כשטיילתי ללפני כעשרים שנה בבודפשט חזרתי מאוכזבת ומעולם לא המלצתי עליה לחברים.
לאחר מספר שירשורים מאד מתלהבים והזדמנות לסוף שבוע עם הבת החלטתי לתת לה הזדמנות נוספת ובהחלט שיניתי דעתי.
יצאנו בטיסת UP, פעם ראשונה שלי בטיסה מסוג זה. מטוס חדש ומרווח, באוכל הצטיידנו מראש, המטוס היה קפוא קניתי שמיכה לבת (4$) ששימשה אותה גם בטיסה חזרה.
בבודפשט חיכה לנו נהג שהזמנו מפלה .
מספר ימים לפני היציאה מהארץ כתבתי מייל למלון וביקשתי כניסה מוקדמת ויציאה מאוחרת. תשובתם הייתה שזה תלוי בתפוסה ושאינם יכולים להבטיח דבר.
הגענו למלון מעט לפני 11:00 והם התנצלו שהחדר איננו מוכן, כי כתבתי שנגיע בשעה 11:00... לא עברו 20 דקות והחדר היה מוכן!! במקביל נתנו לנו את האינפורמציה לגבי יציאה מאוחרת ביום האחרון, ללא תשלום עד השעה 14:00, 30 יורו עד לשעה 17:00 ו55 יורו לשעות מאוחרת יותר. אנחנו מידית סגרנו עמם על עזיבה בשעה 21:00.
בכלל יש לי רק מילים טובות על מלון Zenit Budapest Palace.
בדרך כלל בהזמנה אני רושמת קומה גבוהה עם נוף... אז פקיד הקבלה אמר שמכיוון שביקשנו קומה גבוהה קיבלנו קומה שלישית (מתוך 4)- קצת הצחיק אותי...
בכל מקרה השירות של פקידי הקבלה, החדרניות ויתר הצוות היה נפלא, כל בקשה נענתה באופן מידי ותמיד עם חיוך.
שמנו את המזוודות ומיד יצאנו לשיטוט..
מהארץ הזמנו טיול סגוואי לשעה 15:00(בהזמנה מראש לסגוואי באינטרנט יש 10% הנחה. אנחנו הזמנו דרךDISCOVER BUDAPEST), אז נותרו לנו כשלוש שעות להגעה (רגלית ) למקום המפגש ולארוחת צהרים.
החלטנו לעשות את המסלול לאורך הגדה לאנדרטת הנעלים, הפרלנמט , ככר החרות , כנסיית סטפן הכל להתרשמות ראשונית בלבד, את הסיפורים המרשימים שמענו במהלך טיול הסגוואי.
כשהגענו למקום המפגש נפתרה התעלומה האם יש שתי חברות של סגוואי באותה הכתובת או אחת , שני השמות הופיעו מעל הדלת..
היינו רק 4 בקבוצה כך שההדרכה על הכלי הייתה קצרה ויצאנו לסיור, במהלכו קבלנו פרספקטיבה על החיים בבודפשט מהתקופה האוסטרו הונגרית ועד לימים אלו.
בבניין האופרה שמענו כיצד קבלו הנחייה לבנות אופרה הקטנה מזו של וינה שהייתה עיר הבירה באותה התקופה וכיצד בפתיחה הסתבר שהיא יותר קטנה אולם יותר יפה והמלך כעס ולא נשאר לשמוע את האופרה וחזר לוינה..
שמענו כיצד לאחר מלחמת העולם הראשונה סופחו חלקים מהונגריה לשכנותיה וכיצד הם עדין מקווים לקבלם בחזרה..
בככר החירות שמענו בפרוטרוט את קורות היהודים במהלך מלחמת העולם השנייה וההסבר על המיצב שהוצב במקום על ידי תושבים מול האנדרטה שהוצבה על ידי השלטונות ,שבה רואים את הנשר הגרמני מאיים על הונגריה. במיצב בין היתר מוצבת מראה המבקשת בעצם מההונגרים להסתכל על עצמם ולהודות שהם היו חלק בהשמדה בהיותם בעלי הברית של הגרמנים ושהאנדרטה מסלפת זאת שכן הנשר הגרמני לא איים עליהם כמוצג בה.
