בין טחנות הרוח בהולנד לבלגיה

האלטמנים מגיעים לביקור מהנה בהולנד ובבלגיה, ואתם מוזמנים לקחת חלק- התעלות הרומנטיות, המוזיאונים המגוונים, טחנות הרוח והמישור הירוק וה(כמעט) אינסופי. טיול מערב-אירופי עם טעם של עוד, באמסטרדם והסביבה, גנט וברוז`.
משפחת אלטמן
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: בין טחנות הרוח בהולנד לבלגיה
Depositphotos/Photogearch ©

אמסטרדם

יום ו`- 9/7/2004:
 יצאנו בחמש בבוקר מהבית. הגענו לשדה ולשם שינוי השארנו את הרכב קרוב לאולם הנוסעים. אבא החליט הפעם לעשות כרטיס מעבר גבול מהיר (בעזרת קריאת טביעות אצבעות). לאחר המעבר אבא שמע צעקות. התברר שאיריס זיהתה את גל, נעמי וליאד. לאחר מספר מילות נימוס והתרגשות קצרה הסתערנו על חנויות הדיוטי פרי. אבא כמובן ניצל שובר לקניית קפה ועוגה. עלינו למטוס. מתברר שמקרינים שני סרטים. מכיוון שהיינו ארבעה, אמא ישבה ליד משפחה מרמת גן. תחילתה של ידידות מופלאה. מתברר שהם רכשו חבילת נופש בהולנד, הכוללת טיסה, רכב וכפר נופש. טסנו מעל לסלוניקי, סרביה, הונגריה, וינה ודיסלדורף. החל מיוון כל האזור היה מכוסה בעננים. רק לקראת הנחיתה עברנו בין כל שכבות העננים וראינו ממה נובע השם "ארצות השפלה". נחתנו. אנחנו על אדמת הולנד.

הלכנו בעזרת מסועי ההליכה הארוכים עד לאזור קבלת המזוודות. בזמן ההמתנה הרב גיא עשה מופע ג`גלינג לנוסעים. סוף סוף יצאנו והגענו לאולם המרכזי. לפי ההוראות של רוברט קנינו כרטיסי רכבת לתחנת דרום (ZUID). יצאנו וכיתתנו רגלנו ומזוודותינו לתחנת המוניות. מצאנו אותה רק בעזרת שני שוטרים, שאמרו לנו שהיא נמצאת 10 שניות מאתנו, ממש מתחת לאף. הנהג לא הוציא מילה עד ש"טילטלנו" אותו קצת, אז הוא התחיל לספר לנו קצת על אמסטרדם. הוא הוריד אותנו ליד מלון מריוט. המשכנו עד לאכסניה, שנמצאת בקצה השביל הגובל בוונדל-פארק.

מייד בצ`ק אין החזירו לנו 24 אירו, כיוון שאנחנו חברים באגודת אכסניות הנוער. החדר היה בקומה ג`. חדר קטן עם שתי מיטות קומתיים. שתי דקות התארגנות ואנחנו יוצאים לכיוון כיכר Linden. לאמא יש המלצה על מסעדה יפנית ליד הקזינו (Wagamama, max euweplein 10). שלושתנו נכנסים וגיא נשאר בחוץ לצפות במשחק שח רחוב. המלצר הקריבי נמרץ מאוד ועוזר לנו לבחור. אבא מזמין מרק מיסו, גדול, עשיר וחריף. משם המשכנו לכיוון כיכר Dam. בדרך עברנו בשוק הפרחים. קנינו מספר זרעים, שגורלם יתברר בהמשך. מתברר שאנחנו בעיצומן של Solden, מכירות סוף העונה. אבא קונה שכמיה אדומה ב-50 ש"ח. ליד החנות של M&H יש שעון, שבכל שעה עגולה יוצאות דמויות במעגל. הגענו לכיכר דאם לאחר השעה 18:00. הכיכר יחסית שוממה, פרט למספר יונים ולכמה ח`ברה שמעיפים בועות סבון.

