הלו ארה"ב
"ברוכים הבאים לארצות הברית. מדבר קברניט המטוס. השעה 10:00 בבוקר, מזג האויר במיאמי נוח". זו היתה קבלת הפנים לה זכינו. נחתנו בנמל התעופה הבינלאומי של מיאמי אחרי 16 שעות טיסה עם חניית ביניים בנמל התעופה ניו ארק לטובת מחלקת ההגירה של ארה"ב. לצוות שלום. הטיסה עברה עלינו בשלום. הגענו למיאמי עייפים אך מרוצים, נכונים להרפתקה חדשה. עוד בארץ שכרנו רכב מיניוואן אשר ישמש אותנו עד שנרכוש קרוואן. הרכב חיכה לנו בשדה התעופה של מיאמי. לקחנו אותו מחברת ההשכרה ונסענו למחוז חפצנו. את הרכב שכרנו לשבוע מחברת Ofran בעלות של 315$ כולל מכל דלק מלא (אנו מחזירים אותו ריק) מיסים מקומיים, ביטוח מקיף ונהג נוסף). כשהגענו לחברה לקחת את האוטו הוספנו 7$ ליום עבור ביטוח לנוסעים (לנו). הרכב שקיבלנו היה GMC אסטרו שמצאנו אותו מאוד נוח לנסיעה עם כל הציוד שהבאנו. גם בנסיעות ללא הציוד הרגשנו טוב עם העובדה שהאוטו היה גדול ואיפשר לילדות לשבת בנוחות וגם לשחק, לצייר ואף לישון קצת. בתום תקופת השכירות הארכנו את ההשכרה לשבוע נוסף באותם תנאים. באותה הזדמנות גם החלפנו את הרכב למיני וואן אחר שהיה נקי (כמובן) ועם מיכל דלק מלא (חלק מהעסקה).
הוזמנו להתגורר אצל משפחתו של אח של חבר טוב (שהפכו גם הם לחברים) בפלנטיישן (Plantation), עיר מקסימה במרחק 40 דקות נסיעה ממיאמי המהווה חלק מהפריפריה של פורט לודרדייל (Fort Lauderdale). מרבית השטחים בפלורידה היו בעבר ביצות אשר יובשו. מכל הביצות הללו נותרו תעלות ואגמים מקסימים המשתלבים בנוף העירוני. כך גם בפלנטיישן, העיר בה אנו מתגוררים. העיר משופעת באגמים ותעלות, מוקפים צמחייה, אשר סביבן בנויים בתים פרטיים. המקום מזכיר אחוזות כפריות מוריקות. הבתים בעלי המיקום הטוב ביותר שוכנים לשפת אגם זה או אחר ומהחצר יש שער עם פתח יציאה לאגם. לפעמים רואים גם ברווזים ושחפים באגמים. הכל ירוק ופורח. תענוג לעיניים. וסנאים. סנאים המטפסים באופן חופשי על העצים, גם במקומות הסואנים יותר (מה שגורם לעיתים לתאונות מצערות בהן נהרגים סנאים ומוטלים בצידי הדרכים).
ב 4-3 הימים הראשונים עוד סבלנו מג`ט לג. היינו מתעוררים בשעות מוזרות והולכים לישון בשעה 16:00 זמן פלורידה (בארץ - 23:00). השבוע הראשון הוקדש לחיפוש קרוואן ולסידורים שונים. הזמנו מצלמה דיגיטלית, התחברנו לספק אינטרנט, פתחנו חשבון בנק ואנו עדיין מחפשים חברת טלפון סלולרית שתספק לנו כיסוי טלפוני בכל רחבי ארה"ב. הכל נעשה בעזרתם הצמודה של שלמה ופאני, אצלם אנו מתארחים. כבר בארץ החלטנו ללכת על אוטו-קרוואן (RV, Motor Home) דגם C, דגם בו האוטו וה"בית" הם יחידה אחת ומעל לנהג יש מיטה. לגבי הגודל, חשבנו לא להתפשר ולקנות קרוואן באורך 28 פיט ומעלה. רכשנו מפה וחוברת בה מפורסמים קרוואנים משומשים למכירה. חיפשנו גם דרך האינטרנט כתובות של דילרים (בעלי מגרשים למכירת קרוואנים). לקחנו את המפה וכתובות הדילרים ובחיוך גדול יצאנו לחפש קרוואן.
