עפתי לתרמילאים

טרק המקלו - עפתי! - המלצות על טיולי תרמילאים

טרק המקלו הוא אחד היפים ביותר בנפאל, אך גם אחד המאתגרים ביותר בה כיוון שטרם פרץ לתודעת המטיילים במדינה, ועל כן הוא אותנטי במיוחד. אם תענו לאתגר, טרק המקלו יאפשר לכם ליהנות מהנופים המגוונים ומהמרהיבים ביותר בהימלאיה
אייל שורצשילד
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: טרק המקלו - עפתי! - המלצות על טיולי תרמילאים
© אייל שורצשילד

מבוא

טרק המקלו (Makalu) הוא טיול יפהפה ולא מוכר במזרח נפאל, האורך כשבועיים. הטרק נגמר ב-Makalu Base Camp: מחנה הטיפוס הראשון בדרכם של מטפסי הרים מקצוענים לפסגת ה"מקלו 1" (ה-1 מציין שהיא הגבוהה ביותר ברכס המקלו). פסגה זו היא החמישית בגובהה בעולם והיא נמצאת כ-20 ק"מ מאחותה הבכורה, פסגת האוורסט.

שמורת רכס המקלו נמצאת בין אזור האוורסט לבין השמורה המזרחית ביותר בנפאל – שמורת הר קנג'נג'נגה (שפסגתו היא השלישית בגובהה בעולם).

טרק המקלו נחשב לאחד היפים בנפאל, אך גם לאחד המאתגרים יותר בה – פיזית ולוגיסטית כאחד, שכן רק לפני כשנתיים החלה יוזמה של משפחות בודדות לאורך הטרק להקים מקומות להארחה, והשביל לא תמיד נוח או ברור. פרט למטפסי הרים כמעט ואין מטיילים בטרק (נכון ל-2016), מה שמעצים את חוויית הניתוק, ואת אותנטיות המקום ואנשיו.

הטרק יחסית מגוון מבחינת נופים שחולפים על פניהם: נהרות ואגמים, הרים מושלגים, כפרים מבודדים, טרסות אורז ויערות עתיקים... ככל שמתקדמים לכוון ה-Base Camp רואים נופים יותר "דרמטיים", ובסוף הטרק, מראות פסגת מקלו 1 ואחיותיה, המתנשאות לגובה של כ-8.5 ק"מ ממש לא נתפסים.

אופי המסלול

השביל לא "מסודר" וכבוש כהלכה, בהשוואה לטרקים המתויירים יותר. כיוון שהשביל לא תמיד ברור, מומלץ לצאת לטרק עם מדריך.

אין צורך לטפס עם הידיים והרגליים, אך יש הרבה קטעים סלעיים טכניים, שדורשים ריכוז על מנת לא להחליק על האבנים הרטובות. קטעים אלו קצת יותר מעייפים.

הטרק יכול להיות מעגלי או קווי. בכל מקרה הדרך הלוך היא במגמת עלייה, וחזור בירידה. הרבה מהזמן הולכים בקניונים לצד נחלים ונהרות, ולפעמים הולכים בקרבת קו הרכס בנוף הפתוח, ורואים את ההרים הרחוקים מסביב (כולל את קנג'נג'נגה ואוורסט). יחסית לטרקים אחרים, יש זמן רב בו הולכים על קו הרכס בנוף הפתוח (שזה מבורך).

הטרק מתחיל באזור יערות פראיים, סבוכים וגבוהים, ולקראת סופו, כשעולים בגובה ואחוז החמצן באוויר יורד, הצמחייה נהיית דלילה ונמוכה. לא רואים כמעט חיות גדולות פרט לחיות המבויתות ע"י המקומיים, כמו יאק ועזים. קחו בחשבון שהחיה שתתקלו בה הכי הרבה היא העלוקה.

בטרק לנים ב-Tea House (הידועים גם כ-Guest House, Home Stay וכו').

הכנות לטרק

מומלץ מאוד לצאת עם מדריך לטרק משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שהשביל לא מסודר, ולפעמים אי אפשר לדעת לאיזה כיוון אמורים ללכת. מדריך מנוסה יידע את הדרך. הסיבה השנייה היא שהמקומיים בקושי מדברים אנגלית, ומדריך יוכל לברר בזמן אמת את אפשרויות הלינה ומקומות העצירה הפתוחים בהמשך הדרך (כיוון שהטרק כמעט לא מתוייר בכלל, יש בתי הארחה שנפתחים רק כשהבעלים שומעים מעוברי אורח שיש תיירים בדרך). המדריכים יתעדכנו ע"י העוברים והשבים, וכך תוכלו להיות גמישים יותר ולהחליט איפה יהיה כדאי לישון וכמה זמן יוותר לכם לעצירות ביום מסוים.

