ביולי / אוגוסט 2016 טיילנו במערב קנדה וצפון מערב ארה”ב.

טיול חלומי של כמעט ארבעה שבועות . טיילנו ברוקיז הקנדיים ובאי ונקובר .

הגענו לשמורות הגדולות גליישר נשיונל וילוסטון גם. בקרנו בערים הנהדרות ונקובר וסיאטל.

טסנו, נסענו, טיילנו, טיפסנו, פגשנו דובים ובע"ח אחרים, שטנו, ריחפנו, בילינו ובעיקר גמענו נוף עוצר נשימה !!!emoji

על ההתארגנות לקראת הטיול תוכלו לקרוא בבלוג שעסק בתכנון ומנהלות

***************

בלוג הזה יתאר את חלקו הראשון של הטיול שעוסק ברוקיז הקנדיים .

אז מה עשינו ?? 

11/7/16 - יום שני - ממריאים

בדרך לרוקיז עוצרים בוינדזור 

טיסת בוקר של בריטיש ללונדון יוצאת לה בזמן. עוברת בנעימים. מגיעים ללונדון בשעה 10.30 בבוקר. התור בהגירה אימתני , אבל בזכות הדרכון הזר שלי שלושתנו עוברים חיש קל בתור המשפחתי שמיועד לאזרחי האיחוד.
 הזמנתי מראש הסעה עם חברת BA TRANSFER. נסענו עמם בעבר והם היו מצוינים הפעם פישלו ולא הגיעו. אחרי מספר טלפונים , כשכבר כמעט התייאשנו הגיע נהג שטען שחיכה לנו כאן כל הזמן !??? באמת ?? הרי סרקנו את אולם הנכנסים במשך 40 דק' , התקשרנו למשרד והוא לא היה . מסתבר "שלהמציא" זו שיטה שעובדת גם אצל לאומים אחרים ... מזל שוינדזור קרובה .

בשעה 12 ורבע לערך הגענו לוינדזור. העיר נבחרה בשל הקרבה היחסית לשדה , הטירה והעיר הנחמדה. חשבנו שזה יעד קרוב ונעים להעביר בו את הקונקשן הארוך.

בכניסה לטירה - תור אימתני. לא היו לנו כרטיסים מוזמנים ונאלצנו לעמוד בתור הארוך שהתקדם במהירות סבירה. בקרנו בטירה במשך שעתיים וחצי לערך . אפשר יותר, אבל אנחנו איננו מאלה שמתעכבים על כל צלחת וכל תכשיט בתצוגה. הטירה יפה מאד והיא ממש במרכז העיירה.

הקתדרלה של וינדזור

image.jpeg

טירת ווינדזור

image.jpegimage.jpeg

אחרי הביקור בטירה, ארוחה קלה במסעדה נחמדה וחזרה לשדה התעופה. לקחנו מרווח בטחון והגענו כשעתיים לפני הטיסה. בחזור יש לעבור שוב בטחון. זה הלך די מהר ועוד נותר לנו מספיק זמן לדיוטי.

 חושבים שטסנו בזמן ?? לא כל כך מהר.…

טיסת ההמשך לקלגרי אמורה לצאת בשעה 18.40. בהיתרו יש מין קטע שכזה שרק חצי שעה לפני הטיסה הם מפרסמים את השער ואז צריך למהר אל הגייט. במקרה שלנו הוא היה באזור B וזה אומר לקחת רכבת פנימית בתוך הטרמינל. ממש תופעה מוזרה שחזרה על עצמה גם בחזור.

אנחנו מתיישבים בגייט ,יש עכוב קטן . בשעה היעודה להמראה , מתחיל בורדינג לטיסה. כבר עומדים בתוך השרוול למטוס ופתאום נקראים לחזור לשער. כרטיסי הבורדינג נלקחים ונסרקים ואנו נשלחים לשבת ולהמתין. הובטח כי בתוך מספר דקות תצא הודעה. זה כבר נראה לא טוב... אני מריצה סרטים בראש איך אנחנו נשארים הלילה בלונדון ומה יהיה עם המלון שהוזמן והרכב שמחכה בשדה .

אחרי כרבע שעה של המתנה מתוחה (אף אחד מבין מאות הנוסעים לא פוצה פה .. זה אנגליה כאן ) אחד הדיילים מודיע שיש בעיה טכנית. אחת מדלתות הארון בשרותים אינה נפתחת. אסור להמריא כך. הזעיקו טכנאי עם פטיש... (אלה המילים) וכאשר תפתר הבעיה יתחילו שוב בורדינג. כל העסק לקח להם בערך 3/4 שעה והתחילו שוב בבורדינג. בכניסה שלי לאחד מתאי השרותים ( יש הרבה , המטוס גדול ) אכן זיהיתי דלת פרוצה. הם לא תקנו אותה, רק פרצו וככה טסנו .

הטיסה ארוכה. מעל ל 8 שעות . המטוס אולי מתקדם (דרים ליינר) אך המושבים צרים ולא הכי נוחים... יש פטנט נחמד של חלונות ללא תריסים. החלון משנה את צבעו ומשחיר בלחיצה על כפתור. אומרים שזה עוזר בהתאמה של אור/חושך לשעת היממה והקלה על ג'ט לג. אני לא התרשמתי שזה ממש עוזר ...angry

נוחתים בקלגרי באיחור של שעה. ההגירה מהירה . מיד מרגישים בהפרשי הט"מפ. קר נורא. מקבלים את הרכב. הוא לא להיט כמו שכבר סיפרתי . אנחנו עייפים מאד ולא מתווכחים יותר מדי עם הפקיד. מהנדסים את הכבודה , סיפור שיחזור מדי יום כמעט ויוצאים לדרך. הסים לא עובד. מזל שיש מפות גוגל אוף ליין . מפעילים ונוסעים למלון הראשון הקרוב לשדה התעופה.

המלון מרשת דייז אין. די בסיסי. עלה 150 דולר קנדי להרכב של שלושה עם ארוחת בוקר. אנחנו מגיעים בשבוע של יריד גדול, הסטמפיד והמחירים בהתאם. ללינה של לילה אחד היה סביר.

12/7/16- קלגרי סטמפיד

עוד בשדה התעופה בערב הקודם, אנחנו שמים לב שכולם ( אבל כולם ) חובשים כאן כובע בוקרים . 

ההסבר לתופעה הוא פסטיבל הסטמפיד (Stampede) שמתרחש בקלגרי פעם בשנה בחודש יולי. קלגרי, היא העיר הגדולה במחוז אלברטה אליו הגענו. היא השער הקרוב לתחילת טיול ברוקים הקנדיים. רבים מדלגים עליה. אם לא היה הסטמפיד אולי היינו מדלגים גם. נילי מהפורום היתה בשנה שעברה וחזרה נלהבת . 

מה זה סטמפיד ? מאז 1912 מתקיים בעיר פסטיבל בוקרים שנתי המוקדש לעולמם של החלוצים שהתבססו באמריקה הצפונית ולחיי הבוקרים. עשרה ימים של מערב פרוע.

הפעילות המרכזית בפסטיבל הן תחרויות רודיאו אבל מלבד הרודיאו יש יריד/ לונה פארק ענק וכן תצוגות של בעלי חוות, המביאים איתם את בעלי החיים שהם מגדלים , תצוגה של גזיזת צמר ועוד ועוד...

משמעות המילה סטמפיד היא ריצת אמוק או הסתערות המונית, וזה ממש מה שמרגישים שם ... ההרגשה כאילו כולם בסטמפיד. הפסטיבל מושך אליו המונים מתושבי העיר ותיירים רבים מאזורים אחרים בקנדה ומארצות הברית המנתבים עצמם לדאונטאון של קלגרי. אבל, אף שמדובר באירוע המוני הכל מתנהל על מי מנוחות אין צפיפות או דוחק. רק שמח. שמח מאד.

מזקן ועד טף לחבושים בכובעי בוקרים , חולצות משובצות , חגורות עור. המהדרין מוסיפים כסויי עור למכנסיים כמנהג הבוקרים.

.עם תחילת המכירה קניתי לנו כרטיסים למופע הרודאו של הצהריים. אין סטמפיד בלי מופע רודאו.

מוופע רודאו יכול להשמע אכזרי , אך מדובר בעצם במופעים שמדגימים סוגי מיומנויות של הבוקרים כמו רכיבה על סוס פרא ללא אוכף , השתלטות וקשירת עגל סורר שברח וכד'. מדובר בטובי הרוכבים שמשתתפים. המופעים מושקעים וכוללים תזמורות וריקודים. המארגנים מבטיחים טיפול הומני ודאגה לרווחתם של בעלי החיים. לא מדובר בקרב שוורים כמו בספרד ואף אחד לא נפגע. בכל זאת , רכי הלבב יכולים לדלג. 

בחסות הג'ט לג , אנחנו מגיעים בבוקר עם הפתיחה , נהנים מהאווירה , מבקרים בביתנים של החוות ונהנים מבעלי החיים הנהדרים , מנסים כמה מתקני לונה פארק. באחת וחצי נכנסים לאצטדיון לצפות במופע המרכזי וזו חגיגה של ממש!!

כיף לפתוח כך את הטיול .

קרוסלהשמח בסטמפידהבוקרת היפה שלי

עוד כמה תמונות מהסטמפיד וסרטון קצר של הרודיאו מהרשת להמחשת האווירה

מופע הרודאו נמשך 3 שעות לערך . אני מודה שלא נשארנו עד הסוף.

אחרי שעה ומשהו שמחות , אנחנו מבינים את העקרון והיות ולפנינו נסיעה ליעד הבא , אנחנו ממשיכים הלאה. היה יופי של יום בסטמפיד , התחלה רכה ומוצלחת לטיול. כולנו נהננו ותודה לנילי על ההמלצה.

דיו...מופע פיצוץאפילו הבשר מקבל פרסיםרודאו מופע פתיחה

הדרך מקלגרי לקנמור חולפת די מהר. בתחילה הנוף מישורי ופתוח. ככל שמתקרבים לקנמור הנוף נעשה הררי יותר. הרי הרוקיז מבצבצים בכל הדרם. פה ושם רואים פסגה לבנבנה . איזה יופי !!
 בחמש לערך מגיעים לקנמור. מצטיידים בסניף safeway המקומי. קנמור תהיה נקודת הפתיחה לטיול ברוקיז.

