טיול זוגי של בני 50 + הרבה, בדגש על טבע ונופים.
יום 1 - נסיעה מאתונה לנפפליו דרך אפידוורוס, עם עצירה בחוף הים
נחתנו ערב קודם באתונה, לכמה ימים חמים במיוחד. אספנו את הרכב בשדה התעופה ונסענו למלון בפאתי העיר. לאחר ארוחת בוקר התחלנו בנסיעה אל היעד הראשון והמתבקש, תעלת קורינטוס. למזלנו בדיוק עובר כלי שיט בתעלה, סירת גרר ואחריה דוברה. ממרפסת התצפית רואים את קופצי הבאנג'י שמזנקים מהגשר. לרוע מזלנו, חם מאד.
היעד הבא שלנו הוא התיאטרון העתיק באפידוורוס, אבל היה ברור לנו שאין מצב שאנחנו מסתובבים שם בשעות החמות. אחרי העצירה בתעלה פנינו דרומה ועצרנו בכפר Loutra Elenis הנמצא על החוף. פנינו שמאלה מיד אחרי שראינו שמשיות חוף, אל כביש פנימי מקביל לחוף שהוביל אותנו למגרש חניה קטן. לאורך החוף משני הצדדים שורה של בתי קפה וטברנות, לחלק מהם כסאות חוף ושמשיות. בילינו את שעות הצהריים במים הצלולים והנעימים למנוחת בטן גב לה היינו זקוקים, ולפני המשך הנסיעה אכלנו ארוחה קלה ולא מוצלחת.
הכביש לכיוון אפידוורוס מטפס אל ההרים ומספק הצצה ראשונה אל נופי הפלופונז. הרים גבוהים ומחודדים, יערות, תצפיות אל הים. כל סיבוב חושף זווית חדשה ומפתיעה לנוף, כיף גדול. האתר עצמו מעט מאכזב. התיאטרון מאד מרשים אבל שאר אזורי העתיקות אינם מזמינים. יש במקום מוזיאון קטן עמוס בפסלים, עיטורים אדריכליים וכתובות שנמצאו באתר. אם כבר שילמתם 12 יורו לאדם דמי כניסה לאתר היכנסו גם למוזיאון.
המשכנו לנפפליו. הזמנו חדר בגסט-האווס בתוך העיר העתיקה שאליה אין כניסה ברכב, אבל יש מגרש חניה חינם גדול מאד בסמוך. העיר העתיקה יפה מאד. מלאה במסעדות בתי קפה וחנויות מזכרות, ומלבד תיירים זרים יש גם הרבה תיירות פנים. בילינו ערב מאד נעים בשיטוט ברחובות.
יום 2 - נסיעה ל- Vytina, טיול רגלי בטבע והתמקמות ב- Dimitsana
בבוקר גילינו שעדיין חם, והחלטנו לוותר על המצודה היפה הצופה אל העיר ולהתחיל בנסיעה אל לבו של הטיול שלנו בהרי מחוז ארקדיה. היעד שלנו הוא העיירה Vytina והדרך אליה לוקחת כשעה וחצי, כולל קטע בכביש האגרה המהיר. הדרך יפה. Vytina נמצאת בגובה 1,000 מ' ומזג האויר בה כבר הרבה יותר נסבל. מדובר בעיירה קטנה יפה ומטופחת.
שביל ה- Menalon Trail הוא שביל שסומן ברכס הרי המנלו בשיתוף האיחוד האירופי, ויש לו אתר אינטרנט ואפליקציה נוחים לשימוש. אורכו 75 ק"מ והוא מחולק ל-8 קטעים באורכים וברמות קושי שונים, כל קטע מסומן בסימון משלו ובד"כ מתחיל ונגמר באחד הכפרים או העיירות באזור. התכנית ליום זה היא קטע 4 של השביל העובר בין הכפרים Elati ל- Vytina ואורכו כ-8.5 ק"מ. ע"פ האתר משך ההליכה הוא שעתיים וחצי – זמן זה יהיה כנראה מדוייק אם אתם צעירים, בכושר, ולא עוצרים לרגע אחד להתפעל מהנוף. לנו לקח עם התברברות קלה קרוב לארבע וחצי שעות.
