שום אוף סיזן: 6 מקומות שיוכיחו לכם שאין רק עונה אחת שווה ללונדון

מצחיק לחשוב על העיר לונדון במונחים של אוף-סיזן – האם באמת יש לה עונה מתה? באמת? הנה הם 6 מקומות שיראו לכם שמומלץ להגיע ללונדון בכל תקופה שבשנה, גם בחורף
אופיר ארצי
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: שום אוף סיזן: 6 מקומות שיוכיחו לכם שאין רק עונה אחת שווה ללונדון
© The View from The Shard

האם לונדון פשוט מפסיקה להיות תוססת, צבעונית ובריטית בחודשי החורף? עם כל הכבוד למונחים של עולם התיירות, לונדון היא לונדון, והיא מדהימה ומהפנטת בלי קשר לטמפרטורה שבחוץ, ואפילו יותר. אז יצאתי ל-5 ימים בלונדון בחודש דצמבר, לרגל השקת מטוס ה-Airbus 350 החדש של בריטיש איירווייז בקו תל אביב-לונדון וביקרתי בכמה מקומות שהם תמיד מאסט, גם בחורף. קחו מעיל, כובע וכפפות, ואתם גוד טו גו.

1 – הסיור אחר בתי הסלבס ונקודות עניין אינסטגרמיות

ג'וליה רוברטס היא אולי רק בחורה שעומדת מול בחור ומבקשת ממנו לאהוב אותה, אבל שכונת שכונת נוטינג היל שבמערב לונדון היא הרבה יותר מלוקיישן לרום-קום בינוני למדי (סליחה), אלא פיסה נדל"נית נחשקת שמכילה היסטוריה עשירה, אוכלוסייה מגוונת וארכיטקטורה מיוחדת. בחלק מהדברים האלה ייגע הסיור של See Notting Hill, וראוי שכך, אבל הפוקוס האמיתי שלו הוא אחר לגמרי. יצירות של בנקסי, בתים של סלבריטאים בעבר ובהווה, אנקדוטות משעשעות מרתקות ושומטות לסת ואפילו קצת קסמים ולהטוטים - מדובר על סיור צעיר ולא שגרתי שמוציא שם רע לכל שאר הטיולים המודרכים בלונדון.

נסו לתפוס סיור בהדרכתו של ג'ורדן פטינסון, עובד הייטק למחייתו ותושב השכונה לשעבר, שניכר כי הדרכת סיורים היא בדמו ויכולת תיאטרלית פושטת באיבריו. פטינסון גורם לכמעט שעתיים של הליכה ברחובות השכונה לעבור ביעף, תוך כדי שהוא מצביע ומספר על נכסים השייכים לקלאודיה שיפר, ויקטוריה בקהאם, מדונה ורובי וויליאמס, ומקפיד לתבל את הסיור בשלל נקודות עניין כמו החנות שמופיעה בסרטי "פדינגטון", מאפייה שמוכרת ביסקוויטים בשווי 265 פאונד וחנות ספרים שמציעה ספר בישול שכותרתו "איך לבשל את מה שזה הרגע דרסת". וכמובן שיש גם הזדמנות לסלפי ליד הדלת הכחולה המפורסמת, למודאגי האינסטגרם.

2 – חוויה רב-חושית: לטעום ולצלם

עזבו את זה שמסעדת Kerridge's Bar & Grill במלון Corinthia היא של השף עטור כוכבי המישלן טום קרידג', עזבו את זה שהמלון שבו היא שוכנת הוא מפגן של פאר והדר וחוויה אסתטית בפני עצמה – כל דבר בתפריט המסעדה הזה פשוט טעים, וזה הכל. כדור הסלמון נמס בפה, פריטטת הירקות מושלמת בפשטותה ואפילו הלחם מפתיע ברמות שמעולם לא טעמתם. מדובר במסעדה שמגדירה מחדש את האוכל הבריטי ומוכיחה שהוא הרבה יותר מסתם עוד פיש אנד צ'יפס.

מסעדה אחרת ששווה לקפוץ אליה, ולו רק בשביל הגימיק, היא מסעדת Bob Bob Cité שמציעה כפתור מיוחד בכל שולחן אשר דואג לכך שכוס השמפניה שלכם לעולם לא תישאר ריקה. השוס האמיתי, אבל, הם בקבוקי השמפניה הענקיים ששוכנים מעבר לקירות השקופים, ותפריט השמפניות המפתיע בהיקפו והגדול ביותר בבריטניה כולה. 25 מיליון פאונד נשפכו על העיצוב, והתוצאה הוויזואלית היא חוויה בפני עצמה. נכון, זוהי בעיקר מסעדה לאנשים שמאוד אוהבים שמפניה, כלומר מאוד, אבל גם פאי הירקות לא רע ומוגש בצורה מגניבה למדי.

