טיול בת מצוה לאורלנדו ולעמק ההדסון

TLV > EWR > MCO

MCO > EWR

EWR > TLV

עקב בעיות גב אני נאלץ לבחור בטיסות הארוכות במושבים מסוג Flat Bed המצויים רק בחלק מהחברות במחלקה העיסקית/ראשונה ושהינם יקרים מאוד ולכן כדי להוזיל עלויות אנו לצערי מתפצלים בטיסה כשאשתי ובתי טסות במחלקה הרגילה. הפעם, היתה הזדמנות ושידרגתי להן (לפחות כך חשבתי) את המושבים בטיסה מניוארק לאורלנדו למושבי Premium בעלות זניחה.

כל הטיסות היו ב-United Airlines (למעשה אלה הטיסות שהיו של Continental שהתמזגה לתוך United), שבה מצאתי צרוף של מחירים טובים (יחסית לחברות תעופה אחרות) יחד עם טיסת לילה, קונקשן של 2:40 שעות בניוארק והגעה לאורלנדו ב-10:00.

הגענו לטרמינל 3 של נתב"ג קצת לפני המועד שהתבקשנו. יום ששי בערב ואפילו הבידוק הבטחוני טרם החל לעבוד. כשהם התחילו בבדיקות, העברתי גם את אשתי ובתי בתור של המחלקה העיסקית. לאחר ביקורת גבולות (ששכחו לקדם את התאריכון והטביעו לי תאריך יציאה שגוי בדרכון), הגענו לעמדת המכס וכמו במקרים קודמים (לפחות אצלי) לא היה שם אף אחד, שאפשר להצהיר אצלו מה אני מוציא מהארץ (Laptop, iPad, מצלמה) וגם אף אחד לא ענה לטלפונים הרשומים שם. לא היה הרבה מה לעשות והתקדמנו אל אזור חנויות ה-Duty Free, שגם הן היו כולן סגורות. אפילו לקבל עיתון בסטימצקי עדין לא ניתן היה. הן החלו להיפתח בהדרגה רק יותר משעה מאוחר יותר, מה שהשאיר לנו מעט מאוד זמן לשוטט בהן. גם טרקלין דן היה די מאכזב בהיצע שלו.

למרות שדלתות המטוס נסגרו לפני הזמן, היה עיכוב של יותר מחצי שעה בהמראה, אך הם הצליחו שלא לאחר בשעת הנחיתה, דבר שהטייס טרח להזכירו שוב ושוב.

למרות מושבי ה-Flat Bed, תצורת ההושבה במחלקה העיסקית/ראשונה היא 2-2-2 וזה קצת מוזר בעיני, כי הנוסע היושב ליד חלון אין לו דרך לצאת ממושבו אם הנוסע שלצידו (במושב מעבר) במצב Flat, דהיינו שוכב פרקדן וישן. מסיבה זו בחרתי מושב שבטור הצמדים המרכזי. גם כאן עדין חסרה לי הפרטיות, שהיתה לי בסוויטת השינה הפרטית שיש בתצורה של Air Canada (שם התצורה היא 1-1-1). גם בטור המרכזי שבו ישבתי, שני המושבים חולקים ידית מרכזית משותפת, משטח כוסות משותף ואפילו המחיצה שביניהם קטנה ואיננה מסלקת את התחושה שאתה שוכב וישן ליד אדם זר.

הטיסה עצמה היתה סבירה: אוכל טוב ושרות סביר בלבד. דייל ראשי שדיבר עברית אבל במבטא והיגוי כבדים, שכבר הייתי מעדיף לשמוע דייל אמריקאי באנגלית.

לאחר הארוחה ניסיתי עוד לצפות בסרט, אך כשהבנתי שהסרט צופה בי יותר מאשר אני צופה בו, ויתרתי ושכבתי לישון. כשהתעוררתי ורציתי לצחצח שיניים, גיליתי שנרתיק השי שלי, שמקבלים במחלקה הבכירה, נעלם. בדקתי היטב בתוך השמיכה, מתחת למושב וסביבו ועל המדפים השונים -; ואין. גניבה של פריט מטופש וחינמי במחלקה העיסקית ?! דיווחתי לדייל הראשי, שבתחילה הניד בראשו כאילו אין לו מה לעשות עם זה. לאחר מספר דקות הוא הבין ועשה את המתבקש והביא לי נרתיק אחר חדש.

גם בנושא טפסי ההגירה והמכס כדאי שהצוות ישתפר. לא היו להם די טפסים וכאשר נוסע כלשהו (אשתי למשל) טעה במילוי הטופס והיה זקוק לטופס חדש (אסורים תיקונים / מחיקות בטופס), לא היו להם טפסים נוספים.