בקנמור אנחנו לנים שני לילות במלון מצוין מרשת בסט ווסטרן. את ההמלצה על המלון קיבלתי ממוני ומנרוש מפורום צפון אמריקה ואני ממש מודה . אהבנו אותו מאד.

13/7/16 - Banff

לטובת מי שלא מכיר הקדמה קצרה: הרוקים הקנדיים מתחילים למעשה בחלקם הדרומי בגבול של קנדה עם ארה"ב. הם כוללים ארבע שמורות טבע מרהיבות: שתי השמורות הגדולות הן באנף Banff וג'ספר Jasper. השמורות הנוספות הן יוהו וקוטנאי . רוב המטיילים מתרכזים בקטע שנמצא בין העיירות באנף מדרום וג'ספר מצפון עם גיחות ליוהו וקוטנאי . העיירות באנף וג'ספר נמצאות בתוך השמורות עצמן ועל מנת להגיע אליהן יש לשלם את דמי הכניסה של השמורות. 

Canadian Rocky Moutain parks map He.svg

אנחנו מתכוונים לטייל היום בשמורת באנף. קמים לבוקר גשום מאד ומתפללים שהגשם יפסק כדי שנוכל לראות משהו.

נוסעים צפונה לכוון באנף וקונים את הפס השנתי ( כרגע דו שנתי ) לשמורות של קנדה. יש לנו שבוע באזור ועוד כמה ימים בהמשך ולא בטוחים שזה צעד כלכלי. היה אולי עדיף לקנות בכל פעם כניסה יומית , אבל התורים בקופות לא קצרים וכדי להמנע מהם בהמשך מחליטים לקנות את הפס ולגמור עניין. עלות הפס למשפחה 137 דולר קנדי. 

היעד הראשון שלנו הבוקר הוא קניון ג'ונסטון. Johnston Canyon

בקניון הזה שקצת מזכיר קניונים בהם ביקרנו באירופה , 2 מסלולים. אחד בן 1.2 ק"מ לכל כוון המוביל למפלים התחתונים ושני כפול באורכו המוליך למפלים העליונים.

אני קוראת חוות דעת מעורבות לגבי התמורה של המסלול הארוך. מטיילת ביוני כתבה שהמפלים העליונים אינם מצדיקים את הטיפוס המפרך אליהם.

היות והבת שלנו עדיין מדדה קמעה, אנחנו בוחרים במסלול הקצר. הגשם פסק לכבודנו עם ההגעה לקניון . הקניון יפה , שפעת מים ומפל נחמד בסוף. עוד לא משהו מפיל ... נחמד להתחלה ולא קשה. לא באמת צריך מקלות הליכה. לבת שלי זה עזר בגלל הרגל.

המפל התחתוןחבר בדרךקניון גונסטוןמתרגלים הליכה

אנחנו יוצאים מקניון ג'ונסטון וחושבים מה הלאה... יש עוד מגוון אפשרויות באזור. הגונדולה בבאנף מומלצת מאד אבל הראות היום איומה ועננות רבה. לא מתאים. מחליטים לנסוע לכוון אגם מינוונקה. לא מספיקים לנסוע הרבה ורואים טור גדול של מכוניות לצד הדרך... ממש מיני פקק תנועה.

מי שמכיר את האזור יודע שהאטה כזו יכולה להיות אחת משתיים או עבודות בדרך שמאטות את התנועה ( והיו לנו כאלה הרבה) או בע"ח. מישהו צפה בבע"ח לצד הדרך, עוצר, מתחיל לצלם ואחריו התנועה נעצרת כולה.

" דוב " אני אומרת לבן זוגי . תעצור. "בטח יש דוב ": הח'ברה שלי עדיין לא רגילים לתרגולת הדובים ולא מבינים על מה המאומה , אבל יתרגלו במהרה.

"דוב " הפך לשם קוד ל "תעצרו מהר ותשלפו מצלמה." wink

אנחנו נוסעים לצד הטור , מאטים, מתקרבים ואכן רואים אנשים מצלמים. יש דוב. המכוניות קצת הפריעו ולצאת מהרכב חששנו, אבל משהו הצלחנו לצלם.

אז זו היתה ההפתעה הראשונה של הרוקיז וראינו דוב שחור על ההתחלה.

התמונות " לא משהו" ואתם מתבקשים להפעיל הרבה דמיון אבל הי... ראינו דוב. 

נשתדל להשתפר בהמשך laugh

מתקרביםדובבחיי דוב

הנה עוד חבורה נחמדה שראינו תכף אחרי הדוב

DSC_0060.JPGDSC_0070.JPG

אחרי ההתרגשות מהדוב , מתחיל שוב לרדת גשם. אנחנו מחליטים לנסוע לכוון אגם מינוונקה . 

זהו אגם שנמצא מספר ק"מ צפונית לבאנף . ניתן להגיע עם הרכב ממש עד שפת האגם ובהמשך ניתן לעלות על כביש שמשמש בעצם סכר להפקת חשמל המסופק לבאנף.

אם ממשיכים עם הכביש הזה מגיעים לאגם יפה נוסף בשם  Two Jack Lake 

אפשר גם לשוט באגם. במזג האוויר הזה, הדבר האחרון שבא לנו זה לעלות על סירה.

אנחנו חונים ליד האגם ומתחילים לרדת אליו. הגשם כל הזמן מזרזף. הבת מתתחילה קצת לקטר . לא בא לה לטייל בגשם. מה עושים עם ילדה מקטרת ? נותנים לה תפקיד! אז נתנו לה לצלם במצלמה הגדולה , היא התלהבה מאד והקיטורים נשכחו.

הצלומים הבאים ברובם באדיבותה היא אפילו עשתה בוק להורים ...

מתקרבים לאגםבוק להוריםגם זה שםעכשיו מעונןמצלמים את הצלמת

באגם הזה אנחנו גם מתוודעים לראשונה ל "תופעה " של הטיול. המוני האסיאתיים.

היות ואיני יודעת להבדיל בינהם הם נקראו בשם קוד " יפנים " אבל בהחלט יתכן והיו ממדינות אחרות. התייר "היפני" התגלה כצעקן , דחפן , עושה סלפי שעות , חסר נימוס או במילה אחת "מכה". והם בהמונים ... באוטובוסים , בואנים , בכל מקום...זקנים וטף. כמעט רק אנחנו והיפנים.

אני השתדלתי לא לצלמם כדי לא לקלקל לי את הנוף, אבל תאמינו לי הם היו שם ובהמונים.

משפחות ישראליות כמעט ולא פגשנו. אולי פחות מ 10 זוגות לכל אורך הטיול. ילדים בכלל לא. כנראה רחוק מדי ויקר מדי לישראלי הממוצע. אבל “יפנים “, שאולי היו בכלל סינים , המון .!!

אז אנחנו משתדלים לברוח מהם , חוזרים לרכב ונוסעים בכביש הסכר סביב האגם אל המקום הקסום הבא שבטח נראה עוד יותר יפה ביום בהיר.

למקום קוראים Two Jack Lake.

תראו כמה יפה... למרות שבשלב הזה גשם זלעפות !!!! בתמונה עם הכסאות האדומים אפילו רואים את הטיפות שזלגו לי ...

כמה יפהכסאות אדומים

עכשיו כבר צהריים ואנחנו נוסעים לבאנף כדי לברוח מהגשם . חושבים שהצלחנו ? מה פתאום... הוא אחרינו כל הזמן

קודם ארוחת צהריים במסעדת בוסטון פיצה בבאנף. נבחרה בשל התפריט ללא גלוטן שלה. הפיצות שלנו היו מצוינות אבל נטולת הגלוטן לא היתה להיט.

ממשיכים לכוון מלון פיירמונט המפואר. עושים סבוב , מצטלמים. באמת מפואר אבל קצת מפלצת בעיני.

ליד המלון עובר נהר ה bow ומפלי bow והנוף לו זוכים אורחי המלון מרהיב. צלמתי לכם קצת.

היופי של המפלים נובע מרוחבם, לא מגובהם. הגישה למפלים אפשרית משני צדי הנהר, מצד אחד Bowfall trail, שהינו מסלול הליכה אל המפלים של כשני קילומטר, מצד שני Bow falls view , שמביא לחניון ממש עד לגדת הנהר, שם יש טיילת מעץ באורך של כ 300 מטר, המשקיפה אל המפלים.

אנחנו נגשים תחילה למסלול ובשל הגשם הכבד עושים רק חלק ממנו. אל המרפסת המדוברת לא הצלחנו להגיע, אבל כן הצלחנו להגיע לתצפית מאד יפה על מלון פיירמונט ממקום שנקרא Surprise corner. נקודת תצפית נמצאת על כביש Tunnel Mountain DR .

בתמונה מפלי BOW

מפלי bow

מלון פיירמונט המפוארנהר ה bow
הנוף ממרפסת המלון
כאן אנחנו מסיימים את היום ונוסעים לג'קוזי החם והמפנק במלון שלנו.

כמה אפשרויות נוספות למטייל באזור באנף שלא הספקנו / ויתרנו בשל מזג האוויר

Sunshine Meadows

טיול לאגם אלפיני בגובה 2200 מ'. ישנו שאטל באוטובוס מיוחד שיוצא ממגרש החניה של האתר או באנף.

רצוי להזמין מראש. למעלה מספר מסלולים. בתקופה שלנו רק מסלול בן 1.5 ק"מ לכל כוון לתצפית על האגם פתוח.

אתר

http://sunshinemeadowsbanff.com/sunshine_meadows/sunshine_me adows.htm

הסבר על המסלולים

http://www.todocanada.ca/city/banff/listing/sunshine-meadows -banff-national-park/

יש גם גונדולה למקום בעלות 39 $ , ללא הזמנה מראש

מעיינות חמים בבאנף

לא הספקנו בבאנף אבל בקרנו בדומים בהמשך בעיירה ג'ספר.

טיולי רפטינג על נהר ה bow - נראה לי יותר כמו שיט ציפה

טיולי סוסים - יש ממש בצמוד למלון פיירמונט

הגונדולה בבנאף - אומרים שהנוף הנשקף מהפסגה של הסולפור מרהיב . במזג האוויר שלנו לא היה טעם. עלינו בהמשך על גונדולה אחרת ליד אגם לואיז.

