כשיצאנו מהארץ כבר החלה המלחמה האווירית מול עזה ובהמשך גם הייתה הכניסה הקרקעית, חוויה שונה ממה שהורגלתי עד כה,לעתים אפילו לא נעימה, כי מעולם לא הייתי מחוץ לגבולות הארץ בעת מלחמה.

לגבי תמונות מתנצלת מראש על איכות התמונות, רובן צולמו בטלפון..

15/7 יציאה מהארץ עם חששות קלים בטיסה של רויאל ג'ורדיין (להזכירכם כבר החלה המלחמה האווירית). לשמחתנו קבלנו יחס מצוין פה, בדרך וגם בעמאן, לא חשנו כל מתיחות.

רק שני קוריוזים קלים ,האחד כאשר העברנו את תיקי היד בביקורת השיקוף, גילו יש לי משקפת קטנה (שנועדה לבלט), נאלצנו לחכות רגעים ארוכים לרמות שונות של יועצי ביטחון, שמשום מה לא ידעו מה לעשות עם משקפת... בסוף נתנו לנו לעבור...

השני, לפני עליה למטוס, לאחר כשלוש שעות של קונקשיין, פתחו לכולם את כל התיקים של העליה למטוס, אחד אחד בדיקה ידנית , תור לגברים ותור לנשים, כמובן שהייתה שם משקפת....ואחר כך היו לבתי בטריות למצלמה, 4 נטענות ועוד 4 רגילות כרזרבה, והם טענו שאין צורך בכל כך הרבה ובטריות ורצו להחרים את הנטענות, לאחר מסע ומתן, השארנו להם את 4 הבטריות הרגילות (החדשות)...

בסופו של דבר עלינו לטיסה ארוכה, עם שרות מצויין ,כיסאות נוחים ומערכת בידור אישית.

בJFK כרגיל תור לאימיגרשיין, אבל עבר די מהר עד לתור הפנימי (כחצי שעה) אבל אז נאלצנו לעמוד דקות ארוכות עד שפקיד ההגירה סיים לפלרטרט עם בחורה נאה שעמדה מולו (כמובן שלא אמרנו כלום , שהרי אנחנו נתונות לחסדיו...ורוצות מאד להיכנס..).

כשיצאתי מהארץ החלטתי שלא להזמין מראש הסעה של כרמל, שהומלצה פה, יצאנו לתור המסודר למוניות שנראה ארוך ומייגע אבל פועל כמו מכונה משומנת ולאחר כעשר דקות היינו בדרכנו להרפתקה המשותפת ..

IMG_טיסה עם רויאל גורדניין.jpg

הגענו למלון The Blakely New York בשעות הערב, קיבלו את פנינו שוער עם חיוך ענק ופקידי קבלה חביבים. למלון יש ציון מצוין בבוקינג ובצדק. המלון ברחוב 55 בין השדרה השישית לשביעית.

לאחר הסדרת הפרטים הטכניים, עלינו לחדר גדול ומרווח (אחת ההחלטות שקיבלתי מראש זה לשלם מעט יותר ולשהות בחדר גדול ומרווח שכן דובר על חופשה של 12 יום).

לאחר סידור תוכן המזוודות בארונות החלטנו שאנחנו מתות מעייפות אבל אי אפשר שלא לצאת, לפחות קצת...

אז התחנה הראשונה ,לאחר צעידה קלה,הייתה חנות אפל כי יורשת העצר, חייבת טלפון חדש!!

הבחירה להגיע לחנות בשעות הערב המאוחרות הייתה מוצלחת ביותר, המון מוכרים ומעט מאד קונים. לידיעתכם החנות בשדרה החמישית פינת רחוב 58, פתוחה 24/7. אז אם אתם רוצים תשומת לב מלאה וארוכה בואו בשעות הערב המאוחרות והלילה.

שוטטנו עוד קצת באזור אבל גילינו שהוא מתרוקן ופרט לחנות אפל הכל נסגר באזור זה וחזרנו לשנת לילה טובה במלון.

