לפלנד

החלום הגדול שלי במשך הרבה שנים היה לראות את הזוהר הצפוני ולטוס ללפלנד.
אף אחד מהמשפחה שלי ומהחברים לא רצה ולכן זה לקח המון זמן עד שהגעתי לשם ובחרתי בטיול מאורגן.

כמה נקודות לפני שנתחיל:
-נסעתי לטיול מאורגן עם חברת נתור.
- עלה לי (בזמנו) 2,125 דולר.
-אם יש לכם האפשרות לנסוע ללא טיול מאורגן (לפי דעתי זה עדיף).
-אם יש לכם זמינות, הזמנים הטובים לראות את הזוהר זה בספטמבר-אוקטובר ופברואר-מרץ.
-תהיו מוכנים לכך שלא בהכרח תראו את הזוהר הצפוני, בסופו של דבר, זה הוא מחזה די נדיר.
-הייתי ממליצה למי שמגיע באופן עצמאי וללא טיול מאורגן, ללכת לבקתות שקירות הגג בהן חשופות, המחירים לא יקרים כל כך וזה מאפשר לפעמים סיכויים גבוהים יותר לצפות בזוהר הצפוני וללא ספק יכול רק להוסיף לחוויה המיוחדת.
-האוכל בלפלנד ממש לא ברמות הגבוהות, הכינו את עצמכם לכך..
-בחלק מן הימים של הטיול חזרנו סביב השעה 16:00 למלון ואפשרו לנו בזמן זה לעשות כל שרצינו.

מלון:
מלון 4 כוכבים שסופק כחלק מן הטיול המאורגן:
Santa's Hotel Santa Claus
חמוד ולא יותר מזה

מסלול:
יום ראשון: נחתנו סביב 15:00 אחר הצהריים.
משם נסענו למתחם שסיפק לקבוצה חליפות וציוד תרמי (כגון: חרמונית, נעליים ועוד) כדי לשרוד את הקור שחודר את העצמות.
כמובן שאת כל הבייסיקים (חולצות טרמיות, פליז, מיקרו פליז, גרביים, כפפות, כובע, מעיל) יש להביא איתכם.
לאחר מכן, נסענו לטיול ביער פיני, טיול נחמד בשביל להתחיל להכיר את האזור ולהרגיש את הקור.
אני אקדים ואומר שהגענו בימים של סופה ולכן הכל היה ממש לבן (כמו אובך- אבל בצבע לבן, לא ראו כלום במרחק של 20 מטרים) וקר. לדעתי, זה גרם לחוויה להיות יותר קיצונית וקסומה..
לאחר יום ארוך, הגענו למלון שלנו, ויצאנו להסתובב קצת באזור המלון ולהכירו.

יום שני: את היום השני התחלנו בIcebreaker sampo, שוברת הקרח.
עלינו לאונייה וזה פשוט מדהים.
האונייה כשמה כן היא, שוברת במהלך ההפלגה את הקרח.
ניתן לראות את גושי הקרח הענקיים והעמוקים שנשברים ואת הים הכהה שנגלה.
עוד נעשה סיור קצר באונייה, בחדר המכונות ועוד.
לאחר זמן מסוים של הפלגה, מגיעים לשיא כשהאונייה יוצרת כמעין אגם קטן והמפליגים לובשים עליהם חליפות מיוחדות ויורדים לצוף בים.
זו חוויה מטורפת ומלאת אדרנלין.
קצת מחליק אז צריך להיזהר בעת הירידה והעליה מן המים אבל באמת חוויה שווה ומיוחדת.
בהמשך היום, נסענו אל ארמון הקרח.
ארמון שבכל שנה מעוצב מחדש ובתוכו מכיל גם מלון המארח תיירים ומאפשר ללון בו.
הארמון ממש יפה, החדרים מעוצבים בציורים והכל מרגיש כמו אגדה.