3 – לסחוף את העיניים במחזה: סיראנו דה ברז'ראק

ההצלחה המסחררת של "המילטון" טלטלה את ברודווי כולה, וגלי ההדף הגיעו עד הווסט אנד בלונדון, שם עדיין חשים את האדוות. התוצאה, בין היתר, היא גירסה צעירה ומעודכנת למחזה סיראנו דה ברז'ראק - ההוא שהמציא את המוטיב הספרותי של אדם שמסתתר מאחורי אדם אחר ומזין בפיו דברי אהבה כלפי בחורה כדי לזכות בלבה - בכיכובו של ג'יימס מקאבוי אשר מציגה ב-Playhouse Theatre. התפאורה המינימליסטית והתלבושות הפשוטות מסיטות את מלוא תשומת הלב לקאסט השחקנים המצוין ולכתיבה השובבה והמתחרזת, ומקאבוי עצמו זורח בתפקיד המאהב הטראגי והבלתי ממומש (למרות שמאוד קשה לדמיין אותו כיצור כעור בעל חוטם משמעותי, כפי שדורש התפקיד).

הווייב כולו מרגיש כמו שיר ראפ ארוך ומתמשך (ועל כן מומלץ בעיקר לחובבי הז'אנר), מתוך מטרה ברורה להנגיש את המחזה עצמו ואת חווית התיאטרון כולה לקהל צעיר ומילניאלי שמתמרן בין שלל גירויים וחוויות לוכדות תשומת לב. מה שמסביר, אגב, מדוע חברת בריטיש איירווייס מחלקת 15,000 כרטיסים להצגה בחינם לאזרחי בריטניה שמעולם לא ביקרו בתיאטרון, ו-15,000 כרטיסים נוספים בעלות סמלית של 15 פאונד עבור אנשים עד גיל 30 ואנשים בעלי הטבות ממשלה שונות כמו ביטוח לאומי. די ברור למה זה יקרוץ להם.

4 – לסעוד בשמיי לונדון ולהרגיש בעננים: תצפית חינמית ודרינק מהקומה ה-52

מגדל השארד, שמתנשא לגובה של כמעט 310 מטרים, הוא הבניין הכי גבוה בבריטניה ובאיחוד האירופי. מה זה אומר מבחינתכם? תצפית מטורפת על כל העיר, כמובן. מה זה אומר מבחינת המגדל עצמו? קאצ'ינג, עוד הזדמנות להוציא כסף מתיירים. ומכיוון שיש לכם דברים טובים יותר לעשות עם שלושים ומשהו פאונד שגובים בכניסה למצפה שבראשו, הנה האק לחיים: מלון השנגרי-לה, שמאכלס את הקומות העליונות במגדל, מכיל גם את בר GŎNG בקומה ה-52 שיספק לכם בדיוק את אותה תצפית מגניבה, רק בחינם.

כל מה שצריך לעשות זה להזמין אליו מקום מראש, להתלבש כאילו אתם אנשים שמבלים בברים יוקרתיים, ולהגיד לדורמן בגאווה שיש לכם הזמנה ואתם לגמרי שייכים לעשירון העליון. החלפת מעליות זריזה בקומה ה-35 ואתם עושים לחיים שמסביבכם פרושה לונדון הפנורמית. גם הנוף בשירותים, אגב, ממשיך באותו הקו. אתם כבר שם, לא תשתו? GŎNG מצטיין בקוקטיילים ייחודיים המכילים שוקולד, אקליפטוס, אגבה וחמאה (ויש גם שלל שלא מופיעים בתפריט, שאלו את המלצר).

5 – להרגיש מלכים לרגע מתוק וורוד – Afternoon Tea

בבריטניה התנהג כבריטי, מכירים? אז מאפיית Brigit's Bakery Covent Garden מציעה כל יום בין השעות 16:00 ל-18:00 חוויית 'תה אחה”צ', שהפכה כבר מזמן למנהג אנגלי. יש מצב שזה אפילו בגדר צו מלכותי. ואם אתם כבר אינטו איט, כדאי לכם להיטמע לחלוטין בחוויה האנגלופילית, במאפייה קטנה באזור קובנט גארדן שנראית כמו פנטזיה ורודה של ילדות קטנות שמארגנות מסיבת תה בחצר לכל הבובות. הפעם הבובות הם אתם והתה הוא אמיתי לחלוטין - למעשה, זה הדבר הראשון שתתבקשו לבחור ברגע שכף רגלכם דורכת במקום, כיאה לאומה שלוקחת את התה שלה בשיא הרצינות.

