יפן מקפצת, במיומנות מעוררת פליאה, בין הישן לחדש ומהמסורתי לחדשני בצורה שלא עומדת בסתירה בין השנים, אלא מהווה דוגמא ייחודית להרמוניה והתפתחות ששואבת השראה מהעבר ככוח דחיפה לצמיחה המודרנית של המדינה. צאו איתנו למסע בנבכי התרבות היפנית המורכבת והמרתקת:
יפן המסורתית
דת השינטו
השינטו נטועה עמוק בעם ובמסורות היפנית ונחשב לדת העתיקה ביפן, היא לא דת קלאסית עם כתבי קודש וכדומה, אלא יותר דומה לאמונות אנימיסטיות, המייחסות נשמה ורוח לסביבה ולטבע כולל החי והדומם, כמו כן לאמונה ברוחות חסרות גוף ובאלים. בשינטו רוחות הקאמי הן רוחות קדושות שלובשות צורה של דברים ומושגים חשובים לחיים, כגון רוח, גשם, הרים, עצים ונהרות, והקאמי החשובה ביותר היא אלת השמש אמטרסו. שינטו היא אמונה אופטימית, שכן הנחת היסוד בשינטו היא שבני אדם הם טובים מיסודם והרוע נגרם על ידי רוחות רעות. כתוצאה מכך, מטרת רוב טקסי השינטו היא להרחיק רוחות רעות על ידי טיהור, תפילות ומנחות לקאמי.
גם בני אדם הופכים לקאמי לאחר מותם ונשמרים כרוחות אבות המשפחה על ידי ילדיהם ונכדיהם כקאמי. כמו כן הקאמי של אנשים יוצאי דופן כמו מנהיגים ודמיות היסטוריות חשובות זוכה להכרה בצורת מקדשים המוקדשים עבורם במיוחד.
מקדשי שינטו הם מקומות הפולחן והבתים של קאמי. מול כל מקדש ניצב תמיד שער ה"טורי" (Torii) שתפקידו לסמן את השער למתחם קדוש. בכניסתכם דרך הטורי הקפידו לעבור בצידיו, זאת משום שהנתיב האמצעי שמור עבור הקאמי.
רוב המקדשים חוגגים פסטיבלים הנקראים "מצורי" (matsuri) כדי להראות לקאמי את העולם שבחוץ, האירוע המרכזי במצורי הוא תהלוכה ססגונית שבמרכזה מובל הקאמי ברחבי העיר בתוך "מיקושי" (mikoshi) סוג של אפריון שבו הקאמי יושב ונהנה מהטיול.
הבודהיזם ביפן
בנוסף לשינטו הדת הבודהיסטית התבססה ביפן במאה ה-6. מקור הדת בהודו והיא מתבססת על תורתו של הבודהה, גאוטמה סידהרתה. הבודהיזם ביפן בתקופה זאת היה שמור למעמד העליון של האצילים והשליטים ולא התפשט בקרב העם, כיום לעומת זאת, הבודהיזם היא הדת השנייה בגודלה ביפן.
הבודהיזם היפני יצר הרבה אסכולות בודהיסטיות חדשות, וכמה אסכולות מקוריות ליפן. אחת האסכולות המפורסמת היא אסכולת ה"זן בודהיזם" שהייתה פופולרית מאוד בקרב מעמד הסמוראים ביפן הפיאודלית. על פי אמונת הזן בודהיזם, ניתן להשיג הארה עצמית באמצעות מדיטציה ומשמעת שהתאים מאוד לערכים הסמוראים.
לבודהיזם היפני הייתה השפעה רבה על החברה, הממשל והתרבות היפנית לאורך שנים רבות ועד עצם היום הזה הדת המשמעותית הזאת משפיעה כחלק בלתי נפרד על יפן המודרנית.
גן יפני
גנים יפניים הם צורת אומנות לכל דבר ביפן. עיצובי הגנים לרוב מלווה ברעיונות פילוסופיים יפניים והם בעלי סגנון ושפה ויזואלית הייחודית רק להם, גננים יפנים מעצבים לעתים קרובות את הגנים ואת הצמחים שלהם, כולל עצים, בקפדנות רבה ולמטרות שונות, בין עם מטרת בילוי או לשימוש דתי וניתן לראות גנים יפנים במקדשים ומנזרים אבל לא רק, גנים יפנים עתיקים היו סמל סטטוס של אצילי יפן בתקופה הפאודלית, וכיום מרביתם פתוחים לביקורי הציבור שמגיע להתרשם מיופים.