כמובן גם הגענו לרחבת הפרלמנט ולבית הכנסת הגדול.
בדרך גם קיבלנו המלצה על קיריוטוש ביורו (שליש מחיר מאזור הוואצ'י), בתחילת שד' אנדראשי(חזרנו לשם מאוחר יותר לטעימה והיה שווה)
סיימנו חזרה באותו המקום ונכנסו ללובי של האופרה (ללא תשלום). קיימים במקום גם סיורים של 45 דקות,כל יום בשעה 15:00 ובשעה 16:00 בסיומו (בתשלום נוסף) ניתן לשמוע 5 דקות של אופרה. חשבנו לחזור לכאן באחד הימים לסיור אבל לא הספקנו.
יום ארוך אבל החלטנו להמשיך ללא מנוחה, אכלנו קיריטוש , עלינו לתצפית בין ערביים מהגלגל הענק, שהבנתי שיפורק בסוף ספטמבר, היה נחמד, קצת רועד בחלק העליון....
אי אפשר בלי קצת שופינג בוואצ'י (חנות או שתיים..)
לקינוח החלטנו לאכול בוואצ'י במסעדת קזבלנקה שהומלצה פה בפורום.
הזמנו בשר בקר הונגרי על אבן לוהטת וסלט. את הבשר הם רק מתבלים וצורבים מבחוץ. על הסועד לחתוך לפרוסות דקות ולהמשיך לבשל על האבן החמה, לרמת הצריבה המקובלת עליו. היה טעים ושווה אבל בהחלט לא זול. סלט אחד ומנת בשר אחת עלו מעט יותר מ10,000 פרויינט.
זהו אחרי יום ארוך שהחל בשעה 03:00 בשדה התעופה בארץ, הגיע הזמן ללכת לישון...
יום שישי בבוקר, היום השני בבודפשט, קמנו בנחת מכוונות להגיע לבית הכנסת הגדול לקראת 10:00, לסיור הראשון של השעה 10:30.
עברנו קודם בארוחת הבוקר העשירה של המלון, בחדר אוכל המעוצב ויצאנו לדרך.
בכלל החלטנו שלא להשתמש ברכבת התחתית אלא ללכת לרוב המקומות ברגל.
בתור לבית הכנסת גילינו שיש גם כרטיסים המשלבים סיור רגלי ברובע היהודי עם הסיור בבית הכנסת, לנו היו כרטיסים לשעה 12:30 לסיור בפרלמנט כך שנכנסנו רק לסיור של בית הכנסת אבל נשמע מעניין לקחת את שניהם.
הסיור המודרך בתוך ומחוץ לבית הכנסת היה מעניין ביותר, וקיבלנו אינפורמציה רבה על קורות יהודי בודפשט לפני ובמהלך המלחמה , שיפוץ המבנה ועל החיים של הקהילות יהודיות השונות כיום. חשבנו לבוא לתפילת הערב המלווה במקהלה ובנגינת עוגב אולם ויתרנו כשנאמר לנו שהרב לא מרשה לצאת באמצע...
הכרטיס כולל גם ביקור במוזאון הצמוד למבנה בית הכנסת.
חשבנו שנספיק אחרי בית הכנסת לעבור בכנסייה אבל הבנו שנאחר לסיור הפרלמנט, הצטיידנו בגלידה בגלידריה הנפלאה רוז (אני ממליצה על סורבה לימון עם בזיליקום) והמשכנו תוך ליקוק בצעידה לפרלמנט, בדיוק בשעת הסיור(12:30)יש גם חילופי משמר, אז ראינו את חלקו וכמעט ולא נתנו לנו להצטרף לסיור... חשוב לציין שהכניסה למבנה היא לא מהמבנה עצמו אלא ממרכז המבקרים שנמצא בצידו של הבניין (ניתן לראותו בקישור).
אז לגבי הסיור, לקחנו את הסיור בעברית והצטערנו כי המדריכה ממש דקלמה את האינפורמציה. הסיור יחסית קצר ונכנס רק לחלקים מעטים של בית הפרלמנט . קבוצות בשפות שונות נכנסות לאותם החדרים בו זמנית, לא ממש נותנים זמן לצילום ולחווית המקום ושוטר המלווה בסוף הקבוצה די דוחק קדימה. הבניין יפה ומרשים גם מבפנים אבל לדעתי (ולדעת בתי) מיותר ואפשר לוותר. לידיעה למי שיחליט לעשות את הסיור,כשנכנסים לסיור ממרכז המבקרים ניתן לעלות לאזור הסיור במדרגות, אבל מי שמתקשה או פשוט רוצה, יכול לעלות במעלית.
