גרמניה - טיול משפחתי ביער השחור

אם אתם מתכננים חופשה משפחתית אירופאית, היער השחור הוא אחד היעדים המתאימים לכך: עם טבע מקסים, שלל אטרקציות, המתאימות במיוחד לכל המשפחה, ובעיקר לילדים, מזג אוויר מצויין (בדרך כלל) ואינספור של חוויות. על טיול משפחתי כזה, בכתבה הבאה.
שרון מקסימנקו
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: גרמניה - טיול משפחתי ביער השחור
© איתמר ברק

מגיעים ליער השחור ומבקרים במפלי טריינברג

יצאנו לטיול ביער השחור, בגרמניה, בחודש מאי 2010. טיילנו במסלול כוכב - לנו במרכז היער השחור, עם גיחות לשוויץ וצרפת. כרטיסים הוזמנו בחודש פברואר במבצע אביב של אל על ועלו 400 דולר, בתוספת 40 נקודות "נוסע מתמיד" לציריך, שוויץ. רכב הוזמן מהארץ דרך חברת הרץ, רכב ברמה K עם התחייבות לאוטמט והבטחה לדיזל. עלות הרכב לתשעה ימים היתה 3300 ₪ (בהנחת מועדון הרץ). בפועל שודרגנו לוולוו.

 לנו בעיירה סנט –מורגן אצל משפחת הרמן. עלות הבית לתשעה ימים, כולל מיסי יער, הגיעה לכ- 424 אירו. המסלול עוצב על סמך שעות לא מעטות שהושקעו בקריאה באתר זה במדור הטיפים וקריאה כשותפה סמויה בפורום אירופה ובפורום משפחות. אין ספק כי היער השחור עם ילדים הוא טיול מומלץ וחוויה בלתי נשכחת.

 ב-16.05 בשעת בוקר מוקדמת, או באמצע הלילה, תלוי איך מסתכלים על זה, יצאנו נרגשים ועליזים אבא –להלן המבוגר האחראי, אמא – גיבור בין 10 וקטנה בת 7. סיבוב קצר בדיוטי פרי, שחלב עוד כמה אלפי שקלים מתקציב הטיול, עוד ארבע שעות טיסה נעימה ונוחה יחסית בטיסת אל על ואנחנו בציריך. השעה 11:30 בבוקר של יום א' בהיר וקר, משהו כמו 14 מעלות. שודרגנו לוולובו דיזל אוטומטי שכלל גם GPS. שלפנו מעילים, שהוכנו מראש בקצה המזוודה למקרה הצורך, שכן יצאנו מהארץ כשהיה חם. לאחר שהמבוגר האחראי השתלט על תפעול האוטו, הפעלנו GPS ויצאנו לדרך. מאחר וה-GPS היה מכוון למסלול המהיר ביותר, מצאנו עצמנו נוסעים בכבישים שהם על גבול השבילים, בין עיירות קטנות שטובלות במרבדי דשא ירוקים שנדמה שהם אינסופיים. אחרי כשעה וחצי נסיעה בתוך אחד הכפרים, ביצבץ לו שלט קטן עם תמונת הנשר ושלט של האיחוד האירופאי, שבישר לנו כי אנחנו עוברים לגרמניה. בשלב הזה כולנו החלנו לגלות סימני רעב מתקדמים ועצרנו בעיירה Furstenberg ונכנסו למסעדה בשם Venere. המסעדה נראתה כמו חלק מסט של הסופרנוס, מסעדה אטלקית ביתית, מלצרים דוברים איטלקית ואפילו סועדים איטלקים. שבעים ומרוצים עברנו לקונדטוריה הצמודה להשלים קינוח. פרט לגלידה, מצאנו ויטרינה גדולה שכללה לפחות עשרה סוגי עוגות. הזמנו פרוסת עוגת שוקולד ופרוסת עוגת קרם קפה. המנות היו גדולות ונפרסו ברוחב לב. עלות 4 אירו.

 יצאנו שוב לדרך שהייתה נוחה ונעימה, הגענו ללא בעיה בעזרת ה-GPS אל הבית שהוזמן ב-St.Margen. מדובר בבית אבן שנמצא בקצה הר, בסמוך מאד לדרך לחור המכשפה. בעלת הבית קיבלה אותנו בסבר פנים נעים עם חיוך. היא פתחה בפנינו את הבית, שכלל שני חדרים מרווחים, סלון מטבח קטן, היכול להתאים למשפחה עד שש נפשות. עלות הבית לארבע נפשות היא 43 יורו ליום, כולל מיסים. לאחר פריקת מזוודות מהירה כשהשעון מראה כבר על שעה חמש וחצי אחר הצהרים, אחרי קרוב ל-12 שעות שאנחנו בדרכים ולמרות העייפות שהחלה להשתלט על השותפים הבוגרים במסע, החלטנו לצאת. וכאן המקום לציין שחשוב מאד ליום הראשון אטרקציה מינורית או לחלופין לוותר עליה.