גנים יפניים בדרך כלל מסווגים לפי אופי השטח הניחן במאפיינים מיוחדים: צוקיאמה (tsukiyama) שטח המורכב מגבעות ובריכות, והירה-ניווה (hira-niwa) המורכב מקרקע שטוחה שנועדה לייצג ערבות ועמקים. רוב הגנים יכללו נחל ובריכת מים אמיתיים, וכנראה שתתקלו גם בגן עם וריאציה מיוחדת: סגנון קארסנסואי (kare-sansui) או "גן הנוף היבש", גן המורכב מסלעים שמכריחים את המתבונן להפעיל את הדמיון. סידור הסלעים, המסמלים לרוב הרים, נעשה במחשבה ותכנון מורכב, וביניהם מפרידים חצץ וחול הנגרפים לעיצובי אדווה כרמז למים ונחל מתפתל או בריכה בין הסלעים, שכן החצץ מסמל את המים בגן היבש.
אקיבנה
האקיבנה היא צורת אומנות מהמרגשות והעדינות ביפן: האמנות היפנית המסורתית של עיצוב וסידור פרחים, המוכרת גם בשם קאדו (Kado) שפירושו הוא "דרך הפרחים". האיקבנה שואפת ללכוד את חוסר השלמות המושלם של הטבע ומשתמשת בקווים, צבע, מסה, צורה, תנועה, מרחב, צורה, איזון ומסורת עשירה של תרבות, דת וסמליות יפנית כדי להביע את הרגש האנושי בעיצוב הפרחים.
בתי ספר ידועים של איקבנה כוללים את בתי הספר סוגצו ואוהרה (Sogetsu , Ohara) שמציעים שיעורי יום באנגלית בימים נבחרים בכל שבוע במרכזיהם בטוקיו.
קדרות יפנית
מסורת הקרמיקה של יפן היא חלק מהתרבות היפנית המסורתית ובעלת היסטוריה ארוכת שנים. המושג "טוקי" (Toki) מתייחס לקדרות יפנית המיוצרת מחימר, ונאמר ששורשיה החלו לפני למעלה מ-10,000 שנה, בתקופת ג'ומון הפרהיסטורית ( 14,000לפנה"ס לבין שנת 400 לפנה"ס).
כיום ניתן לראות אומנות זאת במגוון אסכולות וסגנונות שהתפתחו לפי אפיון אזורי בעיירות המתמחות בקדרות שמשמרות פרקטיקות מלאכה שהתבססו במהלך מאות שנים וכוללות סוגים שונים של זיגוג, טכניקות שרפה, פיסול ועוד.
כמו כן יש קשר עמוק בין מנהגי התרבות ביפן כמו טקסי תה או סידורי פרחים שבהן נהוג לשלב קרמיקה יפנית, כמרכיב חשוב וחלק מהטקסיות וההערכה שבאה לידי ביטוי דרך כלי החרס היפנים.
סומו
סומו הוא הספורט הלאומי של יפן! זהו סגנון יפני של היאבקות שמקורו בדת השינטו מימי קדם, שנועד לבדר את רוחות הקאמי וכטקס שינטו, להתפלל ולהגיד תודה לאלים על קציר אורז טוב. עד היום חלק גדול משיטות השינטו הפולחניות ממקור הסומו נשמרו בכללים ובמנהגים המעודכנים, ונמשכים עד היום, מה שהופך את הספורט להתגלמות חיה של המסורת היפנית.
כללי הספורט פשוטים: המתאבק שיוצא ראשון מגבולות הזירה המסומנת או נוגע בקרקע עם כל חלק בגופו מלבד כפות הרגליים מפסיד. ההיאבקות עצמה נמשכת בדרך כלל רק כמה שניות, אך במקרים נדירים יכולה להימשך דקה או יותר. הספורט היפני הייחודי הוא לגברים בלבד ועלייה במשקל היא חלק חיוני באימון סומו.
הסומו הוא מחזה מרהיב של אתלטיות שמאתגר קונספציות מערביות לגבי יכולות ספורטיביות אנושיות, ועבור אנשים רבים ביקור ביפן לא יהיה שלם בלי לראות משחק סומו.
אונסן
אונסן הוא בית מרחץ יפני הכולל מעיינות חמים. איי הארכיפלג היפנים מאופיינים בגאולוגיה געשית שמרביתה פעילה, דבר שיוצר כמוצר לוואי: נביעות של מעיינות גאותרמיים חמים, עם מינרלים שונים שעוזרים לתפקוד הבריאות לגוף ולנפש. היפנים רתמו את המעיינות האלו בכול רחבי יפן וסביבם נוצרה תרבות בתי מרחץ מפנקים שהפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היום יום היפנים.