ליד מוזיאון מאדאם טוסו משכנע אותנו איש שיווק להכנס כיוון שיש מבצע. מתברר שזה היום הראשון שהם פתוחים עד 22:00, ולכן המחיר 50 במקום 70 אירו. קנינו. המסלול מתחיל בהיסטוריה של הולנד, אחר כך מגיעים לכניסה למסלול המפחיד. מתברר שאחד השומרים אינו משעווה, מה שדי מקפיץ אותנו. גם בתוך המסלול החשוך המפחיד יש אפקטים, רעשים ואסיר שמצליח לפרוץ את התא. באותו רגע שמחתי שעשיתי ביטוח... לאחר מכן אנחנו עוברים ומצטלמים עם פוליטיקאים שונים, כולל במסיבת עיתונאים עם הנשיא בוש. המשכנו בגשם לכיוון בית אנה פרנק, שפתוח ביום ו` עד השעה 21:00. הגענו חצי שעה לפני הסגירה. הקופאי מחליט שלא נשלם עבור גיא. משם חזרנו לכיכר לינדן לאורך התעלה. אכלנו במק`דונלדס וחזרנו לישון באכסניה, לא לפני שאבא וגיא שחקו עוד משחק שח בלובי.

יום שבת- 10/7/2004
 אבא קם בשבע ויצא לסיבוב בוונדל-פארק, בשכונה הגובלת בו ובאזור המוזיאונים. בסביבות 8:30 ירדנו לאכול ארוחת בוקר. חדר האוכל היה מסודר ונקי והיה בו מבחר גדול יחסית. גיא אכל רק ביצה קשה. קנינו בקבלה כרטיסיה לחשמלית (טראם) וכרטיסים למוזיאון. לקחנו טראם עד לשוק הפרחים. ביקשנו להמשיך בטראם אחר, אבל התברר שאבא לא בדיוק הבין את השיטה. בכל מקרה המשכנו לאורך התעלה לכיוון ווטרלו. בדרך ראינו בתי מגורים על התעלה. ראינו כיצד הגשר ממול מתרומם בכדי לאפשר למספר סירות לעבור.

הגענו לשוק הפשפשים. לאחר סיור קצר הצטיידנו בסופר באוכל והמשכנו לכיוון בית הכנסת הפורטוגזי. התאכזבנו לראות שביום שבת הוא סגור. המשכנו ליד הגן הבוטני ועצרנו לאכול צהריים בגינה ציבורית נחמדה. גיא כמובן הבריח יונים ועשה ג`גלינג. משם לקחנו חשמלית לכיוון כיכר דאם. הנהג לא גבה כסף עבור גיא. הפעם הכיכר המתה אדם. פגשנו את המשפחה מרמת גן. ראינו תחפושות ססגוניות.

המשכנו לכיוון רובע החלונות האדומים. תוך כדי צפיה בבנות ניהלנו דיון על יתרונות וחסרונות זנות חוקית. בכיכר אבא השתין במשתנה פתוחה. קנינו לגיא מעיל רוח ב-A&C והמשכו בהליכה מהירה לראות את השעון ליד M&H. למגינת ליבו של גיא פספסנו בכמה דקות. המשכנו לכיכר עם הילד המחייך. אמא קנתה דג מלוח וגיא עשה מופע... נכון, ג`גלינג. שכנינו לספסל קראו ספר בעברית והבינו את כל השטויות של אבא. משם חזרנו בחשמלית לאכסניה. השארנו שם ציוד מיותר ומהרנו לרייקסמוזיאום. ראינו תמונות של רמברנדט (גילדת מוכרי הבדים ומשמר הלילה) ותמונות של ורמיר מ"הנערה עם עגיל הפנינה". בחנות גיא קנה פאזל של ציור משמר הלילה.

בדרך לאכסניה עצרנו בסופר. נמנמנו כשעה באכסניה והלכנו לאכול במסעדה אינדונזית (De Orient) בקרבת מקום. הזמנו לגיא אגרול ולנו שלוש מנות שנקראות "צלחות אורז", המכילות מגוון צלוחיות של מאכלים אינדונזים. רוב האוכל היה חריף אבל טעים. בכדי לעכל את האוכל טיילנו בוונדל-פארק וראינו מופע פופ/ראפ מקומי. לפני שחזרנו לאכסניה עוד הלכנו להשלים לגיא המבורגר, אבל הוא לא הצליח לגמור אותו... בלילה אבא ואמא ירדו לשתות בירה בבר של האכסניה. אמא שתתה בירה ואבא כתב זכרונות.

