איי הוואי ומערב ארה"ב

איי הוואי ומערב ארה"ב – קיץ 2017

הטיול הנ"ל תוכנן בעיקרו להוואי. מרכזה של הנסיעה הוא, הגשמת חלום של זוגתי, לראות לבה זורמת. היות ולא רצינו לעשות "מסע" מתל אביב ישירות להוואי, החלטנו לנצל את המצב ו"לחתוך" את הטיול לשתי עצירות (אחת לכל כיוון) במערב ארה"ב.

מסלול כללי: נחיתה בלוס אנג'לס- פארק יוסמיטי- סן פרנציסקו- הוואי- מאווי- קוואי- אואהו (הונלולו)- סן פרנציסקו- כביש 1- חזרה מלוס אנג'לס.

לקחים חשובים מהנסיעה:

1. כשמזמינים טיסות בין האיים בהוואי, לא להתפתות למחיר הנמוך ביותר. יש לבדוק באיזה מטוס אתם אמורים לטוס, או לפחות לבדוק את צי המטוסים באתר חברת התעופה. אחת הטיסות (מהוואי למאווי) הייתה של חברת מוקוללה, השירות היה מצוין והכל עבד לפי התכנון, אלא שהסתבר שזהו מטוס קטן (10 מקומות ישיבה) שמונע ע"י שני מאוררים, הטיסה הייתה קופצנית להחריד. ירדנו מהמטוס ירוקים מבחילה.
2. בהרבה מאוד אזורים, באיי הוואי, ביוסמיטי ולאורך כביש 1, אין קליטה סלולרית כלל. נכון שווייז אמור לפעול, אך בפועל הוא לעיתים (די קרובות) נתקע. מומלץ מאוד להוריד מגוגל מפות את המפות הרלוונטיות, לזיכרון של הטלפון ולהשתמש במפות לא מכוונות. בהרבה מקרים בטיול זה היה הדבר היחיד שעבד (עבד מצויין).
3. לנוסעים ברכב שכור בסן פרנציסקו – העלייה על הגולדן גייט עם רכב עולה כסף (התשלום הוא עבור מעבר לסן פרנציסקו בלבד), אין אפשרות לשלם במקום, ניתן לעשות זאת מראש, או תוך יומיים מהמעבר, עם כרטיס אשראי, ע"י הקשת לוחית הרישוי של הרכב, באתר: https://www.bayareafastrak.org/en/ggb/onetimepayment.shtml
4. לטיול כזה, מומלץ לארוז משקפת. ברוב הזמן אין בה שימוש אבל ברגעים בהם רוצים לצפות בכלבי ים, אריות ים, שקנאים וכו (במיוחד בכביש 1) משקפת משדרגת את החוויה.

יוסמיטי וסן פרנציסקו

30.7 (ראשון) – טיסה מתל אביב ללוס אנג'לס – טיסה של בריטיש איירווייז עם עצירה של 3 שעות בלונדון.

ה"מסע" ארוך ודרש הרבה סבלנות. כ- 27 שעות לאחר שהמונית אספה אותנו מהבית לנתב"ג, הגענו ללוס אנג'לס בשעה 20:00 (שעון מקומי). עלינו על שאטל של חברת ההשכרה (בשדה התעופה של LA אין דוכני השכרה בטרמינל) ומשם למלון Travelodge Hotel at LAX הממוקם 800 מטר מנקודת איסוף הרכב.

המלון אינו חדש אך מתוחזק היטב, חדרים מרווחים ומאובזרים. בהחלט מומלץ לנוחתים או ממריאים משדה התעופה.

31.7 (שני) – נסיעה של 550 ק"מ לכיוון פארק יוסמיטי. בנסיעה רציפה מדובר ב-5 וחצי שעות, אולם בפועל, עם עצירות לקפה, תדלוק, ארוחת צהריים וכולי, הגענו לפנות ערב, למלון הקטן שהוזמן מבעוד מועד בכניסה לפארק (Yosemite Riverside Inn) החדר שקיבלנו היה מרווח מאוד ומצויד במכונת קפה, מיקרוגל ומקרר. נסענו לסופר הקרוב להצטיידות, וחזרנו לחדר.