בתי מרחצאות עשויים להיות כמעט בכול מקום ביפן, במגוון סוגים וסגנונות, ולרוב כוללים אמבטיות חיצוניות ואמבטיות פנימיות עם חלוקה לאזור מיועד עבור נשים בלבד וגברים בלבד. אם תרצו להתנסות בביקור באונסן תוכלו למצוא אונסן ציבורי בעלות סמליות, או אונסן פרטי אם תרצו (שכן אין כניסה לאונסן ציבורי עם קעקועים), כמו כן ישנם אונסנים כחלק ממתקני ספא במלונות, ובריוקאן (מלון בסגנון יפני מסורתי). ישנם גם אונסנים חינמים בטבע שמאפשרים שכשוך רגלים באוויר הפתוח.
יפן המודרנית
ישנם עוד הרבה מרכיבי תרבות יפנים המשמרים את הרוח המסורתית של יפן, ומאידך ישנם מרכיבי תרבות פורצי דרך שמביאים את יפן לחוד החנית הטכנולוגית ולאחת מהתרבויות הכי מתקדמות בעולם.
יפן החלה לבסס את עצמה כמעצמת חדשנות עוד בשנות השמונים של המאה הקודמת, עם הפגנת יכולת מרשימה לקחת רעיונות מערביים ולשפר אותם בגרסה יפנית. מתוך שפע של רעיונות וכושר המצאה, הרמה הגבוהה של המדע והטכנולוגיה היפנית החלה למשוך את תשומת הלב העולמית להתקדמות האנושית בהיבטים של אדריכלות, מדע, אומנות ושיטות תחבורה מתקדמות שהתפתחו ביפן.
אדריכלות יפנית מודרנית
הנוף האורבני של יפן הוא פסיפס צבעוני של ציוני דרך עתיקי יומין וחזיתות אולטרה-עתידניות! ליפן יש הרבה מה להציע למי שמתעניין בארכיטקטורה. סגנונות אדריכליים ביפן התפתחו מהסגנון המסורתי והושפעו מאוד מגיאוגרפיה, אקלים, חומרי גלם זמינים ואף מאסונות טבע שפקדו את יפן במרוצות השנים.
עם הרבה כבוד לעבר ולצד הסתכלות על ההווה והעתיד, שורה של אדריכלים מובילים כמו קנזו טאנגה, יושיקאטסו צובוי, קנגו קומה, טודאי אנדו וקאזויו סג'ימה הצליחו לבסס את יפן כבשורה של אדריכלות עולמית המאתגרת את התפישה הקונספטואלית בכל הנוגע לחוקי הפורמט.
תוכלו למצוא באדריכלות היפנית המודרנית מוטיבים חוזרים וחומרים מינימליסטיים, כמו זכוכית, בטון, עץ, שיש ומתכות בחיתוך נקי וצורת גיאומטריות, לרוב תהיה התייחסות לסביבה הטבעית של המבנה, המשלב את הפנים והחוץ בין עם באמצעות חלונות נרחבים לתחושת פתיחות ואווירה זורמת או משחקי אור.
אומנות מודרנית
כשחושבים על אמנות יפנית לרוב מדמיינים מנגה, הדפסי עץ או קליגרפיה וקדרות אבל בפועל לאמנות היפנית המודרנית יש דריסת רגל משמעותית בעולם האומנות העולמי. סצנת האמנות העכשווית ביפן כוללת שמות מוכרים כמו יאיוי קוסמה, שבגיל 90 היא ללא ספק האומנית הלוהטת ביותר של הרגע, עם שיתופי פעולה אומנותיים מסחריים עם חברת האופנה לואי ויטון, מריקו מורי שמשלבת מוטיבים יפנים מסורתיים באומנות עתידנית סוריאליסטית, האג'ימה סוראיאמה שאיוריו נראים מתוך סרט מדע בדיוני, טקאשי מורקמי מאמני אומנות הפופארט הגדולים בעולם ועוד רבים שכן אלו הם רק קצה הקרחון של עולם האומנות היפני שמאפשרים חדשנות תפיסתית לגבי קונבנציות חברתיות ואמירה ויזואלית ייחודית ומרגשת.
דוגמא לחשיבה יפנית חדשנית המתקשרת לאומנות ואדריכלות אפשר למצוא באי האומנות נאושימה (Naoshima) נאושימה היה אי נידח ומנומנם במרכז יפן שהפך ליוזמה תיירותית המשתמשת באומנות כמשאב לסיוע בתמיכה כלכלית מקומית.
