ניקוסיה ”מעניין, לא רומנטי ולא פוטוגני“

“עיר מוקפת חומה” מעורר ברבים תחושת התרגשות וציפיה לצלילה לעולם קסום וימי ביניימי. ניקוסיה לא תספק את זה. חומות ניקוסיה נבנו ע”י הוונציאנים והן מערכת ביצורים מתקופת הרנסנס שנועדה לעמוד בפני תותחים ורובים:לא קשתות ובליסטראות. בנוסף לכך הן לא הושלמו מעולם (מבחינת גובה) , חלק ניכר מציפוי האבן שלהן נשדד ולאורך חלקן נבנו ממש מעל בניניים מהמאות ה-19 וה-20. ולא מהסוג היפה. בפועל העיר העתיקה, מינוס כמה כנסיות ומבני ציבור מדהימים מימי הביניים, היא עיר ים תיכונית שמזכירה את כרם התימנים יותר מאשר את ירושלים ומוקפת ביצורים סימטריים של חומת תותחים משופעת שנפרצה בכמה וכמה מקומות לטובת כבישים. חציה של החומה נמצאת בצד הדרומי, היווני, וחציה (השמור פחות) בצד הצפוני התורכי. כל שלושת השערים המקוריים בחומה לא משמשים עוד, גם אם שניים מהם עומדים ליופי ממש ליד פרצה מודרנית בחומה (שער פאפוס ושער קירנייה) . אין מסלול מסודר של הליכה על ראש החומה אבל בקטע המזרחי שלה, בצד היווני (סביב “שער פמגוסטה”) אפשר ללכת על ראשה ושם לראות שהיא מזכירה בסגנונה את חומת היבשה של עכו. השטע המעניין ביותר שלה הוא ליד “שער פאפוס” בצד הדרום מערבי שלה: כאן חשפו ארכאולוגים שרידים של חומת העיר הצלבנית המקורית ומבט מבחוץ מראה שלוש שכבות של חומות ניקוסיה: הצלבנית, הוונציאנית ומעליה חומת חביות שנבנתה אחר פרוץ מלחמת האזרחים. קטע חומה שלם ממש מערבה מכאן משמש למעשה כגבול בין העיר היוונית לתורכית ואפשר לראות על ראשו את צמד הדגלים של תורכיה וצפון קפריסין: מכוסים גדר תיל כדי למנוע מיוונים לנסות ולהורידם. ביקור בצד התורכי, וקריאת מפה סבירה יכולים להביא אתכם לראש החומה הזו מהצד השני שם יש פארק מוזנח וקיוסק תורכי ממש מעל ניקוסיה היוונית.