טיול בעיר ניו יורק, אוגוסט 2013

נחתנו בזמן ב-JFK, כשכאן בגלל הפרשי השעות, כבר היה אחה"צ. לאחר איסוף המזוודות, היה תור ארוך למוניות, אך הוא התקדם מהר מאוד.

הנסיעה למנהטן ארכה קרוב לשעה (פקקים), שבסופה עמדנו בתור ארוך נוסף ל-Check In במלון.

העייפות וחוסר השינה הכריעו אותנו ופרשנו לסוויטתנו לישון קצת, לצאת לארוחת ערב ואח"כ לחזור לישון עוד קצת.

ארוחת ערב אכלנו במסעדה ההודית בעלת כוכב מישלן אחד, Tamarind Tribeca. היה קצת מאכזב, במיוחד בהתחשב בכוכב המישלן ובמחיר. נראה שהתיבלון של האוכל רוכך מאוד (אולי הותאם לחיך אמריקאי ?) ומצד שני חלק מהתבשילים לקו בבישול יתר. המסעדה מדורגת במישלן ב-*, ב-Zagat ב-26/24/24 וב-New York Time ב-**. לנו נראה, שהדרוג של מישלן מופרז ואפילו הדרוגים של Zagat וה-NYT עושים עימה חסד.

עלות: $155.01.

לינה:The New Yorker Hotel, שב-NYC, NY

לנו כאן 4 לילות ב-Tower Suite, שבה חדר שינה ובו מיטת Queen, וסלון ובו ספה הנפתחת למיטה זוגית נוחה, אך המשתלטת על רובו של הסלון.

קיבלנו תעריף מבצע מיוחד של $239.85 + מס ($35.38) + Fees ($5.50) ובסה"כ $280.73 ללילה כולל אינטרנט איטי בחדר בחינם וכולל (למרות שזה לא צוין בעת ההזמנה בתעריף המיוחד) ארוחת בוקר קונטיננטלית בחדר מיוחד לאורחי הסוויטות.

בימי סוף השבוע, חדר האוכל הנ"ל סגור ולכן קיבלנו שוברים בחינם (עבור זוג המבוגרים בלבד) לארוחת בוקר בדינר שבמלון, Tik Tok, כשהילדה חויבה בתשלום. ניתן לקבל אינטרנט מהיר יותר בתשלום, או לרדת ללובי ולהשתמש באינטרנט מהיר בחינם.

המיקום של המלון מעולה: פינת רחוב 34 והשדירה השמינית. ממש ליד תחנת תחתית, למי שצריך, ובסמוך ל-Penn Station, מרחק קצר מאוד מה-Empire State Building. לקניינים שבחבורה – המלון הוא בפינת רחוב 34, העמוס בחנויות ביגוד, בליבו של ה-Shopping District של מנהטן.

מכיון שהיינו שלושה, הפער לשימוש במונית לא היה גדול ולכן השתמשנו רק במוניות, שהיו זמינות כל הזמן בפתח המלון.

IMG_3953 – מבט מחלון חדר השינה של הסוויטה

IMG_3957 – מבט מחלון חדר השינה של הסוויטה לכיוון פסל החרות

ארוחת בוקר אכלנו במסעדת המלון עם שוברי החינם שקיבלנו ובתשלום עבור הארוחה של בתנו.

20130818_090315 – בהמתנה לארוחת בוקר במסעדת המלון, Tik Tok

לאחר מכן, יצאנו למסע רגלי ארוך. התחלנו עם רחוב 34, עתיר חנויות ההלבשה, וממנו פנינו לשדרה החמישית. בדרך צילמנו את ה-Empire State Building ואת בנין הספריה הציבורית, למרות שהקנינית הצעירה העדיפה את חלונות הראוה ומה שמאחוריהן.

