לה - ההגעה ללדאק והטרק לליקיר
לאדאק שבצפון הודו מציעה למבקרים בה חוויה נפלאה הודות לטבע הנהדר וקבלת הפנים הלבבית. טרק באיזור הזה מזמן שלל הפתעות וחוויות בלתי נשכחות, אבל אם עושים זאת במשפחה - על אחת כמה וכמה. קדימה - מתחילים ללכת!
לאדאק שבצפון הודו מציעה למבקרים בה חוויה נפלאה הודות לטבע הנהדר וקבלת הפנים הלבבית. טרק באיזור הזה מזמן שלל הפתעות וחוויות בלתי נשכחות, אבל אם עושים זאת במשפחה - על אחת כמה וכמה. קדימה - מתחילים ללכת!
אחד היעדים הפופלאריים בצפון הודו הוא עמק נוברה. מרחבי טבע עצומים, דיונות חול, כפרים קטנים וקסומים והמון שקט. משפחת חן יוצאת לטיול בן שלושה ימים בג'יפ לאזור וממשיכה משם למנאלי. אתם מוזמנים להצטרף.
כמו כל דבר, גם שלב ההכנות מגיע לקיצו ומשפחת רוטר עולה על המטוס להודו. הטיסה של חברת אוסבקיסטאן דווקא עוברת בנעימים ושדה התעופה של דלהי מדהים את הרוטרים. משם הם ממשיכים בטיסה נוספת ללה. על ההתאקלמות למקום ולגובה, על הטיפוס לשנטי סטופה ושאר חוויות, בכתבה שלפניכם.
מהעיר לה אפשר לצאת לכל מיני טרקים מרתקים. משפחת רוטר יוצא לטרק בן מספר ימים, עוברת בין כפרים ונופים מתחלפים וצועדת הרבה ברגל. הצטרפו אליהם למסע!
הבית היהודי בלה הוא מקום המפגש עבור הישראלים שמחפשים שותפים לטיול או ללינה, כאן גם חוגגים כולם שבתות וחגים. משפחת רוטר מבקרת ונהנית וחווה פן רוחני נוסף במבחר הקורסים המוצעים ללימוד באזור ולקינוח סיפור עם מוסר השכל.
יש נופים שפשוט כובשים אותך - הרים מכוסי שלג, מדבריות, כפרים קטנים בלב השממה. כאלה הם הנופים של עמק נוברה. גילי מטיילת בעמק, בין הרים וכפרים ומתרגשת מהמראות ומהאנשים. הודו אחרת מזו שחושבים עליה, בכתבה שלא כדאי להחמיץ.
כבר כשנוחתים לה, בירת לדאק, מרגישים את האוויר הנקי והצח. המחסור בחמצן גורם לקושי בטיפוס על הסטופות האדירות, אבל במקביל, אי אפשר להפסיק ליהנות מהנופים המדהימים.
את הדרך מלדאק לסרינגר אפשר לעשות בצורה ישירה ואפשר גם לעצור בדרך ולהתעכב בכפרים יפים, לבקר בגומפות ובמנזרים מיוחדים ולנסוע לאורך נהר האינדוס המתפתל.
בהתחלה שרים שירים שכיחים למדי של שלמה ארצי וחבריו, אבל מתישהו המלאי אוזל, ומתחילים לגלות שאת רוב מילות השיר אנחנו לא ממש מכירים ואז, בשלב זה, אחרי שמסיימים את כל השירים מתחילים לחפש שירים בבוידעם, במחסנים האפלים.
כי בכל סיפור יש עניין מעשי מחיי היום יום. רוגע, שמחה, אהבה, שלמות, פיוס, ללא קנאה, ללא כעס, ללא עצבים, ללא מסכות... וכן, כנראה שאנשים מתחברים למסרים הללו. אחרי הסיפורים מתחילים לנגן, יש גיטרות, חלילים, ואנשים טובים שיושבים על הרצפה, בפשטות, בגובה העיניים, שרים ומנגנים, עוצמים עיניים, ואולי אף מתפללים. מתפללים לשלום ואהבה לא רק פה בהודו, אלא בכל מקום, גם בארץ.
קוראים לי רותי כחלון, אני בת 25 וחזרתי לא מזמן מטיול ארוך של שנה בחצי יבשת המדהימה, איפשהו במזרח אסיה שנקראת הודו. התכנון המקורי היה לחצי שנה כדי להירגע קצת מכל הלחץ- הלימודים, העבודה, החברים, פשוט הכול.
לצלילי מוסיקת הרים עם חצוצרות ותופים, בלווי שירה בקולות ובמקצבים מונוטוניים, מתחילות הקבוצות להופיע, במיטב המחולות המסורתיים.
כשיוצאים לטרק לבד צריך לקחת בחשבון שקרוב לודאי שהלבד ישתנה ושיהיו מפגשים מעניינים. לפניכם סיפור על אחד כזה.
רגע לפני שמשפחת שפירא עוזבת את לאדק היא מספרת על לה. הקסם של לה הוא החנויות והמסעדות הקטנות המתחבאות בה, פינות חמד עם תעלות מים זורמים ואוכל הודי טיבטי ומערבי. בלה שוק טיבטי קטן מציע בגדים, תכשיטים ותשמישי קדושה.
משפחת שפירא מגיעה לליקיר משתכנת בבית ספר לנזירים ומבקרת בכפר Yang Tang. מקלחת מי קרח, מזרונים מאובקים ומשאית נושאת זפת מצטרפים לחוויה יחד עם הנוף המדהים, האנשים, תה עם חלב ודל-באט...