לתחילת הכתבה
פורט לורדריל
הגענו לפורט לודרדיל שם מצאנו 2 דילרים. ראינו קרוואנים אך הם לא התאימו לנו, אם מבחינת הגודל, השנה או המחיר. כאשר יצאנו משם אמר אחד הדילרים שהוא היחיד בסביבה. כמובן שלא האמנו והמשכנו לחפש לפי רשימת הכתובות בידינו.
במשך 3 ימים ניסנו למצוא ולו דילר אחד לרפואה משלל הכתובות שמצאנו באינטרנט, אבל נאדה, גורנישט, כלום!!! מסתבר שהוא צדק. איזה יאוש. עכשיו צריך לנסוע רחוק כדי למצוא משהו מתאים לנו. אבל לא חצינו את האוקיינוס כדי להתייאש אחרי 3 ימי חיפוש, וביום הרביעי החלטנו שגם הילדים וגם אנו זקוקים לשינוי אוירה אז לקחנו יום "חופש" מהחיפושים ונכנסנו למוזיאון התגליות והמדע של פורט לודרדייל.
מוזיאון התגליות והמדע Museum of Discovery and Science הינו אחד המוזיאונים בעלי המודעות הגבוהה ביותר לסביבה בפלורידה. המיוחד במוזיאון זה הוא החובה לגעת במוצגים ולנסות אותם. המוזיאון בנוי משתי קומות. בכניסה למוזיאון נמצא שעון הגרביטציה הגדול (Great Gravity Clock)- פסל האנרגיה הקינטית הגדול ביותר בפלורידה. הקומה הראשונה מוקדשת לטבע: בריכות תצוגה לחיות ים, הדמיה של יערות ושטחי ביצות כולל קולות של החיות המתאימות, כוורת סינטתית, תערוכות של זוחלים ועוד. במוזיאון מגדלים גם מינים רבים של חיות הנתונות בסכנת הכחדה, ומספר פעמים ביום מוציאים החוצה תינוקות של תנינים וצבי ים להציגם בפני מבקרים.
בקומה השניה נמצאות תערוכות החושפות את עולמות המחשבים, האקולוגיה, האנרגיה, הבריאות, הצליל והחלל. בקומה זו ניתן למצוא את יחידת התמרון המאוישת (Manned Maneuvering Unit) המדמה מצב של חוסר משקל; אפשר לשבת בכסא משוכלל של נאס"א, ולשגר חלליות לחלל ולהשיבן לכדור הארץ וגם לצפות במבחר סרטי איימאקס תלת ממד (IMAX 3-D) המאפשרים חווית מציאות מדומה בסיוע קסדות ומשקפיים ייחודיים היוצרים אשלייה של תלת מימד. אנו הזמנו כרטיסים לסרט אנימציה על סנטה קלאוס ואיש השלג. במוזיאון פגשנו בבראיין, פנסיונר יהודי חביב המתנדב במוזיאון. הוא הפעיל למענינו את כסא הריחוף של נאס"א. כאשר שמע אותנו מדברים בינינו בעברית, שאל אם אנו מישראל ומכאן התגלגלה שיחה לא פוליטית על ישראל, על משפחתו בארץ ועל בכלל. עתה הפך לפטרוננו האישי במוזיאון. הוא אף "סידר" לנו כניסה חינם לסרט IMAX (תלת-מימד) על לואיס וקלארק (Lewis & Clark) סיפור אמיתי על 2 הרפתקנים, אשר חצו לפני 200 שנה את יבשת אמריקה הפראית בחיפושם אחר נתיב לאוקיינוס הפסיפי (מערב ארה"ב).
מוזיאון התגליות והמדע (Museum of Discovery and Science) - נמצא בצפון-מערב הדאונטאון, מצפון לניו ריבר
פתוח בימי שני-שבת בין השעות 17:00-10:00, בימי ראשון מהצהרים עד 18:00.