DSCN0943 – צהוב בעיניים

IMG_3916 – מבט ל-Empire State Building מהשדרה החמישית

IMG_3917

IMG_3918 – בנין הספריה הציבורית

IMG_3924

DSCN0944 – הכניסה לרחבת Rockefeller Center מהשדרה החמישית

DSCN0945 – Rockefeller Center

DSCN0947 – דגל ישראל בין הדגלים המונפים ב-Rockefeller Center

בסמוך, נכנסנו לחנות של לגו, אך די התאכזבנו מהמבחר ומהמחירים. מאוחר יותר ביצענו פעולת רכש מתקנת מוצלחת בחנות הצעצועים של שוורץ (ראו להלן).

משם המשכנו לביקור ב-Sony Wonder Technology Lab. באתר שלהם צוין שיש צורך בהזמנת כרטיסים מראש למועד מסוים. אנו הגענו ללא הזמנה מראש, לא היה תור ולא היתה שום בעיה לקבל כרטיסי כניסה במקום לכניסה תוך כ-15 דקות.

גם בפנים לא היה עומס ואחד הסדרנים אף מצא זמן להתבדח עימי על כך שאני נכנס למעבדות Sony כשעלינו המצלמות ה"לא נכונות" של Canon ו-Nikon.

המקום מיועד בעיקר לילדים ונוער. עולים במעלית ומשם מסלול הסיור עובר בלולאה, שיורדת קומות, עד שהיא חוזרת לקומת הכניסה, כשבדרך תחנות שונות שבהן מודגמות טכנולוגיות שונות וניתן להתנסות בחלקן.

בתחנה הראשונה צורבים את פרטי המבקר על תג הזיהוי שלו ומכאן והלאה, תג זה משמש להזדהות בתחנות השונות ואוגר בכל אחת מהן מידע נוסף. בתחנה אחת ניתן להציג את פרטי המבקר על צגי ענק המוצבים על הקירות, כשהם כוללים את תמונתו ואת שמו. כמובן שילדים (וגם מבוגרים) אוהבים להיות לפתע כה "מפורסמים" על צגי ראווה ענקיים.

באחת התחנות מתקיימת מעין תחרות של הרקדת רובוטים, כשכל רובוט נשלט ע"י אורח אחר המזוהה עפ"י תגו.

לא ניתן להשתמש בתחנות הבאות, אם לא הזנתם את פרטיכם לתג בתחנות הקודמות וכך נאלצתי לחזור על עקבותי כדי להזין פרטים לתג שלי, כדי שאוכל להתחרות עם בתי בהפעלת הרובוטים.

בתחנה אחרת, ניתן לשחק ולערוך מוסיקה.

בתחנה נוספת, ניתן היה לעמוד לפני מסך תצוגה, שבה נפלו מלמעלה עצמים וירטואליים צבעוניים שונים, שאת נפילתם ניתן היה לעצור כביכול ע"י הגוף של המבקר העומד בחזית המסך, כמובן ע"י חיישנים שמזהים אותו ואת מיקומו ביחס לעצמים הנופלים.

סרטון: Sony Wonder Technology Lab

כמובן שלא נעדרת כאן זירה, שבה ניתן לשחק בעמדות המשחק הענקיות של סוני.

בסוף המסלול, ניתן להדפיס הישגים אישית של המבקר עפ"י הישגיו בתחנות השונות.

בסך הכל – נחמד. לא גוזל יותר משעה והעלות: בחינם.

DSCN0955 – בתנו במעבדות סוני "עוצרת בגופה" עצמים וירטואליים הנוחתים עליה בתצוגה מלמעלה

DSCN0957

משם המשכנו לחנות הצעצועים הענקית המפורסמת FAO Schwarz, שבה עדין יש את הקלידים הענקיים, שעליהם קיפץ וניגן טום הנקס בסרט "ביג". תור השתרך לעמדת תשלום וממנה אל הקלידים לצורך צילום על הקלידים. אנחנו ויתרנו. לעומת זאת ניתן היה להצטלם ללא עלות ליד דמויות צעצוע אחרות.

IMG_3928

מצאנו פה מבחר עשיר מאוד של לגו, הרבה יותר מזה שראינו בחנות של לגו עצמם שליד מרכז רוקפלר ובמחירים טובים. מעבר בקופה להצטיידות במתנות הפך את האחיינים שלי, כמו גם בתנו, לילדים מאושרים יותר.