קצת מאוכזבות המשכנו בדרכנו לאי מרגיט. התחלנו במנוחה קלה ליד המזרקות שאחת לשעה מופעלת מוזיקה עם 4 שירים חצי קלאסי וחצי מודרני. בחשכה מלווה גם באורות ציבעוניים (אנחנו לא חזרנו בערב).
המשכנו בשיטוט מצאנו מזנון וניסינו לנגוס (היה נחמד ומשמין..) ואז ביחד עם אמא ושתי בנות ישראליות שפגשנו במקום ,שכרנו "רכב" ממנוע למשך שעה ונסענו לאורכו ורוחבו של הפארק/האי על חלקיו השונים. מקום נפלא וירוק לרגיעה מהעיר.
היינו כבר די עייפות וחשבנו לחזור עם הטראם לאזור הוואצ'י אבל לא התחשק לנו לחכות והחלטנו לחזור דרך רחובות שטרם חקרנו, עצרנו בכנסיית סטפן וכמובן שגם עלינו (בתשלום נוסף) לתצפית ממרפסת הגג, בדרך מהכנסייה למלון יש חנויות ויש דוכנים מדהימים...ושלא דילגנו על אף אחת..
כבר ערב וצריך לאכול, פורקות את הקניות בחדר ומחליטות לצעוד לקצה השני של הוואצ'י לבר שהומלץ "פור סייל" ׁ(בסוף הוואצ'י שמאלה , לאחר מספר מטרים) אכן במקום אווירה מיוחדת,הבוטנים על השולחנות, זריקת הקליפות על הרצפה,המכתבים הנעוצים על הקירות, המוזיקה טובה, השרות לא משהו והאוכל די בינוני.
חוזרות כבר מותשות ללינת לילה....
חולמות על המנוחה והרפיית השרירים שמחכה לנו למחרת במרחצאות סצ'יני....
שבת בבוקר קמנו מוכנות לבוקר של מנוחה במרחצאות סצ'יני..
לאחר ארוחת בוקר נפלאה נגשנו לדלפק הקבלה של המלון בו רכשנו כרטיס לאוטובוס תיירים שאמור לשמש אותנו ביומיים הקרובים, בהמלצת פקיד הקבלה ביום ההגעה,קנינו את הכרטיס של האוטובוס הירוק והוורוד , 6000 פרוינט , לא כולל סיור לילה. בנוסף קנינו כרטיס למרחצאות עם ללוקר(בהמלצת המטייל המתמיד).
יצאנו שמחות ועליזות לתחנת האוטובוס כדי לשים פעמינו לפארק העירוני והמרחצאות הנמצאים בקצה שד' אנדרשי , חיכינו.. וחיכינו ...ראינו אחד ירוק מרחוק אבל הוא לא הגיע לתחנה, אז חיכינו עוד...ועוד..ובסוף נגשנו לצומת הקרובה שבה ראינו את הקודם פונה ולהפתעתנו גם הבא עצר בפינה ופנה לכיוון ההפוך..הספקנו לעלות עליו לתת את השובר ואז הסתבר ששדרת אנדרשי סגור לרכב והוא כלל לא יגיע לכיוון שתכננו. הבחורה לא הבינה למה אנחנו כועסות ובכלל גם לא ירדה לראות אם יש ממתינים נוספים בתחנה הקבועה. ביקשנו לקבל את הכסף ששילמנו בגין האוטובוס, שכן לא ישרת את מטרתנו, היא כמובן שלחה אותי חזרה למלון (מבלי להחזיר את ספח השובר ששמרה לעצמה..)
אז מה עושות? חוזרות למון, מסבירות לפקידת הקבלה את שארע, מבקשות החזר כספי, היא מבקשת את ספח השובר....