השהות הקצרה שלנו בקנמור הסתיימה בבוקר הבא ואנו יוצאים לדרך הקרחונים.

יש הבוחרים לטייל מנקודת לינה בקנמור גם אל אגם לואיז ושמורת יוהו. אל דאגה אנחנו נגיע אליהם בהמשך.

יש הבוחרים לטייל מנקודת לינה בקנמור גם אל אגם לואיז ושמורת יוהו. אל דאגה אנחנו נגיע אליהם בהמשך.

14/7/16 - דרך הקרחונים.

נקראת גם ICEFIELDS PARKWAY או כביש 93.

בחסות הג'ט לג קמים מוקדם. גם היום יורד גשם. לפנינו נסיעה לא קצרה בדרך הקרחונים. נסיעה שתסתיים בג'ספר בה נלון 3 לילות.

דרך הקרחונים בת 230 הק"מ , נחשבת אחת הדרכים היפות בצפון אמריקה ואנחנו

(יותר אני ) די נרגשים. לאורך הדרך משובצות פניני דרך נהדרות . אגמים ,מפלים, קניונים ועוד.

קשה עד בלתי אפשרי לראות את כל נקודות העניין ביום אחד. היות ואנו נחזור לכוון דרום בהמשך הטיול , יהיו לנו יומיים בדרך זו.

מזג האוויר מהווה שחקן מפתח בהנאה מהדרך. היום מאד גשום אבל אני מתנחמת בעובדה שמה שלא נוכל לראות היום , נראה בדרך חזרה.

ספוילר - גם ביום החזרה ירד גשם .. devil

אפשר לקרוא על הדרך כאן וגם כאן. הקישור האחרון טוב במיוחד.

בדפי ההכנה שלי כתבתי לי את התחנות בהן נרצה לעצור. הרשימה התבססה ברובה על מה שתארה נילי. נילי , שוב תודה !!

עצירה ראשונה 

Bow lake

http://albertatravel.org/Bow_Lake.htm

מגיעים אליו לאחר נסיעה של 34 ק"מ מצומת הכבישים: 1 וכביש 93 ,נמצא משמאל לכביש הקרחונים. אנו פוגשים באגם כחלחל / טורקיזי. אפשר לזהותו לפי גג המלון האדום. הנערה נרדמת בדיוק כשמגיעים לתחנה זו ואנו בודקים את האגם בתורות.

כמה תמונות מאגם Bow 

image.jpeg

image.jpeg

עצירה שנייה -

Peito Lake

נוסעים 6 ק"מ נוספים צפונה בכביש הקרחונים, ופונים שמאלה לשלט:Bow Summit.

נוסעים בכביש המוליך לחניה שממנה יוצא שביל (10 דקות של הליכה) אל נקודת תצפית על אגם פייטו. האגם הזה הוא אולי הנקודה הכי מצולמת ברוקיז ולא בכדי . האגם שקצת מזכיר בצורתו כוכב- מדהים ביופיו!

http://www.albertawow.com/hikes/Peyto_Lake_Hike/Peyto_Lake_H ike.htm

את השביל המסודר מהחניה אל האגם לא כל כך מצאנו . צריך ללכת עד סופה של החניה. היציאה שלו משם.

אנחנו עשינו טעות קטנה ועלינו בכביש הפתוח המיועד לאוטובוסים ורכבי נכים ומוביל עד ממש קרוב לנקודת התצפית. זו דרך חשופה ולא כל כך נעימה להליכה. בחזור כבר ירדנו בשביל הנכון המיועד להולכי רגל והוא הרבה יותר נחמד.

התצפית מאד יפה . אפילו המוני ה"יפנים" ובאמת שהיו המונים, לא מצליחים לקלקל אותה. למזלנו גם הגשם עשה טובה ועצר לכמה דקות.

אז הנה כמה תמונות מהאגם הנפלא. מקווה ששכנעתי ואתם כבר מזמינים כרטיסי טיסה !!

image.jpeg
פשוט קסום ואין צבעים כאלה!!! גם העננות לא פגמה

283021.jpg

תחנה שלישית 

Mystaya Canyon 

הפנייה אליו נמצאת 31 ק"מ צפונה מן הפנייה לאגם פייטו. מצד שמאל של הכביש.

ממגרש החנייה הולכים בשביל שיורד לכיוון הקניון.

במקום זה נהר מיסטאיה חצב קניון צר בין הסלעים. ישנם גשרים מהם ניתן לצפות בקלות ביופי של הקניון. את הדרך לשם אנחנו עושים בגשם די כבד ותחת מטריות. מומלץ לרדת בנעליים , השביל היורד אל הקניון עשוי אבנים קטנות ואפשר להחליק בקלות.

IMG_8081.JPGקניון מסטיהIMG_8085.JPG

עצירה רביעית

Weeping Wall

נמצא 106 ק"מ מצפון לצומת הכבישים 1, 93 מצד ימין.

טוב זו לא בדיוק עצירה אלא עצירונת ... האמת שאנחנו צפינו בו מהכביש בלי באמת לעצור . מדובר 

בסדרת מפלונים קטנים היורדים על צלע ההר בצורה אנכית ומשווים לו מראה של קיר בוכה. 

קיר בוכה

עצירה חמישית

אנחנו ממשיכים למרכז הקרחונים מה שהיווה את שיא היום , לפחות מבחינת הבת אבל עוד קודם עוצרים בנקודת תצפית יפה על הכביש בו נסענו. תראו כמה מעונן... בכל זאת היה מרשים.

התצפית

עצירה שישית - מרכז הקרחונים 

Columbia Icefield Glacier Discovery Center

האטרקציה של היום. 127 ק"מ מתחילתו של הכביש נמצא מרכז המבקרים ממנו יוצאים לקרחון אתבסקה ולמרפסת תצפית על הקרחון. הנסיעה על הקרחון באמצעות אוטובוס בעל גלגלים מיוחדים וגם ההגעה אל המרפסת כרוכה בהסעה ממרכז המבקרים.

המקום הזה מאד מאד מתוייר וצפוף מאד. אנחנו הגענו ב 13.30 וקיבלנו תור נסיעה לקרחון רק בשעה 16.15, בתחילה היינו בשוק. מה נעשה כאן 3 שעות ? 

אממה ... לפני הקרחון נוסעים לתצפית skywalk, מבלים שם בערך שעה. התצפית יפה והמרפסת מעניינת. ישנו סיור אודיו אבל הוא די מייגע ונטשנו אותו חיש קל. רצפת הזכוכית מזכירה טיפה את זו של האלפים (step to the void) אבל היא כמובן יותר גדולה ופחות גבוהה. חוויה נחמדה אבל בעינינו לא הכרחית.

השנה אי אפשר לבחור בנסיעה על הקרחון ללא המרפסת. חייבו את השילוב כנראה כדי לווסת את זמני המתנה לקרחון וכדי להעלות את התגמולים מהמרפסת, שלא מאד הצליחה כאטרקציה יחידה..

אחרי התצפית חוזרים בהסעה למרכז המבקרים , אוכלים ארוחת צהריים קלה וכבר מגיע התור שלנו לנסיעה לקרחון.

הביקור בקרחון כולל ההסעות, לקח כשעתיים ורבע ורק בסביבות שש וחצי חזרנו שוב למרכז המבקרים. כדאי לדעת שביקור במקום, כולל שתי האטרקציות זה דבר שגוזל כמה שעות טובות. במקרה שלנו חמש.

הקרחון מתחתוהצפיפות

ההגעה אל הקרחון נעשית במערכת שאטלים . היציאה אל האוטובוס לפי השעה שניתנה בהגעה והם מדייקים.
 אחרי נסיעה של 10ד' לערך, מגיעים לבסיס הקרחון שם נמצאת תחנת האם של הרכבים המיוחדים שיכולים לנסוע עליו וייקחו אותנו עמוק פנימה.

הנסיעה ברכב המיוחד לוקחת 20 דק' לערך במהלכה, המדריכה החביבה שלנו, שגם נוהגת ברכב המפלצתי בעצמה מסבירה על הקרחון , על שדה הקרח קולומביה , על הממדים שלו היום ובעבר ומה צפוי להישאר ממנו בעתיד ( לא הרבה , אז תמהרו ).

היא מספרת גם כמה בדיחות קרש ומפגינה מיונות גבוהה בנהיגה במדרון תלול ומשופע .
כשמגיעים לקרחון מקבלים חצי שעה להסתובב עליו. ישנו אזור תחום , אי אפשר להסתובב איפה שרוצים ולא להתרחק. כולם מצטלמים בתורות עם דגל קנדה והכסאות האדומים שהוצבו במשטח.
 צריך להיזהר מליפול לבורות פעורים וכמובן להיזהר שלא להחליק. אני מאד חוששת לבת. ההליכה שלה עדיין לא מאה אחוז יציבה, אבל הכול עובר בשלום.

על הקרחון קר מאד וצריך להתלבש היטב , למרות שראיתי כמה שבאו לשם במכנסיים קצרים וכפכפים ושרדו . שיהיו לי בריאים לא ברור כיצד.

קרחון

למרות שכל העסק די ממוסחר זו בהחלט חוויה נחמדה ואני ממליצה.

אגב , מי שרוצה לותר על העלות הגבוהה , יכול להגיע קרוב לקרחון. יש מגרש חניה מצד שמאל של הכביש , ממול למרכז המבקרים. ראינו שם בעיקר קראוונים . זו לא בדיוק אותה חוויה , אבל תצפית חינמית לא רעה ואפשרות לשעשועי שלג קלים.

קנדה כן ?המשורין שלנועל הקרחון
כסאות בשלג

לכביש הקרחונים יש עוד תחנות.
 ברשימה שלי הוזכרו גם מפלי אתבסקה  ( סטיה קלה מכביש 93) ומפלי Sunwapta.
 ביום אחד שהתחיל מוקדם בבוקר בלתי אפשרי היה לראות יותר ושמרנו אותם לדרך חזרה .

מילה על תקשורת – לכל אורך דרך הקרחונים , למעשה כמעט מיד לאחר שיצאנו בבוקר לא היתה קליטה סלולרית. לנווט לא ממש בעיה , יש כביש אחד ... אבל אם צריך לטלפן או להודיע הודעה יש בעיה. אפילו במרכז הקרחונים לא הייתה קליטה.

