מסלול עד שבוע בגאורגיה (גרוזיה) ”טרק שלושה ימים בשמורת הטבע קינטרישי“

את שמורת הטבע קינטרישי (Kintrishi) מצאתי במקרה. לא קראתי עליה בשום אתר אינטרנט, בשום מרכז מבקרים בגאורגיה ואף אחד שטייל שם מהארץ לא ידע להכווין אותי לשם.

שמעתי עליה במקרה מבחורה מאוד חביבה במרכז מבקרים של שמורת קולחטי (Kolkheti) שנמצאת בין העיר פוטי לבאטומי. בפרץ הרפתקנות החלטנו ללכת לבדוק את השמורה הלא מוכרת.

הצלחנו לקבל עליה מידע ומפה של השמורה מבעוד מועד במרכז המידע של שמורת קובולטי (Kobuleti) שנמצא דרומית לפוטי ועזר לנו הבחור החביב שמדריך בשמורה הקטנטנה. במפה סומנו ארבעה מסלולים אפשריים שהארוך בניהם הוא שלושה ימים לאגם בגובה 2000 מטר. אנחנו החלטנו לעשות את המסלול לאגם שקיבלנו עליו המלצות כיפה ביותר (אך הקשה ביותר) בכל השמורה.

למסלול חובה לקחת אוהל מכיוון שאין שום בקתות או גסטהאוסים בתוך השמורה (השלטר היחיד הוא בתחילת השמורה בבקתת היערן).

יום 1: היום הראשון הוא הליכה ארוכה של כ-17 קילומטרים במעלה הנהר. השביל לא מסומן אך ברור מאוד וכמעט בלתי אפשרי להתבלבל בדרך. יום יפה שעובר לאורך הנהר הצלול של השמורה. בדרך עוברים כפר קטן אחד בשם דידוואק (Didvake) ומסיימים בכפר חינו (Khino). שם יש אחו יפה בו מקימים את האוהל עם שולחן קק”ל ארוך ומים זורמים ואפילו שירותים.

יום 2: היום השני הוא היום הקשה ביותר בטרק (ובכלל אחד הימים הקשים בגאורגיה). זהו יום בוא מטפסים לאגם והמסלול הוא עלייה עד גובה 2,400 מטר וירידה של 400 מטר לאגם ולאחר מכן כל הדרך חזרה לכפר ממנו התחלנו. בסך הכל הלוך חזור זה 24 ק”מ ועלייה של 1800 מטר.

*טיפ: השמורה בדרך כלל מתכסה בשכבה נמוכה של עננים בסביבות 11:00-12:00 בצהריים, ככה ששווה להתחיל מוקדם כדי לא לעלות בערפל וכדי להתחמק מהעננים.

התחלנו את היום מוקדם. המסלול לוקח מסביב לכנסיה ועוקף אותה מלמעלה. הולכים עם השביל (שהוא לא מסומן) עד שמגיעים לשלט שמכווין ימינה לאגם ושמאלה למפל. לוקחים את הימינה ומתחילים לעלות. עלייה מאוד תלולה על השלוחה אבל המסלול מאוד ברור. שווה לקחת בגדים נגד מים אם לא רוצים להיות ספוגים במים כי הולכים, לפחות בהתחלה, בתוך צמחייה שעם הטל של הבוקר מרטיבה את כולך. המסלול מדהים ביופיו גם בחלק המיוער ועוד יותר לאחר מכן בחלק שמעל קו העצים. המסלול מאוד ברור עד שמגיעים לאזור הפסגה (2400 מטר) ואז צריך להתחיל לרדת לכיוון מערב וללכת על הרכס לכיוון האגם (שאם תיהיו חדים תבחינו בו כבר במהלך הטיפו מצד שמאל שלכם בשני שליש גובה של ההר).

הלג האחרון לכיוון האגם מאוד סבוך וצריך לפלס דרך בזהירות בין הצמחים אך אפשר להגיע. כשגענו לאגם אפילו היה מספיק נעים כדי להיכנס ולהשתכשך במים. לאחר התרעננות באגם עשינו אחורה פנה וירדנו לכפר שממנו הגענו. יום זה לקח לנו 12 שעות.

יום 3: היום האחרון הוא פשוט הדרך חזרה לבקתת היערן בתחילת השמורה מאותה דרך של היום הראשון. אם יתמזל מזלכם אז אולי אפילו תצליחו לתפוס טרמפ אם אחד המקומיים...