נחל דוד ונחל ערוגות
לאחר נסיעה לאורך ים המלח מגיעים לשמורת עין גדי. יורדים מהאוטובוס או מחנים את הרכב בחניון השמורה, והולכים אל הכניסה. אפילו שההליכה לכניסה קצרה, תשמחו לגלות שבנחל דוד (שם נתחיל את המסלול) זורמים מים נקיים וקרירים בכל ימות השנה. המים האלה עומדים בניגוד גמור לכל השטח המדברי מסביב ולבקעת ים המלח הלוהטת. ישר לאחר הכניסה (בתשלום) משמאלנו נראה את היעל המפורסם של עין גדי וחבריו רובצים להם בצד. כשיתפוס אחד מהם מצב רוח קרבי הוא יתחיל בקרב קרניים עם עוד יעל משועמם -; מחזה מצחיק ומרשים. בין הצמחייה יטיילו להם גם שפני סלע. אפשר לבחון מהו גבול האומץ שלהם ולהתקרב אליהם בצורה הכי לא מאיימת שאפשר, אני הצלחתי עד כמטר אחד.
לאחר הליכה קצרה נגיע ל"מפל הקטן", מפל בגובה 3 מטרים שלמרגלותיו בריכה רדודה. הילדים ישמחו להיכנס פנימה וגם מי שלא ילד יהנה לטבול את הרגליים בפנים עד לכמעט גובה הברך. כאן המקום לציין שלנחל דוד ביום חם מומלץ מאוד לבוא עם סנדלים ובגד ים. נמשיך ללכת בתוך ואדי מדברי לאורך אפיק הנחל כשמשני צידנו צוקים בגובה מאות מטרים ושפע צמחיה. בהמשך ההליכה נפגוש בעוד מפל כדוגמת המפל הקטן שם גם ה"גדולים" לא יתפדחו להיכנס לבריכה פחות רדודה ולהשפריץ אחד על השני כמו ילדים. קשה אך שווה לעזוב את המפל לטובת המשך ההליכה אל עבר מפל דוד שנמצא בסוף המסלול.
מפל דוד הוא המפל הפעיל הגבוה באזור והוא מזכיר יותר ג`ונגל מאשר את מדבר יהודה. המפל תחום ואין אפשרות לעמוד מתחת למימיו. עדיין כיף לשבת למרגלותיו בפינה מוצלת, להנות מהפסטורליה ולחשוב על האבסורד כשתוציאו מהתיק בקבוק מי עין גדי כדי לשתות. החזרה לתחילת המסלול היא בשביל מצדו השני של האפיק כך שלא נשתעמם. משך כל הסיבוב בנחל הוא כשעה, כקילומטר לכל כיוון. החיסרון בנחל דוד היפה, הוא בכמות האנשים שבאה לראות את יופיו. בימי חג עלול אפילו להיווצר פקק תנועה של אנשים בשבילי המסלול -; לתשומת לבכם.
בדיוק בגלל המוני המטיילים שבאים לנחל דוד, אמא טבע יצרה את נחל ערוגות הסמוך, במרחק של 20 דקות הליכה מהכניסה לנחל דוד ( 2-3 דקות ברכב) למחפשים את המים ואת הפסטורליה המדברית. הכניסה לנחל דוד כוללת גם את נחל ערוגות ובכלל את כל המסלולים באזור עין גדי. נתחיל את המסלול בנחל ערוגות ונלך עם סימון השבילים האדום. השביל הופך לעליה מתונה ויפה, מוקפת צוקים סטייל ים המלח. לאחר כמה מאות מטרים יש אפשרות לחתוך משביל ההליכה וללכת בתוך אפיק הנחל מלווים בסימון שבילים כחול -; מומלץ מאוד. המים רדודים ומגע המים נעים לרגליים. כ200 מטר אחר כך נחזור למסלול ההליכה והסימון האדום. הדרך ממשיכה לעלות, המרחק מהציויליזציה גדל והשקט - מדברי.
