מסלול חד יומי בצ'אנג מאי ”יום טיול למערות צ`יאנג דאו ושבטי הסביבה“

מכלול מערות המשתרע אל תוך ההר Doi Chiang Dao, המתנשא לגובה 2285 מטר ונמצא 63 ק"מ צפונית לצ'יאנג מאי. מערה יפהפייה מלאת נטיפי ענק, מוארת לנוחות המטיילים ומרשימה ביותר באורך 400 מטר. למערות החשוכות נכנסים בליווי מדריך המצויד במנורת גז. מחניק וחם שם בטירוף. הולכים במערה החשוכה, עוברים במעברים צרים מאוד ואף זוחלים לפעמים. בתוך המערה תצורות סלע מרשימות, לחלקן אף יש שמות. אגדה מקומית מספרת שמתחם המערות שימש בעבר כבית לנזיר מתבודד במשך 1000 שנה. הנזיר קיים קשרים כל כך הדוקים עם עולם האלים, עד ששכנע את המלאכים לייצר 7 פלאים בתוך המערה, בהם נחל שזורם היישר מבסיסו של הבודהה העשוי זהב טהור, מאגר של אריגים שמימיים, אגם מכושף, עיר של נחשים מיתולוגיים מרובי ראשים, פיל קדוש בן אלמוות וקברו של הנזיר עצמו. המקומיים טוענים שכל הפלאים נמצאים עמוק במעמקי ההר. סמוך למערות יש מקדש וכמובן דוכני אוכל. 

משם ממשיכים ל"שוויצריה הקטנה" של תאילנד Doi Ang Khang, הר המתנשא לגובה 1300 מטר עם אקלים קריר בכל ימי השנה, המסייע בהתפתחותם של פרחים, פירות וירקות הגדלים בדרך כלל באזורים ממוזגים יותר. 

משם ממשיכים לנקודת הגבול עם בורמה הנמצאת בכפר Norlae Palon, שבו חיים פליטים שהיגרו מבורמה ב-1984. משם ממשיכים לכפר Kobdong שמאכלס פליטים מלאהו בטיבט. כאן נכנסים לבתיהם של התושבים, רואים איך 12 נפשות מתגוררות בצריף אחד, הבנוי על עמודים, השירותים נמצאים בצריפון נפרד, הכביסה תלויה בקומת העמודים והחיות חיות מתחת לבית. את האוכל מבשלים על מדורה בתוך הבית. הנשים עסוקות בשינה על המרפסת, בבישול, או באריגת בדים ביד כמו לפני 100 שנה והילדים מחכים לממתקים מהתיירים. משם ממשיכים לכפר Ban Khum, שבו מתגוררים יוצאי יונאן. פה ניתן לרכב על פרדות שזה קשה, כואב, לא נוח ובעיקר מעורר רחמים ונקיפות מצפון. מסלול הרכיבה עובר בשדות החקלאיים של הכפר. 

משם ממשיכים ל-Ban Mai, כפר ארוכות הצוואר וארוכות האוזניים. כנראה שמה שרואים אינו אותנטי אבל מה שבטוח, זה מעורר רחמים. ארוכות הצוואר הפכו למוקד עניין תיירותי בגלל עיטורי הפליז המעטרים את צווארן וגפיהן של בנות השבט. עיטורי הפליז נראים כמו טבעות, אך למעשה הם סלילים שמשקלם המרבי הוא עד 5 ק"ג ומגיעים לגובה של עד 30 ס"מ. הסלילים לוחצים על עצם הבריח ועל בית הצלעות ויוצרים אשליה שצווארן נמתח הרבה מעבר לנורמלי. לפי המיתוס, הסרת הסלילים תגרום לצווארן של הנשים לקרוס בגלל הניוון, אך למעשה הנשים עונדות ומסירות את הסלילים בלי בעיות. 

ישנן שתי סברות למקור המנהג – האחת גורסת כי מטרתו הייתה לשוות לנשים מראה מוזר על מנת שבני שבטים אחרים לא יחשקו בהן והשניה גורסת כי המטרה היא למנוע מטיגריסים לנעוץ את שיניהם בצווארן. טיול מאורגן פרטי למערות עולה 1900 באט לאדם. קחו בחשבון יום טיול שלם.