מי שמתכון לטייל בפארק, אל תהיו ספונטניים. מי שלא מזמין מראש ישן באוטו או גומע מרחקים. בסביבות הפארק כל מקומות הלינה שעברנו על ידם (כולל המלון שלנו) סומנו כמלאים.

1.8 (שלישי) - לפי עצת מטיילים קודמים, נסענו לפארק בבוקר ללא עיכובים. העצה הייתה במקומה, התנועה בפארק כבדה, מקומות החנייה (במיוחד בעמק יוסמיטי) מוגבלים ותנועת המטיילים במסלולים, לקראת צהרים, נעשית כבדה. כדאי להגיע מספיק מוקדם כדי לא "להסתבך". הכניסה לפארק עולה 30$ לרכב לשבוע. את התשלום גובים בכניסה לפארק, (או, אם הגעתם לפני 8:00, ביציאה).

כטיול ראשון בחרנו במפלי ורנל, נקודת היציאה למסלול יוצאת מתחנה 16 של השאטל החינמי שעובר בעמק יוסמיטי. בדרך למפל (בנסיעה בעמק) עצרנו לתצפית קצרה באחו ירוק הצופה למפל גבוה. באחו פגשנו אייל, שלא התבייש, והתקרב למטיילים שצילמו ללא הפסקה (גם אנחנו).

העלייה לאורך הנחל עד למפל מאתגרת, (שיפועים חדים בעליות וירידות, 600 מדרגות בקצה המסלול) אולם הנופים עוצרי נשימה. גם מפל ורנל וגם התצפית על מפל נוואדה, מול נופים של הרי גרניט עצומים ותלולים. בהחלט מומלץ בחום. למי שמחליט לעשות כמונו, חובה להצטייד בכמות מספקת של מים. מומלץ גם קצת מזון אותו אכלנו בפסגה, ליד שפך המפל. כמות הסנאים היא בלתי נתפסת, הם אינם חוששים מהמטיילים וכשהם מזהים מזון, הם אפילו חצופים.

את המסלול סיימנו בצהריים, בתכנון המקורי חשבנו לבקר בנקודה נוספת, אולם הרגליים (והג'ט לג) אותתו לנו שהלכנו די ליום אחד, יצאנו מהפארק וחזרנו למלון.

2.8 (רביעי) - ליום הזה החלטנו לבחור מסלולים קלים, המסלולים שנבחרו הם Glacer Point, sentinel Dome ו-Teft. שלושת הנקודות הן מסלולי הליכה קצרים יחסית (עד 2 ק"מ לכל כיוון) ובסופם נקודות תצפית לפארק ממרומי הצוקים.

היות והמרחק מהמלון שלנו לנקודת התצפית הראשונה היה כ-90 ק"מ, החלטנו להקדים את ארוחת הבוקר, לאכול עצמאית בחדר (ויתרנו על ארוחת הבוקר של המלון), ולצאת מוקדם לפארק.

שלושת נקודות התצפית היו מרהיבות ומומלצות.

3.8 (חמישי) – לאחר ארוחת הבוקר, ארזנו את המזוודות ויצאנו לכיוון סן פרנציסקו. הגענו למלון (Hotel Zephyr), הממוקם בסמוך לרציפים, בצהריים. לאחר התארגנות קצרה בחדר יצאנו לכיוון הנמל.

המלון טוב, ומיקומו מעולה!! למי שמתכנן להגיע אליו, קחו בחשבון שהמלון גובה (חוץ ממחיר החדר) 57$ ליום עבור החניה.