הטרק מצריך כמה שיותר ימים ספייר כי קשה לעמוד בלו"ז מתוכנן מראש, כיוון שבתי ההארחה לא פתוחים באורך קבע; מפולות סלעים או שלגים יכולות לגרום לסגירה זמנית של הדרך; לפעמים הטיסות אל הטרק וממנו מתעכבות עקב מזג אוויר בעייתי.

אם תיקחו מדריך, ודאו שהוא הלך מספר פעמים בטרק הזה בעבר, ושהאנגלית שלו מובנת לכם. זה חשוב במצבים של התלבטויות במהלך הטרק. מומלץ לתאם אתו ציפיות לפני הטרק, ולהבהיר לו שאתם בונים עליו שיתעדכן לגבי מקומות לינה ואוכל בהמשך הדרך.

בכל הנוגע לאישורי כניסה ותשלומים שונים עבור הטיול, היעזרו בסוכן הטיולים שמארגן לכם את ההגעה לטרק (הדברים הללו משתנים מדי פעם).

דגשים לגבי ציוד

  1. אל תחסכו בתרופות, משככי כאבים, אורמוקס (למחלת גבהים) וכו'. בטרק אין איפה להשיג תרופות, כמובן. קחו ספייר בשביל המדריך ו/או הסבל שלכם, ובשביל המקומיים שלעתים צריכים תרופות ואין להם דרך להשיגן. תמיד כיף לעזור.
  2. לא מומלץ לנעול נעלי הרים לא גבוהות, ושלא ננעלו בעבר והתרככו. בנוסף, כדאי להביא נעליים פתוחות לערב.
  3. רכשו טבליות לטיהור מים (בקטמנדו הן זולות במיוחד). מים מינרליים יקרים בטרק, ומי הנחלים עלולים להכיל חיידקים.
  4. אם שמעתם שגזייה רגילה לא עובדת בגבהים, אל חשש. היא תעבוד לכם לכל אורך הטרק. אפשר להשיג בלוני גז בקטמנדו.
  5. קחו משואה לוויינית מהארץ. זה זול, קל משקל, ויכול להציל את חייכם בהרים. אופציה אחרת היא להשתמש בסים איתור.
  6. אם אין שמש (וזה קורה הרבה), הבגדים לא מתייבשים כמעט בכלל. יש להביא מספיק בגדים, בדגש על בגדים חמים. יכול להיות קר מאוד שם למעלה.
  7. קחו שק"ש מתאים. אם בית ההארחה יתמלא, אולי לא יהיו לו מספיק שמיכות טובות.
  8. קחו ספר, קלפים... יש זמן בערב. קחו בלונים לחלק לילדים בדרך. הם מתים על זה.
  9. הצטיידו במפה שברורה לכם באחת מחנויות המפות הרבות שבקטמנדו.

כמובן שעדיף להצטייד עוד בארץ, ופה תוכלו למצוא את סניף למטייל הקרוב לביתכם » 

עלוקות

בסביבות הימים השני ועד הרביעי בטרק, אחרי כל מטר גשם, העלוקות יארבו לכם בשיחים שבצדי הדרך. כשיחושו בחום גופכם הן "יתעלקו" עליכם. אל דאגה, הן כמעט לא מורגשות, ואחרי מספר פעמים שהן ימצצו את דמכם אתם תתרגלו לעניין ותפסיקו לסרוק את גופכם באובססיביות ולהוריד אותן מעליכם (מאחר ויש יותר מידי מהן). הפתרון הכי טוב לסילוק עלוקה הוא לצרוב אותה. קחו מצתים! פתרון נוסף הוא מלח. קחו שקיק מלח בכיס ומשחו את העלוקה בקורטוב מכובד. אם שמתם לב לעלוקה שעליכם מאוחר מדי והיא כבר סועדת את ליבה על חשבונכם, השתמשו באש או מלח והניחו לה לצאת מגופכם. אל תמשכו אותה בכוח החוצה כיוון שהיא יכולה להיקרע, וחלק שיישאר בגופכם עלול לגרום לזיהום.