רצינו להודיע לבעלת הצימר בג'ספר שנגיע מאוחר מהמתוכנן ולא הייתה אפשרות. לשמחתנו היא מכירה ומתורגלת וצפתה את העניין. קחו זאת בחשבון.

דבר נוסף -למעט מקום אחד בדרך , לא ראינו תחנות דלק. מאד מומלץ לצאת לדרך עם מיכל מלא.

בסביבות השעה 19.30 הגענו לג'ספר לדירה המקסימה של לורטה.

על הדירה של לורטה כתבתי טיפ . היא מאד מומלצת.

15/7/16- קניון מלין , אגם מדיסין ואגם מלין גם

אנחנו קמים לעוד יום גשום ברוקיז. לורטה אומרת שלצערה לא צפוי שיפור גם בימים הבאים. angry

אני שואלת ואפילו לה אין ממש הצעות ליום גשם. זה איזור שרובו טבע ולמזג באוויר תפקיד מכריע בטיול באיזור.

ההצעה היחידה שיש לה הם המעיינות החמים Miette Hot Springs. היא אומרת שהם נהנים שם מאד ופוקדים אותם די הרבה.

על המעיינות קראתי , אבל אם להיות כנה, לא חשבתי בהם לבקר. הם נמצאים במרחק של שעה נסיעה מהבית של לורטה ולא נראו לי מלהיבים במיוחד . היו מעיינות אחרים נגישים יותר במהלך הטיול וגם עליהם ויתרנו … לקחנו איתנו מגבות ובגדי ים , שמנו באוטו ואמרנו , נראה..

החלטנו להמשיך בתוכניות כרגיל בתקווה שהפוגות בגשם יאפשרו טיול , כפי שהיה בימים הקודמים, אבל היום הגשם ממש חזק ולא נראה שהוא הולך לשום מקום emoji

התחנה הראשונה שהיתה רשומה לי ליום הזה היא קניון מלין. מגיעים לשם וכל כך גשום שממש אי אפשר לטייל. אנחנו מחליטים להמשיך ולחזור אליו בסוף הסבוב. אולי הגשם יפסק.

נוסעים הלאה לכוון אגם מדיסין. כשמתקרבים לאגם מתחילים לראות את נזקי השריפה מהשנה שעברה. נילי סיפרה אז עליה. בשל השריפה פינו את כל האזור והם לא יכלו לבקר באגם. חלפה שנה והעצים ערומים ושרופים. האמת שהמראה קשה ומדכא .

d93f0L1.jpg

נוסעים סביב האגם . עוצרים ומצטלמים. האגם יפה אבל מראה העצים עצוב מאד.

LBpZcaR.jpg

העננות הכבדה נותנת לו מראה של ערב

d4RPPD8.jpg

.

אגם מדיסין אינו אגם רגיל . תוכלו לקרוא כאן הסבר מלומד. למעשה הוא אגם צר וארוך שחלקו יבש והמים " נעלמים ".

כיצד זה קורה ? בדפי ההכנה שלי רשמתי :

"אגם בצבע טורקיז, אשר נהר מלין נשפך אליו בשפך מאד מעניין בצורתו (דלתא רחבה מאד עם פיתולים ופיצולים רבים של הנהר), אבל לא רואים את הנהר יוצא ממנו, כיוון שהנהר זורם מתחת לפני הקרקע ויוצא רק לאחר מספר קילומטרים. האגם צר וארוך והכביש ממש צמוד לשפתו. "

אז האגם אכן צר וארוך ואנו נוסעים על שפתו , אבל בשל העננות הכבדה, הצבע הטורקיזי אינו נראה. את החלק " היבש" אני מצליחה לזהות .

אנחנו ממשיכים בנסיעה לאגם מלין. Maligne Lake

האגם אמור להיות מרהיב ויש בו גם שייט מומלץ. עם השייט אפשר להגיע לאי קטן שנקרא spirit island. אני מנסה להלהיב את הח'ברה באוטו והם רק נוהמים ואומרים שבגשם הזה לא נראה במילא כלום וחבל על הכסף והזמן ...

( כאילו שיש לנו הרבה אופציות אני חושבת בלבי ... )

הנסיעה לא ארוכה. אנחנו מגיעים , חונים , מציצים באגם . האגם יפה מאד.

WFLAOoE.jpg

הגשם עדיין יורד. רואים את סירות השייט. הן מקורות אבל לאף אחד אין חשק לשייט.

האמת , גם לי לא. מעדיפה צלחת מרק. מניחה שביום יפה השייט בכל זאת מומלץ.

במקום זאת אנו נמלטים אל המסעדה שבמקום . המסעדה די מלאה במטיילים . הרבה קבוצות מגיעות ויפנים גם. ישנם לפחות 6 סוגי מרק טובים ואנחנו יושבים ואוכלים וטוב וחמים לנו שם.

במבואה יש גם דוב נחמד

FSc1HNQ.jpg

אח"כ הגשם פוסק לרגע ואנחנו בודקים יותר לעומק את האגם. מטיילים קצת לאורכו. מצטלמים, מחליטים שעל השייט בכל זאת מוותרים. וממשיכים הלאה .

M93VlYm.jpg

מתחילים בנסיעה חזרה לכוון ג'ספר. פתאום הפוגה . "יש " אני אומרת. אלוהי מזג האוויר בכל זאת מקשיב לתפילותי. אז נוסעים לקניון מלין. 

חונים בחניה P11 כדי לטייל בירידה. .
 בקניון מלין מטיילים בירידה או עליה (תלוי מאיפה מסתכלים) angel. לאורך הדרך 6 גשרים. 

הקניון נחמד אבל יש לזכור שכל מה שיורדים צריך אח"כ לעלות והעליה " לא פשוטה " . עבורי לפחות. הדרך היתה מאד בוצית מהגשמים שקדמו. מקלות ההליכה עזרו.

אחרי קריאת המלצות קודמות אנו ממסתפקים בארבעת הגשרים הראשונים.

הקניון יפה , אבל אנחנו שכבר ראינו לא מעט קניונים , " לא נפלנו " מהתלהבות.

אני אתן לכם לשפוט

קניון מליןכמו תמיד מים
אחד הגשרים

יוצאים חזרה לכוון ג'ספר ובדרך הפתעה. הנה אלק אחד מאד מרשים שפגשנו בדרך

מהצדמלפנים

בגלל הגשם כל התוכניות של היום הסתיימו מהר מהמתוכנן. חושבים מה הלאה ?

הבת רוצה לנוח בדירה. היא נשארת בדירה הנעימה והבטוחה עם סרטים ופופקורן ואנחנו מחליטים 

בדוק בכל זאת את המעיינות של מיטה .

הדרך ארוכה ומתפתלת. רוב הזמן אין בכלל קליטה ואני בכל זאת קצת דואגת לילדה. להגיע לוקח כמעט שעה. אנחנו מגיעים למעיינות ושוב גשם שוטף. למרות הגשם , המקום עמוס מאד.

המים החמים מאד נעימים ואנחנו יושבים שם שעה ארוכה. יש שתי בריכות גדולות חמות ושתיים קרות. המהדרין נכנסים למים הקרים אחרי הטבילה החמה. " משוגעים ".

היה מעט הזוי לשבת במים החמים כשגשם ניתך על הפנים. המקום חביב ועמוס מקומיים בעיקר. נוף היער מסביב יפה מאד. זו חוויה נחמדה אבל ביום יפה הייתי כנראה מוותרת עליה .

ה”יפנים” אם תהיתם - הגיעו גם לכאן emoji

גשם משמים
חם ונעים

16/7/16- שבת – הר אדית קאבל , האגמים פטרישיה ופירמיד ורפטינג גם.

היום התחזית הבטיחה התבהרות מהצהריים. אנחנו ממש מקווים כי יש לנו רפטינג מוזמן בשעה שלוש וחצי. התוכנית לבוקר כוללת טיפוס על הר אדית קאבל כדי לצפות בקרחון המלאך ומפלי את'בסקה. שני האתרים נמצאים על כביש 93 A היוצא מכביש 93 ( דרך הקרחונים המפורסמת ) בחלקו הקרוב לג'ספר. 

יוצאים לדרך ושוב יורד גשם , מתחילים לנסוע בכביש 93 ומיד בהתחלה , מעט אחרי קופות התשלום , רואים שוב טור מכוניות ארוך בצד ימין.

מיד מופעל ברכב קוד חירום "דוב". מאטים , מצליחים להשתחל בין המכוניות , שולפים מצלמות ואכן דוב . ההתרגשות בשיאה , לא סתם דוב אלא גריזלי !!!

( קיבלנו על כך אישור. עוד אספר). תוכלו להבחין בצבע הבהיר ובגבנונית שיש לו על הגב.

זה לא דבר שקורה כאן כל יום. מטיילי השנה שעברה שטיילו בחום הקיץ לא ראו בכלל.

אז הנה יש עוד יתרונות לקור ולגשם, בעלי החיים מתעוררים ובאים לחפש מזון בקרבת הכביש. 

ההתרגשות מהדוב מאד גדולה. אני שולחת בזמן אמת תמונות מצלמה לקרובי משפחה וחברים. אנחנו כל כך שמחים שאת הפניה לכביש 93 A מפספסים.

פספסנו את הפניה והמשכנו בכביש 93. זה גרם לנו להאריך את הדרך בלפחות חצי שעה. חיבוק דוב או לא ? האמת , היה שווה !!

אחד מהכיפים הגדולים שלנו בטיול היה לראות את בעלי החיים בטבע.

גריזליהנה בא דוב

הכי דוב

בהר אדית קאבל הנקרא על שם גיבורת מלחמת העולם הראשונה, האחות אדית קאבל, נמצא קרחון המלאך. הקרחון נמצא במרחק של כחצי שעת נסיעה מג'ספר דרומה בכביש מפותל.

בדפי ההכנה שלי רשמתי כי למקום הזה צריך לצאת מוקדם. המקום פופולרי והחניה קטנה ולכן כדאי להגיע עד 10. אז למרות שניסינו , ההתרגשות מהדוב והטעות בכביש שבאה בעקבותיה , גרמו לזה שמוקדם לא הגענו. המגרש כמובן מלא . עושים סבוב , מחכים טיפה ומישהו יוצא. זה אגב ריטואל קבוע במגרשי החניה של אתרי הטבע. גם בארה"ב. 

במקום יש מספר מסלולים בדרגות קושי משתנות. לנו יש "מקרה אצבע" וכם כושר לקוי אז בוחרים במסלול הקצר. 

