בולגריה היתה מפתיעה מאד... ההחלטה לצאת ליעד הזה, נפלה בשבת נעימה של פברואר השנה ,בעוד אנו מציינים בחברתם של חברים יקרים את יום נישואינו השני . אחד החברים, סיפר על רכישת בית פרטי בכפר בבולגריה בסכום מצחיק ממש...כבית נופש והוא ובת זוגו הפליגו בשבחיה, עד כמה היא אותנטית, יפה ומיוחדת. וכשהזמינו אותנו להגיע ולהתארח בביתם בכפר ... לא היססנו ו-7 חודשים לאחר מכן, ארזנו מזוודות וטסנו עם זוג חברים נוסף והמארחים- לבולגריה. המפגש עם המדינה הבלקנית , היה חגיגה לחושים. הנופים שם עוצרי נשימה... הרים ירוקים... מים זורמים, דרכים מתפתלות לצד נהרות, היוצרים אגמים טורקיזיים, שהעין אינה שבעה מלהביט בהם.מבנים הסטוריים יפהפיים, מנזרים עתיקים, כנסיות וגם... בתי כנסת. הדואליות בה חיים זה לצד זה ,הפשטות והראשוניות , שפוגשים בה בכפרים מול העיר התוססת והמודרנית ,היא באמת תופעה.. ייחודית.😊 כשמגיעים לסביבה הכפרית, נחשפים מיד לשקט , לשלוה הפסטורלית. האנשים כאן ברובם ,חיים במשקים אוטארקיים ,מגדלים בחצרות בתיהם את הנדרש לקיומם היומיומי(בעלי חיים- פרות ,סוסים, צאן, תרנגולות...גן ירק ועצי פרי) המים מגיעים מאגם סמוך ללא כל עלות. הבתים ישנים ,בנויים מלבנים מטויחות במלט,השירותים- ממש לא ברמה אליה אנו מורגלים ,ממוקמים לרוב בחצרות הבתים.הדרכים בכפר ובכלל , צרות ובחלקן לא סלולות. תשתית הכבישים ישנה מאד ומשובשת ברובה. אגב, אנו זכינו לתנאי מגורים ברמה מערבית בבית המשופץ בו לנו. מרענן מאד ,היה לשבת בחצר בשעת בין ערביים ולשמוע קולם של ינשופים וצפרדעים ברקע... המפגש עם הערים הבולגריות בהן טיילנו- פלובדיב וסופיה היה מפגש עם הקצה השני... מבנים מעניינים ,המדרחוב בשתיהן ,משובץ בחנויות יפהפיות, בתי קפה ומסעדות. ואפרופו -האוכל הבולגרי... טעים מאד: סלטים ותבשילים, המוגשים לשולחן במנות גדולות וצבעוניות. מלוות בפיתות בולגריות המפתיעות בטעמן המיוחד- הפיתקי... בבקר בדוכנים מיוחדים נמכרת ה-banitsa ,מאפה בצק ממולא בגבינה( משהו שמזכיר בוריקס) טעים מאד שהפך מהר לפופולרי בעינינו ובפינו 😉😋 האנשים בכל מקום בו טיילנו ,היו חמים ואדיבים ,אך מכשול השפה היה בעייתי - בכפרים ובאיזור ההררי בו טיילנו. רב השלטים היו כתובים בקירילית - והתושבים דיברו בולגרית. רק בערים במיוחד בסופיה ,מצאנו אנשים -רבים יחסית, דוברי אנגלית. אנחנו נהנינו מכך ,שהיינו מלווים ע״י החבר, ששימש מתורגמן ומדריך יוצא מן הכלל. רק בסופיה טיילנו בנפרד. שהינו שבוע בבולגריה ,מתוכם יומיים היו מוקדשים לערים( פלובדיב וסופיה)והאחרים לטיולים בטבע הירוק ההררי. טיילנו בחלק הדרום מערבי של בולגריה -בהרי הרודופי, הרים ירוקים מיוערים בצפיפות, בעצי מחט בעיקר. שפע מים זורמים ונופים עוצרי נשימה. לאחר נסיעת טיפוס, בנתיב שהלך ונסגר משני צידיו בקירות סלע גבוהים, הגענו למערת לוע השטן, שסיפור מיוחד נקשר בה. בתוך המערה זורם נהר ,שאפיקו נסתר ברובו מהעין וסיפורים שונים ומשונים מספרים על כך , שאף אדם,לא הצליח לגלות את מסלולו עד עצם היום הזה.