ביקור במפלי הריין ובאי הפרחים
יום חמישי 20.05.10 - מבט על תחזית מזג האוויר גורם לנו לשנות את התכנון המקורי ולהעביר את מפליי הריין ליום זה. אנחנו יוצאים לדרך בשעה 9:00, מכוונים את ה-GPS לכוון Neuhausen am Rheinfall, שליד העיירה שפהאוזן. עוברים את הגבול לשוויץ, בכניסה השוטרים בוחנים רק את המדבקות של האוטו, מאחר ויש לנו ממשיכים בכבישים המהירים. ה-GPS מכוון לכיוון החניה, מחנים וביציאה משלמים 3.5 אירו. מהחנייה יש ירידה לכוון המפלים ולאזור השייט. במקום מסעדה עם נוף מקסים שצופה למפלים. יורדים עוד למטה, שם ממתינות סירות צהובות או כחולות. כל אחת לוקחת לכוון אחר של המפלים. עלינו לסירה הצהובה, שעלתה 16 אירו לארבעתינו. הסירה שטה נגד הזרם ממש עד לסלעי המפל. הסירה עוצרת בין המפלים וניתן לרדת ולהגיע לראש הסלע המפוצל שבמרכז. מדובר בתצפית משגעת עם שאון מים אדיר שמתנפץ בנחיתה. מאד יפה. בהמלצת כל הכותבים בלמטייל, נכנסנו לעיירה שפהאוזן לחפש ארוחת צהריים. שפהואוזן היא עיירה קסומה ושקטה. טיילנו כחצי שעה ברחובות היפים והנעימים ובמדרחוב השקט שבמרכז העיירה. המחירים כאן הרבה יותר יקרים מבגרמניה.
עצרנו לצהרים במקדונלדס והחלטנו להמשיך לכוון Mainau, אל אי הפרחים. ה-GPS קיבל הוראה לעיירה לינדאו, רק ששכחנו להחליף את שם המדינה משוויץ לגרמניה וכך מצאנו את עצמנו אחרי 40 דקות נסיעה בעיירה מנומנת בשם לינדאו בשוויץ ולא בגרמניה. שינינו מחדש את המסלול ונסעו לפי קונסטאנץ. הגענו אחרי השעה חמש. חנינו במגרש החניה הענק שהיה ריק. האי מאד מטופח עם המון צמחיה והסבר לגבי כל הצמחים. במרכז האתר יש פינת ליטוף עם ארנבונים שמנים ויפים. נראה נקי ומזמין להיכנס, רק שאחרי השעה 17:00 הכל סגור. בנוסף, יש המון שלטים עם הסברים לגבי זרעים. כנראה שכשמגיעים לאורך היום, יש גם מי שמסביר. בסמוך לכניסה יש אתר משחקים לילדים, הכולל דגם מוקטן של רכבות של אזור היער השחור ויש מתקנים מאד יפים ומיוחדים מעץ. המתקנים כוללים רפסודות עץ עם מוטות שהילדים יכולים לעבור עליהם ממתקן למתקן -; המים נמוכים ולא מסוכנים. בהמשך יש פסלים של צמחיה של פרח מאד גדול. היו גם מספר פסלים של חיות שהיו בתהליכי עבודה. בקצה האי יש מקום לצאת לשייט מהאי שהיה סגור וגם כל המסעדות בתוך האי היו סגורות. כשברקע, לכל אורך הגן מלווה נוף האגם ורחש הגלים. לקראת השעה 19:00 יצאנו הביתה. בדרך עצרנו בסופר בשם Penny. למי שנתקל ברשת הזו ברחבי גרמניה, היא מומלצת ביותר. הרבה יותר זולה מלידל. לשם הדוגמא: 300 גר' נקניק סלמי עלה 0.30 סנט. שתייה חריפה זולה יותר מהדיוטי פריי בלפחות 30%.