יום שלישי: יום אקסטרימי במיוחד.
פותחים את הבוקר עם אופנועי שלג.
המדריך מסביר את השימוש באופנועים, חוזר על כללי הזהירות ויוצאים לשעה וחצי נסיעה בין עצים ונופים מלאים שלג ולבן בעיניים.
בתור אחת שחובבת אקסטרים, זה היה קצת מפחיד בשבילי, אפילו סטיתי מהדרך ועליתי על הר קטן של שלג שלא הייתי אמורה.
אבל בסך הכל, אדרנלין מטורף וכל דקה כיפית ולא שגרתית בנסיעה הזו.
כשסיימנו את המסע עם אופנועי השלג, המשכנו את היום במקום רגוע יותר והגענו אל מוזיאון הארקטיקום.
המוזיאון יושב בתוך מבנה יפה, הסיור היה נחמד ולא יותר, מציגים בו בעלי חיים מפוחלצים, את סגנון החיים בלפלנד ואף, יש סרטון בו מסבירים כיצד קורית תופעת הטבע ועוד.
לאחר טיול היום והחזרה למלון, נאספנו בלילה ועלינו על אוטובוס ליער שמרוחק בסביבות השעה מהמלון ונסענו לחפש את הזוהר הצפוני.
היער חשוך לגמרי ויש סימונים זוהרים אדומים על הרצפה המסמנים את הדרך.
לידנו היה אגם שלא נראה לעין ולכן היינו צריכים להישאר קרוב לאזור בו הגענו ולא להרחיק כדי לא ליפול בטעות.
לאחר כשעה וחצי שחיכינו לזוהר שלא הגיע, עלינו חזרה אל האוטובוסים ויצאנו חזרה אל המלון מבואסים מאוד.

יום רביעי: בבוקר יצאנו ליום טיול חדש.
נסענו לאזור בתולי ושומם בו כל מה שהעיניים רואות, עשרות קילומטרים מלפנים היה שלג לבן ושטוח, מה שלא היה חדש מדי אבל! השמיים התבהרו לכבודנו והראות הייתה מדהימה (מרשים מאוד).
כשהגענו עם האוטובוס, התחלנו את היום בטקס לאפי, בהמשך התחלקנו לזוגות ועלינו למרכבה ונסיעה קצרה בעזרת איילי הצפון המתוקים (כיום כשיש לי יותר מודעות, אני לא אבחר לעשות זאת שנית וגם לא אמליץ לכם..).
לאחר מכן, הלכנו רגלית כקילומטר, שלפנו את ציוד הדיג והתחלנו לקדוח חור בקרח.
כעבור זמן מסוים שבו הצלחתי לקדוח וליצור חור, חיברתי פיתיון אל החכה שלי וחיכיתי תרתי משמע, עד שהתייאשתי – אבל זו הייתה פעילות מצחיקה וכיפית.
לאחר מכן נסענו לחוות כלבי האסקי.
יש במקום מעל 300 כלבי האסקי מתוקים ומהממים.
הגענו ועלינו על מזחלות הקשורות לכלבי ההאסקי.
לפני היציאה המדריכים מסבירים כיצד יש להשתמש ולהישמר במזחלת.
הרכיבה והטיול אורך סביב השעתיים (עם הפסקות) והריח בדרך לא מאוד נעים - זה בעצם הטיול של הכלבים.
הכלבים היו ממש חמודים ונראה שמטופלים.
כמו עם איילי הצפון- ככל הנראה שלא הייתי בוחרת שוב בפעילות זו אבל זה כן חוויתי ומיוחד.