בכיכר המרכזית של Vytina עמדה מונית, ואת הנהג שלה איתרנו בתוך קבוצת גברים שישבו באחד מבתי הקפה. בכל תחילת קטע של המסלול יש שילוט גדול וברור של הסבר ומפת המסלולים, וצמודים אליו מספרי טלפון של נהגי מוניות. סביר להניח שבכל בית עסק בסביבה ישמחו לעזור באיתור נהג כזה. הנהג הסיע אותנו לתחילת המסלול ובדרך נתן לנו הסברים ביוונית והראה לנו את המקום בו השביל חוצה את הכביש.
המסלול יפהפה. מתחיל בירידה ארוכה בתוך חורש של עצים מחטניים, ארזים ואשוחים, ובסוף הירידה פוגשים את הנביעה בה מתחיל הנחל לאורכו עובר רוב המסלול. השביל מסומן היטב בשלטי פח קטנים על גבי העצים, אבל סמוך לנקודה בה מתחילה הזרימה הצלחנו לאבד את הדרך ולא להבחין בסיבוב של כמעט 180 מעלות. זה עלה לנו בהליכה של כמה מאות מטרים לכל כיוון, ומה שהיה מוזר זה ששלטי הסימון הופיעו פה ושם גם בדרך זו. הפיצוי היה כשחזרנו למסלול והלכנו לאורך הנחל, עם פריחה של סחלבים, סוג של יקינתון ופרחים נוספים. בהמשך הפתעה נעימה- עצי דובדבן עמוסים בפרי בשל הצומחים לאורך הנחל. לקראת סיום המסלול עליה ארוכה חזרה ל- Vytina. השביל מטפס אל פאתי הכפר ויורד בסמטאות אל הכיכר המרכזית ממנה יצאנו כמה שעות מוקדם יותר. אכלנו ארוחה מצויינת בטברנה Το κουτούκι του Γιάννη שבאחד הרחובות היוצאים מהכיכר.
לאחר שהתאוששנו נסענו ל- Dimitsana בה אנחנו אמורים להיות שני לילות. פנסיון Amanites Guesthouse היה ללא ספק מקום הלינה הטוב ביותר בטיול שלנו. חדר נעים ומאובזר עם נוף מדהים, ארוחת בוקר עשירה ואירוח לבבי ומועיל.
Dimitsana היא עיירה נהדרת. יפה ונעימה. הבתים עשויים אבן והרחובות מרוצפים באבן. לאורך הרחוב הראשי שורה של מסעדות וחנויות. שוטטנו ברחובות ומכל זוית נפתח מראה אחר לנוף. מזג האויר כיאה לגובה 900 מ' נעים בערב ואפילו מעט קריר. כל כך נהנינו מהממולאים במסעדת Tefthis שחזרנו גם למחרת.
יום 3 – טיול רגלי בקניון לוסיוס והעיירה Stemnitsa
קניון לוסיוס הסמוך לעיירה מציע כמה אפשרויות של מסלולי הליכה, וכמובן שהוא נכלל גם ב- Menalon Trail. אנחנו בחרנו ללכת את הקטע הפופולרי שבין שני המנזרים שבקניון, ממנזר Prodromou למנזר Filosofou ובחזרה. הנסיעה למנזר Prodromou היא בכביש צר ומתפתל. מסלול ההליכה מקסים, כולו בחורש טבעי וכמעט כולו מוצל. מהמנזר הראשון יורדים אל הנחל ואז מטפסים למנזר השני. המרחק ביניהם הוא 1,600 מטר, אבל בחום ובלחות שעלתה מהמים ההליכה לא היתה קלה. כאמור יש עוד אפשרויות להליכה ואולי כדאי לארגן הקפצה לכיון אחד ולחסוך את החזרה. במנזר Prodromou לא מקבלים מבקרים בשעות הצהריים בין 13:00 ל-15:00. במנזר Filosofou אמורים לקבל מבקרים במשך כל שעות היום, אבל כשהגעו לשם הוא היה נטוש. השביל נכנס לחצר המטופחת של המנזר ויכולנו לשבת לנוח בצל וגם להצטייד במים. עד שהגענו חזרה ל- Prodromou שעת הביקור כבר עברה.