IMG_3930

IMG_3931

IMG_3933

מכאן המשכנו מעט עם השדרה החמישית לחנות הדגל של Apple, הסמוכה מאוד לחנות הצעצועים. להבדיל מאולם התצוגה הכמעט ריק של Microsoft ב-Redmond, WA, שבו היינו ביום ה-3 לטיול (ראו תאור שם), כאן היו מאות אנשים. מאות !!! ניתן להיכנס לחנות דרך מדרגות לוליאניות, או במעלית, שתור ארוך השתרך אליהם עוד מהרחוב וזה עוד ביום של סופ"ש רגיל, שלא היו בו הכרזות כלשהן של Apple, או יציאה לשוק של מוצר חדש כלשהו. תארו לעצמכם מה קורה כאן, כשיש פתיחת מכירה של מוצר חדש...

IMG_3937 – המדרגות והמעלית העמוסים בכניסה לחנות של Apple

IMG_3936 – המוני מבקרים / קונים ומוכרים (בחולצות הכחולות) בחנות של Apple

מהחנות יצאנו לכיוון ה-Central Park. לא רצינו לבזבז זמן על ארוחת צהרים במסעדה וקנינו לנו נקניקיות ופרעצל בדוכן סמוך כלשהו, שהיו גרועים מאוד ולגמרי לא זולים.

מכיון שזה היה סוף שבוע, היו כאן המון אנשים, חלקם רוכבי אופנים (ניתן לשכור), חלקם כמונו, רגלית, חלקם מילאו את ספסלי הישיבה, או סתם פרשו שמיכות על הקרקע. היו גם מי ששכרו כרכרות רתומות לסוסים. אין ספק, שהאוירה של סוף השבוע מיפה את הפארק. כמובן, שלא נעדרו אמני רחוב כמו הפסל האנושי בדמות פסל החרות.

IMG_3938

IMG_3939 – ב-Central Park

טיילנו מעט בצד הדרומי של הפארק ואז יצאנו ממנו כדי להגיע ל-Dakota House, שבו התגורר החל מ-1973 ובפתחו נרצח בשנת 1980, John Lennon. בפתח הבית מוצב שומר ואין אפשרות לבקר בבית עצמו, אך בסמוך, בקטע הפארק הסמוך לבית הזה, הוקדש לזכרו אזור, הקרוי Strawberry Fields, ויש שם על הקרקע אנדרטה צנועה לזכרו בצורת מוזאיקה על הקרקע עם הכיתוב Imagine, שהמבקרים ממשיכים להניח שם פרחים. בסמוך היה אמן רחוב שניגן בגיטרה ושר משירי ה-Beatles, אלא שלפחות בזמן שאנחנו היינו שם, היו אלה דוקא שירים של Paul McCartney ולא של John Lennon...

DSCN0963 – Imagine, האנדרטה לזכרו של John Lennon ב-Central Park

IMG_3949 – Strawberry Fields – אזור של ה-Central Park, המוקדש לזכרו של John Lennon

IMG_3951 – Dakota House – הבית שבו התגורר ובפתחו נרצח John Lennon

IMG_3940 – מצמרר... כאן בפתח הבנין התרחש הרצח של John Lennon

הטיול הרגלי הארוך מרחוב 34 ועד רחוב 72, תוך עקיפת חלק מה-Central park מצידו המערבי, התישה אותנו וחזרנו אל המלון במונית למנוחה.

בערב יצאנו לאכול במסעדהSushi Yasuda, הזכורה לי לטוב מביקורים קודמים ולא התאכזבנו גם הפעם. מי שרוצה להכיר סושי אמיתי מהו, כדאי שישכח מה הוא מכיר בארץ ויגיע לכאן לסושי אמיתי.