לכאורה, אמורים מימיו, לזרום החוצה מתוך המערה, תוך זמן קצר, אך בפועל ,מסלולם ארוך ומפותל ולא נודע. האחרונים שניסו ,היו צמד צוללנים בריטיים ,שכנראה מצאו את מותם במימיו ,שכן לא ידוע מה עלה בגורלם. הנקודה המפורסמת במערה, היא זו בה התכנסנו לתצפית וצילמנו את צלליתו של השטן😳 המערה היתה חשוכה, טחובה וקרה... מה שהוסיף לכל אוירת המסתורין 😱 בקרנו בשירוקה לוקה - עיירה ציורית , פסטורלית עם גשרים רומיים קטנים. בבולגריה יש מנזרים רבים .היינו באחד מהם -בשני בגודלו. מנזר באצ׳קבו- שהסטוריה בת 900 שנים נרשמה בין כתליו... להפתעתנו ,פגשנו שם בשלט בעברית ,המספר את סיפור הצלתם של יהודי בולגריה . שני אנשי דת נוצריים- חסידי אומות עולם קבורים שם ואין ספק שהעם היהודי חב להם חוב גדול . בזכותם במידה רבה ,לא נשלח איש מיהודי בולגריה למחנות המוות. הדרך העולה אל המנזר רחבה ומשני צידיה דוכנים רבים , המוכרים תוצרת מקומית- בעיקר ריבות ודבש ומגוון מזכרות.והכל כלכך זול... אתר נוסף מפתיע ומיוחד במינו הם: הגשרים המופלאים של בולגריה... שני גשרי סלע עצומי מימדים שמתחתיהם זורם נחל ... האגדה מספרת, שהרועים בכפרי האיזור ,סבלו מהתקפות חוזרות של דרקון, שנהג לטרוף את עדרי הכבשים שלהם .לאחר שטכסו עצה ,הצליחו להערים עליו והוא בלע פתיון דליק שהכינו לו. הדרקון נשרף, ושלדו נותר, כעדות אילמת ,עצומת ממדים ומרשימה לאירוע ההוא.😊 אתר נוסף:הר הבלינטאש- תופעת טבע מרשימה וייחודית. תצורת סלע מישורית המורכבת מסלעי געש .על סלעים אלה ,עמד בזמן קדום מקדש תראקי. ההר קיבל את הכינוי-״הר האנרגיות״ וסיפורי ריפוי מופלאים נקשרו בשמו. בכל יום יימצאו בשביליו הירוקים והמיוערים, בולגרים המכתתים רגליהם בטיפוס על ההר, בתקוה לקבל אנרגיות ומרפא לתחלואיהם. הם יעמדו ליד עץ המשאלות, יזרקו מטבעות בנקרות מלאות המים או יתכנסו בתוך עצמם ויעלו תפילה ברום ההר. המיסטיקנים מספרים ,על היות המקום אחד מבין 3 אתרים בעולם ,הדומים בסגולותיהם המופלאות. השניים האחרים נמצאים בסין ובמקסיקו. ההר אכן מופלא... גם אנחנו טיפסנו בשבילי ההר, התעכבנו ליד העץ וביקשנו😊זרקנו מטבע לאחת הנקרות ונשאנו תפילה בשפתנו. שרנו את ״אלי אלי״ של חנה סנש וחבר המיטיב לזמר, שר ברוח ראש השנה והימים הנוראים ,את תפילת ״ונתנה תוקף״ .