כך עם ההגעה לניוארק אשתי ובתי מיהרו לתפוס מקום בתור ארוך ואיטי להגירה בעוד אני נגשתי הצידה לדלפקים שבהם יש טפסים ריקים ומילאתי מחדש את הטפסים שלהן. בעוד הזמן למועד טיסת ההמשך מתקצר לו, אספנו את המזוודות ונגשנו לעמדת ביקורת המכס, שבה בדרך כלל חולפים ביעף וכאן לראשונה בכל הטיסות הרבות שלי לארה"ב נתבקשנו לגשת לתור מיוחד לביקורת של משרד החקלאות ! התור כאן אמנם קצר אך מאוד מאוד איטי, כי קצין הביקורת שואל המון שאלות כדי לוודא שאין עימך שום פריט שיפליל אותך בעבירה של הכנסת פריטים אסורים לארה"ב (בעיקר תוצרת חקלאית, מזון חי וכד'). כוונתו של קצין הביקורת טובה והוא מפרט דוגמאות שונות של פריטים, שאולי חשבתם שמותר להכניס ובעצם אסור וכל זאת כדי שתצהירו עליהם לפני שיתגלו בביקורת עצמה, כי כל עוד אתה זה שמצהיר על הפריט, הוא אמנם יוחרם ממך, אך לא תואשם בעבירה ולא יהיה קנס, אך בגלל זה התהליך ארוך מאוד וזה עוד לפני שיקוף וביקורת ידנית של חלק מהמזוודות, לאחר שסיימתם עם השאלות וההצהרות. כבר התחלנו להילחץ לגבי טיסת ההמשך שלנו, אך איכשהו בסוף אפילו היתה לנו שעה פנויה לפני הטיסה.

הטיסה מניוארק לאורלנדו יצאה אף היא באיחור קל ושוב הטיס הודיע במערכת הכריזה, שלמרות האיחור הם יעשו כל מאמץ שזמן ההגעה לא יתאחר ביותר מדקות ספורות. נראה שהם נמדדים חזק על דיוק בהמראות ונחיתות.

מושבי המחלקה הראשונה בטיסה זו רחבים ומרווחים מעט יותר, אך אל תצפו לפינוק מעבר לזה. אפילו זווית ההטיה של גב המושב איננה גדולה במיוחד. בהמשך גילינו, ששקעי האוזניות בשתי שורות המושבים הראשונות (שם אני ישבתי) לא תפקדו וכך יכולנו רק לצפות בשידורים אילמים. מאכזב עוד יותר היה לשמוע מאשתי ובתי, שמושבי ה-Premium שלהן לא היו שונים ממושבים אחרים והן גם לא קיבלו ארוחת בוקר. אז עבור מה היתה תוספת התשלום ?

10 ימים מאוחר יותר הטיסה חזור מאורלנדו לניוארק -; אין משהו מיוחד לדווח.

טרקלין העסקים של United בניוארק גדול מאוד, מפואר מאוד ונוח מאוד למנוחה ואפילו לרחצה. היו שם עיתונים ומגזינים, עמדות מחשב, פקס ומכונות צילום. היו שם שתיה חמה וקלה והרבה משקאות חריפים, ורק חסר היה משהו אמיתי לאכול שם, כי ההיצע כלל רק חטיפים, קרקרים, גזר גמדי ומטבלים. לעומת הטרקלין, יש בשדה עצמו היצע מגוון של מסעדות למיניהן וניתן לשבח את מסעדת הסושי ששם, שפתרה היטב את רעבוננו בצהרי היום בעת ההמתנה לטיסה ארצה.

 למי שעורך קניות בחנויות של שדה התעופה Newark כדאי אולי לקרוא את הטיפ שפרסמתי לגבי הנחה, שניתן לקבל שם.

הטיסה ארצה היתה הטובה שבסדרת הטיסות הזו. צוות מעולה שדאג לכך שכל בקשה תיענה מיידית. תקלה התגלתה בידית המושב של בתי, שם היה חסר הכיסוי הסוגר, מה שחשף אותה לסכנת חתך בידה. אשתי החליפה עימה מקומות ופנתה לדיילים, אך מכיון שהטיסה היתה מלאה, לא ניתן היה להחליף לה ולבתי מקום ישיבה וכך אחד הדיילים, שמלמל כמה זה לא בסדר, החליט לפחות לאלתר פתרון והדביק על הידית מספר שכבות של כוסות חד פעמיים ומסקינג טייפ. אחד הנוסעים, שזה בכלל לא היה המושב שלו, ביקש רשות לצלם זאת ולהערכתנו עומד לפנות ל-United בתביעת פיצוי, אף שכאמור אין לו חלק במקרה.

ארוחת הערב במחלקה העיסקית היתה מעולה ולוותה גם ביינות מצוינים ורק פאשלה אחת העיבה על החוויה הקולינרית: המנות העיקריות חוממו יתר על המידה וכך סטייק פילה משובח נפח את נשמתו בפעם השניה כשהגיע כשהוא עשוי לחלוטין. חבל, כי שאר המנות היו ממש מצוינות וברמה שגם מסעדות משובחות לא היו מתביישות בהן.

כאן, הטיסה יצאה בעיכוב של קרוב לשעה עקב התגלות תקלה כלשהי במטוס. ההרגשה לא נעימה כשאתה ישוב במטוס ולנגד עיניך פותחים את הרצפה שבין תא הטיס למחלקת העסקים וטכנאי נכנס פנימה לזמן ממושך. אבל מוטב כך, על הקרקע, כי הטיסה עצמה עברה ללא תקלות נוספות וגם האיחור בנחיתה לא היה גדול.