יום חמישי: בוקר לפני היום האחרון, יצאנו אל גן החיות רנואה, גן החיות הצפוני ביותר בעולם.
הגן חיות קסום! אין בו יותר מדי שוני לטעמי מגן חיות רגיל, אבל, עצם החוויה בשלג ושלל החיות המיוחדות: השועל הארקטי, המוס, הדובים, חתולי הבר ועוד חיות מרתקות- היו פשוט חוויה מהנה ומפתיעה.
לאחר זמן קצר בגן החיות המשכנו אל המפלים הקפואים- קורואומה.
שמורת הטבע מקסימה.
ההליכה למפלים היא ירידה של 3 ק"מ ומגיעים למפלים שקפאו.
מראה עוצר נשימה, זה עוצמתי לראות עד כמה הטבע מדהים ויפה.
שימו לב שהעלייה חזרה, לא הייתה קלה (לי לפחות).
אבל כמובן, שהשמורה שווה כל כך ולא הייתי מפספסת אותה.
חזרה למלון למנוחה.

בערב החלטנו לצאת קרוב למלון ולהתרחק בהליכה מעל אגם קפוא כדי לחפש שוב את הזוהר הצפוני.
חשוב שיהיה אזור חשוך ולא מואר, שמיים ללא עננים, ערב ללא ירח מלא.
ובערב כזה, פשוט צריך להתאזר בסבלנות ולחכות.
בסופו של דבר, זו הייתה המטרה העיקרית לטיול שלי וכל כך רציתי לראות את תופעת הטבע הזו.
וככה הלכנו לנסות שוב פעם את מזלנו (כמובן שזה לאחר בירור עם תחזיות מקומיות לפיהם היה סיכוי טוב לראות את הזוהר הצפוני, מה שלא בהכרח מעיד שיקרה מאחר ומזג האוויר הארקטי הפכפך מאוד והזוהר הצפוני היא תופעה חמקמקה).
יצאנו הרבה אנשים מהקבוצה, חלקם נשארו במלון, וכמו בסיום של אגדות טובות, גם הסיום שלנו נגמר טוב.
הזוהר הצפוני נגלה אלינו לאט לאט ובקור של מינוס 19 מעלות, בהינו עם פה פעור ממה שהלך מעלינו.
זה הדבר הכי עוצמתי שראיתי בחיי והלוואי שאזכה לראות זאת שוב.
השמיים נצבעו בצבעים ירוקים שזזים במהירות ובגלים.
המטרה הושגה ועכשיו אפשר לסיים את הטיול, לחזור הביתה עם חיוך מאוזן לאוזן ולהגיד שראיתי את הזוהר הצפוני!

היום השישי: קמים מרוצים ומאושרים ויוצאים למקום האחרון בטיול- הכפר של סנטה קלאוס.
פארק חמוד ונחמד, לטעמי אין בו יותר מדי.
הוא סיום מתוק ונעים לחוויה המדהימה הזו אבל לא יותר מזה, יש שם קניות חמודות שתואמות את האזור (נעלי אלפים, קימונו עם איילי הצפון ועוד), סנטה קלאוס שיושב על כיסא ומחכה להמוני התיירים, אלפים שמסתובבים בפארק ובובות שלג יפות.

שניה לפני הנסיעה לשדה וחזרה הביתה, עצרנו במפעל השוקולד "פייזר",  למיטב הבנתי הוא נסגר שם- אבל אני לא בטוחה בזה. בכל מקרה, שוקולדים טעימים וסוגים מגניבים: שוקולד עם פלפל חריף, שוקולדים עם ליקרים של וודקה ועוד.
לאחר סיבוב קצר וקניית שוקולדים, המשכנו לשדה התעופה וחזרנו הביתה אל החום הישראלי.

ללא ספק הארץ הכי מיוחדת שהייתי בה, גם אם גן החיות, הכפר של סנטה קלאוס וחלק מן הפעילויות לא היו נבחרות על ידי בארץ אירופאית קלאסית- השלג, הקור, האווירה ודרך החיים שם, העניקו חוויה ייחודית מהאגדות שלא הייתי מוותרת על אף פעילות.
וכמובן, הזוהר הצפוני, המחזה הכי יפה, מרתק ומדהים שראיתי בחיי ואסור לפספס אותו!!!

*חלק מן התמונות נשלחו ממטיילים בטיול המאורגן.