יום ראשון- 9/7/2004
 אבא יצא לסיבוב נוסף בפארק, ברחוב Overdoom ובבתים המהודרים הגובלים בפארק. אחר כך המשפחה קמה לאיטה. אחרי ארוחת הבוקר הורדנו את המזוודות לשמירת חפצים והחזרנו את המפתחות. הלכנו כולנו לשכור את הרכב בסוכנות Hertz. קיבלנו WW Touran דיזל עם ששה הילוכים ומזגן. חזרנו לאכסניה להעמיס את המזוודות והתחלנו לנסוע לכיוון האוטוסטרדה A2. לאחר שאמא התאפסה על המפה וסימוני הדרכים החלטנו לרדת מהאוטוסטרדה בכדי להגיע ליעדנו לאורך הנהר. לאחר מספר נסיונות ונסיעות לכל הכיוונים התחרטנו ונסענו לפי הכוונתו של רוברט. הגענו ל-Kinderdijk. לא התפתינו לשוט במעבורת והלכנו לאורך התעלה ליד טחנות הרוח. נכנסנו לבקר באחת מהן. מדובר בטחנה מהסוג שמספיק לסובב רק את ראשה לכיוון הרוח.

הטחנה שימשה לשאיבת מים מהתעלה ומפעיליה התגוררו בה. מקרוב הזרועות נראות בהחלט אימתניות. צילמנו מכול זוית אפשרית. ענת צילמה גם תמונות מבוימות של משחק קרוב-רחוק. גיא ניסה לצלם "סרט כחול" של פר ופרה, אבל למגינת ליבו הם לא שיתפו פעולה. משם המשכנו עוד קצת עד לטחנה הבאה, מסוג כזה שכול הטחנה מסתובבת. חזרנו לרכב ובפניה הראשונה פנינו לאכול שוב במק`דונלדס.

לתחילת הכתבה

בלגיה

המשכנו לדרך לכיוון הסכרים במערב הולנד ב-A15. בדרך ראינו הרבה תחנות רוח מודרניות לייצור חשמל. פנינו לכיוון Middelburg. הגענו לסכרים. הם בהחלט מרשימים וגדולים. איריס נרדמה ולכן לא ראתה את שני הסכרים הראשונים. לאחר הסכר האחרון עזבנו את הכביש הראשי בעקבות שילוט, המראה סימן של מצלמה. חנינו מאחורי הסכר וירדנו לטיול על החוף. החוף מלא באצות, קונכיות וצדפים. המשכנו בנסיעה ואחרי מידלבורג פנינו לכיוון המנהרה החדשה מתחת לים. עברנו לבלגיה והגענו ל- Stekene, כיוון שחשבנו שזה הכפר של סמדי. לאחר שלא הבנו את ההכוונה שסמדי שלחה לנו התקשרנו ודירק בא לקראתנו. הגענו לבית שלהם. הבית בהחלט מרשים. קיבלנו שני חדרים בקומת הקרקע שסמדי ודירק פינו עבורנו. מייד ישבנו לאכול ארוחת גבינות ונקניקים. הספקנו לגלוש באינטרנט ולהתעדכן בתחזית. הילדים מייד מצאו את אתרי המשחקים שלהם.