לאחר ההליכה טיפסנו חזרה עם המכונית בכביש המתפתל לנסיעה קצרה מאד לכפר Stemnitsa. כפר קטן, מקסים ומטופח. התיישבנו בטברנה שבכיכר המרכזית לארוחת צהריים. אחרי מנוחה חזרנו לשיטוט ערב נוסף ברחובות Dimitsana. מרכז העיירה שוקק חיים אבל הבתים הרחוקים יותר ריקים. המארח שלנו סיפר שמתוך 1,800 תושבי הכפר רק 150 נשארו בו והשאר עזבו, חלקם מגיעים לעונות התיירות בחורף ובקיץ.
יום 4 - אגם דוקסה ונסיעה לקלבריטה
נפרדים מ- Dimitsana. הספקנו לבקר גם בספריה העתיקה המשמשת גם כמוזיאון. זהו מבנה מהמאה ה-18 שחציו משמש עדיין כבית ספר אזורי, והחצי השני כספרייה. הכניסה חינם. מוצגים שם ספרים עתיקים כתובים ביד, ואוסף של ענתיקות כמו רובים וכלי עבודה.
נסענו לאגם דוקסה Λίμνη δοξα. הנסיעה ארכה כשעה וחצי בנוף משגע. עצרנו בדרך לחילוץ עצמות במעיין נחמד בצד הדרך Ladon springs. מעט אחריו עוברים לכביש באיכות פחות טובה, ואיתו מטפסים ויורדים מעבר הררי בפיתולים חדים. אחרי הירידה עוברים דרך מספר כפרים ומגיעים לאגם.
האגם יפיפה. ממש אגם אלפיני בצבע טורקיז. מדובר באגם מלאכותי תחום בסכר, ויש דרך שמקיפה אותו ולאורכה מספר נקודות בהן ניתן לרדת למים. על פי ההמלצות באינטרנט ניתן לשכור אופניים או סירות. בפועל ראינו את הסירות עוגנות סמוך לסכר, אבל ללא כל סימן למי שמשכיר אותן או את האופניים. אנחנו לא חיפשנו אותם אבל נראה שמי שכן מעוניין צריך לתאם מראש. גם אוכל כדאי לקנות מראש. המסחר היחיד באגם הוא דוכן מזכרות ריבות ודבש בלשון היבשה הנכנסת אל מרכז האגם ומובילה אל כנסיה קטנה. עצרנו באחד החופים שאותו חלקנו עם זוג יוונים שהגיעו באופנוע. הם סיפרו שהיוונים בשוק ממחירי הדלק הגבוהים ולכן לא יוצאים לטייל אלא מעדיפים לבלות בבתי קפה קרוב לבית. מי האגם היו נפלאים לרחצה.
אחרי הבילוי באגם נסענו ליעדינו הבא העיירה קלבריטה. הדרך חוזרת באותו מעבר הרים מתפתל. במקור התכנית ליום זה היתה לטייל באזור Dimitsana אבל מאחר והטילים הרגליים ביומיים קודם עייפו אותנו שינינו תכניות והקדמנו בכמה ימים את הנסיעה לאגם.