טיילנו ברציף 39, שהוא מרכז מסחרי תיירותי, עמוס בחנויות מזכרות, מסעדות, בתי קפה. ובשעה 17:15 שמנו פעמינו לרציף 33 משם (17:55) יצא השיט לאי אלקטרז. את הכרטיסים לסיור רכשנו באינטרנט עוד בישראל, בעונה זו יש סיכוי סביר שניסיון ספונטני לעלות על סיור יכשל. הסיור באלקטרז שווה ביותר, ניתן הסבר קצר ע"י מדריך מקומי ולאחריו הדרכת אודיו (מעולה) באוזניות.

4.8 (שישי) – יום שכולו סן פרנציסקו. יצאנו מהמלון בהליכה לכיוון רחוב Lombard. למי שלא היה בסן פרנציסקו, יש לקחת בחשבון שרחובות העיר נסללו בקווים ישרים (שתי וערב) ללא התחשבות בטופוגרפיה. כלומר – עליות (וירידות) מטורפות. רחוב לומברד הוא היחידי בעיר שיורד בסללום ולא בקו ישר. הגינון יפה ומבט מתחתית הרחוב כלפי מעלה נראה מרשים ויפה.

משם המשכנו לאיטליה הקטנה, שם עצרנו לקפה בבית קפה איטלקי (סוף סוף קפה ולא מים חמים בניחוח קפה שהאמריקאים מגישים). משם הלכנו לצ'יינה טאון (רחובות מקבילים Grant ו- Stockton).

לאחר ביקור בחנויות של צ'יינה טאון הלכנו למגדל Coit. המגדל עומד על גבעה ממנה יש תצפית יפה על העיר. התור לעליה למגדל היה ארוך והחלטנו לוותר. משם ירדנו לכיוון הרציפים.

המסעדות ברציף 39 יקרות מאוד, הליכה קצרה לכיוון דרום, הביאה אותנו לאזור עמוס חנויות ומסעדות במחירים סבירים יותר.

5.8 (שבת) – התכנון המקורי היה ביקור בחורשת הסקויה הממוקמת ב- Muir Woods National Monument. בגלל סוף השבוע, כשהגענו המקום היה עמוס, ללא אפשרות למציאת מקום חנייה. החלטנו לוותר ולהגיע למקום אחרי הטיול בהוואי.

במקום זה נסענו ל – Sausalito. ברחוב Napa 300 נמצא – Galilee Harbor, במקום ישנה מרינה ובה נערך הפנינג שכלל שוק פשפשים קטן, הופעות של להקות מקומיות, שיט חינמי במפרץ.

אחרי שנהנינו מכל האמור, ישבנו לאכול פיש אנד צ'יפס במקום, ומשם נסענו ל-Golden Gate Park. המקום ענק ובתוכו מספר נקודות ביקור מומלצות. קבלנו המלצה חמה על הגן היפני ולכן הלכנו לבקר בו. הכניסה לגן היפני עולה 9$ למבוגר. הגן יפה אבל מאוד קטן.

הוואי (האי הגדול)

6.8 (ראשון) – טיסה להוואי. קמנו מוקדם, עזבנו את המלון ונסענו לשדה התעופה. הטיסה ל-Hilo עברה בהונלולו. 5 שעות להונלולו, ועוד 45 דקות טיסה להילו. אוספים את הרכב ונוסעים לחדר שהוזמן מראש בעיירה Volcano, הממוקמת סמוך לשמורה ולהר הגעש, שלכבודו באנו.

שם אתר הלינה הוא At the end of the road Bed & Breakfast המקום נעים, לא יקר (114$ ללילה כולל מס) אבל יש לו חסרונות. ראשית העיירה קטנה ומקומות הבילוי בה מוגבלים ובמרחק נסיעה בלבד. למקום יש שני חדרי אירוח בלבד, שלנו היה עם מקלחת פרטית שלא צמודה לחדר השינה, אלא במסדרון... בעלי המקום נחמדים מאוד והיו לנו לעזר רב בהתמצאות באזור.