קילומטר לאחר מכן נפגוש בסימון ל"מפל הנסתר" ונפנה שמאלה אל עבר האפיק. כשנגיע למטה נפנה ימינה ולאחר הליכה קצרצרה נפגוש במפל הנסתר. אם לא היינו יורדים אל אפיק הנחל אלא ממשיכים ללכת בשביל לא היינו רואים אותו ומכאן שמו של המפל. שוב בגד הים ישמש לנו כעזר כי במפל הנסתר אפשר להתרחץ, לשטוף את הזיעה ולהתחבר לטבע. בסוף החוויה הרטובה נעלה חזרה אל השביל. אם השמש לא הולכת לשקוע בקרוב אפשר לפנות שמאלה אל עבר הבריכות העליונות של נחל ערוגות המסומנות
בהמשך בסימון כחול או למעלה האיסיים לעליה אתגרית. לי הזמן לא אפשר וחבל. בכל מקרה ניתן לחזור על עקבותינו בירידה עליזה כשמולנו ים המלח. אם חפצה נפשנו בקצת ארכיאולוגיה והיסטוריה אז בין הכניסה לנחל דוד והכניסה לנחל ערוגות נמצא בית הכנסת העתיק של עין גדי. במקום הסברים על בית הכנסת העתיק ורצפת פסיפס יפה.
הגיע ערב, השמש עוד מעט שוקעת מעבר להרים וצריך למצוא מקום לישון. אפשר לשכור צימר בבית ההארחה עין גדי שבקיבוץ עין גדי, לפתוח אוהל על החוף הסמוך או להתאכסן באכסניית הנוער הקרובה לחניון הכניסה לנחל דוד. ההמלצה שלי היא להעביר את הלילה בבית ספר שדה עין גדי. יש שם חדרים פרטיים למשפחות וזוגות וגם חדרים משותפים לתרמילאים שבינינו במחיר צנוע של 55 ¤. המקום שקט, מטופח והכי קרוב לטבע. בבניין הקבלה תערוכת סלעים ופוחלצים ובצידו השני הפתעה -; חצר עם דשא ירוק בה יעלים מסתובבים להנאתם ומלחכים עשב. בקצה החצר תצפית פנורמית אל אפיק נחל דוד, ים המלח וצוקיו הנישאים 600 מטר מעליו -; מדהים!
ארוחת ערב אפשר להכין בבישול עצמי או לאכול במאהל הבדואי שבחצר. לבעלי אמצעים ורכב מומלץ לנסוע לקיבוץ עין גדי לחדר האוכל של בית ההארחה, שם מוגש מזנון חופשי�(buffet) טעים ומגוון מאוד תמורת מחיר הוגן. אני בתור חייל בחופשה נהניתי מפיתות, לבנה, חומוס ותה מתוק במאהל הבדואי השליו. המקום הוא גם מפגש למטיילים באזור ואפשר להעביר שם את הערב בכיף באווירת זולה. לא משנה איפה עוברים את הלילה מומלץ מאוד לקום בבוקר מוקדם (לא להתעצל!) ולראות את הזריחה מעבר לים המלח והרי ירדן -; זה שווה את זה.
לתחילת הכתבה
מפל דוד הוא המפל הפעיל הגבוה באזור והוא מזכיר יותר ג`ונגל מאשר את מדבר יהודה. המפל תחום ואין אפשרות לעמוד מתחת למימיו. עדיין כיף לשבת למרגלותיו בפינה מוצלת, להנות מהפסטורליה ולחשוב על האבסורד כשתוציאו מהתיק בקבוק מי עין גדי כדי לשתות. החזרה לתחילת המסלול היא בשביל מצדו השני של האפיק כך שלא נשתעמם. משך כל הסיבוב בנחל הוא כשעה, כקילומטר לכל כיוון. החיסרון בנחל דוד היפה, הוא בכמות האנשים שבאה לראות את יופיו. בימי חג עלול אפילו להיווצר פקק תנועה של אנשים בשבילי המסלול -; לתשומת לבכם.