מעתיקה את הוראות המסלול 

This Cavell Meadows Interpretive trail has close views of Angel Glacier and its moraine lake.

Hiking Distance: 1.8 km circuit

Hiking Time: It will take about half an hour for the hiking part, while you take your additional time for viewing.

The hike starting from the kiosk, goes left (clockwise)up the moraine to the glacier lake. You can hike returning on the valley floor back to the parking area.

למען האמת , לא ראינו שום קיוסק , אבל המסלול משולט היטב. נקודת ההתחלה נמצאת ע"י לוח ההנצחה עם התמונה של האחות קאבל. חפשו אותה. שם מתחיל השביל ואי אפשר להתבלבל

dHc4Xq3.jpg

גובה ההר מעל 3000 מ'. בחלק מהדרך יורד גשם ומאד מאד קר.

אנחנו מטפסים בשביל המסודר , נהנים מהנוף , מהפריחה האלפינית היפה ובסוף מגיעים לקרחון. מתחת לקרחון גם אגמון קטן. לכל אורך הדרך ספסלים וליד מגרש החניה גם כמה שולחנות פיקניק. הכל מאד נקי ומאד מסודר. ביום נעים בטח כיף לשבת ולפקנק שעה ארוכה. 

למי שרוצה יש גם מסלולים יותר ארוכים ואתגריים . יש כאן מידע על אחד בן 8.5 ק"מ ועוד מידע ממקור אחר. אני רוצה לציין שאסור לרדת לאגמון , השטח היה מגודר והיו שלטי אזהרה.

הנה תמונות מהמקום היפה. אגב ה"יפנים " לא היו אתנו באותו הבוקר laugh

ספסל בדרךIההר והשלוגיותהנה הקרחון מציץ
מטפסים

כל היופי הזה נמצא בגובה רב. 3300 מ' בפסגתו של ההר. שימו לב שככל שעולים בגובה אין כמעט צמחיה וקר שם היה , ממש קר !

כשאנחנו יורדים שוב מתחזק הגשם. כבר קצת מאוחר לעוד אתר ואין חשק בגשם. מחליטים להשאיר את מפלי את'בסקה למחר , לדרך חזרה בכביש הקרחונים. 

אני מצרפת עוד כמה תמונות מקרחון המלאך והאגמון שלידו.

בקרחון המלאךהאיש היקר שליהאגםמישהי ממש מרוצה

מקום המפלים חוזרים לג'ספר. נכנסים למסעדה ואוכלים צהריים. חוזרים לדירה ומתארגנים לרפטינג. איך נעשה אותו בגשם ? אנחנו חושבים. צוחקים ואומרים שבמילא נהיה כנראה רטובים devil

הרפטינג

גילוי נאות ... אף פעם לא עשינו רפטינג אז לא היה נסיון קודם וגם לא נקודת השוואה . אנחנו לא משפחה אתגרית במיוחד ויש לנו גם כמה מגבלות , אבל הפעם החלטנו לנסות. בכלל , בטיול הזה שברנו כמה מחסומים ועלינו דרגה במה שאנחנו מנסים לעשות. 

כמובן שנבחר המסלול המשפחתי הקל ביותר , של 9 ק"מ - רפטינג דרגה 2. לא יותר מדי מהמורות , השפרצות וסכוי קלוש להתהפך וליפול.

הרפטינג יוצא ממגרש הקראוונים, ממש 2 דקות נסיעה מהדירה שלנו . אנחנו מגיעים לשם בזמן , נרשמים , חותמים על מה שצריך ונוסעים באוטובוס 8 ק"מ דרומה אל נקודת ההתחלה על נהר האת'בסקה.

אנחנו בחרנו בחברה הזאת שהיו עליה המלצות טובות. יש חברות נוספות ויש כמובן מסלולים נוספים אתגריים יותר. מחיר הרפטינג 68 דולר למבוגר מעל גיל 12 ועל זה מוסיפים מס.

למי שלמעוניין יש אפשרויות רפטינג במקומות נוספים ברוקיז גם בפארק יוהו וגם ליד באנף.

הנסיעה לאתר די קצרה , המדריך מספר קצת על הנהר ועל החוויה שאנו עומדים לעבור. על קירות האוטובוס תמונות רבות של אנשים צעירים וחטובים בשורה ארוכה (מדריכים בחברה).

אני שגם ככה די חוששת מכל הצפוי שואלת את המדריך אם זה ה memorial wall? laughהוא קצת יבשושי ולא מבין בהתחלה את הבדיחה , אבל כל השאר פורצים בצחוק, האווירה טובה , משחררים מתחים וגם התרגשות. 

אנחנו מכירים את יושבי האוטובוס. אתנו בסירה משפחה מבלגיה עם ילדים קטנים. 

בהגעה לאתר אנחנו מקבלים ציוד, חליפה מלאה כולל אוורול נפרון , מגפים , מתלבשים , מקבלים תדריך קצר ויוצאים לדרך.

הרפטינג היה כיפי , קל , באמת לא אתגרי מדי. והנוף !!! הנוף מרהיב.

לא נרטבנו כמעט בכלל, רק מעט ברגליים שהיו טבולות במים ( מכניסים מים לסירה כדי לייצב אותה). עשינו כמה קפיצות קטנות כמו שצריך. סה"כ נהנו מאד מהחוויה ונראה לי שאנו מוכנים לשלב הבא. 

מי שיש לו מצלמה עמידה במים יכול לצלם. לנו לא היתה וקנינו את התמונות שהצלם של החברה מצלם בכמה נקודות על הדרך.

הנוףהופהרפטינגאיזה כיף

אנחנו חוזרים מהרפטינג מלאי אדרנלין ובמצב רוח מרומם, מחליטים לבדוק את האגמים הקרובים לג׳ספר אגם פטרישיה ואגם פירמיד.

הנסיעה קצרה, השמש מבצבצת , האגמים נהדרים וכיף לנו מאד!!!

באגם פירמיד יש אי קטן אליו מגיעים בגשר. המקום הוא לוקיישן מפורסם לצילומי חתן כלה מספרת לנו לורטה. חתן כלה לא פגשנו, אבל כלה לעתיד במסיבת רווקות דוקא כן. 

יש באגם מקום עם סירות להשכרה, מזג האוויר מאד נעים ואם לא היינו יוצאים רק לפני רגע מהמים היינו מנסים גם. 

הנה כמה תמונות מהאגמים

הגשר אל האיחוף של ממש
iהכלהiהאיהמעגן המקסים

אז מה עוד אפשר לעשות באזור ג'ספר ? 

מסלול חמשת האגמים 

מתאים לימים יפים ולנו לא היו כאלה. לא מאד קל . איילת והילדים היו ונהנו.

עליה ברכבל של ג'ספר לתצפית מרהיבה על האזור. שוב, מזג האוויר לא התאים. תבחרו יום בהיר.

פארק הר רובסון והמסלול לאגם קיני . נילי היתה ואהבה.

אפשר לבקר גם Overlander Falls , Moose lake וגם אגם אנט. אבל יש גבול כמה אפשר לדחוף בשהות קצרה ואם לומר את האמת הדברים בסוף מתחילים להראות דומים. עוד מפל ועוד אגם... גם כך היה לנו מינון מכובד שלהם במהלך הטיול.

אפשרות נחמדה עם ילדים היא ספארי דובים.

זה שילוב של שייט או נסיעה בג'יפים עם צפיה בדובים. היות ודובים ראינו , רפטינג עשינו והמיקום של הספארי הזה מרוחק שעתיים נסיעה, אנחנו ויתרנו. לאלה במגיעים או ממשיכים מהרוקיז לאזור ונקובר יכולים לשלב בדרך. נראה נחמד. קראתי המלצות טובות.

יום ראשון 17/7/16- שוב בדרך הקרחונים ומלך מלכי האגמים

בבוקר אנחנו נפרדים מלורטה בג'ספר בחיבוקים ונשיקות. היה ממש כיף להתארח בדירה הנוחה והחמימה. emoji הבת הרגישה שם ממש בנוח ולנו היו גם כמה הפוגות לטיולים בזוג. 

יוצאים שוב אל דרך הקרחונים. בתוכנית השלמות של אתרים שלא הספקנו בהלוך והגעה לאגם לואיז. כאן נלון בשני הלילות הבאים ונטייל בשמורת יוהו. זו בגדול התוכנית.

עולים שוב על כביש 93 , עוברים את הקופות בכניסה לדרך הקרחונים. חולפים על פני המקום בו ראינו אתמול את הדוב. אולי יצא שוב ? אבל היום לא דובים ולא יער . laugh

התחנה הראשונה שלנו היום הם מפלי את'בסקה Athabasca Falls.

הגישה למפלים מכביש 93A . מאד הגיוני לשלב עם ביקור בהר אדית קאבל אבל אנחנו לא הספקנו אתמול. 

כמובן שיורד גשם ... איך לא ? שולפים מטריות ויוצאים אל המפלים . 

המלים האלה לא מאד גבוהים אבל רחבים והמים נופלים בעוצמה ובשצף קצף. אפשר לראות אותם מכמה נקודות על כמה מרפסות תצפית ואח"כ לרדת במדרגות ולראות את הנהר הרחב. אם היה ספק למישהו , מאד מאד מרשים !!!

למרות הגשם , המון מטיילים . הגשם לא מרתיע אף אחד אגב . 

מרשיםמאד מרשיםמפל אתבסקהמרפסות תצפית

נהר האתבסקה המרשים

הנהר

העצירה השניה שלנו היןם היא ב- Sunwapta Falls.

המפלים מרוחקים כ 55 ק"מ מג'ספר. לאורך הדרך המון מי נהרות זורמים. פה ושם בתוך הנהר איים קטנים מיוערים. המראה מאד פסטורלי והלב רן.

החניה קרובה מאד לתחילת המסלול ( כמו בכל האתרים ברוקיז כמעט ). יוצאים ממנה ומגלים שיש כמה אפשרויות . נחשו באיזו בחרנו ?

3EKmnEe.jpg

נו ברור שבקצרה. אז קודם הולכים 100 מ' למפל העליון . יש שם גשר ממנו צופים במפל העליון . אחר כך חוזרים לכוון החניה ופונים ימינה. יורדים קצת בשביל הלא סלול והדי בוצי ומגיעים למפלים מצדם התחתון . המראה משם די מרשים. בעיקר אהבנו את האי הקטן המיוער שהוא כנראה התמונה האולטמטיבית של המקום. 