לפי המלצת בעלת המקום נסענו, אחרי ארוחת ערב, לשמורת ההר לצפות בבריכת הלבה. התצפית ל"בריכה" נמצאת מאחורי המוזיאון שבשמורה. נכנסים בשערי השמורה ונוסעים ישר עד שהכביש נגמר. חונים ומקיפים את המוזיאון. במקום יש גם טלסקופ חינמי לצפייה ב"בריכה". המראה בחושך של הלבה המבעבעת יפה ומרשים.

7.8 (שני) – לאחר ארוחת הבוקר, אותה בחרנו בטופס מיוחד של בעלת הבית, נסענו לסיור מודרך ביער הגשם. סיור יוצא בכל יום שני בשעה 09:30 ממרכז האומנות שבעיירה וולקנו (volcano art center) הסיור אורך שעה והוא חביב ומעניין. משם נסענו לצפות במפל Rainbow falls הממוקם בהילו. המסלול קצר מאוד, ניתן להצפות במפל מנקודת תצפית הסמוכה לחנייה, ולצאת למסלול הליכה קצר למרומי המפל. משם נסענו לחוף הים. על פי המלצת בעלת הבית נסענו לחוף ריצ'רדסון (Richardson Beach). זהו חוף חינמי עם מציל. חול שחור מכסה את החוף, באחת מהכניסות למים פגשנו צב ים גדול שעסק בליחוך אצות מהסלע. רחצנו בים, טמפרטורת המים סבירה לחלוטין, ולאחר מקלחת במקום חזרנו לחדר, מתוך כוונה ללכת לישון מוקדם.

8.8 (שלישי) – השעון המעורר צלצל ב-03:00, ב-3:20 יצאנו לדרך. נקודת המפגש אם "המדריך לטיולי לבה" (Epic Lava Tours) נקבעה ל-04:00 בתחנת דלק מדרום להילו. ההליכה ללבה הזורמת התחילה בחשיכה מוחלטת, בתחילה על שביל סלול, ולאחר מכן, לאור פנסים שסופקו ע"י המדריך, על שטח עצום של בזלת.

בסך הכל הליכה של כ-5 ק"מ לכל כיוון. ההליכה אינה בתנאים קשים, אולם דורשת רמת כושר מתאימה. הגענו לזרם הלבה עם אור ראשון, המחזה מדהים. כולנו צילמנו כמו מטורפים (תמונות וסרטונים) את זרימת הלבה ממרחק נגיעה.

בהרבה מקומות מסבירים לתיירים שניתן להגיע למקום לבד. נסיעה באופניים שמושכרות בכניסה והליכה קצרה במעלה הבזלת ותגיעו.

בפועל זה ממש לא פשוט. מרבצי הלבה הקרה והשחורה עצומים, ולמצוא את הזרימה בתוך ה"אוקיינוס השחור" זו משימה לא פשוטה ועלולה להיות מסוכנת. הסיור המודרך אינו זול אבל אם עשיתם את כל הדרך, מומלץ לא לקחת סיכונים ולהצטרף למדריך שמכיר את השטח.

חזרנו למכוניות בסביבות 09:30 משם נסענו לפארק וולקנו (Volcano National Park). במרכז המבקרים, בכניסה לפארק מוקרן סרט המספר את סיפורו של האי ושל הפארק. הסרט חינמי וההקרנה מתחילה כל חצי שעה. משם נסענו לצפות בגבישי הגופרית ובבורות האדים. למי שביקר ב-Yellow Stone זה הרבה פחות מרשים. למי שלא היה שם זה שווה.

9.8. (רביעי) - לאחר ארוחת הבוקר נפרדנו מריי ולני (בעלי ה-BB) הנפלאים, ויצאנו לכיוון Kona. בוויז הכנסנו את הכתובת של Puuhonua O Honaunau National Historical Park זהו פארק פתוח שמראה מבנים וטקסים של הפולינזים שהתיישבו באי. הפארק שוכן על חוף הים, בצמוד לחוף רחצה מוכרז. מתרחצים רבים משנרקלים במקום וצופים בצבי ים ודגים צבעוניים ויפים.