בדיוק בגלל המוני המטיילים שבאים לנחל דוד, אמא טבע יצרה את נחל ערוגות הסמוך, במרחק של 20 דקות הליכה מהכניסה לנחל דוד ( 2-3 דקות ברכב) למחפשים את המים ואת הפסטורליה המדברית. הכניסה לנחל דוד כוללת גם את נחל ערוגות ובכלל את כל המסלולים באזור עין גדי. נתחיל את המסלול בנחל ערוגות ונלך עם סימון השבילים האדום. השביל הופך לעליה מתונה ויפה, מוקפת צוקים סטייל ים המלח. לאחר כמה מאות מטרים יש אפשרות לחתוך משביל ההליכה וללכת בתוך אפיק הנחל מלווים בסימון שבילים כחול -; מומלץ מאוד. המים רדודים ומגע המים נעים לרגליים. כ200 מטר אחר כך נחזור למסלול ההליכה והסימון האדום. הדרך ממשיכה לעלות, המרחק מהציויליזציה גדל והשקט - מדברי.
קילומטר לאחר מכן נפגוש בסימון ל"מפל הנסתר" ונפנה שמאלה אל עבר האפיק. כשנגיע למטה נפנה ימינה ולאחר הליכה קצרצרה נפגוש במפל הנסתר. אם לא היינו יורדים אל אפיק הנחל אלא ממשיכים ללכת בשביל לא היינו רואים אותו ומכאן שמו של המפל. שוב בגד הים ישמש לנו כעזר כי במפל הנסתר אפשר להתרחץ, לשטוף את הזיעה ולהתחבר לטבע. בסוף החוויה הרטובה נעלה חזרה אל השביל. אם השמש לא הולכת לשקוע בקרוב אפשר לפנות שמאלה אל עבר הבריכות העליונות של נחל ערוגות המסומנות
בהמשך בסימון כחול או למעלה האיסיים לעליה אתגרית. לי הזמן לא אפשר וחבל. בכל מקרה ניתן לחזור על עקבותינו בירידה עליזה כשמולנו ים המלח. אם חפצה נפשנו בקצת ארכיאולוגיה והיסטוריה אז בין הכניסה לנחל דוד והכניסה לנחל ערוגות נמצא בית הכנסת העתיק של עין גדי. במקום הסברים על בית הכנסת העתיק ורצפת פסיפס יפה.
הגיע ערב, השמש עוד מעט שוקעת מעבר להרים וצריך למצוא מקום לישון. אפשר לשכור צימר בבית ההארחה עין גדי שבקיבוץ עין גדי, לפתוח אוהל על החוף הסמוך או להתאכסן באכסניית הנוער הקרובה לחניון הכניסה לנחל דוד. ההמלצה שלי היא להעביר את הלילה בבית ספר שדה עין גדי. יש שם חדרים פרטיים למשפחות וזוגות וגם חדרים משותפים לתרמילאים שבינינו במחיר צנוע של 55 ¤. המקום שקט, מטופח והכי קרוב לטבע. בבניין הקבלה תערוכת סלעים ופוחלצים ובצידו השני הפתעה -; חצר עם דשא ירוק בה יעלים מסתובבים להנאתם ומלחכים עשב. בקצה החצר תצפית פנורמית אל אפיק נחל דוד, ים המלח וצוקיו הנישאים 600 מטר מעליו -; מדהים!
ארוחת ערב אפשר להכין בבישול עצמי או לאכול במאהל הבדואי שבחצר. לבעלי אמצעים ורכב מומלץ לנסוע לקיבוץ עין גדי לחדר האוכל של בית ההארחה, שם מוגש מזנון חופשי�(buffet) טעים ומגוון מאוד תמורת מחיר הוגן. אני בתור חייל בחופשה נהניתי מפיתות, לבנה, חומוס ותה מתוק במאהל הבדואי השליו. המקום הוא גם מפגש למטיילים באזור ואפשר להעביר שם את הערב בכיף באווירת זולה. לא משנה איפה עוברים את הלילה מומלץ מאוד לקום בבוקר מוקדם (לא להתעצל!) ולראות את הזריחה מעבר לים המלח והרי ירדן -; זה שווה את זה.