16/7 כמו בכל טיול שלנו לניו יורק, היום הראשון , לאחר הגעה,מוקדש לקניות בג'רסי גרדן ,כדי להוריד את נושא הקניות המרכזיות כבר בתחילת הטיול, ומכיוון שברויאל ג'ורדיין מותר לכל נוסע 2 מזוודות לבטן המטוס, ניתן למלא את העגלה..(מה שהתגלה קצת בעיתי בהמשך smiley)

אז למי שלא יודע איך מגיעים לשם, מתחילים בתחנה האוטובוסים המרכזית Port Authority, הנמצאת בין רחוב 40 לרחוב 42 ובין השדרה השמינית לתשיעית, קונים כרטיסים (רצוי לקנות מיד הלוך ושוב) בקופות 1-10, ממשיכים לרציף 222 לאוטובוס 111 (יש גם 115 אבל לא כל הנסיעות שלו מגיעות לקניון, אז שימו לב). 

כדאי שתגיעו עם מזוודת טרול להכניס בה את כל הקניות, אנחנו לקחנו תיק גב גדול, שמנו במהלך הטיול את כל הקניות שעגלה שלקחנו בכניסה (בשער D) בתמורה ל6$ ובסוף העברנו את הכל לתיק. בדיעבד עדיף מזוודה..

קופונים מקבלים בדוכן בכניסה D, אל תשכחו להביא תעודה מזהה ישראלית(עם תמונה), דרכון או רישיון נהיגה . אם אתם רוצים יותר מחוברת קופונים אחת צריך יותר מתעודה מזהה אחת.

שימו לב לתכננן את הנסיעה חזרה באוטובוס או שניים לפני האחרון כי התורים ארוכים . כשאנחנו היינו תגברו את כמות האוטובויסים אבל לא הייתי בונה על זה.

האמת, שאם מתכננים לעשות כמונו את הקניות היום הראשון, אפשר לשקול את הטיסה הלוך לניוארק, ללון ליד הקניון ולמחרת לעבור למנהטן...

גם ביום זה חזרנו מותשות למלון אבל זרקנו את השקיות ויצאנו, כי איך אפשרי שעדיין לא ביקרנו את הטיימס סקוור...

IM5מלון בלאקלי.jpg

17/7 ביומיים קודם, סיימנו את כל ה"חובות" והיום מתחילים לטייל. שכחתי לציין קודם שגם

אני וגם בתי כבר ביקרנו בניו יורק בעבר, כך שאין אתרי תיירות שהם במסגרת "חייבים לראות". רכשנו כרטיס רכבות שבועי שיספיק לנו לשבוע עד הטיול לוושינגטון.

התחלנו את הבוקר בבאטרי פארק, פארק שאני באופן אישי מאד אוהבת, בגלל נקודות העיניין הרבות שבו ,יש קטע בשיפוץ אבל ניתן לדלג עליו בקלות והוא לא מפריע את הביקור. מזג אוויר נפלא ואפשר גם סתם כך לשכב על הדשא ולהביט על גורדי השחקים, אפשר להתבונן בפסלים הקטנים והילדים הרבים המשחקים בפארק בקטעים השונים,אנדרטאות שונות החל ממלחמת קוריאה ועד האנדרטה הראשונה של 9/11 ובכלל מגוון של אנשים וטיפוסים.

האתר החשוב ומשמעותי באזור זה הוא כמובן אתר ההנצחה הגדול והמרשים של 9/11.

מופלא בעיניי הייתה כמות האינסופית של תיירים ומקומיים שהיו במקום, בשקט מופתי, כולם מסתכלים ומפנימיים את עוצמת הבריכות ואת מה שהן מייצגות.

כשחזרנו באחד הערבים לראות את המקום בשעות החשכה גילינו שהמקום נסגר, אז שימו לב לשעות הפתיחה. למוזיאון לא הזמנו כרטיסים ועל כן ויתרנו על כינסה (לפחות בנסיעה זו).

טיפ קטן, בסמוך יש את תחנת הכיבוי עם מוזיאון על קורות הכבאים ב9/11, יש גם חנות קטנה של מזכרות בכניסה. אבל מה שחשוב שיש שם שרותים.. כשנכנסים(לפני דוכן קניית כרטיסים)יש מימין מדרגות, ולמטה יש שרותים ציבורים טובים ונקיים. לא יודעת אם זה "תיקני" אבל איש לא העיר לנו, ובמקרה חירום...

בשעה 14:00 התייצבנו לסיור של חברת BIG ONION, על כנופיות ניו יורק. כדאי מאד לראות את הסרט לפני יציאה לסיור שכן אז הדברים מאד מוחשיים. האמת שהסיור היה מרתק, אבל כמובן שהיה מישהו יודע הכל יותר טוב..... התחשק לנו לבעוט אותו החוצה מהסיור, אבל כל הכבוד למדריך הצעיר והנחמד, שכמובן הסתבר שהוא יהודי ונשוי לבת של יורדים ויש להם המון קרובים בארץ ו...