יום ב`- 12/7/2004
 בבוקר אבא עשה טיול עם סמדי והכלב ביער. היער היה בוצי. מזל שסמדי השאילה לי נעליים. בלגי קורקטי עצר לידנו להעיר לסמדי שהכלב חייב להיות קשור. חזרנו והתארגנו לארוחת בוקר, שלאחריה יצאנו לכיוון Gent. התחלנו באזור העינויים של אחד מהשליטים העצבניים שלהם. משם המשכנו למצודה, למגדל הפעמונים ולקתדרלה. בקתדרלה יש תצוגה של תמונות עם הסבר קולי. נכנסנו למספר חנויות, הרי אנחנו בתקופת ה- Solden. לאחר מכן עצרנו לאכול במסעדה איטלקית. חזרנו לרכב ונסענו לכיוון Brugge. נכנסנו לעיר העתיקה והחננו את הרכב ליד אחד השערים. הלכנו לאטנו לכיוון מרכז העיר העתיקה. ראינו את בית העיריה המדהים, המעוטר בזהב ובמיטב הפסלים. נכנסנו לאחת הכנסיות הצמודות אליו. המשכנו לכיכר העיר וראינו את האדריכלות המדהימה של המבנים. המשכנו בשדרת החנויות עד לכיכר החדשה, שם עצרנו להתקשר לסבא וגיא עשה ג`גלינג. בדרך חזרה אבא ניתק מהשאר וחזרנו לרכב בדרכים שונות. כשהגענו לבית של סמדי חיכתה לנו ארוחת "וולוון" שהכין דירק. אז הכרנו את הבן שלו ואת החברה של הבן. העברנו ערב מעורב בנושאים פוליטיים ובנושאי הריון, בעוד שגיא ואיריס גולשים באינטרנט.

לתחילת הכתבה

טיול אופניים

יום ג`- 13/7/2004
 תכננו לצאת ב-8:00, אבל בגלל טיול הבוקר של ענת וסמדי עם הכלב יצאנו בסביבות 8:30 לכיוון הפארק הלאומי בהולנד, ליד Arnhem. נסענו באוטוסטרדות כאשר אבא ואיריס מנווטים וענת וסמדי מפטפטות. הדרך ארכה כשעתיים ומחצה. החנינו מחוץ לפארק וקנינו כרטיס משולב לפארק ולמוזיאון Kroller Muller (מחיר 12 למבוגר, 6 לילד). בכניסה יש חניית אופניים חופשית לשימוש המטיילים. כל אחד בחר והתאים את אופניו, התאים את מעילו לגשם הקל, ויצאנו לדרך. סמדי קצת התקשתה ברכיבה, אבל בסך הכל כולם נהנו. אורך המסלול עד המוזיאון הוא כ-10 ק"מ בדרך יפה, חלקה ביער וחלקה במעין ערבה וחולות. השארנו את האופניים ליד המוזיאון, בחניית אופניים מיוחדת. נכנסנו למוזיאון והתחלנו לסייר בגן הפסלים. יצאנו בצידו השני של הגן וישבנו לאכול ארוחת צהרים במסעדת שירות עצמי. לאחר הארוחה אבא והילדים שוב לקחו אופניים מהחניה שליד המסעדה וחזרו איתם למוזיאון. ענת וסמדי חזרו דרך גן הפסלים. ערכנו סיור במוזיאון, שגולת הכותרת בו הינן תמונות של ואן גוך, יחד עם מספר תמונות של אימפרסיוניסטים אחרים כגון סיסלי וגוגן.

משם התכנון היה שענת וסמדי תסענה באופניים לשער הקרוב בעוד אבא והילדים חוזרים בשביל אחר לרכב. כ-5 דקות לאחר הפרידה נזכרו אבא ואמא בו זמנית שהמפתחות של הרכב אצל אמא. לכן, אבא ניסה להשיג את אמא וסמדי, בהתאם למסלול המתוכנן שלהן. לעומתו, אמא מעלה את סמדי על אוטובוס לשער הקרוב, ומתחילה בנסיעה מהירה (בהשראת הטור דה-פראנס) לכיוון הרכב.

כאשר אבא והילדים חוזרים לנקודה בה נפרדו, אנחנו פוגשים שוב את המשפחה הרמת גנית מהמטוס. לשאלת איריס היא מראה על הכיוון בו אמא נסעה. אבא הבין שאמא חזרה לכיוון הרכב, ומרשה לעצמו לספר להם רשמים שונים מהטיול עד כה. הנסיעה חזרה מהירה יחסית, כאשר אבא והילדים רוכבים במבנה קבוצתי, כאשר האחרון הופך להיות ראשון וחוזר חלילה. כאשר הגענו לרכב אמא חיכתה לנו שם כבר כ-50 דקות. חזרנו לאסוף את סמדי (ומאוחר יותר התברר שגם קיבלנו קנס של 30 אירו בגלל נסיעה במהירות 57 קמ"ש, במקום 50 קמ"ש) וחזרנו לבית. בערב אכלנו קציץ בשר ברוטב דובדבנים שדירק בישל.