המסעדה איננה מפוארת בחזותה, אך היא מדורגת ב-Zagat בציון 28/22/24 (ה-28 מתוך 30 זה על האוכל, ה-22 על הדקור ו-24 על השרות) וב-*** ב-New York Times (המכסימום שם זה ****). באופן מוזר אין לה כוכבי מישלן. אם אני משווה אותה ל-Tamarind Tribeca, בעלת כוכב המישלן, שבה אכלנו בערב הקודם, אני נוטה להסכים יותר עם הדרוגים של Zagat וה-NYT ובעינינו Sushi Yasuda עולה על Tamarind Tribeca בהרבה וזה עוד מפי אנשים כמונו, שמאוד אוהבים אוכל הודי.

די חששתי האם אשתי ובתי יהנו, לאור העובדה שהן טעמו עד כה "משהו" הקרוי סושי רק בישראל ונהנתי מאוד לראות ששתיהן מאוד נהנו, הבינו את פער האיכויות האדיר ובאופן לא מפתיע, לאחר שסיימנו לאכול את "בחירת השף" (Omakase - שיטה שבה אתם מפקידים עצמכם בידי השף והוא בוחר לכם את המנות), הזמנו מנות נוספות, בחירה שלנו, שנעלמו מן השולחן מהר מאוד... ואז הזמנתי סיבוב נוסף של המנות שערבו לחיכנו...

בארץ, מגוון הדגים המשמשים בסושיות הוא דל ביותר ובחלק מהמקומות משתמשים בדג מהקפאה, דבר שהיה גורם לכל סושי מאסטר יפני לבצע מייד חרקירי. בארץ, בדרך כלל, הדג גם מגיע בכמות של דוגמית ועיקר המנה הוא האורז. כאן, ללא ספק, הדגים ופירות הים הטריים, הם הכוכבים האמיתיים והדומיננטיים של המנות השונות.

בדיעבד, הסתבר לי שהשף, Naomichi Yasuda, שאת שמו המסעדה ממשיכה לשאת, עזב את המסעדה ואת ארה"ב וחזר לטוקיו כבר בסוף ינואר 2011, אך אם לשפוט לפי הנאתנו מהביקור באוגוסט 2013, מחליפיו ללא ספק שומרים על רמה גבוהה.

בניגוד להרבה מסעדות, שבהן בעת קבלת החשבון, מופיע בתחתיתו הכיתוב: Service Not Included ויש המגדילות לעשות וכבר מחשבים לכם טיפים באחוזים של 18%, 25% וכד', הרי שכאן הכיתוב הוא משהו בנוסח: "העובדים כאן מרוצים מאוד מהמשכורת והתנאים הנילווים שהם מקבלים ולכן אין צורך בדמי שרות וטיפ איננו מקובל כאן".

עלות: $260.76. יקר, אבל תענוג !

IMG_3962

IMG_3964 – Omakase (בחירת השף) – חלק א'

IMG_3965 – Omakase (בחירת השף), חלק ב'

IMG_3968 – המנה שקיבלה בתנו

IMG_3970 – חלק מהבחירות שלנו, סיבוב ראשון

לינה: ראו תאור ביום 21.

לאחר ארוחת בוקר במלון, נסענו לבקר ב-Intrepid Sea-Air-Space Museum. קנינו כרטיס משולב לביקור בנושאת המטוסים, בצוללת, ובמעבורת החלל Enterprise.

עלות לשלושתנו, בהתחשב בהנחות של גיל: $69.40.

בכניסה השתרך תור לבידוק בטחוני ובכניסה לצוללת היה תור ארוך עוד יותר, שעמדנו בו להערכתי כשעה. כמו-כן, כל מבקר נדרש לעבור דרך פתח, המדמה את גובה ורוחב המעברים, שבהם יתקל בתוך הצוללת, כדי לוודא שלא תהיה לו בעית מעבר בהמשך. אינני יודע אם יש פתרון לאנשים עם מוגבלויות פיזיות, שכן המעברים והפתחים בצוללת באמת צרים ונמוכים מאוד.

הסיור בצוללת הוא בקבוצות עם ליווי, אם כי לאחר מעט דברי הסבר בכניסה, את יתרת הדרך עושים באופן עצמאי, כשבנקודות מסוימות ישנם אנשי צוות, שיכולים לענות על שאלותיכם.

