נפרדנו לשלום משדרת הבאובב ולחקנו טיסה פנימית למורונדבה שאיחרה בשעתיים בערך אותם העברתי במשחקי קלפים עם הילדים של הזוג הצרפתי. במורונדבה לקחנו רכב 4X4 ונסענו נסיעה של שעה וחצי ליפעתי, כל אחד לקח לעצמו בונגלו על הים ישב תחת עצי הקוקוס נהנה מסירות הדאו של הדייגים סגרתי דיל למחר בבוקר באחד ממועדוני הצלילה שכלל שלוש צלילות שייט לצפיית לוויתנים ושנירקולים במחיר מצחיק למדי שאני כבר לא ממש זוכר הספקתי להזמין לפני זה סיור מודרך על עגלת זיבו ליער הבאובב כולל עוד איזה פארק שלא הבנתי מה המדריך ניסה להסביר לי על הפארק הזה אז החלטתי להמר ולראות גם אותו. הלכתי לאכול באחת המסעדות על החוף שגרמה לי קלקול קיבה נוראי, בדיעבד גם המשפחה של הצרפתים קיבלו שם קלקול קיבה והם אכלו במסעדה אחרת, ואחר כך סתם הסתובבתי על החוף נהנה מהנוף ומנסה להדוף בחורות צעירות שמנסות לשכנע אותי לקחת מסאג'ים ושאר בחורים צעירים שרוצים להיות מדריכים שלך לכל מיני דברים.
הבחור ששילמתי לו על הסיור ביער חיכה לי בזמן אבל בלי עגלת זיבו ואמר שחבר שלו צריך להגיע כל רגע עם הזיבו אבל הזמן התארך והחבר לא הגיע אז הוא יצא לבדוק מה קורה וחזר עם תשובה שהזיבו ברחו לו והוא מנסה לתפוס אותם, ובינתיים הוא החליט שנלך לכיוונו וכך עשינו עד שעצרנו בחצר של בית (של אחותו בדיעבד) והוא הושיב אותי בחצר הבית מטר ליד אחותו שישבה על המדרגות הניקה את התינוק שלה והעיפה את התרנגולות בכל פעם שהם התקרבו לאוכל שהיא הכינה בחוץ עד שלבסוף היא השאירה את התינוק בחוץ על שמיכה והלכה כשמסביבו הרבה תרנגולות שני כלבים רזים במיוחד, ברווז אחד ואני בזמן הזה המדריך הצטרף לחברו וביחד הם רדפו אחרי הזיבו שהתרוצצו בחצר עד שלבסוף הם הצליחו לתפוס אותם ולרתום אותם לעגלה וסוף סוף יצאנו לסיור וכבר התחלתי לדאוג מבחינת זמנים כי עוד היו לי צלילות לעשות היום ושייט לויתנים
ביער הבאובב עצי הבאובב קטנים בהרבה מהעצים בשדרה אך הם מזנים אחרים של באובב ולכן הסיור אינו מיותר לגמרי אבל מתאים בעיקר לחובבי בוטניקה וישנם ביער גם צמחים אנדמיים אחרים ובכל זאת אחרי שדרת הבאובב החוויה היא די לייט מחיר הסיור הוא 10,000 אריארי בלי ויכוח שהם בסך הכל כמה שקלים בודדים, הפארק השני התגלה כפארק של צבים שאני לא ממש אהבתי ולדעתי הוא מיותר לגמרי, יש בו רק סוג אחד של צבים בכל הגדלים וזה די משעמם (הצבים נמצאים בכלובים ולא משוחררים בטבע) ישנו לילה נוסף בבונגלוס עלהחוף ועל הבוקר יצאנו לכיוון הפארק הלאומי יסאלו, בדרך חלפנו על פני סופת חול מרשימה ביותר שחלפה לצידינו. עוד לפני שנכנסים לפארק עצמו אפשר להנות מהנופים הנהדרים של איסאלו כולל האטרקציה המקסימה שנקראת החלון לאיסאלו שמגיעים אליה לפני הכניסה לפארק והיא בעצם מעין חלון שנוצר מהסלעים ופרט לחלון עצמו הנוף משם הוא יפיפה בעיקר בשקיעה ובעיקר כשיש עננות יפה ומעניינת מה שבהחלט היה כשאנחנו הגענו לשם והיה ממש מקסים אך היו שם הרבה מאוד תיירים (בערך 15 או 20) שישבו על החלון ובאזור וחיכו לשקיעהוהפריעו לעשות תמונה נקיה של נוף בטולי אז חיכיתי בסבלנות עד שהם התפזרואבל אז המדריכים נהיו מאוד לחוצים והסבירו שאסור לנו להשאר שם לבד וחייבים לצאת לפנישהרכב האחרון עוזב כי האזור הזה ידוע בכךשבשעות הערב מגיעים כנופיות של עברינים מקומיים ושודדים אנשים ובעיקר תיירים. אבל בסופו של דבר החלטתי שהתמונות חשובות יותר מהאפשרות שישדדו אותנו והשתדלתי לצלם כמה שיותר לפני שהמשפחה הצרפתית תצא מדעתה לגמרי והמשכנו משם לאחד ממבחר הלודג'ים בקרבת מקום, ניצלתי את ההזדמנות לשלוח בגדים לכביסה (יקר מאוד) לפני ארוחת הערב הייתה הופעת פולקלור של 20 נערות שרקדו ושרו שירים מקומיים, התשלום הוא טיפ שכל אחד נותן לפי ראות עיניו והמופע בהחלט שווה ומכניס אותך עוד יותר לאווירה המקומית הכיפית. בארוחת הערב החלטתי להתנתק קצת מהמשפחה הצרפתית בעיקר מכיוון שארוחות של שעתיים מתישות אותי לגמרי וישבתי לאכול לבד ודווקא פה הייתה איזו שיטה שונה ובמקום שהמלצרית תביא לי את האוכל היא אמרה לי שהוא מוכן ושאני ילך החוצה (לגריל) לקחת אותו אבל כשהגעתי האוכל עוד לא היה מוכן והייתי צריך לחכות 5 דקות בחוץ בקור וזה לא היה ממש מוצלח אבל בהחלט מעניין. למחרת יצאנו לכניסה לפארק לקנות כרטיסים, שילמנו בערך 100 שקל לאדם שבמונחים מדגסקריים מדובר בהמון המון כסף מצד שני להפסיד אטרקציה רק בגלל שהיא עולה 100 שקל נראה לי טיפשי אז שילמתי קיבלנו מדריך ויצאנו לדרך הפארק עצמו היה יפה בעיני ונהנתי מההסתובבות אבל הייתה גם הרגשה מעורבת שחסר איזה עוקץ ואחריה הגיעה גם תחושת המיצוי המדריך הסביר שבעלי חיים כנראה שלא נראה שם כי זאת העונה הגשומה וכל הזיקיות יוצאות בעונה הרטובה ולמורים נראה רק בחלק האחרון של הפארק . מכיוון שהיה לנו רק יום אחד בפארק עשינו טרק מהבוקר ועד שעות הצהריים כי זאת האופציה היחידה למי שבא ליום אחד וכשחזרנו בשעות הצהריים הכביסה חיכתה לי על המיטה מקופלת ולחה