משם נסענו ל-BB שהוזמן ב-Kona. Hale Hualalai Bed & Brakfast, קיבלנו חדר גדול, מרווח, ומאובזר במקלחת גדולה, עם ג'קוזי ומרפסת הצופה לים. השארנו את המזוודות, ויצאנו במהירות למצפה הכוכבים ב-Maona Kea . ההמלצות אמרו שיש לצאת מוקדם בגלל מצוקת חנייה קשה ותורים ארוכים.

הגענו למקום ב-16:00 (שקיעה ב-19:00) במרכז המבקרים (גובה של 2800 מטר מעל פני הים) הוקרן סרט (שווה) המתאר את המקום והשמיים בהם נצפה. אורך הסרט 40 דקות. אכלנו, שתינו וטיפסנו על ההר הסמוך (חצי שעה הליכה נינוחה) כדי לחזות בשקיעה מעל העננים. המחזה יפה ומרשים.

ירדנו חזרה לחצר מרכז המבקרים, שם הוצבו טלסקופים (חינם) לצפייה בכוכבים. האירוע הנ"ל לא מתרחש בכל יום, אולם בשני ורביעי הוא קורה. התור לכל טלסקופ ארוך, אבל הזמן מנוצל לקבלת הסברים במערכת הגברה, על הכוכבים שמעלינו. בגלל הגובה והחושך, ניתן לראות בבירור את שביל החלב וכמות עצומה של כוכבים. המחזה מרשים ומומלץ מאוד. יש אפשרות לעלות ברכב 4X4 לפסגה, ואנחנו שקלנו זאת (למרות מחירים של כ-200$ לאדם) בחיוב. אולם התברר שאין למעלה צפייה בכוכבים אלא רק מבט על השקיעה.

מאווי (Maui)

10.8 (חמישי) – לאחר ארוחת בוקר וצ'ק אאוט מה-BB הנחמד שמנו פעמינו לשדה התעופה. עלינו על מטוס קטן לאי Maui. הטיסה הייתה קשה וקופצנית. לאחר נחיתה וקבלת הרכב השכור, נסענו לכיוון הנמל בעיר Lahaina. זהו אזור מאוד תיירותי, ברחובות הקרובים לחוף יש שפע של חנויות מזכרות, מסעדות ועוד. מהמרינה יוצאות יכטות עם תיירים לכיוון אי קטן המצוי 45 דקות הפלגה מהנמל. שם עוצרים לצלילות ושנורקל. טיילנו בנמל, אכלנו ארוחת צהריים מאוחרת ונסענו ל-BB (Haiku Plantation Inn) שנמצא על הדרך בכיוון Hana, זוהי אחוזה, שגידלה סוכר, ועברה הסבה לאירוח תיירים. המקום יפה ומטופח יחידת האירוח נאה, בהחלט מומלץ.

במרכז Haiku יש מגוון של מסעדות, חנויות, מכבסה אוטומטית וגם דוכן (Food truck) פלאפל.

11.8 (שישי) – היום הוקדש כולו לנסיעה בדרך ל-Hana, Road to Hana הוא כביש צר ומפותל העובר ביערות גשם. לאורך הכביש יש נקודות עצירה למסלולים קצרים (מאוד) לתצפית על מפלים, נחלים, בריכות ועוד. ההזהרות שקיבלנו על כך, שלאורך הדרך, וגם בעיירה חנה, אין איפה לאכול או לתדלק, התבררו כלא נכונות. לאורך הכביש יש הרבה מקומות שבהם ניתן לעצור ולאכול ולשתות. בחנה יש בנוסף גם תחנת דלק. הדרך מדהימה ומרשימה. הצמחייה העבותה והזרימה הרצופה של הנחלים מעוררים השתאות. עצרנו במספר נקודות בדרך, אכלנו צהריים בגריל מקומי. את החזרה לחדר עשינו בדרך אחרת (לא הלוך ושוב), הגענו ל-Inn רק לפנות ערב.