חוזרות למלון , חושבות שיש זמן לנוח, אבל אין...למקלחות מהירות ומונית ללינקולן סנטר, להמיר את הזמנת הכרטיסים האינטרנטית לכרטיסי כניסה ו...אין כרטיסים, מחפשים שוב ושוב ברשימות והם מוצאים משהו ברשימה אבל לא כרטיסים ואנחנו כבר בפניקה,כל כך רוצות לראות את להקת הבולשוי רוקדת את אגם הברבורים ואין כרטיסים, ומנסים להגיד לנו להתקשר לשרות לקוחות....והפניקה גדלה..ואז מסכימים לתת לנו "אישור כניסה" למקומות שהוזמנו באינטרנט, נשימת רווחה ויוצאות לסעוד המסעדה סמוכה (לא משהו אז אין המלצה).

והבלט??? היה קסום!!

דרך אגב, הפרח הלבן ליד שם של אחד הניספים ב9/11 מציין שיום הולדתו חל באותו היום. עצוב..

IMG_אגם הברבורים לינקולן סנטר.jpgIMG_סיור כנופיות ניו יורק.jpgIMG_אנדרטת התאומים.jpgIMG_באטרי פארק 7.jpgIMG_באטרי פארק 5.jpg

18/7 קמים בבוקר, שכחתי לציין את ארוחת הבוקר במלון שהיא בינונית למדי (החיסרון היחיד ), בעצם משלמים על ארוחת הבוקר עם התשלום על המלון אבל בעצם המסעדה (למרות שיש כניסה מהמלון) לא שייכת למלון. מקבלים: בייגל,גבינה,ריבה,חמאה,פירות, קורנפלקס,יוגורט. אם רוצים ביצה או סלט יש לשלם בנפרד. לא נורא אבל לא נפלא..הבת שלי אמרה שזה בסדר כי בעצם לא ציפינו ליותר..

כמו כן המארחת המובילה לשולחן מניחה פתק, בכל בוקר על השולחן בו יש לציין אם רוצים להשאיר טיפ למלצרים(כי בעצם זו מסעדה ולא חדר אוכל של המלון) .... אנחנו השארנו במזומן בארוחה האחרונה בעבור כל הימים...

לחדרנית השארנו על הכרית עם גלוית תודה (שלקחנו בבן גוריון) אחת לשבוע וביום האחרון,לשוער נתנו ביום הראשון והאחרון...

לאחר הארוחה, היום מתחיל בסיור של חברת TOUR BY FOOT בסוהו, ציינאטאון וליטל איטלי. קצת איפורמטיבי מידי ופחות "פיקנטי" מהסיור של ביג אוניון. להפתעתנו גילינו שבין המטיילים היו מספר זוגות יהודים אמריקאים שכמובן יש להם משפחה בישראל, איך לא.... ולצערנו השיחה גלשה מהר מאד,למה שקורה בארץ וכך גילינו שהייתה כבר כניסה קרקעית, מה שגרם לנו באופן מידי להיכנס לחרדה ודאגה גדולה, וכמובן לחפש WIFI כדי לגלוש לחדשות...

בסיום הסיור קיבלנו טיפ מעולה על מסעדת דים סאם טובה ומעניינת Jing Fong Restaurantוהחלטנו כמובן לנסות... ברגע הראשון יש רתיעה, המקום נראה כמו חדר אוכל קיבוצי ישן וענק, אבל היה טעים . המלצריות (נשים)מסתובבות עם עגלות עליהן יש כל מיני סוגים של דים סאם וכמובן מנסות "לדחוף" כמה שיותר, צריך להיזהר שלא לקחת יותר מידי... הן כנראה מקבלות משכורת על פי הכמויות שהן מוכרות, יש גם מלצרים (גברים)שתפקידם הוא לקבל ולהביא הזמנות מהתפריט ההירכיה במקום מאד ברורה ..

לאחר הארוחה המשכנו לטייל רגלית באזורי הסוהו וליטל איטלי והחלטנו לחזור לנוח במלון לפני המחזמר של הערב.