היער השחור

נסענו, כמו שתוכנן מראש, למפלי טריייברג, שנבחרו כיעד ראשוני מאחר והם ממוקמים במרחק של כעשרים דקות נסיעה מהצימר. ב-GPS הכנסנו הוראות נסיעה ללשכת התיירות של טרייברג (Hauptstraße 78098 Triberg) ומצאנו את הכניסה ללא בעיה. הגענו למפלים ועל פי כל ההמלצות נכנסו מהכניסה האמצעית באמצע הכביש המפותל לכוון העיירה. אולי בגלל מזג האוויר הקר או בגלל שכבר השעה הייתה אחרי חמש בערב, החניון היה ריק לחלוטין. יש מדחן לכרטיסי חניה, אולם ביום א' אין צורך. מסלולי ההליכה נוחים, המפלים אינם מרשימים בעוצמתם, אך כמסלול טבע ליום הראשון ולתיירים ממדינה שאינה משופעת במים מדובר במסלול יפה. לכל אורך השבילים מצאנו אגוזים מפוצחים, השתדלנו מאד אבל לא פגשנו אף סנאי. ירדנו כמעט עד הקצה וטיפסנו חזרה. כבר ביום זה התחלנו להרגיש את היתרונות של נסיעה מחוץ לעונת התיירות. בכל מקום שקט, רגוע וללא תורים. לאורך המסלול נתקלנו אולי בשתי משפחות של מקומיים. הקור, השעה היחסית מאוחרת והעייפות אילצו אותו לסייר באתר רק כשעה וחצי. ביום שמש נעים אפשר בקלות לבלות פה חצי יום, יש ספסלים ופינות ישיבה מאד יפות לאורך המסלול, שאפשר לעצור בהן ולערוך פיקניק קטן. מאחר וביום א' כל החנויות סגורות, עצרנו בתחנת דלק ביציאה מהעיירה וקנינו מספר מצרכים בסיסיים לארוחת ערב (חבילת גבינה, נקניק, לחם, ממתק לילדים, סה"כ 11 אירו).

לתחילת הכתבה

ממשיכים לטונדאו ומשם לטיטסי ופרייבורג

בוקר יום ב' 17.05.10 - קמים בבוקר, ארוחת בוקר קלה בבית ויוצאים לקראת השעה 09:00 עדין צמודים לתכנון המסלול המקורי, בכוון העיירה Todtnau מגיעים למפעל כלי הזכוכית בעיירה. שם המקום Glasblaserhof Talstr 6 Todtnau. יום שני –המקום פתוח אבל אין הדגמה. המוכרת לא מרשה לערוך סיבוב בחנות ולכן חותכים במיידי לכוון המגלשות. נוסעים לכוון אתר המגלשות - Hasenhorn-Sessellift, שפתוח כל יום בין השעות 10:00 ל-16:00. עלות מבוגר 8.5, עלות לילד 7 אירו. מגרש החניה נמצא 100 מ' במעלה הכביש ולא סמוך לכניסה. צריך לחנות - לרדת חזרה ברגל במורד הרחוב ולפנות שמאלה. אין עלות לחניה (מגרש יחסית קטן). הגענו לאתר בשעה 10:30 בבוקר לערך והיינו יחידים בכניסה. שילמנו לקופאית, שתפקדה גם על תקן מפעילת הרכבל, וטיפסנו בזוגות במעלה ההר. מדובר ברכבל זוגי פתוח, הטיפוס אינו מרשים במיוחד בהלוך מפני שמטפסים עם הגב לעיירה ועם הפנים להר. כשמגיעים למעלה מסתובבים ומגלים נוף מרהיב. על שפת ההר יש נקודת תצפית עם שני ספסלים, עליהם אפשר לשבת לתצפת. אם באים עם ילדים קטנים יש לשים לב במיוחד מאחר ומעבר לשני הספסלים, שנמצאים בשפת ההר, על פי תהום אין שום מעקה או אפילו גדר סמלית. בנוסף על ההר יש מסעדה כמו הבקתות של בית קטן בערבה. אפשר לשבת לאכול. אנחנו שתינו, בירה קפה ושתי וגלידות עלו – 10 אירו. האתר מומלץ ביותר. התכנון היה לבלות כאן שעה. אנחנו בילינו כשלוש שעות, כולל הישיבה בקצה ההר לפני הגלישה וכן ביקור בעיירה טונדאו, עיירה מקסימה.

