עונות ומזג אויר בהימאליה ”איזורי ההימלאיה בהודו ובנפאל“
איזורי ההימלאיה בהודו ובנפאל הם איזור אקלים אחד. ההבדל בין ההמלצות על עונות מתאימות לטיול בשני האיזורים נעוץ באופי הטיול הטיפוסי בכל אחד מהם. בנפאל הטיול הוא לרוב קצר יחסית ובעל אופי פעיל למדי - ראפטינג, ובמיוחד טרקינג, הן גולת הכותרת של הטיול הממוצע - ולכן לתנאים המתאימים לפעילויות אלה משקל רב בהמלצות על העונה המתאימה. לא כיף לטרק בגשם ובבוץ, המסלולים חלקלקים (והעלוקות חוגגות), כאשר הראות לקויה יוצא העוקץ ממה שיש לביקור בנפאל להציע (יש עוד דברים חוץ מנוף בנפאל - אבל חליק), ושמורות הראפטינג נסגרות עם בוא הגשמים מסיבות בטיחותיות. הטיול הקצר יותר משאיר פחות מקום לטעויות ונוטה פחות לקחת סיכונים ופחות לסמוך על מזל של מזג-אויר. בצפון הודו לעומת זאת אופי הטיול הטיפוסי פחות מגובש לכיוון טרקים (ובטח שלא בכיוון ראפטינג ופעילות ספורט הרפתקני אחר). אכן למי שמחפש טרקים בהימלאיה ההודית פחות מומלץ להגיע בקיץ, בדיוק כמו בנפאל, למעט טרקים בודדים דוגמת עמק הפרחים (דווקא במונסון - בשביל הפרחים) והאיזורים הצחיחים הגבוהים מאוד של לדאק, זאנסקר, לאהול, וספיטי. בנפאל אני מתרשם שישנם פחות כאלה, ובוודאי שלא הפופולריים - אולי איזור מוסטאנג. אבל, בצפון הודו רוב המטיילים אינם מחפשים טרקים. עוברים בנסיעה מנקודה לנקודה, עושים טיולונים קצרים ברגל (אם בכלל), תופסים ראש במקומות יפים במשך ימים ושבועות, ואם יורד גשם - לא נורא - תמיד אפשר להסתחבק בגסט-האוס או במסעדה ולחכות למחר. אורך הטיול (לפחות בפוטנציה) מאפשר לקחת צ`אנסים עם מזג אויר, ויש הרבה בשר ועניין במסלולים באיזורים הגבוהים יותר והגשומים הרבה פחות שציינתי מקודם - לא רק לטרקנים - שחלקם מקומות פנטסטיים ומיוחדים ונגישים רק בחודשי הקיץ (לדאק היא הדוגמא המובהקת).
תגובות ושאלות
יש לכם טיפ מדהים להוסיף?
שתפו אותו עם קהילת המטיילים של למטייל