הקדמה
מטולה. יפהפיה שנחה לה ב"שפיץ" של האצבע בצפון הארץ. מסביבה כביש צר, בין המטעים, תצפית לנופים נהדרים.
ראשיתו של הישוב בקניית אדמות מאריסים דרוזים, תושבי "אל מטלה". השנה 1896 והברון רוטשילד החליט להקים את "מושבת עובדי אדמה". נבנו בתים לעובדים, ואלה ראו ברכה בעמלם וטיפחו שדות ומטעים. אבל הערבים, תושבי האיזור, התנכלו למתיישבים וחמסו שדותיהם ורכושם. בעקבות כך ננטשה המושבה ורק בתקופת השלטון הבריטי חזרו אליה תושביה כדי להיאחז בקרקע. כיום מטולה ישוב פורח, יפה, עם בתי מלון, צימרים ומסעדות משובחות וסביבה נוף עוצר נשימה.
החקלאים החרוצים מסביב למטולה נטעו מטעי פרי רבים וכדי שהחקלאים יגיעו למטעים הוכנו דרכי עפר. בימי החורף היה קשה לעבור בבוץ אפילו ברכבי שטח. כיום נסללה דרך צרה וחביבה, שמתאימה גם לרכבים פרטיים, כך שאפשר לערוך הקפה של מטולה עם תצפיות נוף נהדרות. הדרך היפהפה מתפתלת בין מטעים צפופים, שבימי החורף חלקם בשלכת ובאביב הם מתעוררים לפריחה מטורפת.
יוצאים לדרך
את המסלול כדאי להתחיל במצפה דדו, משם תמונות נוף נאה נפרסת. בתי מטולה מסודרים למטה, עטופים בירק ומרחוק זוהרת כיפת החרמון המושלג. שדות עמק החולה נפרסים וגם נראה כתם כחול של שטח ההצפה. ממשיכים לטפס בכביש ומגיעים לפיצול שמאלה, חולפים דרך שער ברזל גדול. מימין גדר הגבול עם לבנון, קירות הבטון לאורך הדרך, תזכורת למטר האבנים, שהושלכו על החקלאים על ידי הלבנונים מעבר לגבול. נוסעים קטע קצר, הכביש מתרחק מגדר הגבול, ואתם בשטח המטעים: תפוחים, שזיפים, ליצ`י, דובדבנים ועוד סוגי עצים. העצים, חלקם עירומים וענפיהם, חסרי העלים, נשלחים לשמים. אצל חלקם מתחיל לבלוב עדין בצבעי חום בהיר.
הכביש מסתיים ביציאה מהשכונה החדשה בהר צפייה. אפשר להמשיך לסובב את מטולה סמוך לגדר שמורת נחל עיון ואפשר לראות מהכביש גם את מפל הטחנה, שמימיו צונחים מגובה של 15 מטר. בעלי רכב שטח יכולים לטפס בשביל המתפתל, בנוף מדהים, שמגיע עד קיבוץ משגב עם.
בצידי הכביש, העולה למטולה, רואים כבר את הפריחה הורודה. שזיף ה"נקטרינה" יוצר רצועות ורודות בתוך הנוף הירוק. "תל אבל בית מעכה" (תל קדום שנראה כדבשת ירוקה בולטת בשטח) מוקף במטעים פורחים. במדרון מתפרע בפריחה משגעת ה"אירוס הנצרתי". צבעונים ענקיים זוקפים פרח, סמוך למחצבה של כפר גלעדי וגם הדובדבן פורח, לבן אצילי, מרפד הקרקע סביב העץ בעלים לבנים.
המטעים נמצאים בצד הצפון מערבי של המושבה, צמודים לגדר הגבול. מטעי הדובדבן מתמלאים בלבן כשמלת חופה זוהרת במיוחד. משיכות לבנות של פסטל על רקע האדמה החומה, אפילו הדבורים נוהגים כאן בכבוד וממהרות לאסוף את האבקה בגלל הפריחה הקצה, בסך הכל שבוע וחצי. אחרי ההאבקה על ידי הדבורים, עלי הפריחה היפים נופלים ויוצרים מרבד לבן נאה. מכאן תצפיות על העמק, בהר צפיה תצפית על דדו, תצפית על בתיה היפים של מטולה ואפילו על החרמון.
לתחילת הכתבה
משהו רומנטי לסיום
ואיך אפשר בלי נגיעה רומנטית, סיפור קטן, זוגי. בעל הצימר במטולה הראה על המפה את המסלול הרומנטי והוסיף בחיוך שהדרך המיוחדת רצופה הצעות נישואין: "אתה רק צריך להמתין לרגע שהשמש תציץ מבין העננים", הסביר הצימריסט הרומנטי לבחור הנבוך, "אז, הכל מסביב נצבע בגווני זהב, אפילו השלג על החרמון מזהיב". ובאמת שנסעו בכביש, באחד העיקולים, כשהשמש הגיחה מבין העננים הכבדים, הוא עצר את המכונית ויצא החוצה. היא גם יצאה, שניהם עמדו מסביב שוקטים, הכל עבד לפי הסיפור, גווני הזהב התנחלו בהרים, בבתים ובשלג החרמון. הוא הביט בה משך, הסיר את כובעה וכיסה את אוזניה, נשק לה בעדינות ואמר: "ממש מטולה של זהב".
לתחילת הכתבה
מידע שימושי
כדאי לבוא בחורף ובאביב, תשתדלו בזמן ההפסקה במזג אוויר סוער. וגם בקשה. אנא, אל תכנסו למטעים, החקלאים לא אוהבים ביקורים כאלה, ובצדק. הטיול מתאים גם לנכים, כל הדרך בנסיעה.
רעבים? חיים ומרים שידרגו את בית הקפה היפה שלהם למסעדה משובחת. עם ריבות של חיימקה, והרוח של מרים. שווה, שווה. במקום גם חדרי איכות ברמות שונות. "בית שלום". חיימקה גם עורך סיורי פריחה ודיווחים על הפריחות. טלפון: 04-6940767.
איך מגיעים: פשוט מאוד, כביש מספר 90 מוביל מקרית שמונה למטולה. (מפת סימון שבילים מס` 1, גולן חרמון).
לתחילת הכתבה
