איך מדברים איתם?!
ההודים לרוב נהנים משיחות על שלל נושאים והם פתוחים וידידותיים. אל תופתעו אם זר יפתח עמכם בשיחה אינטנסיבית באמצע הרחוב או באוטובוס. לעתים, ההודי שואלים שאלות אישיות ומעט חטטניות (בעינינו). מפלס הפרטיות אינו גבוה בהודו, ושאלות לדוגמה בנושאי משפחה נחשבות רצויות ומקובלות. רוצים לפתח יחסי אמון עם הודי? דבר איתו. השיחה היא אמצעי לבניית אמון הדדי.
קנו לעצמכם מתנה לחג
אם תוזמנו לארוחה או ביקור אצל משפחה הודית, חובה עליכם להגיע עם מתנה כלשהי, כמו בונבוניירה או זר פרחים. אם יש ילדים בבית, יהיה נחמד מצידכם להביא משהו קטן גם להם. בכל מקרה, לא מקובל לקנות דברים יקרים מדי לזרים. אם תבקרו בפסטיבל הודי כלשהו, מקובל להצטייד בקופסת ממתקים וחלק לעוברים ושבים. אם חייתם עם הודים תקופה מסוימת, תמונה ממוסגרת שלכם תהיה מתנה יוצאת מן הכלל. לגבי פרחים בתור מתנה: שימו לב, שלצבעים יש משמעויות רבות ושונות בהודו. לכן, רצוי להתייעץ עם מוכר הפרחים לגבי העניין (זר ורדים אדום הוא ההימור הכי בטוח).
100 בהתנהגות
הדרך המסורתית לברך מישהו לשלום בהודו היא לקרב את שתי כפות הידיים (כמו בתפילה), ולומר "נמסטה" (Namaste) תוך כדי קידה קלה. ואפשר גם סתם ללחוץ יד. מה שכן, רצוי להימנע מברכות הכוללות נשיקות וחיבוקים. זה פחות מקובל. כך גם לחיצת יד עם אישה. אם תרצו להצביע על מישהו, עשו זאת בתנועת סנטר. הנפת אצבע היא תנועה של האשמה. אל תחזיקו את הידיים בכיסים בזמן שיחה, אלא אם ממש בא לכם להיות חצופים וגסי רוח. ככה זה בהודו. אל תנסו להתחיל בשיחה עם אישה ההולכת לבדה ברחוב, שכן זהו צעד הנחשב להטרדה.
פינת הביזנס-מן (תרמילאים - אתם יכולים להישאר)
הודו ענקית, ולכן התרבות העסקית שלה שונה ממחוז למחוז. חשוב לעשות הכנה מוקדמת ולגלות רגישות רבה, שכן אין חוקים אחידים החלים על המדינה כולה. הביאו אתכם כמות גדולה של כרטיסי ביקור, השימוש שלהם בהודו פופולרי במיוחד. האנגלית נמצאת בשימוש נרחב בעולם העסקים ההודי, לכן אין צורך בתרגום כרטיס הביקור להודית. בגדול, החברות בדרום הודו הן יותר שמרניות מאלו שבצפון או מזרח המדינה.
הודו (אילוסטרציה), צילום: עמית פלד