לתחילת הכתבה
הר ישי, הקניון היבש ומעיין עין גדי
המסלולים הבאים שאספר אליהם הם אתגריים ומומלץ לעשות אותם בימים הקרים של השנה. לכל מי שיכול -; זה שווה כל טיפת זיעה. עם שחר נתחיל ללכת בשביל המסומן השחור שיוצא מבית ספר שדה עין גדי. המסלול מטפס על צוקי ים המלח אל עבר הר ישי -; הנקודה הגבוהה באזור בגובה 200 מטר מעל פני הים -; סה"כ עליה של 600 מטר לגובה. העלייה לא קלה אבל בכל פעם שנסתובב אחורה נשאב כוח מהנוף שנהיה יפה יותר ויותר מכל מטר שמטפסים. באמצע הדרך ניתן לפנות שמאלה עם הסימון האדום ל"שביל צפית" שהולך לאורך הואדי של נחל דוד. עם עוד נשאר אויר בריאותינו כדאי מאוד לתת פוש נוסף ולהמשיך ימינה את הטיפוס על השביל השחור אל עבר הפסגה.
בדרך נגיע אל מקום בו יש הד מצויין ואפשר לצעוק כמה שרוצים ללא חשש פדיחה -; אין הרבה "משוגעים" שיטפסו להר ישי עם הזריחה. העלייה נמשכת ומתחברת אל שביל ירוק שבו יש צ`אנס נוסף לפרוש: שמאלה אל עבר הואדי או ימינה אל עבר הפסגה שכבר לא כל כך רחוקה. מי שמגיע עד כאן כנראה כבר לא ישבר. לאחר עוד 20 דקות של טיפוס נגיע אל פסגת הר ישי. ההגעה לפסגה היא אולי הרגע המרגש בטיול והתחושה להיות עליה היא מצויינת.
אפשר להגיע ממש קרוב אליה גם עם רכב שטח, ועליה קצרה ברגל אבל הנוף פחות יפה ללא הרגשת הסיפוק שמעניקה עליה ברגל. כשמסתכלים למטה רואים את ים המלח לא ממעוף הציפור, אלא ממעוף המטוס. ים המלח, אפיק נחל דוד, והמכוניות המעטות והקטנות בכביש -; הכל נראה קטן ומרוחק מהתצפית המדהימה. את הנקודה הגבוהה באזור סימנו ב"ח" לבן וזה המקום לעשות בו כמה "תמונות ניצחון".
פתאום המצוקים מסביב, שלאחר היעדר חמצן למוח, נראים דומים מאוד למקופלת. ואם הצוקים דומים למקופלת סימן שאנחנו רעבים וזה המקום המושלם להוציא בו את הגזיה ולהכין ארוחת בוקר או תה/קפה או סנדוויצ`ים ולהתענג על הרגע. אחרי עליה של שעה וחצי עד שעתיים זה ה-דבר. עם בטן מלאה וחיוך על הפנים נתחיל לרדת בשביל הירוק בו נמשיך ללכת עד שנפגוש שביל אדום שבו נפנה שמאלה אל עבר "הקניון היבש". הקניון היבש שהוא בעצם אפיקו העליון של נחל דוד הוא הקטע הכייפי ביותר באזור -; לדעתי. ההליכה בין המצוקים שצמודים עכשיו אלינו היא בעזרת ידיות התקועות בסלע וקואורדינציה טובה. זה המקום הכי גרוע לנקוע בו את הרגל ולכן כאן יש להיזהר יותר מבכל מקום אחר.
כאמור, יש גם אפשרות לעקוף את הקניון ולהתחבר אל המשך מסלול הטיול אם ממשיכים על השביל הירוק שממנו ירדנו קודם. בסוף הליכה משעשעת בקניון מגיעים אל מפל החלון, מפל שלמרות היותו יבש הוא אחד היפים והמיוחדים בארץ. מפל החלון ,שכשמו כן הוא, נמצא במין חדר סגור בתוך הקניון וצופה אל נוף הואדי וים המלח. במרכז החדר נמצאת בריכה קטנה עם מים מהגשמים האחרונים שקיבלה ממני את הכינוי "הג`קוזי", ולמרות זאת מומלץ לראותה בלבד ולא לטבול במים השחורים -; ירוקים שבה. אם ממשיכים ישר צפויים לנפילה ארוכה למטה מהמפל היבש, לכן נשוב על עקבותינו ונלך במעלה הקניון.