הבת שבהתחלה קצת קיטרה ואמרה " מה עוד פעם מפל " נראית עכשיו כבר הרבה יותר מחויכת . היא אפילו מסכימה לסלפי קטן עם ההורים.

ההתרשמות שלנו היא שהמקום חביב למדי אבל לא תחנת חובה. לפחות לא למי שכבר ראה כמה מפלים.

הגשר מלמטהמלמעלההאי
מפל סנוופטה

חוזרים את דרך הקרחונים.

ככה סתם לצד הכביש פוגשים את מפל Tangle המקסים. בקישור תוכלו לראות איך הוא נראה בחורף. מה שכל כך אהבתי ברוקיז זה שהטבע כל כך זמין. כל השבוע בעצם הסתובבנו בתוך טבע נפלא בלי ממש להתאמץ. אגמים ומפלים וקרחונים בכל מקום. הושט היד וגע בם.

fQEuYD4.jpg

שאר הדרך על הכביש הקרחונים עברה עלינו בגשם שוטף. לעיתים לא ראינו ממטר.

לקראת סיומו של הכביש אנחנו עוצרים לתצפית על קרחון מאזור אגם הקטור

עוד נסיעה קצרה ואנחנו מגיעים לאזור אגם לואיז אל המלון הבא. כבר בצומת של הכפר פקקים ותנועה גדולה. מבינים שהגענו לעולם אחר מבחינת צפיפות והמולה. angry

אגם הקטורIMG_8457.JPG

בהגעה לאגם לואיז.  קודם התמקמנו במלון שלנו .

המלון הוא lake louise inn . זה היה המלון היקר ביותר בטיול שלנו בקנדה ( בארהב היו יקרים יותר ). 269 דולר ללילה כולל מס וללא ארוחת בוקר. משלמים על המיקום המרכזי. 

הוא לא היה רע , אפילו נחמד אבל אחרי הדירה המרווחת בג'ספר היה פחות כיף להצטופף שוב בחדר מלון וגם היה בחדר ריח מוזר. כאילו עישנו בחדר עד לא מזמן . זה היה חדר ללא מעשנים כמו כל המלון אבל בכל זאת היה ריח קל. הסביבה החיצונית מאד מטופחת ויש גם בריכה נעימה אותה בדקנו בערבים 

הגענו בצהריים , השמש פתאום יצאה , אז החלטנו לבדוק את האגמים בסביבה.

ראשון אגם מורין. Lake Moraine . מלך מלכי האגמים. emoji הכי יפה שיש. 

אולי בזכות המיקום המושלם הכאילו נחבא בין ההרים. ההגעה הפחות שגרתית ואיך שהוא מתגלה כמו הפתעה מתוקה כשמגיעים לראש הגבעה. 

הדרך אליו איטית ופתלתלה. מגרש החניה היה עמוס לעייפה. כאן חנינו לצד הדרך עוד לפני המגרש המסודר. פשוט לא היה מקום . 

אל ראש הגבעה אפשר לטפס על בולדרים של אבנים ואפשר גם ללכת בשביל מסביב. אני זוכרת את ההוראות של ג'ני שכתבה לחפש את השלט המוביל אל Consolation Lakes. 

מרחק קצר אחרי השלט, תראו מצד ימין שביל מסודר שעולה לראש הגבעה. ללכת בו .

העליה לא פשוטה אבל המראה למעלה כל כך שווה את המאמץ. אפילו “היפנים “לא הצליחו לקלקל.

הנה המדרגות לראש הגבעה

ZXDod2L.jpg

מגיעים למעלה וזה מה שרואים :

F5WjGZe.jpg

WOW WOW WOW 

אין דברים כאלה ואין צבעים כאלה .

אפילו הבת, שבשלב זה כבר נמצאת בהרעלת אגמים מתקדמת, ממש מתלהבת ונעמדת לבוק של דוגמנית אל מול הנוף הנהדר.

מי שרוצה יכול לעשות גם שייט עצמאי. ראינו סירות להשכרה למטה. אפשר לראות אותן באחת התמונות הבאות . אנחנו נשוט באגם אחר למחרת.

גם השמש זרחה ,נהיה לרגע חם. התקלפנו סוף סוף מהמעילים . 

היה פשוט מושלם !!!

יש בגדים מתחת למעילמורין המלךאפשר גם לשוטמדגמנים מורין

אגם לואיז

אחרי אגם מורין אנחנו פונים לאגם לואיז. כבר אחר הצהריים ולא יודעים אם יהיה לנו כוח למסלול הליכה, אבל ממש סקרנים לראות על מה המהומה. זהו אולי האגם המפורסם והמטויל ביותר באזור. נחשב ליהלום של הרוקיז.

אנו פוגשים מגרשי חניה ענקיים , המון אוטובוסים , המון יפנים. בית מלון ענקי ומכוער שנבנה על גדות האגם. האגם כל כך יפה - ממש חבל. 

כשאני מסתכלת עכשיו בתמונות הוא נראה לי פשוט נהדר, אבל במציאות כל מה שתארתי למעלה די פוגם בחוויה. ההתמסחרות וההמוניות , חבל שכך קרה.

אנחנו מפלסים דרכנו בין ההמון , מנסים לצלם. אפילו זה קשה. אח"כ מתחילים קצת ללכת , להקיף את האגם להתרחק מההמון. עשינו חלק מהמסלול הזה ake Louise Shoreline Trail. כשמתרחקים 

מההמון שעומד קרוב למלון המצב קצת יותר טוב. בשלב מסויים התחיל שוב לרדת גשם וחזרנו .

ישנה אפשרות למסלולים נוספים. אני בטוחה שהם יפים. בקישור הקודם יש הצעות למסלולים קלים , ביניהם המסלול המביל לתצפית על האגם Fairview Lookout , קצר אבל כרוך בתוספת גובה.

מסלולים יותר ארוכים המובילים ל"בתי תה" (מסעדות קטנות בטבע) יש ל ששת הקרחונים  , מסלול בן 11 ק"מ בדרגה בינונית והמסלול ללייק אגנס. מסלול בן 7 ק"מ.

אני בטוחה שהם יפים וגם רציתי לנסות , אבל בהרכב שלנו הפעם לא צלח.

נראה לי שמי שבוחר בהם ומתרחק טיפה משפת האגם נהנה יותר מהאזור. אצלי ההמון קצת "חרב" את החוויה. בכל זאת יצאו תמונות יפות ... laugh

בית הסירותבכל זאת יפה לואיזאגם לואיזהמלון המפלצתיכמה אנשים...

את הערב אנחנו סוגרים ב מסעדה מומלצת ויחסית זולה –  bill peytou

http://www.hihostels.ca/westerncanada/2209/HI-Lake-Louise-Al pine-Centre/Bill-Peyto-s-Restaurant/index.hostel

HI-Lake Louise Alpine Centre

203 Village Road

Lake Louise, Alb

אין לי הרבה המלצות קולינריות מהטיול הזה אבל כאן נהננו. בעלי ניסה המבורגר מבשר אלק ( אבוי לי ) ואמר שהיה נחמד. יש להם גם תפריט ללא גלוטן ומודעות לא רעה.

נגה בלואיז

איך לא הגענו לאגם אוהרה

אגם אוהרה בשמורת יוהו נחשב לאגם , המיוחד , המסתורי והפחות מתוייר בשמורת יוהו.

כל זאת למה ? בשונה מאגמים אחרים , ההגעה אליו אפשרית רק באמצעות אוטובוס מיוחד שיוצא פעמיים ביום בשעה 8.30 ובשעה 10.30 . כך שבכל יום מותרת כניסתם של כ 100 מבקרים בלבד. אפשרות אחרת להגיע לאגם היא לצעוד ברגל 11 ק"מ על שביל הגישה או להתארח בלודג' היוקרתי שלידו ולשלם מעל 600 דולר ללילה.

עד השנה שעברה ניתן היה להשיג מקומות לאוטובוס באמצעות הזמנה טלפונית. בשנה שעברה שונתה השיטה. ב 20/4 בשעה 7 בבוקר ( שעון קנדה) בדיוק , נפתחת מערכת ההזמנות האינטרנטית לכל העונה . תוך דקות , איזה דקות ... תוך שניות אוזלים המקומות לכל העונה .

התכוננתי להזמנה כמו למבצע צבאי. תור חשוב לרופא שהיה מוזמן חודשים מראש , בוטל. 2 מחשבים נפתחו שעה קודם. חשבון משתמש לאתר נוצר חודש קודם. ההזמנה תורגלה הלוך וחזור על יבש. מלאתי את כל הפרטים מבעוד מועד. נותר רק ללחוץ על הזמן. בארבע בדיוק שעון ישראל , אני משגרת הזמנה משני המחשבים.

תוך שניות האתר קורס. אין מקומות בתאריכים המבוקשים ותקשורת איטית במיוחד. באחד מהם אני מצליחה לתפוס מקום לתאריך שונה משרציתי . נו שוין נתגמש ונשנה מסלול . מגיעה לשלב התשלום אבל האתר תקוע. 15 הדקות שמוקצות לתשלום חולפות ואיני מצליחה להשלים תשלום. איזה באסה... אחרי כל ההתכוננות .

עושה צילום מסך של ההזמנה עם המקומות שנתפסו. בוכה בפורום צפון אמריקה. אחים רבים לצרה . ערבה מנחמת שלא נורא .. עדיין לא מרימה ידיים . שולחת מייל למשרדים של פארק קנדה. מצרפת צילום מסך. מבקשת להשלים תשלום . עונים לי תשובה מנומסת שהעניין יבדק. לא חוזרים ... מנדנדת . חוזרים שנתנה הזדמנות שווה לכולם , האתר קרס תחת העומס , מי שהצליח הצליח , כרגע אין מקומות ולבדוק שוב ביטולים במהלך העונה ... בקיצור נפנפו אותי emoji

כמובן שלא היו שום ביטולים .. תאמינו לי שבדקתי. אז אני לא יודעת איך נראה אוהרה. מי שזה חשוב לו יקרא את הסיפורים של ג'ני ואיילת.

