעניינים. בונאר השתייך לזרם ה-Nabis (מלשון נביאים) וציוריו הושפעו בין היתר גם מהאומנות היפנית. המבנה בן 4 קומות ששלוש מתוכן שייכים למוזיאון.
העיירה הבאה בה ביקרנו, עתיקה יותר, הינה Vallaruris. העיירהנוסדה במאה ה16 ורוב תושביה עסקו בקדרות. זו אולי הסיבה שפיקאסו בחר לחיות בה תקופה מסויימת וליצור את אוסף הקדרות הגדול שלו שמרוכז במקום אחד. המוזיאון ממוקם במבנה עתיק מאד ומעניין בפני עצמו. את אוסף הקרמיקה הזה של פיקאסו לא ניתן לראות בשום מוזיאון אחר. ליד המוזיאון נמצאת כנסיה עתיקה שכדאי להכנס ולבקר בה.
הערות חשובות שצריך לקחת בחשבון: בכל האזור במסעדות נסגרות בשעה 15:00 והמטבחים נסגרים ב14:30. לאחר מכן לא ניתן למצוא מקום לאכול בו עד הערב. צריך לבדוק את זמני פתיחת המוזיאונים ולא תמיד המידע בגוגל מעודכן.
יום 4: את היום התחלנו בנסיעה למוזיאון Maeght שנמצא בעיירה Saint paul De Vence. הדרך לעיירה הזו ולעיירה הסמוכה לה Vence , היא טיול בפני עצמו. הדרך מטפסת על צלע ההר מתחת למצוק מרשים במיוחד. בדרך עוברים ליד גשר קשתות גבוה באופן מרשים. בסנט פול די וונס נמצא מוזיאון שלדעתנו הינו גולת הכותרת של אוסף המוזיאונים שראינו. מוזיאון Maeght מכיל אוסף מדהים של הפסלים מירו וג'יאקומטי, כשלפסלים של מירו הוקדשה כמעט כל החצר בצורת מבוך. גם שגאל וקלדר מוצגים שם. המבנה עצמו הינו מיצג ארכיטקטוני שמשתלב בנוף ובטופוגרפיה של האזור.
המשכנו לעיירה Vence הסמוכה והגבוהה יותר על צלע ההר. בעירה וונס הקים הצייר מאטיס את הכנסיה שעוצבה כולה בהשראת ציוריו. קפלה קטנה וצבעונית בת שתי קומות. הקומה העליונה הינה מוזיאון תלבושות הכמרים שעוצבו ע"י מאטיס ובקומה התחתונה הכנסיה. בכנסיה עבודת רישום של מאטיס המתארת את 14 תחנות הוויה דולורוזה במסע הצליבה של ישו.
יום 5: היום שינינו כיוון ונסענו לחוף הריביירה הצרפתית לעיירה אנטיב Antibes. העיירה שוכנת על החוף. הים "אותו הים" שלנו רק בכיוון אחר שגורם לו להיות רגוע וכחול ירוק מאד ונקי. באנטיב עיר עתיקה ועיר מודרנית. במודרנית חיים כנראה עשירי העולם לפי המכוניות והבתים. לעיר העתיקה , כמו לכל המרכזים העתיקים האחרים, לא ניתן להגיע במכונית. לכן צריך למצוא חניה בעיר למרגלות העתיקה וללכת ברגל. בדרך כלל זה לא רחוק והליכה של 10 דקות בסמטאות הצבעוניות עושה את זה ליותר מהנה. בפסגת העיר העתיקה, על חוף הים נמצאת מצודה שבה ממוקם מוזיאון קרן פיקאסו. (Picasso Foundation) המוזיאון, למרות שמו, כמעט ואין בו יצירות של פיקסו והתערוכות מתחלפות. כשהיינו אנחנו הוצגה תערוכה של אומן בשם פלנסה ((Plensa שהכילה פיסול ברשת ועבודות על בסיס אותיות מכל השפות כולל עברית.
בדרכנו חזרה לדירה נכנסנו לעיירה ביוט (Biot), שם שוכן מוזיאון לז'ה (Leger) במבנה גדול המזכיר את התקופה הקומוניסטית בברלין המזרחית. התערוכה שהוצגה עסקה בתרומתו של לז'ה לתעשיית הקולנוע בראשית המאה ה-20.
יום 6: ביקור חוזר בעיירה קנייה סור מר (Cagnes Sur Mer) והפעם לעיר העתיקה השוכנת על צלע ההר ובעיקר למצודת גרימאלדי ( Grimaldi). רנייה גרימאלדי היה נסיך מונאקו ואת המצודה בנה, כיאה למשפחת אצולה, במאה ה-14. המצודה מרשימה בהתאם. מעבר לתצפית של 360 מעלות מגג המצודה, יש בה תערוכת קבע על עץ ושמן הזית מראשית המאה שעברה, כולל הציוד בו השתמשו להובלה וסחיטת השמן, החדרים והריהוט המקורי של המצודה וכמובן תערוכות ציור מתחלפות. אנחנו הופתענו לראות תערוכה של צייר יהודי פולני בשם מוריס מנדזיצקי (Mendjizky ). באמצע חלל החדר בו הוצגה התערוכה, נסגר חלל קטן במחיצות ובו רישומים מגטו וורשה בזמן השואה. לא ציפינו לזה.
בכיכר מתחת למצודה, יש מספר מסעדות שלצערנו גם הן סגרו את מטבחן ב14:30 כך שלא זכינו לבדוק את טיבן.