12.8 (שבת) – היום הזה הוקדש גם כן ל- Road to Hana, היו מספר נקודות שלא הספקנו לעשות ביום הקודם. בעיקר רצינו להגיע לפארק Haleakala (25$ לרכב). הפארק נמצא כ-9 מייל אחרי Hana, ויש בו מסלול יפה שנקרה Pipiwai, זהו מסלול במעלה נחל ומפלי מים, לאחר כ-1.5 ק"מ מגיעים ליער במבוק יפיפה. הבמבוק גדל באדמה בוצית מאוד, ולכן חלק ממסלול ההליכה בבמבוק מרוצף בדק (כל העלייה לשם הוא מסלול רגיל).

קוואי (Kauai)

13.8 (ראשון) – ארזנו מזוודות ונסענו לשדה התעופה. בדרך עצרנו לסיבוב קצר ברחוב הראשי של העיירה Paia. זהו רחוב נחמד עמוס בחנויות מזכרות וגלריות.

נחתנו באי Kauai, אספנו את הרכב ונסענו למלון Kauai shores hotel הנמצא על החוף המזרחי של האי. זהו מלון נופש עם חוף צמוד ובריכות שחיה. לאחר קבלת החדר (מרווח מאוד ומאובזר היטב) הלכנו לרחוץ באוקיינוס עד לשקיעת השמש.

14.8 (שני) – נסיעה על כביש 550 המסתיים ב- Pu'u O Kila Lookout. הכביש מתחיל בעיירה Waimea, ועולה לאורך הקניון. חלקו התחתון צחיח ומאופיין באדמה אדומה. לאחר הכניסה לאזור הפארק (חינם) הסביבה הופכת לירוקה יותר. לאורך המסלול יש מספר נקודות תצפית מרהיבות ומוזיאון קטן (חינם) המתאר את החי והצומח במקום, ואת חיי הילידים.

בדרך חזרה נסענו לחזות ב- Spouting Horn, למעשה מדובר במדף סלע על הים, גלים שעוברים מתחתיו ניתזים מתוך קדח שבסלע, מראה שמזכיר התפרצות של גייזר.

15.8 (שלישי) – לאחר יקיצה מאוחרת יצאנו לכיוון המגדלור (Kilauea Lighthouse) שם נמצאת שמורה ותצפית על ציפורים המקננות בצוקי האוקיינוס. המקום נפתח ב-10:00, הכניסה עולה 5$ לאדם. במקום מוצבים טלסקופים קבועים במספר נקודות, כמו כן ניתן להשאיל במרכז המבקרים הצמוד למגדלור (ללא עלות) משקפת.

משם יצאנו לגן בוטני (Limahuli Garden and preserve national tropical botanical garden) הממוקם בצפון האי. צפון האי ירוק יותר מצדו המזרחי (שם אנחנו נמצאים) והדרך לגן יפה ומרשימה.

בדרך חזרה עצרנו ביריד איכרים שנערך במקום.

אוהאו (Ohao)

16.8 (רביעי) – טיסה להונלולו. הטיסה יצאה בצהריים, לאחר הנחיתה, איסוף הרכב והנסיעה למלון, לא נותר זמן רב לסיור בעיר. נסענו לביקור קצר אצל בן של שותף עסקי שגר במקום, וחזרנו למלון.

17.8 (חמישי) – יום של חוויה פולינזית. את הכרטיסים רכשנו עוד בארץ באתר www.polynesia.com

המקום נקרא Polynesian Cultural center, המקום בנוי כלונה פארק גדול, אלא שבמקום מתקני שעשועים, הוא מחולק לאזורים (כפרים) מהם באו הפולינזים (סמואה, פיג'י, ניו זילנד וכו..) בכל כפר יש הופעות אוטנטיות המספרות את סיפורם של הפולינזים מהמקום.

בסוף היום אכלנו ארוחת ערב טובה (כלול בעלות הכרטיס) וראינו הופעה שמסכמת את החוויה כולה. מומלץ בחום!!