בדיעבד , אני חושבת שכדאי לנסות אבל טרוף להתעקש. יש כל כך הרבה אגמים יפים וממש לא חסר לנו עוד אחד. במקום זה הגענו לאגם אמרלד המקסים ולאתרים נוספים בשמורת יוהו .

אני מצרפת בכל זאת תמונה מהרשת שתראו איך הוא נראה.

Lake_O_Hara_from_Yukness_Ledge_Alpine_Ro

18/7/16 - יום שני – שמורת יוהו

ברגע שאגם אוהרה ירד מהפרק , המסלול טיפה שונה .

הקדשנו יום שלם לאתרים של שמורת יוהו. בסוף יצא יום מקסים. 

שמורת יוהו נחשבת חלק מבריטיש קולומביה. נסיעה של חצי שעה מאזור אגם לואיז, אנחנו ב BC ועוברים לאזור זמן אחר. הרווחנו שעה וסוף סוף יום יפה. מזג האוויר בהיר ולא יורד גשם.. 

התחנה הראשונה שלנו היום היא Viewpoint Spiral Tunnel . המנהרה הספירלית היא מפעל הנדסי מעניין מאד.

בכלל רכבות המשא הן עניין גדול באזור הזה. בכל מקום רואים את המסילה רצה וקרונות ארוכים ארוכים מעבירים מטען. כאשר העבירו את המסילות היו צריכים להתגבר על מכשולים כמו הפרשי גובה ברוקיז. לא פשוט להעביר מסילה באזור הררי כזה . התעלה הספירלית נבנתה כדי להתגבר על הפרשי גובה ניכרים בין נקודת הכניסה לנקודת היציאה של הרכבת ממנה.

בקישור הבא תוכלו לקרוא בהרחבה. התעלה החפורה בהר יוצרת מראה של הספרה 8 . 

התמזל מזלנו להגיע ממש כאשר עוברת רכבת בתעלה ואנו רואים את הפלא ההנדסי הזה בפעולה . בנקודת התצפית יש גם דגם שמסביר את כל העניין .

התמונות שלי לא ממש מצליחות להראות את המנהרה בעיקר בגלל העצים שמסתירים. בכל זאת רואים את הרכבת נכנסת למעלה וחפשו גם את הקרונות שיוצאים במפלס התחתון בין העצים. 

המנהרה

הדגם

אחרי המנהרה אנחנו ממשיכים לאזור פילד, עוברים את הישוב הקטן , פונים ימינה לכוון מפלי טקקאו. עוד לפני המפלים מגיעים לנקודה שנקראת "Meeting of the Waters" .

זו העצם נקודת המפגש של שני נהרות נהר היוהו ונהר הסוס הבועט.

תזהו את הנקודה לפי השלט הזה.

2YDevJR.jpg

אבל גם כאן העצים מסתירים והאמת שלא רואים הרבה 

bx4XJma.jpg

מפלי טקאקאוו

קנדה כמו בארצות הברית היתה בעבר ארצם של האינדיאנים . בקנדה מכנים אותם

" אנשי האומה הראשונה " . פעם דחקו וגרשו , היום מנסים לכבד את המסורת ולהנציח. אגף שלם במוזיאון של בריטיש קולומביה בעיר ויקטוריה מוקש למתיישבים הראשונים ולמסור. עמודי טוטם תוכלו לראות במקומות רבים , גם אוהלים. מי שרוצה קצת להרחיב ולקרוא על הנושא יוכל לעשות זאת בכתבה של גילי חסקין

הקשר הזה הוא הסיבה שמקומות רבים נושאים שמות אינדיאנים . כאלה הם מפלי טקאקאוו. 

טקאקאו הוא המפל השני בגובהו בקנדה הצונח מגובה של 380 מ'. למען האמת יש וויכול אם הוא השני או השלישי. תלוי מאיפה מודדים ...

כאשר אומרים טקאקאוו בשפת הילידים-מתכוונים ל- magnificent. הוא באמת כזה. פשוט מפל נהדר.

מסלול לקצר מוביל ממגרש החניה , דרך הגשר אל המפל. כבר במרחק כמה עשרות מטרים אפשר להרגיש את המים ניתזים באון על הפנים. היום כבר קצת יותר חם וזה ממש מרענן . 

כשחוזרים הולכים עם הפנים מול המראה הנפלא הזה.

המפל והגשרמים ניתזיםמתקרבים

הדרך חזרה

אחרי מפלי טאקאקוו המרשימים אנחנו מתקדמים לתחנה הבאה שלנו היום Natural Bridge.

מדובר ב"גשר הטבעי", הנוצר במקום שבו נהר הסוס הבועט (זה שקודם ראינו בשלט ..זוכרים ?), חודר לתוך מעבר צר של סלעים ומתפרץ בעוצמה. כך נוצר מעין גשר המחבר את גדות הנהר ומתחתיו זורמים המים בעוצמה

. כשאנחנו מגיעים למקום , הבת לא ממש רוצה לרדת. " זה פה קרוב אני אומרת, משהו מיוחד ואפילו קצר...." היא משתכנעת. בסוף אפילו מתלהבת. איך אני יודעת ? מקום שבו היא מוכנה לדגמן עבורנו בשלל תמונות זה מקום מוצלח . surprise

עצירה קטנה ומומלצת מאד !!

איך מגיעים ? מערבה מפילד פונים אל הכביש המוביל לאגם אמרלד, לאחר כ 2.5 ק"מ מן הצומת תראו משמאל את הכניסה לחנייה.

הגשר הטבעיועוד פעם

אגם אמרלד- Emerald Lake 

היות ואי אפשר לעבור יום יום ברוקיז בלי איזה אגם , אנחנו ממשיכים לאגם אמרלד. המקסים !!! 

המים שלו בצבע טורקיז מדהים. הפעם לקחנו לנו סירת קאנו לשעה והתרחקנו קצת מההמון. דוכן השכרת הסירות נמצא ממש בהתחלה ליד הגשר. הסירה עולה 45 דולר לשעה . יש גם דגמים נוספים.

החלפנו בינינו מספר פעמים את המשוטים כך שכולם קצת חתרו וקצת נחו. היה כיף גדול. !! 

בשייט רואים את בתי הנופש הנמצאים ממש על שפת האגם. איזה נוף מרהיב יש להם מהחלון. היינו מתמקמים כאן לילה/ שניים אנחנו חושבים , אבל בדיעבד לבעלי " קוצים " כמונו זה כנראה לא מתאים.

אחרי השיוט מטיילים עוד קצת ברגל ומסיימים את הביקור במסעדה החמודה של הלודג'.  מאד טעים וגם נעים ויש אפילו פיצה מצוינת ללא גלוטן.

אהבנו מאד את אמרלד. לדעתנו מספר 3 ברוקיז מבחינת אפקט הוואו. מבחינת ההנאה האישית אולי מספר 1 בגלל השייט הכיפי והשמש הטובה.

החותרת היפה שליכאן גרים בכיףאמרלדבנין המסעדההאמיצים והנועזים

היום הזה עוד לא נגמר... חושבים איך להמשיך ? עדיין לא עלינו על שום רכבל. מזג האוויר עד כה לא ממש נתן. אבל היום יש לנו יום בהיר ונהדר.

לא בא לנו לחזור לאגם לואיז העמוס, אבל כן יש חשק לתצפת עליו. אני מנצלת טיפ שנתנה כאן ג'ני ומזמינה כרטיסים לרכבל של לייק לואיז.

ניתן להזמין דרך אתר travelzoo זוג כרטיסים בהנחה גדולה. אין צורך להדפיס את הכרטיסים. ניתן להציג את הנייד. לבת נקנה במקום כרטיס ילד נפרד. כמו תמיד על הכרטיסים יש להוסיף במקום מיסים.

מגיעים לחניון הרכבל , גם הוא מאד עמוס אבל לפחות גדול. במקום גם מרכז מבקרים עם מסעדה וחנויות. ישנה אפשרות לעלות בקרונית סגורה או פתוחה. הבת מעדיפה סגורה . בדיעבד מזג האוויר מצוין, היה עדיף פתוחה. בסגורה פועל היטב אפקט חממה .

המקום הזה נחשב למקום טוב לצפיה בדובי גריזלי. אנחנו עולים למעלה , מפעילים קוד "דוב" . אני בודקת מימין , השאר בודקים משמאל. שום דוב לא נראה בשטח.

פונים ראשית לתצפית המקסימה על האגם. מתרווחים סוף סוף על הכסאות האדומים שכאן הופיעו בכל מיני צבעים. הבת מחליטה להשתעשע ומחקה את היפנים בשלל פוזות מביכות .

הנוף מרהיב !! תצפית נהדרת על האגם.

אחר כך ממשיכים בשביל היורד למרכז חיות הבר. בערך 7 דקות הליכה בירידה. בחזרה היה קצת קשה בעליה. במקום תצוגה עם הסברים, על בעלי החיים שניתן לפגוש באזור. מאד נחמד. מראים לאחת המדריכות את תמונות הדוב שלנו מג'ספר ומקבלים אישור שמדובר בגריזלי. היא מאד מתלהבת ומראה לחבריה את התמונה. הוא גדול היא אומרת ויפה!!! איזה כיף שיצא לנו גריזלי.

אני שואלת אם נראו כאן דובים היום ? והיא אומרת שלצערה לא.

אגב , באתר של הרכבל יש עמוד שבו מראים באיזה ימים נצפו דובים.

עכשיו בדקתי וראיתי שמסומן כי ב 18/7 כן ראו גריזלי.

היות והיינו לקראת שעת הסגירה אני מעט מופתעת מהמידע . או שהם לא מאד מדייקים או שאולי הם מתכוונים לזה שבתמונה שלי ?? blush

יורדים למטה , אוכלים גלידה. פעם ראשונה בטיול . עד עכשיו היה קר מדי והבת מסכמת שנורא יפה כאן אבל בשנה הבאה היא רוצה יעד חם שהולכים בו בשורטס!! נראה .

הנוף המרהיב למעלה

לואיז מלמעלה

הרכבל העולה

הרכבלהשביל היורד אל מרכז חיות הבר

מחקים את היפנים

מרפסת אל הנוף

אל מול הנוף

19/7/16 יום שלישי – שמורת אגמי ווטרטון

היום אנחנו מסיימים את השהיה שלנו בת השבוע בשמורות הגדולות של הרוקיז ומתחילים להדרים לקראת מעבר לארצות הברית. הכוון שלנו הן השמורות נשיונל גליישר וילוסטון. 