 משם נסענו לעיירה Titsee. חשוב מאד לשים לב יש עיירה שנמצאת קרוב אליה ושמה הוא Titisee-Neustadt. זוהי אמנם עיירה נחמדה אבל לא תיירותית וללא אגם. על מנת למצוא שוב את האגם נסענו בעיקר לפי האינטואציה של המבוגר האחראי. חשוב להכניס כתובת מדויקת. בטיילת עצמה המון חנויות של מזכרות, בתי קפה, באגם אפשר לשכור סירות מנוע או סירות פדלים. המחיר נקבע על פי זמן. אפשר להתחיל בחצי שעה ולהאריך ולהוסיף את התשלום היחסי במועד החזרה. עלות לסירת מנוע 12 אירו. אפשר בקצה האגם, היכן שממוקם אתר הקמפינג, להשכיר סירות פדלים בעלות של 3 אירו. הגענו לאתר בשעה 16:00. היה קר מאד, אבל בהיר. שטנו לבדנו בכל האגם היפה. מדובר בסירות מנוע בקצב איטי ביותר, גם הילדים יכולים להשיט את הסירה. חוויה מדהימה שהייתי מקציבה לה יותר זמן אם לא היה קר. לקראת השעה 18:00 נסגרו החניות בעיירה, יתכן שבקיץ החנויות פתוחות עד לשעות מאוחרות הרבה יותר. בסוף היום חזרנו למרכז המסחרי שנמצא בקצה Titisee-Neustadt. מדובר במרכז מסחרי עם שני סופרים גדולים.

 יום שלישי 18.05. פרייבורג - בתכנון: עיר גדולה לאחר שלושה ימים של עיירות וכפרים. התכנון המקורי היה ליום שלם עם קניות. נכנסו לעיר בסביבות השעה 10:30 בבוקר, ללא פקקים. כבר מהכניסה לעיר יש שלטים, שמכוונים לחניונים. השלטים מציינים את מספר המקומות הפנויים באותו חניון. על פי ההמלצות בלמטייל, חנינו בחניון ששמו Rotteckgarage. מצאנו אותו על פי שמו ב-GPS. החניה על פי שעות והתשלום באוטומט בירידה הרגלית לחניון. עם הצגת כרטיס היער השחור אפשר לקבל מפה .למי ששכח כמונו, שיש לו כרטיס, המפה עולה 1 אירו. המשכנו לכיכר השוק, שצמודה לכנסיה המרשימה ולבנין הפעמונים. לא נכנסו למגדל למרות שמאד מומלץ. בכיכר שוק קטן של מוצרי מזון, וכן דוכנים לממכר נקניקיות. המבוגר האחראי אכל שתי נגלות של נקניקיות, שהיו לטענתו הטובות ביותר שאכל עד כה בימי חייו. מסביב לכנסיה יש המון בתי קפה יפים. ישבנו באחד מומלץ במיוחד בעיקר בגלל הקפה הטעים שלו. מדובר בבית קפה שנקרא The Felows והוא בסגנון של ארומה עם הגשה עצמית. יש להם קפה ממש טעים. בנוסף, גם העוגות גבינה שלהם מומלצות ביותר. מחיר של קפוצינו ענק – 3.5 אירו, עוגת גבינה 2.5 אירו.

 משם עברנו למדרחוב קייזר יוסף - רחוב ענק של חנויות, כולל חנות יוקרה וכן חנויות של מהגרים ובאזרים. מגוון מדהים. מאחר ובשלב הזה רק אמא נהנתה מן האווירה, הקניות והקפה וכל שאר חלקי המשפחה סבלו, החלטנו בשעות הצהרים לקצר את הביקור בעיר לאחר ארוחה זריזה במקדונלדס. החניה פה הייתה יקרה יחסית ועלתה 8.5 אירו. חתכנו לטובת כלל הציבור לפארק חבלים, שתוכנן במקור לסוף הטיול לשילוב עם צרפת. נסענו לפארק בעיירה קינציגן לפארק החבלים. כתובת הגעה 79341 Kenzingen, GPS Bombacher Strasse. בכניסה גילנו כי הקטנה לא יכולה להיכנס כי היא לא מספיק גבוהה (1.10 מטר). העלות למבוגר 17 אירו, עלות לילד מתחת לגיל היא16 14 אירו. אם מגיעים אחרי השעה 17:30, עלות הכניסה חצי מחיר. הבנים נכנסו יחד עם מדריכה נחמדה שמדברת אנגלית רהוטה. היא הסבירה להם בסבלנות את כללי הזהירות הקפדניים: נקשרים בשני חבלים, חובשים קסדה ומתחילים. ישנם מסלולים לפי קושי, כאשר הגיבור בין 10 הצליח לעשות את כולם, אבל יש צורך בכושר גופני ובשרירי ידיים ורגליים וכן, גם בקצת אומץ. הבנים מאד נהנו, טיפסו, גלשו וקפצו. למי שלא עובר את השלב הראשון אין טעם להיכנס. במידה וכל המשפחה ספורטיבית, אפשר לבלות בפארק גם חמש שעות ויותר. במידה ולא, כדאי לשקול הגעה.