אבל מכיוון שכפי שכבר הסברתי, השרות במלון זה היה מעולה, ללא ויכוח נוסף החזירה את כספנו גם בגין האוטובוס ולצערנו החזרנו גם את כרטיס הכניסה למרחצאות. למה? כי כבר ביזבזנו כשעתיים מהבוקר וכמעת הגענו לשעת הצהרים (האוטובוסים הראשונים מתחילים לפעול אחרי 10:00). יכולנו לקחת את התחתית למרחצאות אבל כבר לא היה לנו מספיק זמן להנות מהן כי כבר היו לנו תוכניות אחרות לשעה 15:30...
אז ישבנו והחלטנו שלא ניתן לזה לקלקל לנו את היום ונעשה שינויים, נצא לשוטט ברחובות ונראה מה יקרה, קצת קניות, קצת שוטטות ובטח יהיו הפתעות..
אז הלכנו דרך הדוכנים שהיו פזורים ליד המלון לכיוון שד' אנדרשי, בדרך גילינו בגינה/ככר ERZSEBET שוק אומנים ובשדרה עצמה גילינו שיש כל מיני דברים לעידוד רכיבה על אופניים (ולכן השדרה סגורה) וגם מלא דוכני בירה. מצאנו גם חנות/דוכן של חברת אוטובוסים אחרת BIG BUS, גילינו בדיוק היכן אין אוטובוסים היום וגם מחר (יום ראשון), הבטיחה שהכביש ליד המלון כבר יהיה פתוח ונוכל לקחת למחרת את האוטובוס לכיוון שתוכנן ליום המחרת, קנינו כרטיס ל48 שעות שמוש באוטובוס שכלל גם סיור לילה וגם הפלגה ב5000 פרוינט בלבד.
מכיוון שכבר היינו בסביבה החלטנו להמתיק את היום בחנות הקטנה והמטריפה SUGER. כמה יפה, כמה טעים ו...כמה משמין.....
משם חזרנו לנקודת המפגש לסיורי החינם (כמובן שנותנים טיפ בסוף) אנחנו בחרנו לעשות את הסיור של הרובע היהודי, אבל נראה לי שהסיור על הקומוניזם מעניין גם הוא (בפעם הבאה..)
היה סיור מעניין מאד, ראינו בתי כנסת שונים, של זרמי היהדות השונים, שאחד מהם מחכה לתורם על מנת לסיים את שיפוצו (יש מישהו??), אנדרטאות לחסידי אומות העולם, קונדיטוריה שהומלצה על ידי המדריך לאכילת עוגת הפלודני (לצערנו בשבת היה סגור, ואולי טוב שכך אחרי שוגר), מעבר לכך הבנו וראינו שהרובע כיום, הוא אחד מאזורי הבילוי, מסעדות ,ברים,שווקים וכד'(עוד משהו לבדוק בביקור הבא).
היה סיור טוב, כמובן שהשארנו טיפ. ממליצה בחם.
בסיום הסיור לפיצוי על המרחצאות, החלטנו לנסות את המסאג' שהומלץ על ידי המטייל המתמיד..אבל..זה לא היום שלנו.. לצערנו לא היה מקום ואנחנו ולא יכולנו לחכות שעה כי זה היה היום היחידי האפשרי לסיור הלילה...
אז עשינו עוד...קניות... והלכנו לאוטובוס לסיור .
קצת אינפורמציה על סיור הלילה. השעה היעודה 20:30. אמרו לנו לבוא קצת קודם אם אנחנו רוצות לשבת למעלה. באנו בשעה 20:00, חשבנו שנהיה ראשונות... היה תור עצום..
עלינו ובלית ברירה ישבנו למטה, ואז בהבזק של שנייה לפני שהאוטובוס יצא, ראינו שיש עוד הרבה מאד אנשים ובטח יש עוד אוטובוס, שאלנו ואמרו לנו שאם האוטובוס הראשון יהיה מלא אז ... ירדנו בזריזות ועכשיו היינו ראשונות....
היה סיור מרשים, העיר מדהימה בלילה, כל האורות, שווה..
וקצת תמונות מסיור הערב
את הערב הקודם , לאחר סיור הערב עם האוטובוס, סיימנו בארוחה מעולה ב Hard Rock Cafe שבשדרות הואצ'י ליד המלון.