DSCN0968 – נושאת המטוסים Intrepid

DSCN0974 - בצוללת

DSCN0976

 DSCN0980 – מרכז הפיקוד והנחיית הטילים שבצוללת

DSCN0983 – מגורי חיילים בצוללת

DSCN0993 – מגורי חיילים בצוללת

DSCN0985 – מגורי קצינים בצוללת

DSCN0986 - הפריסקופ

IMG_3986

IMG_3988

DSCN0991 – המועדון בצוללת

DSCN0997

IMG_3994 – ולהבדיל מהצפיפות שבצוללת, ספינת השעשועים המפוארת שעגנה בסמוך (ראו את מגלשות המים שעל הסיפון העליון)

IMG_3995

מהצוללת עברנו אל נושאת המטוסים Intrepid, שעל סיפונה מוצגים מטוסים ומסוקים שונים ובכללם גם תוצרת התעשיה האוירית לישראל.

IMG_3999 – כפיר, מכר ותיק על סיפון נושאת המטוסים

DSCN1005

IMG_4005

IMG_4006

IMG_4007

IMG_4009

IMG_4011

IMG_4013

DSCN1014

ומשם לאחר תור נוסף עלינו לבקר בתוך ה-Intrepid עצמה.

DSCN1013 – גשר הפיקוד של ה-Intrepid

DSCN1015 – מבט מתוך ה-Intrepid אל מערב מנהטן

IMG_4015

IMG_4020 – המפקדת

משם עברנו לבקר בהאנגר סמוך, שבו נמצאת מעבורת החלל Enterprise, לאחר שפרשה משרות פעיל. יש שם גם תצוגה הקשורה לטכנולוגיות השונות ששימשו אותה.

IMG_4030 – ליד מעבורת החלל Enterprise

IMG_4032

לאחר הביקור במוזיאון ה-Intrepid, נסענו במונית אל דרום מנהטן, כדי לקחת משם את ה-Staten Island Ferry ובחזרה, שבמסלול השיט שלה ניתן לצפות מקרוב אל פסל החרות ואל קו הרקיע של מנהטן.

כדי לראות ולצלם הכי טוב, בשיט הלוך כדאי לשבת בצד הימני של המעבורת ובחזור – בצד השמאלי. שימו לב לשעות ההפלגה הרלבנטיות ליום ביקורכם, כדי לא להיתקע על Staten Island לאחר ההפלגה האחרונה של המעבורת. עלות: בחינם.

קיימת גם מעבורת אחרת לביקור בפסל החרות עצמו – בתשלום. לא מצאנו לכך הצדקה.

בעת ששטנו סמוך מאוד לפסל החרות, ליוותה אותנו ספינה חמושה עם חיילים עם נשק דרוך, שעקבו אחר התנהגות הנוסעים שעל המעבורת, למקרה שיהיה צורך בתגובה.

IMG_4036

IMG_4038

IMG_4040

IMG_4041 – Staten Island Ferry

IMG_4042 – Staten Island Ferry

IMG_4043 – קו הרקיע של מנהטן

IMG_4051 – פסל החרות על רקע קו הרקיע של מנהטן

IMG_4054

IMG_4058 – Staten Island Ferry וברקע פסל החרות

IMG_4063

IMG_4065

IMG_4067

IMG_4069

IMG_4071

שבנו במונית למלון ומתוך רצון שלא לסיים את הביקור בניו יורק, ללא ביקור במסעדה עם שלושה כוכבי מישלן, ניסיתי את מזלי ולמרות שידעתי, שהסיכוי למצוא שולחן פנוי במסעדה כזו מהיום להיום שואף לאפס, טילפנתי ל-Per Se(מישלן - ***, זאגאט - 29/28/29, NYT - ****) ול-Eleven Madison Park (מישלן - ***, זאגאט – 28/28/28, NYT - ****) ונעניתי בשלילה. ואז כשטילפנתי ל-Jean Georges (מישלן - ***, זאגאט - 28/27/28, NYT - ****), לפתע האיר מזלנו ומצאו עבורנו שולחן, אם כי ב-21:00, שעה מאוחרת יחסית לתחילתה של ארוחה הנמשכת שם בדרך כלל יותר מ-3 שעות.