מול המקום שנכנסנו אליו נמצא ההמשך שעולה מחוצה לו ומסומן בשביל אדום אף הוא. אחרי הטיפוס הקצר נפנה שמאלה לשביל הירוק ונלך לאורך הואדי, מהצד שקודם הסתכלנו אליו מרחוק. עוד קילומטר הליכה ונגיע לשביל שחור שבו נבחר אם לעלות עלייה אתגרית נוספת להיום למצפה עין גדי או לרדת ירידה קלילה ואנחנו במעיין עין גדי המקסים. בשבילי הספיקה העלייה להר ישי ורצתי לטבול במעיין. למרות ששריפה כילתה לא מזמן את הצמחייה ליד המעיין, הוא עדיין שמר על יופיו ומימיו מזמינים. המעיין לא גדול, קוטרו רק מטרים ספורים והוא רדוד אבל המים קרירים ונשמע קול זרימה שקט. כיף לשטוף שם את הפנים לאחר המסלול שעברנו ולנוח בצל. מתי שנחליט נקום ונמשיך ללכת אל עבר סוף המסלול שיורד אל נחל דוד.
כשאני הייתי שם, ההליכה בשביל נאסרה עקב סחיפתו בשיטפון, אז המשכתי בשביל השחור שמסתיים בכניסה לנחל ערוגות. בסופו של דבר חוזרים לכניסה לנחל דוד, מצד זה או אחר ושם שווה להתפנק עם איזה גלידה או קולה או כל מה שנבחר בו כדי לפנק את עצמנו אחרי המסלול. מה שזה לא יהיה זה מגיע לכל מי שעבר את המסלול. כל המסלול לוקח בערך 6-7 שעות כך שיש זמן לצוף בים המלח בחוף עין גדי או לשבת בסבבה בזולה באוהל הבדואי לפני פרידה עצובה מים המלח ועין גדי.
לתחילת הכתבה
בדרך נגיע אל מקום בו יש הד מצויין ואפשר לצעוק כמה שרוצים ללא חשש פדיחה -; אין הרבה "משוגעים" שיטפסו להר ישי עם הזריחה. העלייה נמשכת ומתחברת אל שביל ירוק שבו יש צ`אנס נוסף לפרוש: שמאלה אל עבר הואדי או ימינה אל עבר הפסגה שכבר לא כל כך רחוקה. מי שמגיע עד כאן כנראה כבר לא ישבר. לאחר עוד 20 דקות של טיפוס נגיע אל פסגת הר ישי. ההגעה לפסגה היא אולי הרגע המרגש בטיול והתחושה להיות עליה היא מצויינת.
אפשר להגיע ממש קרוב אליה גם עם רכב שטח, ועליה קצרה ברגל אבל הנוף פחות יפה ללא הרגשת הסיפוק שמעניקה עליה ברגל. כשמסתכלים למטה רואים את ים המלח לא ממעוף הציפור, אלא ממעוף המטוס. ים המלח, אפיק נחל דוד, והמכוניות המעטות והקטנות בכביש -; הכל נראה קטן ומרוחק מהתצפית המדהימה. את הנקודה הגבוהה באזור סימנו ב"ח" לבן וזה המקום לעשות בו כמה "תמונות ניצחון".
פתאום המצוקים מסביב, שלאחר היעדר חמצן למוח, נראים דומים מאוד למקופלת. ואם הצוקים דומים למקופלת סימן שאנחנו רעבים וזה המקום המושלם להוציא בו את הגזיה ולהכין ארוחת בוקר או תה/קפה או סנדוויצ`ים ולהתענג על הרגע. אחרי עליה של שעה וחצי עד שעתיים זה ה-דבר. עם בטן מלאה וחיוך על הפנים נתחיל לרדת בשביל הירוק בו נמשיך ללכת עד שנפגוש שביל אדום שבו נפנה שמאלה אל עבר "הקניון היבש". הקניון היבש שהוא בעצם אפיקו העליון של נחל דוד הוא הקטע הכייפי ביותר באזור -; לדעתי. ההליכה בין המצוקים שצמודים עכשיו אלינו היא בעזרת ידיות התקועות בסלע וקואורדינציה טובה. זה המקום הכי גרוע לנקוע בו את הרגל ולכן כאן יש להיזהר יותר מבכל מקום אחר.