תפריט שלם מוקדש לעניין, ובו בין היתר חליטות עם שוקולד וקרמל, אגוזים ועוגיות וכמובן תה אנגלי מסורתי וקלאסי כיאה למעמד. על מעמד מתכת בן שלוש קומות תקבלו גם את שאר הפינוקים שכוללים לחמניית סלמון מדהימה, כריך גבינת ברי, פשטידת ירקות, מאפינס בטעמי לימון, קוקוס ותות, ושאר מתוקים. בסוף, לקינוח, תושלם לכם החוויה עם לחמניית סקונס חמה וטרייה מהתנור בליווי קרם שמנת וריבה. בהצלחה להמשיך בשגרת יומכם לאחר מכן. המאפייה, אגב, מציעה גם את כל התפריט הזה גם על גבי אוטובוס קומותיים המסייר ברחבי לונדון, לתיירים שמעוניינים גם לראות את העיר בין ביס לביס.

6 – שוק האוכל שאתם לא יכולים להרשות לעצמכם לפספס

מצד אחד, אתם כנראה לגמרי לא צריכים המלצה על שוק בורו , שוק האוכל הכי גדול ומפורסם של לונדון, שמככב בכל הכתבות והמדריכים שנכתבו אי פעם בערך. מצד שני, זו הסיבה שאתם עלולים לחשוב שהוא תיירותי או המוני מדי ולוותר עליו לחלוטין. בין אם זה בקיץ או בחורף, הפסיחה עליו היא סוג של פשע. בתקופת החגים במיוחד – לא רק שהוא מקושט, מעוטר ומואר בצבעים ואורות מרשימים, נדמה שההיצע שלו רק משתבח ככל שהמעלות בחוץ יורדות: האוכל החם מחמם ומנחם יותר, יצירות האמנות והפיצ'פקעס צבעוניים מתמיד, והשוק כולו מתמלא בריח כריסמסי סמיך ומהביל, בדיוק מה שצריך כדי לברוח מהקור שבחוץ. לא, אתם לא יותר טובים משוק בורו, אז במקום להתנשא עליו - תנו לו לעטוף אתכם בחיבוק חם ואוהב.

ביזנס שהוא לגמרי פלז'ר

המוח הישראלי הוא בסך הכל הגיוני ואנושי: למה לשלם יותר על אותו הדבר בדיוק? למה לרכוש כרטיס טיסה ללונדון באל על או בבריטיש אירוויז כשאפשר ללכת על חברות לואו קוסט שעל הנייר אמורות להיות זולות יותר? ובכן, התשובות בהחלט קיימות, אבל קשה להסביר אותן במילים. ננסה בכל זאת: בגדול, בשביל טיסה במחלקת העסקים במטוס ה-Airbus 350 החדש של בריטיש אירוויז תשלמו יותר, אבל גם תקבלו הרבה הרבה יותר, ואי אפשר באמת לכמת לשקלים או דולרים את הנוחות המופלאה ותחושת היוקרה הכיפית.

מושב הקלאב סוויט החדש, שמחליף את מחלקת העסקים והמחלקה הראשונה וזול יותר בכ-50% מהקודמים, הוא כמו אי בודד משלכם באמצע המטוס. המושב כולל דלת הזזה שניתנת לסגירה עבור פרטיות, מיטה מתכוונת שנפרשת לאורך של יותר מ-2 מטרים, תאי אחסון גדולים יותר, מסך ענק, ארוחות גורמה ושירות מפעים. אין באמת דרך לתאר את האושר, העונג ותחושת הפינוק כאשר סוגרים את הדלת, מכבים את האור ופשוט הולכים לישון על המצעים הרכים והמפנקים אלפי קילומטרים מעל הים התיכון, בתוך סוויטה שלמה שהיא קומפקטית ומרווחת בו זמנית.

טיסה במושבי הקלאב סוויט משולה לחוויית טיסה מכוננת שקשה לראות איך היא לא משנה את כל התמונה. זה כמו לעבור לפליפ פון אחרי שכבר השתמשתם בסמארטפון - לא תוכלו לחזור אחורה ויותר חשוב - לא תרצו בכלל. וסליחה על הקלישאה, אבל למה שלא תתפנקו בעצם? לא מגיע לכם?

הכתב היה אורח של בריטיש אירווייז

יעדי הכתבה

נקודות עניין שהוזכרו בכתבה

כתבות מומלצות עבורך על לונדון