שף העל, Jean George Vongerichten, הוא כבר הבעלים והמנהל של אימפריה של מסעדות, שבהן הוא כבר הפקיד את המטבח בידי Executive Chefs. כ-3,000 איש עובדים במסעדותיו וספק אם הוא עצמו עוד מבשל בהן, פרט לארועים מיוחדים ומתוקשרים. כאן זוהי מסעדת הדגל שלו, שבה הכל החל ב-1997 ומאז המסעדה שומרת בעיקביות על מקומה בצמרת העליונה ביותר של מסעדות ניו יורק.

המקום יקר מאוד, $198 לארוחה של 7 מנות (תפריט קבוע מתוך שני תפריטים לבחירה) ליחיד, או $118 לתפריט קבוע של 3 מנות, הכל לפני שתיה קלה/חמה, יין, מיסים וטיפ, אך החגיגה הקולינרית, שהיתה זכורה לי מביקור כאן לפני כ-11 שנים, מדהימה גם כיום. קוד הלבוש קצת התרכך מאז וכיום לא נדרשת יותר עניבה, אך עדין עומדים על בלייזר ומבקשים שלא לפשוט אותו במשך הסעודה. מי שמגיע בלי בלייזר/ג'קט, יכול לקבל מהם אחד בהשאלה למהלך הארוחה. למי שהמחירים, או קוד הלבוש אינם מתאימים, אך בכל זאת רוצה לחוות משהו מבית היוצר של Jean George Vongerichten, ישנה בדלת הסמוכה מסעדת האחות, Nougatine at Jean‑Georges, שבה ניתן להגיע ולסעוד גם ללא בלייזר/ג'קט, המחירים זולים יותר (יחסית), אך התפריט שונה. כמו-כן ישנן ארוחות צנועות וזולות יותר (יחסית) בצהרים, שעה שבה ניתן לאכול ארוחה של שתי מנות ב-$38 ולבחור מנות נוספות מתפריט הצהרים ב-$19 לכל מנה נוספת. מחירים מגוחכים למסעדה ברמה כזו.

בגלל אופיו של המקום, קצת חששתי האם נוכל לבוא עם בתנו, שהיתה אז בת 12, והאם ישנו פתרון שבו היא תוכל לקבל ארוחה קטנה יותר. בודאי שלא רצינו להשאיר אותה לבד בחדר במלון, רק כדי לאכול במסעדה כזו, לכן עוד מהארץ התכתבתי עם כל אחת ממסעדות הצמרת, שהיו אצלי על הכוונת, ולהפתעתי החיובית, כולן השיבו בחיוב עם פתרון כזה או אחר, אם כי חלקן העלה תהיה האם הילדה לא תשתעמם, כשהיא תסיים את הארוחה שלה ואילו אלינו ימשיכו להגיע עוד ועוד מנות במשך 3 שעות.

כפי שאתם מבינים, לקחנו סיכון, העזנו, ואני שמח מאוד על ההחלטה הזו.

מי שהיתה אחראית על השולחן שלנו, הקשיבה לאילוצים של הילדה ואז התאימה לה ארוחה של 3 מנות מתוך תפריט a-la-carte, ובנוסף צ'יפרה אותה ללא חיוב בפתיח זהה לשלנו ובקינוחים, שלא היו כלולים במפרט הארוחה שלה.

המנות טעימות מאוד, עשויות מחומרי גלם מעולים ומעוצבות להפליא. סקרנותה של בתנו גרמה לה לטעום פה ושם גם מהמנות שלנו. לא נרשם אף רגע של שעמום בשולחן מאף צד. בסביבות חצות, כשארוחה הסתיימה, קשה היה להאמין כיצד כה מהר חלפו להן 3 שעות מהנות ביותר.

עלות: $714.46. יקר מאוד, אך לא יותר מתעריפי מסעדות עילית בארץ כמו "מול ים" לארוחה עם פחות מנות. בודאי מתגמל לא פחות.