עצרנו בעיירה Kleitoria לארוחת צהריים. הכיכר המרכזית יפה וגדולה. התיישבנו תחת השמשיה בטברנה היחידה בה היו אנשים וחיכינו שעות לאוכל בחום בלתי נסבל. מ- Kleitoria ניתן להגיע ל- Kalavryta בשתי דרכים. המערבית מסומנת במפה כדרך ראשית יותר. הדרך המזרחית עוברת ליד מערת האגמים Kastria Cave שבה לא ביקרנו. הדרך כמובן מקסימה ולאחר פחות מחצי שעה התחלנו את הירידה אל Kalavryta. כניסה זו לעיירה עוברת דרך האנדרטה לטבח שבו הרגו הנאצים את כל הגברים והנערים של העיירה בשנת 1943. במרכז העיירה יש גם מוזיאון שמוקדש לטבח, אנחנו לא ביקרנו בו.
מרכז העיירה קומפקטי ונעים. כיכר מרכזית בה הכנסייה ואוסף של עצי דולב, אותה חוצה מדרחוב ארוך מלא בחנויות מזכרות, בתי קפה ומסעדות. בשעות הערב הכיכר והרחוב עמוסים והומים אדם, נראה כי מלבד התיירים גם כל תושבי העיירה מגיעים וכמובן כל הילדים.
המלון שלקחנו Hotel Kynaitha נמצא ברחוב התוחם את מרכז העיר מדרום מערב, ממש מול הכיכר. המלון היה בסדר גמור, מנוהל ע"י משפחה נחמדה שלא ממש דוברת אנגלית אבל מארחת מכל הלב. לאורך הרחוב יש שורה של מלונות, לכולם יש חניה נוחה ברחוב ואני ממליץ על המיקום.
יום 5 – רכבת קלביטה-דיאקופטו ויער Planētéro
האטרקציה המרכזית בקלבריטה היא רכבת Diakopto-Kalavryta העוברת בקניון Varaikos . מדובר במסילת רכב צרה במיוחד העוברת בקניון הצר ובחלקים ממנו חצובה במצוק. המסילה נבנתה ע"י מהנדסים איטלקיים בסוף המאה ה-19. חידשו את הרכבת לצורך תיירות והנסיעה היא בקרונות מודרניים וממוזגים, מה שלטעמי קצת גורע מהחוויה כי יש ניתוק מסויים מהנוף והטבע.
התגלו חילוקי דעות בין המידע באינטרנט לזה שאצל המקומיים. לפי הרשת, בימי שבת וראשון יש יותר רכבות כולל אחת סביב 10:00 בבוקר, בפועל יש את אותן 3 רכבות לכל כיוון כמו בשאר ימי השבוע. הראשונה יוצאת קצת אחרי 11 בבוקר. תחנת הרכבת נמצאת סמוך לקצה הצפוני של המדרחוב ומשרד הכרטיסים נפתח רק ב-10:30. בינתיים גילינו בקצה הדרומי של מרכז העיירה ששבת הוא יום שוק, והיו בו דוכנים עם שפע פירות וירקות טריים והרבה יותר יפים מאלה שקנינו במכולת הגדולה עם בעל הבית הזעפן שמצאנו קרוב למלון.
לרכבת יש שלושה קרונות. בשני הקיצוניים יש חלונות גדולים לחזית ולאחור דרך תא הנהג ועדיף לשבת בהם מאשר בקרון המרכזי הקטן, וליהנות מזווית נוספת של הנוף. בשונה מרכבת ישראל החלונות נקיים לגמרי... החוויה מומלצת ביותר. ניתן ללכת ברגל לאורך המסילה (22 ק"מ) או לרדת בתחנה היחידה שבדרך ולקצר את ההליכה. ההליכה היא לאורך המסילה והמפגש עם הרכבת עלול להיות מסוכן. אנחנו בחרנו באופציה הממוזגת וכשהגענו ל- Diakopto לקחנו מייד את הרכבת חזרה.