הבוקר יום ראשון קמנו כשבתוכנית , לאחר ארוחת הבוקר, נסיעה לבודה עם הביג באס, בתקווה שאם יישאר זמן אולי נוכל להגיע גם למרחצאות שגבעת גלרט (הפעם לא קנינו מראש כרטיסים).
יצאנו עליזות ושמחות לחכות לאוטובוס (שמתחיל נורא מאוחר , אחרי השעה 10:00), וגם הפעם חיכינו ועבר הזמן והאוטובוס לא הגיע..., לאחר כ10 דקות איחור, הגיעה נציגה של הביג באס (לפחות חברה זו התנהגה באחריות)לתחנה והסבירה שקיבלו הבוקר הודעה שהכביש בכל זאת לא יפתח. היא הובילה את כולנו (רגלית) לתחנה הקרובה שהייתה פעילה. מתחנה זו היה סיבוב די ארוך והגענו לבודה הרבה יותר מאוחר מהתכנון.
התחלנו במצודת הדייגים המרשימה עם הנוף המדהים לכיוון פשט, קנינו כרטיס לכנסיית מטיאש אבל מכיוון שהיה יום ראשון ניתן היה להיכנס רק לאחר השעה 13:00. ניצלנו את הזמן לביקור במבוך (לדעתנו מיותר בעיקר אם גם מבקרים בבית החולים בסלע) בדרך לבית החולים בסלע עצרנו לקפה ועוגה ב Cafe Ruszwurm. הזמנו כמובן את הקרמשנייט שהייתה מעולה, במקום עוגה שניה לקחנו גלידה (לא משהו) והזמנו שתי כוסות קפה קר שהגיעו עם גלידה וקצפת(אנחנו בסך הכול ביקשנו קפה קר...) בקיצור, יצאנו עם הרעלת סוכר.... אז העוגה והקפה הקר מעולים , מנת גלידה מיותרת, עדיף לנסות עוגה נוספת(או לא).
כשהגענו לבית החולים בסלע גילינו שיש סיורים רק בכל שעה עגולה, קנינו כרטיסים (יש הנחות לבעלי מקצוע שונים-ראו בתמונה המצורפת או באתר המקום), ועלינו חזרה לביקור בכנסייה, שלא מרשימה במיוחד ולדעתנו מספיק לראותה מבחוץ. שוטטנו עוד קצת בסמטאות וירדנו לסיור בבית החולים שבניגוד למבוך הביקור והסיור פה היו מאד מוצלחים ומעשירים.
מבלי להרגיש הגענו לשעות אחר הצהרים והבנו שגם היום לא נגיע למרחצאות..
חזרנו למלון תוך סיבוב מלא של אוטובוס הקומותיים (לא כולל שדרות אנדרשי שהייתה עדין סגורה לתנועה). עשינו סיבוב נוסף בדוכנים...נכנסו לאחד ממכוני המסאג' שבשדרה לעיסוי רגליים(לא רע אבל לא משהו מיוחד 5000 פרוינט לחצי שעה, לא ממש זול אבל הרגשנו שמגיע לנו פינוק).
זהו, נגמר הזמן והחופש...עלינו לארוז ולהתכונן לחזרה הביתה...
קבענו עם פלה נהג שיגיע בשעה 20:30, הוא הגיע רק לקראת 21:00 עם נוסע נוסף...
כשהתלוננתי בפני פלה במייל (אחרי חזרתי), היא התנצלה שלא היה ידוע לה על נוסע נוסף ושהוא לא שלה, הנהג הרוויח כפול על אותה הנסיעה..
למרות האיחור, הגענו לשדה בזמן, עברנו את ביקורת המזוודות, שוטטנו בדיוטי פרי (שנמצא לפני ביקורת דרכונים) וכשהגענו לאזור המסעדות לקראת השעה 22:00 הכול כמעט כבר היה סגור וליקטנו שאריות לארוחת ערב באחד המזנונים שהיה לקראת סגירה, אז שימו לב שאם אתם בטיסת ערב מאוחרת ומתכננים לאכול בשדה,לגשת קודם לאכול(המתחם מתחיל להסגר הכל מהשעה 20:30 תלוי במסעדה) ורק אחר כך לדיוטי פרי..או שתאכלו שוקולד..
הרבה מאד דברים שרצינו לראות ולעשות לא הספקנו, אז יש סיבה לחזור...