כרגיל, כמו לפני כל נסיעה לחו"ל, ביצעתי סקר היצע ומחירים אצל כל חברות ההשכרה הגדולות וחברות התיווך להשכרת רכב (אופרן, ממסי, Teveljigsaw). אנו אמנם רק זוג הורים וילדה ולכן איננו זקוקים לתא נוסעים גדול, אבל בהכירי את המטען שעימנו (2 מזוודות גדולות ו-3 טרוליס) ומנסיוננו הקודם, ידעתי שאנו צריכים תא מטען גדול. ככל שאני מכיר, רק לשברולט אימפלה, בקטגוריה של ה-Full Size יש תא מטען גדול מספיק לצרכינו.

בהרץ (לאחר הנחה שיש לי אצלם) הציעו לי את האימפלה במחיר הטוב ביותר גם באורלנדו וגם בניוארק, כשנציגתם מבטיחה לי לרשום בהזמנה לתת לי את האימפלה בעדיפות וגם שרות VIP. לולא זאת, היו גם חברות אחרות עם מחיר דומה ואף נמוך יותר אך עם מכוניות כמו הניסן אלטימה, שלה תא מטען קטן יותר (ובחלקן היא מצויה בקטגוריה נמוכה מזו שבה מצויה האימפלה). מסיבה זו גם פסלנו הצעות מחיר של חברות השכרה אחרות, שהציעו לנו כלי רכב אחרים.

בהגיענו לשדה התעופה של אורלנדו, הנציגה הציעה לנו בתחילה מאזדה 6, מכונית שיש לי אישית ושאני יודע שאיננה יכולה להכיל את המטען שלנו. לאחר מכן היא הציעה מכוניות המצויות בחברות השכרה אחרות בקטגוריה נמוכה יותר ! כשהערתי על כך היא ניסתה למכור לי מכונית אחרת, מקטגוריה גבוהה יותר, בתוספת של 5$ ליום !

רק כשהתעקשתי, שבהזמנה שלי שנעשתה די זמן מראש, ציינתי את ההעדפה שלנו לשברולט אימפלה ושזו היתה הסיבה להעדפת Hertz על פני חברות אחרות, "פתאום" נמצאה אימפלה, מכונית בדיוק מהסוג שביקשתי.

נוצר רושם של נסיון להונות את הלקוח ולתת לו מכונית נחותה יותר, או לגרור אותו להוצאה נוספת על מכונית יקרה ממה שהזמין.

10 ימים מאוחר יותר, בהגיענו לשדה התעופה של ניוארק, חזרה התופעה המעצבנת, כשגם שם הנציגה מנסה להציע לנו כלי רכב בלתי מתאימים ורק לאחר ההתעקשות שלי, "פתאום" מתגלה בחניון מכונית בדיוק מהסוג שביקשתי, דהיינו: אימפלה.

שוב נוצר רושם של נסיון להונות את הלקוח ולתת לו מכונית נחותה יותר, או לגרור אותו להוצאה נוספת על מכונית יקרה ממה שהזמין.

האימפלה בשני המקרים היתה שם כל הזמן. לא היתה שום בעיה של זמינות שלה. אז למה לא לתת ללקוח בדיוק את מה שהוא הזמין ?!

שלחתי לשרות הלקוחות של נציגות הרץ בארץ (קשר רנט א קאר) מכתבים בנושא זה וגם לגבי התקלות שהיו לי עם הרץ בטורונטו לפני שנה. כל מה שקיבלתי בתגובה היה רק מכתב "מריחה", עם תרוצים טכניים לא משכנעים ואי דיוק (אני מנסח זאת בעדינות) בעובדות, דבר שגרר אותי למכתב תגובה נזעם ולמחשבה, האם בפעם הבאה אשקול בכלל את הרץ. המכתב השני שלי כלל לא נענה. לפיכך, החלטתי שלא לשכור יותר מכוניות מחברת הרץ. אני ממשיך לפנות אליהם לקבלת הצעות מחיר ואם הן זולות מספיק, אני משתמש בהן כדי לשכור אצל אחד המתחרים שלהם, לאחר שהוא משווה את המחיר של הרץ.

קנינו ב-Walmart שני מכשירי טלפון של Straight Talk (10$ למכשיר של Samsung מדגם שנמכר גם בארץ) לקשר נייד מקומי, עם הכפלת זמן האויר הנרכש, כך שכשקנינו כרטיס עם 60 דקות זמן אויר (20$ לכרטיס) קיבלנו בפועל 120 דקות. תוקף הסים במכשיר זה פוקע 150 יום לאחר רכישת והפעלת זמן האויר האחרון, אך זה לא עניין אותנו כי מטרתם היחידה של המכשירים האלה עבורנו היתה מעין ביטוח תקשורת ניידת בעת הצורך מהדרך וקשר בינינו בעת פיצול.

לקריאת פרק זה - נא עברו ל-: טיול בת מצוה באורלנדו - סתיו 2012

 לקריאת פרק זה - נא עברו ל-: טיול בעמק ההדסון - סתיו 2012