18.8 (שישי) – טיסה לסן פרנציסקו. זמן הטיסה כ-5 שעות, והפרשי שעון של 3 שעות נוספות, לא משאירים זמן לשום פעילות נוספת. נחתנו, אספנו את הרכב ונסענו למלון באזור שדה התעופה Hilton San Francisco Airport Bayfront)).

כביש 1

19.8 (שבת) – יום קניות. זה היום שהחלטתנו להקדיש, כדי לטפל בנקיפות המצפון שלנו, מול הדור הבא, וכדי להצטייד בכל מה שנורא יקר לקנות בארץ (או מאוד זול בארה"ב). חיפוש קצר באפליקציית Yelp הביא אותנו לאאוטלט מומלץ, שם בילינו את רוב היום.

20.8 (ראשון) – נסיעה לכיוון כביש 1. למרות ההמלצות נכנסנו לכביש בחלק הצפוני הקרוב לסן פרנציסקו. בפועל, מיותר, הנסיעה בכביש 1 עד מונטריי דומה לנסיעה בכביש החוף מחיפה לתל אביב. עצרנו מספר פעמים צפינו בשקנאים והשחפים.

מונטריי היא עיירה מקסימה ושווה ביותר, נכנסו לאקווריום, מחיר כרטיס כניסה לא זול (50$ למבוגר) אבל מאוד מרשים ומהנה, בילינו במקום כ-3 שעות.

21.8 (שני) - המשך כביש 1, יצאנו ממונטריי לסיבוב ב- 17 miles trail, עצרנו במספר נקודות תצפית, כולל תצפית בכלבי ואריות ים. משם המשכנו בנסיעה על כביש 1 דרומה עד לאזור Big Sur, עצרנו לתצפיות יפות על האוקיינוס, ירדנו לחוף וטיילנו. היות ואחד הגשרים היה סגור, חזרנו לכביש 101 והמשכנו בנסיעה לנקודת הלינה הבאה, מלון Harbor Inn ב- Morro Bay. מחדר המלון שמענו קריאות של אריות ים, מיהרנו לחוף הים (הליכה של 5 דקות) ושם ראינו אותם, רובצים על מצופים במרכז המרינה. המשכנו לטייל לאורך החוף ונכנסנו לאכול ארוחת ערב מול השקיעה על סלע מורו ביי.

22.8 (שלישי) – לאחר צ'ק אאוט נסענו לצפות בפילי הים על חוף האוקיינוס, הכנסנו לנווטelephant seal viewing point והוא הוביל אותנו הישר לנקודה. מרחוק ניתן כבר היה לשמוע (ולראות) את קריאות הזכרים שרבים במים הרדודים. כשהולכים לאורך הטיילת נתקלים במרבצים של פילי ים שוכבים על החול במרחק של מטרים ספורים מאתנו.

משם המשכנו לעיירה Solvang, זוהי במקורה קהילה שהגיעה מדנמרק והקימה את היישוב, העיירה נראית בדיוק כמו עיירה באירופה (בתים עם קורות עץ, גגות קש וכו) מקום יפה ששווה עצירה ושיטוט. ניתן גם לשכור אופניים לעד 6 אנשים, אנחנו טיילנו ברגל.

משם המשכנו לסנטה ברברה, זוהי עיר שבנויה בסגנון ספרדי - נחמד אבל ממש לא חובה.

המשכנו ללוס אנג'לס, לילה אחרון לטיול...

23.8. (רביעי) – הטיסה ללונדון אמורה לצאת ב-20:00, יש לנו כמעט יום שלם בלוס אנג'לס. החלטנו לאמץ המלצה שקיבלנו מידידה מוערכת ונסענו למוזיאון גטי (Getty Center), המוזיאון מציג מספר תערוכות אומנות, מתקופות שונות, אמנים שונים ושילוב של ציור, פיסול, ואמנות שימושית. המוזיאון התגלה כהמלצה טובה, מומלץ לחובבי הז'נר.

משם נסענו ישירות לשדה התעופה, החזרנו את המכונית עלינו על השאטל לטרמינל...