היה רגע מרגש מאד. ונקודה מעניינת - הבולגרים ,מקדשים את המים הזורמים במקומות שונים וקושרים להם סגולות ריפוי. כך היה במנזר באצ׳קבו, בבלינטאש ובסופיה- שהיא וסביבתה עשירות במעיינות מים מינרליים . במרכזה ,על אחד מהם, נמצא בניין בן 100 שנה ,ששימש בית מרחץ ציבורי ונחשב לאחד הבניינים היפים ביותר בסופיה.בניין צבעוני ,שחזיתו מכוסה בקישוטי מוזאיקה יפהפיים והוא משלב בתוכו סגנון בולגרי וביזנטי. המקום נסגר בעקבות התפוררות המבנה וקריסת חלק מהגג והוחל בשיפוצו, אך לידו, בברזיות פתוחות ,זורמים מים מינרליים מבטן האדמה בטמפרטורה של כ-50 מעלות והבולגרים מאמינים בסגולותיהם ובאים בהמוניהם עם בקבוקים וג׳ריקנים למלא מהם ולהירפא ממימיהם. לאורך הדרך המתפתלת ,לצד נחלים נהרות או מעיינות , נבנו נקודות שתיית מים - המפכים וזורמים ישירות ממעיין או מנחל סמוך, טהורים, זכים , קרים מרעננים ומשיבי נפש😊 עצרנו ליד לא מעט נקודות כאלה, מלאנו מים בבקבוקים , שתינו והתפעלנו. אנו, שמגיעים ממדינה צחיחה , שגם על המעט שזורם ומפכה בה ,צריך להילחם ולשמור מכל משמר, חווינו חוויה מיוחדת. תענוג היה לראות ,כיצד מקפידים הבולגרים ,לשמור על מתנות הטבע שקיבלו... הם לא ישליכו פסולת או יזהמו. הכל נקי וממתין למטייל הבא. ומילה אחת על סופיה... הקדשנו לה אחר צהריים אחד...לא הספקנו הרבה , אך מהמעט ששהינו וראינו בה נהנינו מאד. הגענו מהמלון למרכז העיר באמצעות המטרו. טיילנו בשדרות ויטושה שהפכו למדרחוב (שהזכיר את זה שראינו בפלובדיב) הומה אדם, חנויות יפות, בתי קפה...הרחוב מכונה היום: רח׳ האופנה... ואכן ,בהחלט מצדיק את שמו. במסלול ההליכה בעיר צעדנו על ״דרך האבנים המוזהבות... ( צילום מצורף), שדרה ששוקמה לאחר הפצצות הגרמנים במלחמת העולם השניה. חלפנו על פני המסגד התורכי-, ״באניה באשי״ המצוי בשיפוצים ...והוא אחד משרידי הכיבוש העותמאני. הגענו לבית הכנסת היהודי העתיק של סופיה ,המבנה החיצוני יפה, גדול ומרשים ונבנה בסגנון ספרדי מאוריטני . בחללו הפנימי תלויה נברשת מרשימה בגודלה וביופיה, רצפתו מעוטרת ואת החלונות הגדולים מעטרים מגיני דוד. את יופיו של החלק הפנימי החמצנו- בית הכנסת סגור למבקרים בימי ראשון. כנסיית אלכסנדר נבסקי- מונומנט מרשים ומיוחד והכנסיה הרוסית סנט ניקולאס- כנסיה עדינה ויפהפייה עם כיפות ירוקות. בכנסיה קבור ארכיבישוף ,לו מייחסים כוחות עליונים והמאמינים עולים לרגל עם בקשותיהם. בסמוך לבית המרחץ המפואר, עליו כבר סיפרתי, מלאנו גם אנו ,מים מינרליים בבקבוקים מהמים הזורמים בברזים. טיילנו בגן ציבורי במרכז העיר ושתינו קפה באחד מבתי הקפה הרבים הממוקמים לצידו. ולסיכום:בולגריה מקסימה סעו וגלו אותה גם אתם...
טיול לבולגריה-ספטמבר 2014
יעדי הפוסט
אהבת את הפוסט?