ברחבי האי והעיירה נאושימה ביחד עם מספר איים סמוכים הוקם מתחם אומנות עם פסלים ומוזיאונים במבנים שתוכננו ע"י האדריכלים טודאי אנדו ואישי קזוהירו שתכנן את בתי הספר של נאושימה. המוזיאונים, האומנות והפסלים ברקע היופי הפסטורלי של האיים מושכים תיירים רבים מידי שנה לאזור. אחד הפסלים המפורסמים בנאושימה הוא פסל הדלעת הצהוב של יאיוי קוסמה שממוקם על מזח האי ויוצר מראה אייקוני פנטסטי של אומנות ברקע הטבע.
רובוטריקים
אולי תופתעו לגלות שיפן היא יצרנית הרובוטים התעשייתיים מספר אחת בעולם ומספקת כ- 45% מההיצע העולמי נכון להיום, ע"פ הנתונים של הפדרציה הבינלאומית לרובוטיקה (IFR). עם הירידה הניכרת באוכלוסייה ביפן, של יותר משני מיליון במהלך 10 השנים האחרונות עקב קצב ילודה נמוך וחברה מזדקנת, תאגידים יפניים מתמקדים בהתקנת אוטומציה וטכנולוגיה מתקדמת כדי לתת מענה לכוח העבודה המתכווץ במהירות. אבל לא רק זאת, היפנים מציגים עתיד שבו רובוטים מעצבים יותר ויותר את חיי היומיום שלנו, למשל על ידי שיפור האיכות והזמינות של המוצרים שאנו מקבלים, הפחתת פליטת פחמן, תוצאות בריאותיות או טיפול בקשישים וכל זאת ועוד באמצעות רובוטים.
כדי להתפעל מפסגת הטכנולוגיה הרובוטית עומד לרשותכם אולם תצוגת הרובוטים של חברת קאוואסקי רובוטיקס (kawasaki robotics), שבו תוכלו לקבל הצצה לעולם עתידי עם דו קיום של אנשים ורובוטים. במקום מציגים אוסף נרחב של הרובוטים האחרונים של קוואסאקי: מרובוטים שמשתמשים בשתי הזרועות בחופשיות כדי להשלים משימות, ועד לרובוטים גדולים וחזקים לשימושי תעשייה וריתוך, תוכלו להתנסות בתכנות והפעלת רובוטים ולחוות את הטכנולוגיה הכי חדשנית שליפן יש להציע.
כל זה נמצא ממש סמוך לאחת האטרקציות הפופולריות בטוקיו: פסל הגאנדם יוניקורן (Gundam Unicorn RX-0). הפסל מסדרת האנימציה "מובייל סוט גאנדאם" (Mobile Suit Gundam) של רובוט הגאנדם יוניקורן בנוי בקנה מידה מלא בגודל 19.7 מטר, והוא דוגמא יפנית לפסל רובוט קינטי שנפתח ומשנה את חזותו ונדלק במופע אורות ומוזיקה מדי שעה שלא כדאי לפספס והגישה לפסל היא ללא עלות.
אם זאת, ועל אף שפסל הגאנדאם יוניקורן הוא מרשים ביותר הוא אינו פסל הרובוט היחיד ביפן! ישנו פסל גאנדם קינטי נוסף עם יכולת לתזוזה ותנועה מרשימה. חובבי הגאנדם יוכלו ליהנות מפסל ענק בגודל 18 מטר המוצב ביוקוהמה, עיר הנמל בינלאומית, שמציגה בגאווה את דמות רובוט הגאנדם האדיר כסמל ליכולות הטכנולוגית של העם היפני! המיקום של הפסל המשקיף על אחד משערי הכניסה ליפן, מצטייר כפלא עולם של העת המודרנית.
תצוגת הגאנדם תוכננה במקור להיפתח עד אוקטובר 2020 כדי לחגוג את יום השנה ה-40 לסדרת האנימציה וגם לכבוד אולימפיאדת טוקיו 2020, אך עקב מגפת הקורונה בניית הגאנדם התעכבה, ונפתחה רק ב-19 בדצמבר 2020 (כאשר תוכננה להיסגר ועד מרץ 2022) . לשמחת קהל המבקרים, תאריך הסגירה נדחה ל-31 במרץ 2024. עלות כניסה: מבוגר (בני 13 ומעלה) 1,650 יין ילדים (7 עד 12 שנים) 1,100 יין.
.jpeg?width=818&height=1604)
.jpg?width=818&height=1604)
.jpg?width=818&height=1604)