כאמור, יש גם אפשרות לעקוף את הקניון ולהתחבר אל המשך מסלול הטיול אם ממשיכים על השביל הירוק שממנו ירדנו קודם. בסוף הליכה משעשעת בקניון מגיעים אל מפל החלון, מפל שלמרות היותו יבש הוא אחד היפים והמיוחדים בארץ. מפל החלון ,שכשמו כן הוא, נמצא במין חדר סגור בתוך הקניון וצופה אל נוף הואדי וים המלח. במרכז החדר נמצאת בריכה קטנה עם מים מהגשמים האחרונים שקיבלה ממני את הכינוי "הג`קוזי", ולמרות זאת מומלץ לראותה בלבד ולא לטבול במים השחורים -; ירוקים שבה. אם ממשיכים ישר צפויים לנפילה ארוכה למטה מהמפל היבש, לכן נשוב על עקבותינו ונלך במעלה הקניון.
מול המקום שנכנסנו אליו נמצא ההמשך שעולה מחוצה לו ומסומן בשביל אדום אף הוא. אחרי הטיפוס הקצר נפנה שמאלה לשביל הירוק ונלך לאורך הואדי, מהצד שקודם הסתכלנו אליו מרחוק. עוד קילומטר הליכה ונגיע לשביל שחור שבו נבחר אם לעלות עלייה אתגרית נוספת להיום למצפה עין גדי או לרדת ירידה קלילה ואנחנו במעיין עין גדי המקסים. בשבילי הספיקה העלייה להר ישי ורצתי לטבול במעיין. למרות ששריפה כילתה לא מזמן את הצמחייה ליד המעיין, הוא עדיין שמר על יופיו ומימיו מזמינים. המעיין לא גדול, קוטרו רק מטרים ספורים והוא רדוד אבל המים קרירים ונשמע קול זרימה שקט. כיף לשטוף שם את הפנים לאחר המסלול שעברנו ולנוח בצל. מתי שנחליט נקום ונמשיך ללכת אל עבר סוף המסלול שיורד אל נחל דוד.
כשאני הייתי שם, ההליכה בשביל נאסרה עקב סחיפתו בשיטפון, אז המשכתי בשביל השחור שמסתיים בכניסה לנחל ערוגות. בסופו של דבר חוזרים לכניסה לנחל דוד, מצד זה או אחר ושם שווה להתפנק עם איזה גלידה או קולה או כל מה שנבחר בו כדי לפנק את עצמנו אחרי המסלול. מה שזה לא יהיה זה מגיע לכל מי שעבר את המסלול. כל המסלול לוקח בערך 6-7 שעות כך שיש זמן לצוף בים המלח בחוף עין גדי או לשבת בסבבה בזולה באוהל הבדואי לפני פרידה עצובה מים המלח ועין גדי.
לתחילת הכתבה
טיפים לאיזור
- השמורה מטופחת, מושקעת, ושביליה מסומנים היטב אודות לעבודה קשה של עובדיה. בכל מסלול שבו בוחרים, גם אלו שלא מתחילים בקופות, יש לעבור בסוף בקופות השמורה ולשלם את מחיר הכניסה.
- יש ליידע את צוות השמורה על הימצאותכם במסלולים לכל מה שלא יהיה. אם תחליקו בקניון היבש זה יהיה שווה את הטרחה הקטנה.
- בחורף יש להיזהר משטפונות, עוד סיבה ליידע את צוות השמורה על הימצאותכם במסלולים.
- אין להתחיל מסלולים בשעות מאוחרות מדי, וגם לא לעזוב אותם מאוחר מדי -; לכל מסלול מפורטות השעות המותרות לטיול בו בכניסה לשמורה.
- יש להצטייד במספיק מים, במיוחד למסלולים הארוכים יותר.