יום שישי 21.05 - מתקדמים בהתאם לתחזיות מזג האוויר ולכן נוסעים לצרפת. התכנון שטרסבורג Colmar Riquwihr. בפועל הספקנו רק את Colmar. העיירה מאד מיוחדת, בתי אבן בצבעים שונים, משולטת ונוחה להתמצאות. עיירה תיירותית לחלוטין, במרכזה רכבות תיירותית שעורכות סיורי תיירים. העיירה כולה משובצת בחנויות יפות של שוקולדים וקונדיטוריות. כמובן שגולת הכותרת הייתה עוגיות המקרון. את העוגיות קנינו באחת החנויות היותר ייחודיות בעיר, מדובר ממש בבוטיק יוקרה של עוגיות. החנות ממוקמת בהמשך הרחוב של בית המשפט. שם החנות Gilag. קנינו שם עוגיות מקרון בטעם וניל, שוקולד ופירות יער. כל עוגייה 1 אירו. הטעימה ביותר הייתה עוגיות פירות היער. בנוסף, בוטיק העוגות כלל היצע מרהיב של עוגות סברינה אישיות, עוגות גבינה ועוגות קרם. בחרנו עוד שני סוגים של עוגות, ארזנו הכל ואכלנו ברחוב ליד המזרקה. לקראת הצהריים התיישבנו בוונציה הקטנה, במסעדה על אחת מתעלות המים. המסעדה מוכרת שתייה ואת המאכל האופייני לחבל אלזס. לא זוכרת את שמו, אבל מדובר בבצק פיצה דק, מעין מצה משומרת ששוכללה. היא בגודל של פיצה משפחתית, שמעליה מין רוטב בשאמל מוזר. אפשר להזמין עם או בלי נקניק. טעמנו את שניהם ולא היה טעים. המאכל עצמו עולה 8 אירו. בסך הכל העברנו בעיר יום שלם, לא הספקנו לעבור לשום עיירה אחרת ולא נסענו גם לשטרסבורג. חנינו בחניון המרכזי של העיר סמוך לכיכר המרכזית. החניה זולה יחסית, כ-5 אירו. נכנסו לסופר והתחרטנו. המחירים לעומת גרמניה הרבה יותר יקרים. זמן נסיעה מהצימר היה כשעה וחצי, כולל קצת פקקים בפרייבורג.
יוצאים להר הטיטליס ולטיול בטבע
יום שבת 22.05.10 - אמור להיות יום שמש ולכן מתקבלת ההחלטה לשמור יום זה להר הטיטליס שבשוויץ. החלטה מתבררת כנכונה. זכינו בראות מדהימה על ההר. ידענו מראש כי הנסיעה לטיטליס תהיה ארוכה מאד ולקחנו את זה בחשבון . יצאנו בבוקר בשעה 07:30 מהבית כדי לחסוך פקקים. זמן נסיעה באוטוסטראדה כשעתיים וחצי. בהלוך, ללא פקקים, מגיעים לעיירה Engleberg. כאשר מגיעים לעיירה יש שלטים בכל כוון ובכל זאת, לאור לקחי העבר, אנחנו מכוונים את ה-GPS לכוון של טיטליס. מגיעים למגרש חניה גדול ומחנים את האוטו. למטה יום שמש מדהים. בכניסה לחניון יש מדחן, אין צורך לקחת כרטיס. התשלום הוא ביציאה בלבד. שילמנו עבור כניסה לרכבל. אפשר לשלם באירו. שימו לב כי העודף בפרנקים שוויצרים ואת החניה אפשר לשלם במטבע של 10 פרנק בלבד. ולכן, עדיף לשלם יחד עם דמי הכניסה. עלות הכניסה וכל הרכבלים 90 יורו כרטיס משפחתי כולל חניה. מתחילים לטפס ברכבל הראשון שהוא רכבל סגור. בתחנה הראשונה יש שלטים ברורים שמי שלא רוצה לרדת לסיור רגלי שיישאר לשבת והרכבל ממשיך לעבר התחנה השניה. הנוף שנשקף מהרכבל מדהים ביופיו. בתחילת הטיפוס יש מרבדי דשא ירוקים, פרות ואגם כחול שמנצנץ. בהמשך הטיפוס, בתחנה של מעל 1000 מטר, הנוף הופך להררי מושלג. ברכבל השני דוחסים את האנשים ברמות לא נעימות. הרכבל מסתובב ב-360 מעלות וכך יש תצפית לכל הנוף. מגיעים לקצה ההר, שם יש עמדת צילומים. למי שחשקה נפשו להצטלם כרועה צאן שוויצרי או להתחפש להיידי בת הערים זה המקום. החנות הייתה עמוסה בקבוצה שהגיעה מהודו, כך שלא יכולנו להיכנס אפילו לחנות. כאן גם נמצאת מערת הקרח. בנוסף יש בית קפה עם גלידות, קפה ומסעדה.