אחרי הצהריים נסענו שוב בכביש העובר ליד מערת האגמים וממנו אל Planētéro. לא שמעתי על המקום הזה קודם וגיליתי אותו במפת התיירות (הכתובה יוונית) שקיבלתי במלון. זהו יער של עצי דולב עתיקים ומרשימים בו זורם נחל של מים קרים וצלולים. מקום מדהים וקסום. מומלץ מאד למי שנוסע בדרך זו או מבקר במערת האגמים. אם רק היינו יודעים עליו יום קודם היינו חוסכים את הישיבה בחום המעיק בקליטוריה. שוטטנו לאורך הנחל במספר מקומות. בקצה יש מספר מסעדות שמגישות דגי פורל שאותם מגדלים בבריכות של מי הנחל. היה טעים מאד.
חזרנו לקלבריטה לשיטוט נוסף במרכז ולינת לילה שני.
יום 6 – נסיעה לטריקלה דרך אגם סטימפליה
המחצית הראשונה של היום היתה Road trip והמחצית השניה שיעור ביחסי ציבור של תיירות. היעד שלנו הוא כפרי Trikala Corinthia והדרך הקצרה לשם היא באותו מעבר הרים אותו נסענו הלוך וחזור לפני יומיים. כדי לגוון החלטנו לנסוע דרך החוף, לרדת מההרים ולעלות שוב. התברר שההחלטה היתה טובה מאד, נהנינו מנופים מרהיבים לכל אורך הדרך. תחילת הירידה מקלבריטה הא במקביל למסילת הרכבת, ולפני הקטע הקניוני והצר של קניון Varaikos הכביש נפרד ממנו ומטפס מזרחה להרים. בכפר Kernitsa הכביש מתחיל לרדת לעבר החוף ויש מספר נקודות תצפית ממנו. הכפר מוקף במטעי דובדבנים ולאורך הכביש כמה דוכנים שמוכרים את התוצרת. חצי קילו דובדבנים עלו לנו יורו וחצי והם היו נפלאים. כשהגענו לחוף ויתרנו על הכביש המהיר ונסענו בכביש הישן העובר דרך הכפרים והעיירות. קודם כל עצרנו בחוף הראשון שבו עברנו, חוף נחמד מתאים לרחצה עם מסעדה נטושה.
העלייה להרים שוב מספקת נופים מדהימים ומגוונים. בדרך עצרנו במנזר Άγιος Βλάσιος. שלצד הכביש. למנזר מבנה כניסה ומרפסת תצפית לנוף מדהים, המנזר עצמו בנוי במצוק נמוך יותר, ולא ירדנו לשאול אם מקבלים אורחים.
מהמנזר ל- Trikala יש נסיעה של כ-40 דקות אבל אנחנו ממשיכים בטיול לכיוון אגם סטימפליה Limni Stymfalia . התכנית היתה לעצור למנחת צהריים בכפר Goura, אבל כשהגענו אל הכפר שלפניו Steno כבר היינו בשלים לעצירה. במרבית הכפרים ביוון הכיכר המרכזית היא בצילו של עץ דולב עתיק. זה של Steno מרשים בגודלו ובברז המים היוצא מתוך הגזע שלו. על העץ יש שלט ביוונית שגוגל לא הצליח לתרגם לנו, וגם לא המלצרית בטברנה שאמרה בנחישות שאינה מדברת אנגלית. אכלנו באחת הטברנות במרכז והמשכנו בנסיעה. העיירה Goura גדולה יותר וכך גם הכיכר המרכזית שלה ומגוון המסעדות.
המשכנו למוזיאון האקולוגי של סטימפליה. האגם הוא ביצה גדולה עם צמחייה עשבונית ירוקה ירוקה ובתוכה "קרחות" של מים. המוזיאון נמצא על צלע הגבעה מצפון לאגם. בכל אתרי האינטרנט והמלצות הטיול בפלופונז היו המלצות חמות על המקום. בצדק כי המוזיאון החדש מעניין ויש במרפסת שלו משקפות לתצפית על עופות המים שבאגם. לא הייתי ממליץ להגיע במיוחד אבל אם אתם בסביבה תיכנסו, ניתן לשלב עם אגם דוקסה שנמצא לא רחוק.