כתובת: 401 S.W. Second Street Downtown Fort Lauderdale
טלפון: 6637-467-954
אתר אינטרנט: www.mods.org
חפש את הקראוון
הגיע הזמן להמשיך בחיפושים. מתוך החוברת שקנינו מצאנו קרוואן שעל פי הפרטים נראה כי כדאי להתאמץ בנסיעה של למעלה משעה וחצי. נסענו צפונה על כביש 95 לעיירה חביבה בשם פורט סנט לוסי (Port St. Lucie) שם פגשנו בזוג מבוגר עם הקרוואן שלהם. התלבטנו מאוד אם לקנות מהם את הקרוואן שנראה לנו קטן (28 פיט) וחסר חן ביחס למה שראינו קודם (31-30 פיט). העסקה לא יצאה את הפועל. החלטנו לחזור הביתה דרך הכביש המקביל (1) העובר בין הערים והעיירות. בדרך חיפשנו מגרשי מכירה לקרוואנים ואכן, פתאום ראינו אחד מתאים. נכנסו ושם פגשנו בו: קרוואן מסוג Couchmen שנת 97, 30 פיט, מטופח ויפה. אז קנינו. סיכמנו לחזור לקחת אותו בעוד כשלושה ימים כדי שהם ינקו אותו עבורנו ויכינו אותו לנסיעה על הכביש. במהלך העיסקה ביקשנו לבדוק אם חוקי המס חלים עלינו. לאחר בדיקה משום שאנו תיירים ועל כן "הרווחנו" כ- 1500$ שלא שילמנו לבסוף (בפלורידה קיים מע"מ בגובה 6%). החברה ממנה קנינו מבצעת עבורינו גם את כל הרישומים והרישויים הנדרשים. לנו נותר "רק" לשלם ולהניע. את הימים הנותרים העברנו בים, על החוף של פורט לודרדייל.
היום נוסעים להביא את הקרוואן. כל הבוקר התקשרנו לסוכני ביטוח כדי לבטח את הקרוואן. מסתבר שאין כמעט סוכנים באזור פורט לודרדייל ופלנטיישן המבטחים קרוואנים ואם כן אז לא מבטחים נהגים בעלי רשיון נהיגה זר. לבסוף התקשרנו לדילר שמכר לנו את הקרוואן. אמרנו לו שאין באפשרותנו להגיע לקחת את הקרוואן ללא ביטוח (מה שאומר מבחינתו שהעיסקה לא הושלמה והמזומנים מתעכבים). הוא ביקש שהות לעשות כמה טלפונים ואז חזר אלינו עם מס` טלפון של סוכן ביטוח המבטח קרוואנים. דיברנו עם הסוכן ונשלחה בפקס הצעת מחיר של 760$ לשנה. הזכרנו באוזניו שאין לנו רשיון נהיגה של ארצות הברית. ברגע הזה הוכפל מכיר הפוליסה לכ- 1500$. מסתבר שאין לנו רקורד נהיגה בארה"ב ועל כן הסיכון של חברת הביטוח גדול יותר. לא היתה ברירה ובלי ביטוח לא נוהגים (בטח לא בארה"ב) אז קנינו.
הגענו לחברה ממנה קנינו את הקרוואן. תוך כדי תהליך התשלום הסתבר כי היתה טעות ואנו צריכים לשלם מע"מ על הקניה. בתחילה חשבו בחברה כי אנו לוקחים עימנו את הקרוואן חזרה לארץ ועל כן אנו פטורים מתשלום המע"מ, אולם כשהבינו כי אנו מוכרים אותו פה (ואי אפשר לזייף פה בדברים הללו) נאלצנו לשלם בכל זאת את המע"מ בגובה 1500$. גם את השפן הזה נאלצנו לבלוע כדי לקיים את העיסקה ולקנות סוף-סוף קרוואן. אחרי שעה וחצי של הסברים על תפעול הקרוואן (סביר להניח כי כשקונים מאדם פרטי לא מקבלים הסבר מקיף כזה) נסענו חזרה לפלנטיישן. מחר מתחילים לצייד את הקרוואן.
להתראות עד הפעם הבאה,
משפחת קמחי - יעקב, אושרה, עומר, ענבר והגר.
לתחילת הכתבה