משם אפשר לקחת את הרכבל הפתוח שנקרא Ice Flyer, שמוביל לפארק המגלשות. בפארק מוציאים כל מיני כלי גלישה שונים ומשונים מפלסטיק שאפשר לגלוש בהם וכן גולת הכותרת גלישה על אבוב. הגלישה מהירה מאד ולטעמי מפחידה. הקטנה עשתה עם המבוגר האחראי, הגדול לבד ואמא לא ניסתה אפילו. באתר זה, בגלל דלילות החמצן בגובה, לא יכולנו לשהות יותר משעה בחוץ. מערת הקרח קטנה והיוותה אטרקציה בעיקר לקטנים לא יותר מרבע שעה. לגבי הפארק תלוי בכל אחד . במקום יש גם מרפסת וביום השמשי שהיה כל הגולשים התפשטו והשתזפו. מאד חשוב - אם באים ביום שמש למרוח קרם הגנה. למרות שידעתי וזכרתי, השארתי את הקרם באוטו וכולנו חזרנו שרופים בפנים כמו אחרי שבע שעות ים בחוף תל אביב. מבחינת הילדים, היה זה היום הכי מוצלח בטיול והיה שווה את הנסיעה הלא קצרה. אפשר להעביר במקום יום שלם. מאחר ולא רצינו לחזור מאוחר, יצאנו לקראת השעה 15:00 (כל הירידה חזרה עם הרכבלים אורכת זמן לא מועט ויש לקחת בחשבון כ-40 דקות לפחות מרגע שהחלטתם לרדת ועד לחניון). בתכנון היה להישאר באנגלברג, שם יש מפעל גבינות מיוחד בתוך המנזר, אך החלטנו לשם שינוי לחזור הביתה יחסית מוקדם. בחניון, כאמור, משלמים ביציאה בלבד והתשלום נעשה במכונה שבכניסה. בחזור עצרנו לצהרים בגרמניה במקדונלדס שוב מאחר ולא כולנו אכלנו. עלה רק 22 יורו.
יום ראשון 23.05.10 - לאחר שקמנו עייפים מיום האתמול והמבוגר האחראי הוא היחידי שנוהג בחו"ל, הוחלט לבלות את היום בבילוי רגוע וקרוב. מייד נזכרתי בתיאורים של אריק מהחוברת של היער השחור על היער הכי ירוק והחלטנו שנכנסים לטיול בטבע. יצאנו מהבית לכוון חור המכשפה, שנמצא ממש שבע דקות נסיעה מתחת לעיירה שלנו בה. הדרך מאד יפה ומפחידה. במקום עצמו היה כינוס של אופנוענים שעצרו לנפוש במקום. במקום בית קפה נחמד וחנות מזכרות, לא שונה בהרבה מכל אלה שראינו ב-Titsee. בעקבות ההמלצות של אריק, חיפשתי מקום לעצור ביער. נכנסתי לאתר העיירה גרפהוזן. האתר כולו גרמני ולכן תורגם ב-Google. ההמלצה היא להחנות בכניסה למוזיאון Hüsli, משם יש שביל שמוביל למסלול מעגלי ארוך. לאורך הדרך יש לא רק טבע ויער יפה, אלא דמויות מגולפות בעץ ופסלים
מדמויות שמוכרות למקומיים. הילדים גם זיהו את הדמות של טוב טוב הגמד. חייבת להודות שלכל הדמויות יש פרצוף מפחיד משהו. בכל מקרה, עשינו את המסלול של כשני ק"מ. סמוך לכניסת המוזיאון יש מסלול רגליים יחפות. לא הייתי במקומות האחרים שגובים תשלום, אך המסלול הנ"ל בהחלט יכול למצות את החוויה. הילדים אהבו את הרעיון ועשו את המסלול פעמיים. המסלול משובץ בנחלים קטנים שזורמים בתוך היער. היה יום נעים ולכן חלצנו נעליים והכנסנו רגליים למיים הקפואים. חלק מהמסלול הארוך יותר יכול להוביל לאגם שלוכזיי. בתוך היער יש גם אגם קטן ומסעדה שבו המקומיים רחצו, לנו המים היו קרים מדי. החניה, הכניסה ליער הפסלים ולמסלול רגלים יחפות הם ללא עלות. לאחר כארבע שעות ביער יצאנו לכוון העיירה סיינט בלסיאן - מאד מומלץ להגיע לעיירה היפה הזו. חנינו סמוך לטיילת ומאחר והיה זה יום א' לא שילמנו במדחן. במקום יש טיילת מקסימה עם מסעדות וגלידות. עצרנו לאכול במסעדה איטלקית שנמצאת מעל הטיילת. המסעדה הייתה מעולה. הזמנו מרק בצל ומרק נודלס, שניהם היו מעולים. שתי ארוחות ילדים, שכללו צ'יפס ושניצל גדול לילדים, מנה של רביולי ומנה של סטייק כולל שתייה לארבעה אנשים עלו לנו 46 אירו. זו הייתה המסעדה הכי טעימה בכל הטיול. בעיירה יש קתדרלה גדולה ומרשימה, אחת הגדולות באירופה. לא נכנסו פנימה, אבל מאד נעים לשבת ברחבתה. אכלנו גלידה מאד טעימה, כל כדור -1 אירו. בשעה 19:00 חזרנו לבית בסיינט מרגן, להתקפל ולארוז. ארוחת ערב - מהקניות בסופר.
