מסלול עד שבוע בלה ”צפון הודו : לינה בלה וטרק המיני בייבי“

צפון הודו אינה הודו לטוב (- לדעתנו) ולרע (- לדעת אחרים אולי). אבל אין ספק שצפון הודו שונה לחלוטין מהודו המסורתית, שלה אתה מצפה ואפילו קצת חושש, כאשר אתה מגיע לראשונה להודו. היא פשוט שילוב של נוף ירוק ומדהים בסגנון שוויץ עם מדבר. האנשים בצפון הודו הם לא הודים (- לטוב ולרע  ) הם בעלי מראה אינדיאני, בהירים יותר מההודים, יפים יותר, שונים... לא בכדי מכנים את צפון הודו ``טיבט הקטנה``. אכן זהו הכינוי הראוי לאזור. אין, אין, אין כמו לדאק!! באם תקרא ללאדקים - תושבי לדאק, הודים או טיבטים הם לא יקבלו זאת - כי הם לדאקים!!!.

הגענו בטיסה מדלהי ללה, כמו שכולכם יודעים מומלץ כשנוחתים לנוח מבלי להתאמץ במשך יומיים שלושה לפחות, אל תהיו גיבורים ותנוחו .. (הסכנה שכרוכה במחלת גבהים לא נעימה ולא מומלצת לאף אחד). 

מה ניתן לעשות בלה?  רפטינג (בכל סוכנות שיש שם העלות בסביבות ה- 1,600 רופי – לא ממש זול), לראות את האגמים מסביב, או לצאת לעוד טרקים, קצת קניות... ובעיקר לנשום את האוויר הנקי שלהם ולחוות את התרבות המקסימה הזו עם האנשים הכי מכניסי אורחים שאנחנו נתקלנו בהם. 

ואחרי - אנחנו יצאנו לטרק של שלושה ימים שנקרא מיני בייבי טרק. 

ציוד לטראק: שימו לב (אבל באמת שימו לב!!): מומלץ לקחת לטרק כמה שפחות דברים בתרמיל (וסביר להניח שתתפתו למרות ההמלצה שלנו), בין כה אין לכם איפה להתרחץ, אז ככל שתמעיטו לסחוב ככה תקלו על עצמכם בהליכה. זכרו בין כפר לכפר יש להצטייד במים ואוכל עד לכפר הבא.

מסלול הבייבי טראק מתחיל בעיירה ליקיר, לשם הגענו בנסיעה בת שעתיים וחצי באוטובוס מקומי ב 40 רופי לאדם. הנסיעה באוטובוס המקומי הזה קצרה ונעימה. במהלך הדרך ניתן לעלות לגג האוטובוס (באישור הנהג כמובן). הנסיעה על גג האוטובוס היא חוויה בפני עצמה – מומלץ. הכפר ליקיר הוא כפר קטן, יותר נכון כפר קטנטן. בליקיר אין יותר מידי מה לעשות, חוץ מאשר לעלות להר הסמוך אליה ולראות את הגומפה (השם בהודו למנזר) המקומית עם פסל בודהה מוזהב בגובה 25 מטר (ככלל למי שהיה גם בתאילנד; המקדשים בתאילנד מרשימים הרבה יותר, אז לא להתאכזב בבקשה). אל תצפו ליותר מידי מהכפר ליקיר כי הוא כאמור די קטן. בליקיר ניתן לישון בגסט האוס של נוברו שהיה בסדר גמור (400 רופי כולל ארוחות ליום לחדר) אבל יש גם אחרים. 

בבוקר למחרת יצאנו מוקדם לכיוון העיירה יאנג טאנג, הליכה שלפי מה שהמקומיים מספרים אמורה לקחת 3-4 שעות, ובפועל לוקחה לנו בסביבות ה- 7 שעות, רובן במדבר ובעליות בהרים, לצועדים לאורך הדרך הסלולה. לא קל אך ללא ספק מלא חוויות (הסבירות שיעברו רכבים בדרך די מעטה, בשלב השבירה מומלץ לנסות לתפוס רכב שאולי יחלוף ולקצר באמצעות טרמפ). באחד הטיפים כאן באתר הבנו (בדיעבד) שישנה פנייה בדרך שאמורה לקצר את המסלול (תבדקו את הנושא). יאנג טאנג הינו כפר קטן יותר מליקיר אפילו, אז מכאן תבינו שיאנג טאנג הוא כפר קטנטן מאוד-מאוד :).

התמזל מזלנו והגענו כאשר התקיימה חגיגה בכפר ויכולנו לחזות בכל זקני הכפר במין חפלה מקומית שכללה תלבושות מסורתיות, נגינה וריקודים ואפילו חץ וקשת לילדים.. חוויה ללא ספק!! (וכאן התשובה לשאלה: ``למה לעזאזל לעשות טראק עם צעידה של כל כך הרבה שעות? והתשובה: כי יהיו לכם מיליון חוויות מהדרך וממה שתפגשו בה). מיאנג טאנג אנחנו יודעים שניתן להמשיך לכפר בשם המיס Hemiss (ששמענו שהוא יפה מאוד), אבל אנחנו כאמור עשינו מסלול מקוצר של הבייבי טראק ולא הגענו לשם (אז קשה לנו לחוות דעה). 

לכן למחרת בבוקר יצאנו להליכה לכיוון ריזונג (rizong) זהו מנזר שנמצא במרחק של שעתיים הליכה לאורך נחל במים, שביל בירידה מקסים וכיפי להליכה בו. בסוף הדרך תגיעו למנזר. 

מאיתנו דיאה ושרון