היעד שלנו ללינת הלילה האחרון הוא בטריקלה. הדרך הטובה לנסיעה לשם מהאגם היא לחזור על עקבותינו דרך Goura, "גוגל מאפ" מציע דרך אחרת העוברת סמוך לכפר Stilia, אבל הירידה מכפר זה היא בכביש צר ומפותל מאד והנהיגה מאתגרת.
טריקלה היא קבוצה של שלושה כפרים סמוכים מאד זה לזה. בכל מאמר או המלצת טיול בצפון הפלופונז יש המלצה חמה על ביקור ושהייה בכפרים, ואפילו על שהייה של 3 לילות לפחות. הרושם שלי הוא שמשרד התיירות היווני או המקומי או מישהו, החליט לעודד בכל דרך את תיירות הקיץ בכפרים אלה. קודם כל למה כן: הכפרים יפים מאד, האזור יפה והנגישות מאתונה ומהדרך המהירה העוברת בצפון הפלופונז מצויינת, המרחק אינו גדול והכביש טוב יחסית לאזור. מצד שני, אגיד בעדינות שאין יותר מידי מה לעשות שם, בטח לא לכמה ימים. כשקראתי שוב את המלצות הטיול וחיפשתי מה עושים באזור, ההמלצות היו לטיולי טרקטורונים, ג'יפים, שיט ו"אטרקציות בתשלום" נוספות. עוד המליצו על אגם דוקסה שנמצא במרחק שעה נסיעה וגם יעדים רחוקים יותר. קרוב יותר נמצא אגם דייסו Dasiou lake שאליו לא הגענו אבל לפי מה שסיפרו לנו הוא בוצי למדי בקיץ והביקור בו מומלץ בחורף, והדרך המובילה אליו בחלקה היא דרך עפר.
התמקמנו בפנסיון שנמצא בכניסה לכפר הצפוני והראשון כשמגיעים מכיוון החוף Kato Sinikia Trikalon. יצאנו לארוחת ערב בכיכר המרכזית של הכפר, בטברנה שמתחת לעץ הדולב וסמוך לכנסייה. אחרי הארוחה נסענו לכפר המרכזי והגדול יותר Mesi Sinikia Trikalon שם יש מבחר גדול מעט יותר של מסעדות ובתי קפה. במקום דולב צומח ליד הכנסייה אלון גדול ועליו תלו מספר פעמונים. בכפר השלישי לא מצאנו חיי לילי מעניינים במיוחד.
יום 7 – אזור טריקלה ואתר הסקי זיריה, נסיעה חזרה לאתונה
בכל זאת צריך קצת לטייל באזור בו אנחנו ישנים. נסענו כ-20 דקות לאתר הסקי Ziria ושוטטנו קצת בגבעות המקיפות אותו. היתה במקום פריחה יפה וכמובן תצפיות נוף.
מאתר הסקי חזרנו לכיוון טריקלה ונכנסנו למנזר הנמצא בקצה הכפר Ιερά Μονή Αγίου Βλασίου. המנזר יפה ומטופח. בחצרו האחורית נטוע עץ דולב ענק שתחתיו ניתנה אחת ההכרזות על מלחמת העצמאות היוונית לפני כ-200 שנה.
אחרי המנזר נסענו אל הכפר Karia שממערב לטריקלה. נוף מדהים, כפר קטן. בטברנה שבמרכז הסתכלו עלינו כאילו נפלנו מהירח והגישו לנו בשמחה קפה קר.
כאן אנחנו מסיימים את הטיול ונוסעים לאתונה ואל שדה התעופה.