משפחת שפירא מטיילת בלה ובסביבותיה. עולים לשנטי סטופה מאזינים לפוג`ה ונהנים מהנוף המרהיב. מבקרים בגומפות לה וצ`מו ובפסטיבלים באזור. ואי אפשר בלי כמה מילים על הנסיעה החוויתית באוטובוס המקומי...
משפחת שפירא מגיעה ללה. הגובה הרב דורש הסתגלות ובהתאם לכך שלושת הימים הראשונים מועברים במנוחה, בהתאוששות, בפיקניקים ובקבלת שבת... ובנתיים, הדיגדוג של לצאת ולטייל הולך וגובר..
החלטנו לצאת לטרק מליקיר לכפר אנג. 4 ימים באזור הכפרים, 3 ימי הליכה, 3 מעברי הרים מתאגרים, נשיאת כל הציוד על הגב וארבעה ילדים שהלכו את כל הדרך בעצמם.
ההחלטה לנסוע בשנית להודו לא דרשה מאמץ מחשבתי מיוחד, כבר בפעם הראשונה טרם הנחתי את כף רגלי על המטוס ידעתי כי צפוי לי מסע להודו בשנית. מצאנו את עצמנו מטיילים לבדנו במישורים ירוקים, בהרים מושלגים, מהלכים בין עשרות קופים וחיות אחרות. ישנו בטירות, טיילנו ותרנו במעמקיה של תרבות זרה ועתיקה אשר שמרה על סממניה ונהנינו מהשקט המקיף את כל המטיילים בהודו.
עמק נוברה הוא עמק מדהים ביופיו- מכל צדדיו הרים משוננים ומושלגים, במרכזו נחל רחב ידיים אשר מתקיימת בו זרימה קבועה וביניהם לא תאמינו - דיונות חול ים וגמלים!
בשישה ימים במדבר הפורח של עמק נוברה אפשר לבקר בכפרים המקסימים וליהנות מכל אחד מהם. הלו``ז כולל רחצה יומית במים קפואים לבוקר, הרים מכוסי קרח, צ`אי לצהריים ושמיים זרועי כוכבים. עוד לפני נוברה אסור לפספס את חגיגות הפתיחה של פסטיבל לאדאק!
הודו מזמנת כל מיני סוגים של טיולים - תיירותים יותר ופחות. גילי מטיילת בקשמיר, אבל מרגישה תיירת ולכן מצפינה ללאדאק. שם היא חווה מפגש עם בודהיזם, יציאה לכפרים, ואת פסטיבל האמיס השנתי. היא מגלה מה עושה אותה תיירת ומה נותן לה להרגיש בנוח.
תמיד הטרידה אותי השאלה למה אנשים מטפסים על הרים. יבואו פילוסופים למיניהם ויגידו ``כי הם שם``... ויש כאלה שעושים זאת בתור אתגר והתמודדות עצמית. ואני כשלעצמי? אין לי מושג. כנראה סתם כי זה כיף... הצטרפו לחווית הטיפוס על ההר סטוק קאנגרי, שמתנשא מעל לה.
סיור של כמה ימים בדלהי מגלה שמדובר בעיר ירוקה ומלבלבת, עם אתרים מעניינים. מדלהי החמה אפשר לטוס צפונה לחבל לדאק, בעל הנופים המדהימים שמזכירים את ההר הגבוה בסיני... לפניכם כתבה משפחתית עם כמה טיפים נוספים על הכנות נדרשות ועל לה.
טרק ליקיר הוא טרק בן שלושה ימים אליו יוצאים מלה. הטרק מוגדר כטרק למתחילים אך אין זה אומר שהוא קל... בכתבה שלפניכם תראו שלמרות זאת, זהו טרק משפחתי שבו מטיילים בנופים קסומים, ישנים בחברת פרחי כמורה ומגלים כוחות שלא יודעים על קיומם!
אם זמנכם בידכם ואתם רוצים להכיר טוב יותר את האזור היפה של צפון הודו, למה לא לצאת לטרק ולחיות בשטח? הטרק בין ספיטוק לסטוק הוא אחד מהטרקים האפשריים - ארבעה ימים עם סוסים וציוד מאורגן שבסופם טיפוס לפס בגובה 4800 מטרים... אין ספק, מדובר בחוויה מחשלת לכל המשפחה!
חבל לדאק הוא חבל ארץ מנותק, שהגישה הקרקעית אליו אפשרית רק במשך שלושה חודשים בשנה. לתושבים מנהגים ותרבות ייחודיים ומיוחדים. לה היא עיר הבירה ומסביב לה כפרים ציוריים יפהפיים והיא גם נקודת המוצא לטיול בעמק נוברה המרהיב.
משפחת תבל מגיעה ללה, מסתגלת לגובה ומתקבלת בשמחה אמיתית ובכבוד השמור לנסיכים (או למשפחה של לביא). בואו לגלות איתם סטופות מרשימות, אנשים נהדרים ומטבח טיבטי מעולה.
פסטיבל לדאק מתקיים מדי שנה במשך שבועיים. כל כפר וישוב באזור מכין קטע אומנותי, מי בשירה, מי בריקוד ואף במשחק, כולם לבושים בתלבושות מסורתיות, מרהיבות, האופייניות לכל כפר ושבט. משפחת תבל מצטרפת לחגיגות ומדווחת מהשטח.
"אם יש משהו שגורם לי התרגשות גדולה זה שיטוטים בסמטאות צרות. נורא מתחשק לי להציץ לתוך החלונות והחצרות, לראות את הפנים של הבתים, ומה שהכי בא לי זה להיכנס לחייהם ולראות איך הם חיים אותם" - משפחת רוטר ממשיכה לשהות בלה, מטיילת בה ומבקרת במנזרים ובגומפות ונותנת כמה טיפים לגבי נהיגה באזור.