יום שני 24.05.10 - יום חזרה הביתה. יצאנו לפרייבורג בבוקר להשלמת הקניות. העיר סגורה ומסוגרת. מתברר שיש חג ולכן כל החנויות סגורות. נסענו לציריך להעביר את הזמן. טיילנו בטיילת היפה, גם שם הכול היה סגור. ישבנו לאכול צהרים במסעדה בסגנון אמריקאי 3 המבורגרים נגטס ושתייה, לא טעים במיוחד, עלו 80 אירו. אפשר לשלם באירו, העודף בפרנקים. אנחנו שילמנו בכרטיס אשראי. מזג האוויר התחמם, הטמפרטורה עמדה על 28 מעלות ובאף מסעדה לא זיהינו מזגן. המשכנו לסיבוב קצר בטיילת ונסענו לשדה התעופה. לא כדאי להמתין עם קניות לשדה התעופה בציריך. הכל מאד יקר. אפילו השוקולד עולה פי 4 מהסופר בגרמניה. לקראת השעה 20:00 החנויות בטרמינל המרוחק של אל על, אליו מגיעים עם רכבת, נסגרות.
לתחילת הכתבה
טיפים חשובים ומסקנות
מאד נעים ובטוח לטייל באזור היער השחור. יש אור עד לפחות שמונה תשע בערב. הכבישים משולטים עם שלטים נוחים. בכל מקום בכבישים יש אפשרות לעצירה. ישנם שלטים שמודיעים מראש אם בחניה יש גם שירותים. כל השירותים מאד נקיים ובדרך כלל ללא תשלום, שזה מאד חשוב ונוח בימים הארוכים של הטיולים. מרכז היער השחור הינו יעד מאד נוח לטיולי כוכב. גם הגיחות לצרפת ולשוויץ היו יחסית קצרות ועל כבישים נוחים. עלויות המחייה יחסית לאירופה מאד זולות. אפשר להכין ארוחת ערב למשפחה, שכוללת פסטה, סטייקים ושתייה, כל זה בעלות של כ-10 אירו. רשת הסופרים של Lidal מאד נוחה ונמצאת בכל עיר. בנוסף, בכל תחנת דלק יש חנות שמוכרת מוצרי מזון בסיסים למי שנתקע. כל הסופרים שראינו, בניגוד למה שקורה למשל בהולנד, פתוחים עד לשעה שמונה בערב. קניות של שוקולד ושתייה חריפה כדאי לקנות בסופר בגרמניה ולא בדיוטי פרי או בציריך.
האטרקציות פתוחות יחסית עד לשעה מאוחרת 19:00 ואפילו באי הפרחים פתוח עד 21:00. האזור משופע באטרקציות לילדים מכל הסוגים, המון פארקי שעשועים, מסלולי הליכה, מסלולי חושים ופארק אירופה. האזור עדין לא ממוסחר ומתוייר כמו בהולנד ויש לכך יתרונות רבים כפי שפורט לעיל. עלות של ליטר דיזל נעה סביב ה- 1.23 יורו. בכל הטיול מילאנו שני טנקים מלאים וביום האחרון השלמנו חצי טנק. סך כל הוצאות הדלק 190 אירו. סך כל עלות הטיול, בלי קניות, 17,000 ₪.
לתחילת הכתבה