מסלול הטרק

את הטרק אפשר ללכת בשבוע וחצי-שבועיים, ואפשר בשלושה שבועות. האורך תלוי בקצב שלכם, במשך הזמן שתחליטו להשתהות וליהנות מהכפרים שבדרך, ובבחירתכם אם לחזור באותה הדרך שממנה הגעתם או ללכת באחת הדרכים האחרות בסביבה (שעליהן יפורט בהמשך). יש כמה וכמה אפשרויות עצירה/לינה, ובניית תכנית הטיול היא אינדיבידואלית. להלן פירוט המסלול לפי 11 ימי הליכה.

יום 1: הכפר Num עד לכפר Sedua (כ-1,500 מ'). כ-5 שעות הליכה. הכפר Num, שהוא הנקודה האחרונה שבה הייתה קליטה סלולרית לאורך המסלול, גדול ויש בו הרבה אפשרויות לינה. יורדים כ-700 מטרים (בגובה) לנהר Arun הגדול. עוברים בין טרסות אורז, שדות הל, בתים בודדים מקסימים ויערות מרשימים. חוצים גשר תלוי ועולים חזרה כ-700 מטרים עד לכפר Sedua (גובהו כ-1,500 מ'). זהו יום קצר (כ-5 שעות), אך העלייה לא קלה, למי שלא בכושר הליכה. הכפר יפה ויש בו בתי הארחה טובים.

יום 2: הכפר Sedua עד לכפר Tashigon (כ-2,060 מ'). כ-6 שעות הליכה. 

יום 3: הכפר Tashigon עד לכפר Khongma Danda (כ-3,500 מ'). כ-6 שעות הליכה. זהו יום ארוך עם עליות תלולות. יש Tea Houses בדרך, המיועדים לעצירות התרעננות, אבל לא כולם פתוחים. בכל מקרה, ברוב המקומות יסכימו להלין אתכם, תמורת תשלום, אם יעלה הצורך בכך. אחרי כ-6 שעות מגיעים ל-Khongma Danda, שבו היו שני בתי הארחה.

יום 4: הכפר Khongma Danda עד לכפר Dobate. כ-7 שעות הליכה. ביום הזה יש הרבה הליכה על קו הרכס בנוף פתוח להימלאיה.

יום 5: הכפר Dobate עד לכפר Yangri Kharka (כ3,500 מ'). כ-7 שעות הליכה. ירידה ארוכה ביער מרשים, ועלייה מתונה וטכנית לאורך נהר.

יום 6: הכפר Yangri Kharka עד לכפר Langmale Kharka (כ-4,400 מ'). כ-6 שעות הליכה.

יום 7: מ-Langmale Kharka ל-Base Camp (כ-4,900 מטרים). כ-6 שעות הליכה. ביום הזה תהנו מנופים מדהימים למרגלות הרים מושלגים. ב-Base Camp מומלץ להשכים לצפות בזריחה. בשעת הזריחה בדרך כלל אין עננות, והפסגות המושלגות מוארות בגווני זהב.

במחנה הבסיס אפשר להעביר בקלות חצי יום בהסתובבות בין נקודות תצפית על האגם, ההרים, הקרחונים והצוקים שמסביב.

חוזרים בחזרה באותה הדרך (ימים 8-11).

דרכי חזרה חלופיות

דרך העמק: ישנה דרך חזרה דרך עמק Barun הממשיכה גם דרך עמק גדול נוסף. דרך זו אמנם מגוונת את הטיול (כאמור, אם בוחרים בה אין צורך לחזור באותה הדרך), אך היא עוברת בעומק הוואדיות, ולא מטפסת לקווי הרכס שמהם רואים נוף פתוח, ולכן היא מונוטונית יחסית. בנוסף, המקומיים טוענים שהעמקים הללו שורצים עלוקות. דרך זו ארוכה יותר במספר ימים מהדרך הרגילה.

דרך האוורסט: אפשרות נוספת ומעניינת מאוד, למי יש זמן, היא "לחתוך" מערבה לאזור האוורסט ולהתחבר לדרכים של טרק ה-Everest Base Camp, שבהן אפשר להוסיף ולטייל, או לחזור לכוון שדה התעופה שבכפר Lukla שממנו מתחיל טרק האוורסט, וכך לסיים את הטרק במקום אחר.