לצערי, היתה תקלה זמנית כלשהי במצלמה שלי ולכן חלק מהתמונות שצילמתי יצאו חשוכות ולכן לא אעלה אותן לכאן, כך שהתמונות המוצלחות יותר מהוות רק חלק מהחגיגה הקולינרית.

IMG_4087 – צבתות וזנב לובסטר

IMG_4088 – פילה עם תפוח אדמה סגול

IMG_4091 – צלע טלה

IMG_4093 – מגש קינוחים בדגש על דובדבנים ושוקולד

IMG_4094 – מגש קינוחים בדגש על תות שדה

IMG_4096

ואם כל זה לא הספיק, הגיעו גם מספר מלצרים, כשהם מניחים על השולחן פרלינים, פטיפורים וטראפלס ומוציאים לכל סועד, במלקחיים מתוך צנצנת, מרשמלו גדול מתוצרת עצמית. כאן כבר הרמנו ידיים וקצת מה"טוב הזה" נשאר אחרינו על השולחן.

לינה: ראו תאור ביום 21.

לאחר ארוחת בוקר במלון סיירנו רגלית דרומה ופקדנו מספר חנויות לחובבי אוכל ובישול כמונו.

לקראת צהרים לקחנו מונית ל-Ground Zero.

לא היו לנו הזמנות מראש, אך לא היתה שום בעיה לקבל כרטיסים מעכשיו לעכשיו במשרד המצוי לא הרחק מהאתר עצמו. היה שם אמנם תור קצר, אך תוך כרבע שעה היינו כבר מצוידים בכרטיסים.

עלות: בחינם, אך הם מצפים לתרומה מינימלית של $5.00 למבקר, שתמורתה מקבלים צמיד גומי עם הכיתוב 9/11 Memorial.

מהמשרד הולכים מרחק של 3-4 בלוקים אל האתר עצמו ועוברים בתור במספר עמדות של בדיקה בטחונית עד שמגיעים לאנדרטה עצמה, שעליה חקוקים שמות הנספים באסון התאומים.

ליד, רואים את השלמת הקמתו של הבנין החדש של מרכז הסחר העולמי, במקום "התאומים".

סרטון: 9/11 Memorial

IMG_4098

IMG_4101

IMG_4103

IMG_4105

IMG_4111

DSCN1060

IMG_4113

IMG_4115

DSCN1063

DSCN1067

DSCN1069

חזרנו אל המלון ובדרך אספנו ממסעדה איטלקית שמולו, Famous Famiglia Pizza, ארוחת צהרים מאוחרת, אותה העדפנו לאכול בחדר ולנוח לקראת מבצע הערב, שבו יש לארוז הכל למזוודות לקראת הטיסה ארצה למחרת. האוכל הפתיע אותנו מאוד לטובה: פיצות ופסטה מעולות. עלות: $16.80.

ארוחת ערב טובה אכלנו במסעדה מרשת TGI Friday, אף היא ממול למלון.

עלות: $122.00.

DSCN1075 – ה-Empire State Building בלילה

לינה: ראו תאור ביום 21.

לאחר ארוחת בוקר במסעדת המלון, יצאנו שוב לסיבוב מהיר של השלמת קניות ומתנות.

DSCN1076

DSCN1078

חזרנו לחדר, השלמנו אריזה, Check Out (חייבים עד 11:00 ולא ניתן היה להאריך) והשתרענו לנו על הספות שבלובי כשהמזודות עימנו, עד שנמאס לנו ולקחנו מונית ל-JFK, שם נפטרנו מהמזוודות והעברנו את יתרת הזמן עד הטיסה ב-Lounge של British Airways.

20130820_172435 – מנוחת הלוחמת בלובי המלון בהמתנה לקראת הנסיעה ל-JFK

סיכום

היה זה, ללא ספק, אחד הטיולים הארוכים והמהנים ביותר שעשינו בארה"ב.

לכל מי שאוהב את הטבע בשיאו, כמעט במצב הכי פראי שלו – סעו לצפון מערב ארה"ב.

ניו יורק היתה סיום עירוני מהנה אף הוא, במיוחד לאחר כך כך הרבה טבע ללא כרך סואן של ממש.