אבל רגע ... לא כל כך מהר נפרדים מהרוקים הקנדיים.

את הדרך דרומה אפשר לעשות בשני צירים . ציר שעובר בשמורת ווטרטון ויכנס לגליישר ממזרח וציר שיכנס ממערב.

בתוכנית המקורית חשבנו לנסוע ממערב, לטייל מעט בשמורת קוטנאי ובקניון השיש ולהכנס לגליישר בכניסה המערבית .

כחודש וחצי לפני הנסיעה , העלה דורון DHZ בפורום צפון אמריקה ( תודה דורון !) כמה תמונות נפלאות משמורת אגמי ווטרטון הקנדית שנמצאת על הציר המזרחי. התמנוות שלו טרפו את הקלפים והחלטנו על שינוי בתוכניות. 

מצאתי לינה ממש בשמורה והחלטנו לשלב בה ביקור קצר בדרכנו דרומה לארה"ב.

לדאבוני השמורה עברה הקיץ עבודות תשתית נרחבות וחלק מהאתרים שלה כמו אגם קמרון היו סגורים לביקורים . אני נחשפתי לעובדה זו רק אחרי שהזמנתי לינה . זמננו בשמורה גם כך היה קצר - חצי יום, אז החלטנו להסתפק במה שפתוח . אבל למי שמתעתד לבקר באזור , תמיד רצוי לבדוק טוב לפני הזמנות , מה עתיד להיות משופץ ואיפה מתוכננות עבודות. לא תמיד אגב זה רשום בצורה מדויקת והיו לנו גם הפתעות.

הדרך מאגם לואיז לשמורת ווטרטון עורכת כחמש שעות . לא מעט.

אנחנו יוצאים מוקדם . חושבים אולי בכל זאת זאת לעצור לתצפית היפה מהר הסולפור בבאנף אבל העננות הנכרת של הבוקר משכנעת לוותר. 

ממשיכים דרומה בכביש מספר 1 ואח"כ בכביש 22. לאט לאט משתנה הנוף. הרבה יותר פתוח , הרבה יותר כפרי. בעיני הוא יפה מאד. הבת שלי אמרה שהוא " נידח " . הרבה חוות בדרך , הרבה פרות רועות . גם סוסים. עוצרים בתחנות דלק בסגנון של פעם. למרות שזו עדיין אלברטה אנחנו מרגישים ביקום אחר. 

עשינו רק עצירה אחת יותר משמעותית בישוב שנקרא 

PINCHER CREEK. יש שם מוזיאון שמשחזר את חיי המתיישבים הראשונים.

היה נראה לי נחמד אבל הח'ברה שלי לא מתרשמים . בפינצר קריק יש גם כמה בתים מצוירים נחמדים שמשחזרים העבר של העיירה. 

בתים מצוירים בפינצר

הבת כבר לא ראתה חנות גדולה במשך יותר משבוע והמצב קשה. אז במקום המוזיאון אנחנו בודקים את סניף וולמרט המקומי . נשארים בעיירה גם לארוחה קלה.

בחיפושים מצאתי בית קפה נחמד שמגיש ארוחות קלות ללא גלוטן . אין לו אפילו קישור . למי שרוצה אלה הפרטים 

Harvest Coffeehouse

766 Main St, Pincher Creek, Alberta T0K1W0, Canada
 פתוח רק עד 4.30. יש גם מנות ללא גלוטן

לא מתעכבים יותר מדי כי רוצים להספיק לראות משהו מהשמורה. 

אני מצרפת כמה תמונות נוף מהדרך. חלקן צולמו דרך זגוגית הרכב תוך כדי נסיעה ועמכם הסליחה.

חוות בדרךעדיין אלברטה

המון פרות

ככל שמתקרבים לשמורת ווטרטון הנוף משתנה. ההרים שוב מזדקרים. זה עדיין אותו רכס הרי הרוקיז אלא שכעת התקרבנו ונהיה הררי יותר.

מעט לפני הכניסה לשמורה אנו סוטים ימינה כדי לפגוש בביזונים . נוסעים על כביש עפר בדרך שיותר מתאימה לרכב 4 4X . הביזונים רועים באמצע השדה וקשה להתקרב אבל יש כאן עדר מכובד מאד.

מעתיקה לכם את הוראות ההגעה מהדפים שלי - תצפית בלבד לא לצאת מהמכונית

- ממש בכניסה לתחום השמורה מימין Bison Paddock Loop Road
 Located just inside the park boundary, off Highway 6, the Bison Paddock Loop Road provides an opportunity to see these magnificent animals in their natural grassland habitat. For your safety, please do not get out of your vehicle.

אנחנו נכנסים לשמורה מתמקמים במלון שלנו , נחים טיפה ויוצאים לטייל במה שניתן .

שדה ביזוניםבזונים בווטרטוןברוכים הבאים

הגענו לשמורת אגמי ווטרטון . מתמקמים ומתחילים לטייל . 

קודם נוסעים לכוון הקניון האדום. כזה קניון עוד לא היה לנו בטיול. הוא עשוי אבן אדומה. קצת מזכיר את סדונה למי שהיה.

תחילה פונים שמאלה ( ימינה , אם באים מכביש הגישה לשמורה ) אל כביש הקניון האדום Red Rock Pkwy .נוסעים בכביש עד סופו כ 10 ק"מ ומגיעים למסלול קצר של 1 ק"מ - 

Red Rock canyon. 

יש מגרש חניה מסודר עם מתקני פיקניק. המסלול בדרך כלל מעגלי , אפשר ללכת ימינה או שמאלה על שפת הקניון. בגלל העבודות הנערכות כרגע אין מעבר בין שתי הגדות בקצוות הקניון. ישנו גשר מעבר רק באזור שקרוב לחניון. (תכף תראו בתמונות ). כך יצא שהלכנו על גדה אחת , חזרנו על עקבותינו , עברנו לשניה והלכנו גם אותה הלוך ושוב. אז במקום ק"מ הלכנו שניים. ממש לא נורא. מזג האוויר טוב והמראות יפים מאד. אחר כך אנחנו יורדים למטה אל המים. הבת מרגישה כבר יותר טוב עם הרגל ומעזה לצעוד על האבנים ולבדוק את חום המים. קרים מאד !! את היפניות זה לא הרתיע. כן , "היפנים" הגיעו גם לפה. לא בהמונים ולא באוטובוס. אבל היתה נוכחות. הם אפילו העזו להכנס ולרחוץ במים הקפואים . 

הקישור הבא יסביר קצת יותר על השמורה , הטבע והאפשרויות הטיול. נותן גם הצעות למסלולים נוספים. חלקם לדאבוננו לא היו אפשריים בשל העבודות. 

אחרי המסלול לאורך הקניון אנחנו מנסים להגיע למפלי BLAKISTON והדרך היתה חסומה , למרות שבאתר של פארק קנדה היה כתוב כי כבר אפשרית להליכה. לצערי המידע לא היה ממש מעודכן.

בהמשך היום נוכחנו לדעת כי גם הגישה ל Cameron falls חסומה לרכב וגם להולכי רגל .

אני מצרפת כמה תמונות מהקניון המיוחד. 

קופצים על אבניםהגשרהיפה שלי

הקניון האדום

הקניון האדוםהיפניות

אחרי המסלול בקניון האדום אנחנו נוסעים חזרה לכוון הכפר של השמורה. פונים לכווןהמלון ההסטורי פרינס אוף ויילס שנבנה בתחילת המאה הקודמת. משם מצולמות תמונות האגמים שכל כך שבו את ליבי.

המראה מרהיב.  וואו אחד גדולרוח עזה נושבת ולא מצליחה לקלקל. אפשר לראות למטה את הכפר של ווטרטון. האגמים כאילו נמשכים אחד אל תוך השני עד קו האופק. אני חושבת שהתמונות לא מצליחות להעביר את היופי של המקום . 

אי אפשר להשאר אדישים למראות כאלה. כמה טוב שבחרנו לעצור כאן ללילה.

היפה שלי מתלהבת , שוכחת מהרגל ונותנת זינוק של אושר באוויר. איזה יופי כאן !!

ילדה אחת מרוצהאגמי ווטרטוןפרינס אוף ויילס
הכפר מלמעלה

אנחנו חוזרים אל הכפר ואל הלודג'. הבת בוחרת ללכת לבריכה המחוממת. אנחנו יוצאים לעשות סבוב בכפר. אוירת נופש כיפית. הכפר נראה קצת כמו עיירה של פעם בסדרות אמריקאיות ישנות, עם חנות הכל בו הכללית ותחנת הדלק הישנה. ברחוב הראשי המון מסעדות. יותר מאוחר נשב באחת לא רעה שאינני זוכרת את שמה laugh

מגיעים אל המרינה ומצלמים שוב את המלון הנהדר העומד בגאון על ראש הגבעה, הפעם מהכוון השני .

השהות שלנו במקום קצרה. גם בגלל אילוצי המסלול וגם בגלל העבודות בשמורה. אבל אהבנו אותה מאד ואני בהחלט ממלימה על עצירה.

מה אפשר עוד לעשות ? 

כל המסלולים מרוכזים כאן . בימים כתיקונם שאין עבודות פיתוח אפשר :

ללכת אל BLAKISTON FALLS

לבקר ב Cameron falls הקרובים למרכז הכפר.

ל

נסוע בAKAMIMA PKWY ולהגיע אל אגם קמרון שגם בו ניתן להשכיר סירות ולשוט.

תצפית יפה ( מעט קשה לטיפוס - 200 מ' תוספת גובה) אפשר לעשות מ  Bear's Hump. היציאה אל המסלול ליד מרכז המבקרים בסמוך לכניסה לכפר. אנחנו ויתרנו על הטיפוס והסתפקנו בתצפית ממלון פרינס אוף ויילס.

מים אל האופק

כמה תמונות מהכפר של ווטרטון

מרינהדלק של פעםחנות של פעםמבט אל המלון

מחר עוברים לארצות הברית. לקנדה עוד נחזור בהמשך... 

קישור לפרק ב' של הטיול – ארה”ב – נשיונל גליישר , ילוסטון וסיאטל

קישור לפרק ג' של הטיול – חוזרים לקנדה – ויקטוריה וונקובר 

תודה שטיילתם איתי , איריס והמשפחה