על שתי הדרכים הללו ועל אלתורים אפשריים אחרים, בררו עם סוכן הטיולים ועם המדריך שלכם לפני צאתכם לדרך.

לישון

בטרק לנים ב-Tea House (קראו להם איך שתרצו: Guest House ,Home Stay... הרעיון דומה) בתנאים בסיסיים מאוד, יחסית לטרקים הידועים שבנפאל. המקומות הללו יספקו גם אוכל. המחירים עולים ככל שעולים בגובה. המקלחות הן בבקתות, עם מי נחלים קרים או עם Hot Bucket שעולה כמה גרושים. אין צורך להביא אוהל.

עושה רושם שלא מגיעים למצב בו אין מקום כלל או שאין אוכל ב-Tea House, בייחוד אם תלכו עם מדריך שיאסוף מודיעין לגבי המשך הטיול.

ברוב הטרק אין חשמל. לפעמים ניתן יהיה להשתמש (בתשלום) בשקעים המחוברים למצבר של רכב, שבעלי ה-Tea House מחזיקים כדי לטעון טלפונים ניידים ולהפעיל מנורות. המצברים נטענים ע"י לוחות סולאריים קטנים, וכיוון שאין הרבה שעות שמש באזור, בעלי המקום משתמשים בחשמל במשורה.

אוכל

בגדול, אין צורך להצטייד באוכל. ב-Tea House יש לרוב אפשרות לדאל באט בסיסי (לפעמים מפתיעים בבשר יאק מיובש), למרק אטריות פשוט (עם אטריות Instant), לצ'פאטי או חביתה בבוקר וכו'. בנוסף, אפשר לקנות שם קרקרים, עוגיות, שתייה קלה במגוון מצומצם, ועוד.

המחירים עולים ככל שעולים בגובה.

ממליץ לחובבי החריף לנסות את מתבל הפלפל חריף הביתי שלהם. הוא חריף מאוד.

יש צ'אי ונס קפה, לרוב עם אבקת חלב. ה"קפה שחור" שלהם הוא נס ללא חלב, לכן עשו לעצמכם טובה – קחו ערכת קפה עם קפה נורמאלי מהארץ.

קחו קצת אוכל ספייר, למקרה שמקום עצירתכם המתוכנן יהיה סגור או שתחליטו ספונטנית להאריך יום מסוים.

איך להגיע

הטרק מתחיל מהכפר Num, שאליו מגיעים מ-Tumlingtar, העיר המרכזית באזור. אל Tumlingtar אפשר לטוס מקטמנדו (Kathmandu), וזוהי ללא ספק הדרך המומלצת להגיע אליה. הטיסה קצרה כמו טיסה מת"א לאילת, לא יקרה, ורואים בה נוף מדהים כי טסים נמוך יחסית.

הסיבה העיקרית לטוס, היא כדי לא לנסוע, שכן הנסיעה יכולה לארוך כ-20-30 שעות ארוכות ומייגעות בדרכים לא-דרכים. קשה להעריך את משך הנסיעה, כיוון שהרבה "כבישים" בנפאל לא סלולים ונמצאים על מדרונות הרים ולכן נחסמים ע"י מפולות מעת לעת. הגיאולוגיה של ההימלאיה "צעירה", ההרים גדלים מהר יחסית, ובתקופת חיינו הקצרה אנו מרגישים זאת בא לידי ביטוי בצורת מפולות ורעידות אדמה מרובות.

קשה להעריך את משך הנסיעה גם כיוון שבעת תקלה ברכב (ההסתברות לכך בנסיעה ארוכה בנפאל היא 110%), ייקח זמן להשיג רכב חלופי או לתקן את הרכב. כמו כן, לעתים המשטרה פותחת וסוגרת דרכים ללא הסברים והתרעות.

את הטיסה הכי נוח לארגן דרך סוכן הטיולים שלכם. הוא יידע אילו חברות טיסה נוטות לבטל את טיסותיהן יותר מאחרות. קחו בחשבון שיש הרבה דחיות וביטולים עקב מזג אוויר סוער.

ההגעה מ-Tumlingtar ל-Num

כשהדרכים בוציות, הדרך אורכת כ4-5 שעות בג'יפ שמצבו טוב. הנסיעה יפה אך קופצנית כי הדרך משובשת.