לתחילת הכתבה

לא מפספסים את פארק אירופה

יום רביעי - 19.05.10 - מזג האוויר עדין לטובתנו. מתחיל להתחמם מעט ומחליטים להמשיך על פי התוכנית לפארק אירופה. לפי כל ההמלצות, התכנון היה להגיע בשעה 08:30 כדי להיות בפתיחה. לא הספקנו והגענו בשעה 09:30. מאחר ולא מדובר בעונה, לא היה בלאגן בחניה. חנינו יחסית קרוב לכניסה. חשוב לזכור לרשום את מקום החניה. בכניסה לא היה תור בקופה, רכשנו ארבעה כרטיסים בעלות של 136 אירו ואסימון לחניה בעלות של 4 אירו. פנינו שמאלה בכניסה לאינפורמיישן, הצגנו כרטיס קונוס וקיבלנו ספר הדרכה של הפארק, הכולל גם מפות. בספר לכל מדינה עמוד, המרכז בטבלה את האטרקציות של המדינה ומהותן. מאד נח. בכל מקרה, בעמדת הכניסה קיימת מפה בסיסית באנגלית ללא תשלום. בהתאם להמלצות באתר, עלינו על הרכבת בגרמניה וירדנו בסוף הפארק בספרד. בכל מתקן יש שלט שמורה על זמן ההמתנה המשוער שיש להמתין, אבל אין תורים בשום מתקן. היו מקומות שהילדים עלו פעמיים בכל המתקנים, ששילבו מים נרטבים בצורה זו או אחרת. המקומיים מגיעים מראש עם מעילי גשם דקים - מומלץ. תקלה חמורה קרתה לנו למרות כל ההכנות מראש באטרקצית הפיורידים. אולי בגלל שגם אני וגם המבוגר האחראי ישבנו באותו צד, אחד הגלים שקצף בשייט היה קטלני ונרטבתי קשות. אם זה לא יום חם במיוחד, כדאי להביא בגדים להחלפה או לקנות שכמיות גשם. ולמי שכבר מביא כמונו לטרוח ולסחוב ולא להשאיר אותם בחניה. בנוסף, בכניסה לפיורדים, בקצה התור, מוכרים ניילונית ב-2.5 אירו - לא להתקמצן ולמי שאין בגדי החלפה, לקנות.

 בשעות הצהריים נתקלנו בתהלוכה של הפארק, תהלוכה ססגונית בה לכל מדינה ודמויות הפארק יש ייצוג. מאד יפה. בנוסף, הספקנו לראות מופע החלקה על הקרח שאכן מאד יפה ומקצועי, אבל למי שלא מתעלף מהזאנר הזה ובא ליום אחד מומלץ לוותר. לא הספקנו למופע הגלדיטורים שהומלץ בחום או לשאר המופעים. בכל מדינה יש בית קפה עם מאכלים שאופייניים לה. הכי טעימות היו הסופגניות הקטנטנות של הולנד. בכל מדינה יש גם חנות מזכרות בהתאם לאטרקציות שלה. לדוגמא, באטלנטה כל החנות הייתה של גולגולות ושלדים מכל המינים והצבעים על עטים על ומימיות. קחו בחשבון כי ביום הזה הולך המון כסף על אוכל, שתייה גלידות וקפה. בצהריים התיישבנו במרכז הכפר, הזמנו המבורגרים עם צ'יפס לכולם ושתייה. כל זה בעלות של 30 אירו. לאורך כל היום הוצאנו עוד כ-30 אירו על שתייה, גלידות וקרפים. כל האטרקציות נסגרו בשעה 18:00 מבלי שהספקנו לסיים את הפארק (החנויות פתוחות עד 18:30). בדיעבד חשבנו שהיינו מקצים יומיים לפארק והצטערנו שלא עשינו את זה.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על היער השחור