לתחילת הכתבה

אפטלינג, אנטוורפן וחזרה לאמסטרדם

יום ד`- 14/7/2004
 יצאנו עם בוקר לכיוון פארק אפטלינג ללא סמדי, שלא הצליחה לקום מוקדם, לאחר היומיים הקודמים. בכפר סמוך, עוד לפני הכניסה, עצרנו להצטיידות. הגענו בסביבות 10:00, עם פתיחת הפארק (כ-100 אירו לכולם, כולל חניה ומפה). על פי המלצת הגברת מהמודיעין הלכנו לכיוון מתקן 7 הפופולרי. בדרך נכנסנו לבית המפחיד. לאחר מכן אבא ואיריס הלכו לרכבת ההרים המתהפכת. איריס מאוד נהנתה (20 דקות המתנה, 1 דקה נסיעה). אחר כך היינו כולנו ברכבת ההרים הישנה. הספקנו להיות בהרבה מתקנים כיוון שלא היו הרבה תורים. אכלנו ארוחת צהרים בזמן השייט בסירה. כל הדרך חזרה לבית ירד גשם.

יום ה`- 15/7/2004
 אבא קם מוקדם ורכב באופניים לסופר ב- Stekene לקנות גבינות, יינות ובאגט. לאחר ארוחת הבוקר בסגנון צרפתי יצאנו עם סמדי לכיוון אנטוורפן. חנינו ליד תחנת המטרו, ליד השוק. ערכנו סיבוב קצר בשוק ואז לקחנו את המטרו לכיוון התחנה המרכזית. התחנה יפה, בסגנון התחנות הישנות של אירופה. משם התחלנו לחזור לכיוון הרכב, לאורך הרחוב הראשי. בדרך עצרנו לקניות בכל חנות אפשרית. אכלנו בביסטרו נחמד ליד בית רובנס, הצייר הפלמי. אחרי הארוחה נכנסנו לביקור בבית רובנס ובגינה המשוחזרת שלו. בדרך חזרה עברנו ליד הקתדרלה הגבוהה והיפה, קנינו שוקולדים בלגיים מהודרים וחצינו את הנהר במנהרת הולכי רגל עתיקה וארוכה (530 מטר) לכיוון הרכב. לאחר שחזרנו לבית, אבא וגיא יצאו לטיול אופניים בין הכפרים. ראינו שדות יפים וחוות חיות (טווס, ברווזים ועוד).

יום ו`- 16/7/2004
 התארגנו עם בוקר ולאחר פרידה מסמדי ודירק יצאנו לכיוון אמסטרדם. נסענו מזרחית לרוטרדם. מכיוון שהיינו בסדר עם הזמן, נכנסו לסופרמרקט בכפר קטן להשלמות אחרונות, לא לפני שראינו עוד גשר שהתרומם בכדי לאפשר לסירות לעבור מתחתיו. החזרנו את הרכב בשדה והלכנו לכיוון הצ`ק-אין. במטוס ישבנו בקצה האחורי, כמובן עם המשפחה הרמת גנית. ענת שמעה מהם על הטיול, דיברה עם צוות האויר, וניסתה להתעלם מהרעידות הקלות בטיסה. ראינו את הסרט "ללכת על המים". עם הגעתנו, כשאנו כבר עם המזוודות, ממש לפני המכס, ניגש אלינו יאצק ממשרד החקלאות. הוא ביקש לבדוק אם הבאנו צמחים או זרעים מהולנד. ברגע נדיר של כנות מסרנו לו את הזרעים, שנזרקו לשק, יחד עם דוח. הגענו לרכב במהירות ושמחנו לגלות את ארוחת הערב שהכינה עבורנו משפחת קורנבלום.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על אירופה