מזג אוויר

יש שתי תקופות נוחות לטיול בהימלאיה: אוקטובר-נובמבר, כאשר "העונה הרטובה" של המונסונים נגמרת, ואז הטבע יותר ירוק וחי; ומרץ-אפריל, שבה מתקיימת פריחת הרודודנדרון ("שושנת האלפים") – עץ שכיח בהימלאיה, שפרחיו בולטים ויפים.

מזג אוויר נוח וראות טובה הם עניין של מזל בהימלאיה, שכן הם מאוד לא צפויים וקשים לחיזוי. לא מומלץ להגיע לטרק לפני תחילת העונה, כי אז הסיכויים לראות לא טובה גדלים. במשך רוב הטרק קר, ולפעמים יורד הרבה גשם. לקראת ה-Base Camp יכול לרדת שלג. אם "תיפלו" על תקופה מעוננת, דעו שלרוב הראות משתפרת באמצע הלילה, ובבוקר לאט לאט מתקדר. לרוב אחה"צ-ערב יהיה הכי קודר.

המלצות זהב

  1. אל תוותרו על משואה לוויינית, שק"ש למקרה שאין שמיכות ב-Tea House, ארוחה או שתיים ספייר, כמות מספקת של תרופות, פנס, סכין, ומספיק מזומנים (אין כספומט בטרק).
  2. בין אם תיקחו מדריך ובין אם לא, לפני הטיול הרחיבו ידיעותיכם אודות האזור (על האנשים ומנהגיהם, על היסטורית המקום, על החי והצומח שתתקלו בו, על הגיאולוגיה ואת שמות הפסגות שתראו בדרך, וכו'). כך בטרק תרגישו יותר מחוברים למקום, ותבינו קצת יותר מה אתם רואים. אבל, כאמור, לא מומלץ לצאת לטרק ללא מדריך מנוסה.

נותני שירותים

סוכנויות טיולים: רוב סוכנויות הטיולים יתקשו לספק לכם מידע עדכני ומדריך מנוסה אשר הלך באזור המקלו מספר פעמים בעבר (כיוון שהמקלו חדש כטרק). יש לסגור עם חברה/ מדריך עוד בקטמנדו.

סוכנות Magical Nepal – מתמחה בטרק הזה (בין היתר), ומחזיקה מדריכים אמינים שמכירים אותו. הנה המלצה עליהם בטיפים של “למטייל” » 

המדריך Ang Dawa Sherpa הוא אחד המדריכים שהחברה עובדת עמה, והוא אדיב, עוזר כשצריך, ודואג לכל הפרטים. זה הטיפ עליו ב”למטייל” » 

כסף: הגיעו לטרק עם מספיק מזומנים מקטמדנו, כולל הרבה ספיירים, כיוון שאין איפה למשוך או להמיר כסף בטרק, ואין לצפות מהמקומיים לטובות או הנחות.

המחייה בטרק יקרה יחסית (כ-25 דולרים בממוצע לאדם ליום). לא לשכוח תשר מכבד למדריך ולסבל (אם מגיע להם, בסוף הטיול כמובן).

הכי לא כדאי

הטרק יחסית קשה פיזית ולוגיסטית. אם אתם לא מיטיבי לכת, לא מוכנים לסבול קור ורטיבות, עלוקות, וחוסר ודאות לגבי המשך הלו"ז, חשבו פעמיים אם לבחור בטרק הזה.

בטיחות ואזהרות

אין לשתות מים לא מטוהרים מהנחלים. גם אם נראה שנחל מפכפך לו מקרחון גבוה ישירות אליכם לבקבוק, יש סיכוי לזיהום עקב גללי יאקים שמטפסים למרומי ההרים, או לאמבות.

מומלץ לקחת מצתים ומלח כדי להוריד מעליכם עלוקות. אין לנסות לתלוש אותן- הן עלולות להיקרע, וחלק שיישאר בגופכם עלול לגרום לזיהום.

הרחיבו על תסמיני מחלת הגבהים ודרכי הטיפול וההימנעות ממנה, כיוון שהטרק מגיע לגבהים בהם החמצן דליל. פרטים נוספים על מחלת גבהים » 

אל תטיילו לבד מחוץ לכפרים מבלי ליידע מישהו. הטבע יכול להיות מסוכן באזור זה.

קישורים רלוונטיים

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על הימאליה