גם הפעם ,כמובן,גילינו שנשאר לנו זמן מועט לנוח, להתקלח ולרוץ להופעה שהפעם הייתה מאד קרובה למלון, ברחוב 53.

"סינדרלה" כמה ילדותי וכמה נפלא, עולם האגדות עם עקיצות מידי פעם לעולמנו כיום.

חייבת לציין שהרבה מזמן ההצגה הייתי עסוקה בלהתבונן בעלמה , בשנות העשרים המאוחרות/שלושים מוקדמות שישבה לצידי...הגיע עם כתר לראשה וישבה כל ההצגה עם עיניים נוצצות, כאילו היא בעצמה האחת והיחידה של הנסיך....

IMG_סינדרלה2.jpgIMG_מסעדת דים סאם.jpgIMG_מסעדת דים סאם ציינטאון.jpgIMG_מסדת דים סאם 2.jpgIMG_סיור סוהו ליטל איטלי וציינטאון.jpg

19/7 שבת בבוקר, שמות פעמנו לברוקלין.

מתחילות את הבוקר בפרוספקט פארק, מגלות פארק המקביל לסנטרל פארק אבל מוזנח למדי וחבל, יש בו פוטנציאל גדול. מוותרות על הגנים הבוטנים והמוזיאון של ברוקלין (עד לפעם הבאה) ובוחרות להיכנס לגן החיות, שבניגוד לפארק,מטופח מאד, אין בו חיות גדולות אבל מאד נהננו לשוטט בו שעה קלה. ממשיכות לכניסה הראשית לפארק בו מתקיים בשבת שוק אוכל עם תוצרת טרייה (כמו ביוניון סקוור), שותים יוגורט טוב וממשיכות לטייל בשכונה הסמוכה , פרוספקט הייטס שכונה שלווה עם בתים יפים , בתי קפה ועוד. ממשיכים לשוק פשפשים, לא ממש מוצלח , קטן ולא מעניין אבל מגלות מולו מסעדה כייפית לארוחת צהרים Bareburger, מומלץ, למי שבאזור.

ממשיכות לשוטט הרחובות , לוקחות מונית (שהייתה יקרה בטירוף.. לא ידענו כמה רחוק היעד שלנו ובתחתיות היינו צריכות להחליף 3..), לשכונת בושוויק שבברוקלין לסיור נוסף של TOUR BY FOOT, ככול שהמונית מתקרבת, אנחנו לא בטוחות שאנחנו רוצות לרדת... שכונה לא משהו... בלשון המעטה...indecision

מגיעות לנקודת המפגש, רואות עוד כמה אנשים שכנראה הגיעו לסיור ומחליטות לרדת...

לסיור גראפיטי ובהחלט לא מתחרטות, סיור מעולה ושונה. קצת היסטוריה של השכונה שמסתבר שהולכת ומתפתחת, אז אם אתם מחפשים השקעה בניו יורק, נראה לי שזה המקום המתאים...

מקבלות הסבר על התפתחות הגרפיטי וחוקיה ומתפעלות מהיצירתיות של האומנים וההדרכה הנפלאה.

משלמים בסוף "טיפ" 20$ על כל אחת מאיתנו ולוקחות תחתית לאזור גשר ברוקלין.

(שכחתי לציין לפני כן שחברה השנייה BIG ONION, משלמים 20$ לאדם מראש בתחילת הסיור ואם רוצים מוסיפים טיפ בסוף למדריך כ 5$ למשתתף).

לפני עליה לחציית הגשר לכיוון מנהטן, רעבות ומחפשות מקום לאכול, כמובן מחפשות את הפיצריה המפורסמת Grimaldi's למרגלות הגשר.. מוצאים תור מטורף , מוותרות, נכנסות למסעדה מקסיקנית סמוכה, חצר יפה אוכל נחמד אבל לא הייתי הולכת במיוחד.

חוצות את הגשר לעת דימדומים, חשוב להיזהר מרוכבי האופניים(!), מנהטן נפרשת בצבעים נהדרים, שעה מעולה לחצייה...

מגלות שאנחנו לא רחוקות מאתר התאומים ומנסות לראות את המקום גם בשעות החשכה, השעה 21:05, בשעה 21:00 סוגרים...

DSC_פרוספקט פארק ברוקלין 2.JPGDSC_פרוספקט פארק ברוקלין.JPGIMG_Bareburgerברוקלין.jpgIMG_פרוספקט הייטס ברוקלין.jpg