יום 7: היום הזה תוכנן לטיול טבע. נסענו לאורך נהר הלופ (Loup ) עד לפסגת ההרים שהם חלק מהאלפים הימיים. כפי שהבנו עוד לפני הנסיעה, לא היו הרבה מים בנהר אבל הדרך בהחלט מרשימה. דרך נוף ירוקה מתפתלת על מצוקים וקניונים עד לכפר גורדון (Gourdon) השוכן בקצה מצוק. כפר עתיק ויפה שמזמין לשוטט בסמטאות הצבעוניות ולהגיע לנקודת תצפית לכיוון ניס וחוף הים.
יום 8: היום היה מתוכנן לנסיעה לקניון וורדון, אבל הבנו שלא נמצא מים בנהר ובאגמים לכן שונתה התוכנית. אגב, על פי לורן, בעל מתחם הדירות, יש כפרים בסביבה שמי השתיה מגיעים אליהם במכליות בגלל מצוקת המים השנה.
החלטנו לעלות לאחד "הכפרים התלויים", והמפורסם שבהם – הכפר איז (Eze). הכפר נוסד לפני כ4000 שנה ונבנה תלוי על גבי מצוק למניעת אויבים מלכבוש אותו. הכפר צופה אל הים ומחולק לשלושה חלקים: הווילג' על צלע המצוק, "איז על הים" וביניהם שכונה נוספת של העיר. את שלושת החלקים מחבר "שביל ניטשה".
בתוך הכפר כדאי ללכת לאיבוד בין הסמטאות הצבעונית שבסופו של דבר מובילות לגן הקקטוסים בפסגת הכפר. אותנו הרשים הנוף של רצועת החוף יותר מאשר הקקטוסים. הכניסה בתשלום ושווה כל יורו. את היום סיימנו במסעדה בכפר ששוכנת בתוך מערה שם המסעדה Au Vieux Four "התנור הישן". בהחלט מצדיקה להכנס אליה.
יום 9: היום מפנים את הדירה, נוסעים לעיר ניס, מחזירים את הרכב בשדה התעופה ועושים צ'ק אין במלון "וילה ויקטור הוגו" (Villa Victor Hugo). מלון בן 3 כוכבים, במיקום טוב לכל הכיוונים, כולל מטרו ישיר -קו 2 -משדה התעופה עד מול המלון, אבל לא יומלץ על ידינו בגלל הרמה הירודה של איבזור החדר והמחיר הגבוה ללא הצדקה. לעומת זאת נמליץ בהחלט על בית קפה ביסטרו השוכן מאחורי המלון ברחוב 37 Rue du Maréchal Joffre, ונקראת Zeni Coffe Brunch וכל זאת בזכותההמבורגר המיוחד העשוי פנקייקס ובתוכו מה שתבקשו- סלמון, שניצל עוף וכו.. מנה מיוחדת מאד.
את הערב הראשון בעיר העברנו בשיטוט בעיר העתיקה לספוג את האווירה.
יום 10: היום תוכנן לטיול מעמיק בעיר העתיקה ובמיוחד לשוק הפרחים המפורסם. התחלנו בכיכר מסנה (Massena). כיכר גדולה ומרשימה מוקפת בבתי קפה ולמעשה מיקומה בכניסה למדרחובים של העיר העתיקה. בכיכר מפוזרים מיצגים אומנותיים שיוצרים "מוזיאון רחוב". צריך רק להרים את העיניים ולהנות. הכיכר נמצאת גם בסמוך לגן אלברט ולמזרקה הגדולה שבתוכו. גם מזרקת אפולו מקבלת את פני המטיילים לכיוון העיר העתיקה.
לצערנו, במקום שוק הפרחים עמד שוק אוכל. במקום זאת, הרמנו את העיניים להנות מהבניינים העתיקים והמסוגננים, ארמון הצדק וכנסיית נוטרדאם וכמובן הטיילת הארוכה על חוף הים.
אחר הצהרים נסענו לראות את הכנסיה הרוסית פרובוסלאבית שצורתה החיצונית מזכירה את הכנסיות הרוסיות בככר האדומה במוסקבה ובסנט פטרבורג. מבחוץ המבנה מרשים וגדול. בתוך הכנסייה חפצי אומנות דתית מתקופות שונות.
יום 11: זהו היום האחרון. ביום זה נסענו בקו 5 למוזיאון מאטיס שהיה בסמוך לביתו. בזמן היותנו הוצג שילוב עבודות של דיוויד הוקני ושל מאטיס. המוזיאון נמצא ליד הבית שבו גר מאטיס ומזוית נכונה אפשר לראות את העיר הפרושה למטה. ליד המוזיאון נמצאות עתיקות רומיות ומוזיאון ארכאולוגי (לא ביקרנו בו).
לא רחוק משם, בכיוון הירידה של קו 5, נמצא גם מוזיאון מארק שגאל לשם נכנסנו אחרי ארוחה קלה במסעדת המוזיאון כיוון שהמוזיאון נסגר בין 13-14:00. מוזיאון שאגאל מציג 7 סצינות מסיפורי המקרא בציורי ענק. לצד זה רישומים שונים ואיורים בספרי התנ"ך.
את "מסיבת הסיום" קיימנו, אשתי ואני, במסעדה סמוכה למלון בעלת 2 כוכבי מישלן, אחרי שדאגנו בבוקר לשריין לנו שולחן בערב, מה שהתברר כצעד חכם לאחר שראינו את התור שהמתין לשולחן פנוי. שם המסעדה Chez Davia, ונמצאת ברחוב Rue Grimaldi מספר 11.
יום 12: חזרה הביתה בטיסה ישיר של איזיג'ט
