הערות כלליות:

  • מזג האויר בטוקיו לא האיר פנים (טפטוף תמידי במשך כמעט שבוע - תחילת אוקטובר), מה שהשפיע על איכות הטיול בעיר.
  • אוריינטציה כללית בעיר- אין מרכז אחד או רובע אחד שהוא הרובע המרכזי של טוקיו.
  • תחבורה ציבורית- יש בעיר מערכת רכבות ורכבת תחתית מאוד מאוד נוחה, גם אם היא קצת מבלבלת בהתחלה כי יש כמה חברות ולא תמיד ברור איזה קו שייך לאיזו חברה. למי שיש כרטיס רכבות והחליט להפעיל אותו כבר בטוקיו, יש קו רכבת מעגלי שעובר בכל המקומות המרכזיים בעיר, בתחנות הרכבת המרכזיות, מה שהופך את ההתמצאות וההתניידות בעיר למאוד נוחה. תמיד אפשר לעלות על הקו הזה ולהחליף לתחתית באחת התחנות.
  • לא זכיתי להיות בטוקיו בסוף שבוע ולכן לא הייתי בפארק יויוג`י ולא ראיתי את מפגן היפנים המתחפשים לאלוויסים ואת הנוער היפני במיטב מחלצותיו, מפגין את אופנת הרחוב היפנית. כפיצוי, יכולתי רק להתרשם מהנוער שראיתי ברחוב אומוטסנדו.
  • בגלל תנאי מזג האויר, ויתרתי על טיול למוזיאון הפתוח שליד הקונה.

לתחילת הכתבה


יום 1 - אסקוסה, אומטסנדו, אודייבה

כיוון שהמלון שבחרתי היה באזור אסקוסה (שמבטאים asaksa אבל אם כותבים בעברית כמו ששומעים, זה מבלבל עם רובע אחר שנקרא asakasa), התחלתי את היום במקדש אסקוסה שהוא מקדש גדול, מלא פעילויות ומבקרים ובאופן כללי מקסים. לכל מי שכבר היה במזרח, יש בו את כל האלמנטים המוכרים של מוכרי מזלות, מתפללים וכו`, אבל הכל בגרסה יפנית. הרחוב המרכזי שמוליך למקדש הוא רחוב שמשני צידיו יש המון חנויות של מזכרות, יחסית לא יקרות. זה יכול להיות מקום מצוין לרכוש מתנות לארץ.

מהמקדש פניתי ל- Ueno Park לבקר את דובי הפנדה בגן החיות של וונו. בגן החיות היו המוני קבוצות של ילדים בגילאי גן ובית ספר יסדי שהיו בטיול בגן. למי שאוהב גני חיות, יש בגן החיות מבחר לא רע ונראה שהחיות מטופלות היטב. משם פניתי למוזיאון הלאומי של טוקיו. זהו מוזיאון גדול שיש בו מבחר גדול מאוד של אומנות יפנית. אם רוצים להסתפק במוזיאון אחד מהסוג הזה, זה בהחלט המוזיאון הנכון ללכת אליו. במוזיאון יש גם תערוכות מתחלפות. כשאני הייתי, היתה תערוכה על קרמיקה יפנית והיא היתה מאוד טובה. כשהייתי באוסקה ביקרתי במוזיאון שמוקדש לקרמיקה יפנית והוא היה ממש מאכזב, גם בפני עצמו ובמיוחד בהשוואה לתערוכה שראיתי בטוקיו.

 בשעות אחר הצהריים פניתי לאזור אחר של העיר- לרחוב אומוטסנדו (Omotesando). אפשר פשוט לשבת בבית קפה ולבהות בכל העובדים והשבים- מיטב הנוער היפני, לבושים באופנה מוזרה ומקורית. אפשר גם ללכת לאורכו ולהנות ממגוון החנויות והמותגים הבינלאומיים שרואים ברחוב. ברחוב הזה יש את החנות של פראדה- מקום חשוב גם לאוהבי עיצוב וארכיטקטורה (המבנה עצמו) וגם לחובבי קניות יוקרה (אין שם מחירים עממים, אבל החנות נראית כמו היכל לקניות, גם מבחינת עיצוב הפנים המרשים). בקצה הרחוב נמצאת גלריית נזו (nezu fine arts museum) שיש בה תצוגה לא רעה של אומנות יפנית ובמיוחד מרשימים ה- "screens" בצבעי זהב שעליהם מצויירים אירוסים. למי שמתעניין בתולדות האומנות ובאימפרסיוניזם, אפשר לראות כאן דוגמאות יפות לאומנות היפנית שממנה הושפעו הציירים הצרפתים בסוף המאה ה- 19. צמוד לגלריה יש גן (הכרטיס כולל כניסה לגן ולגלריה) ובו בית תה קטן (כשאני הייתי היה שם צפוף ומחניק). הגן עצמו מאוד יפה, גם אם קומפקטי. מאוד נעים בסוף הטיול לאורך הרחוב הסואן להגיע לגן שקט ושליו.

 בערב טיילתי באי מלאכותי שנקרא Odaiba. הגשר המוליך אל האי הזה הוא פשוט מרשים. במקום עצמו יש קניון ענק/ מרכז מסחרי שנקרא Aqua City. יש שם המון מסעדות ובתי קפה שצופים אל המים ואל הגשר שנקרא - Rainbow Bridge. המראה הוא מרהיב בערב ואני הצטערתי שלא הגעתי לשם גם במהלך היום.

לתחילת הכתבה

יום 2 - גינזה, גן הארמון הקיסרי, אקיהברה

היום הבא הוקדש לשיטוט בגינזה, אבל מאחר שירד גשם כל היום, הוא לא היה יום מוצלח במיוחד. ברחוב גינזה יש את Sony Building (מפלט מצויין מהגשם), שבו כמה קומות של תצוגת מכשירים וגדג`טים מתחום האלקטרוניקה. משם המשכנו לגן הארמון הקיסרי - שוב, בגלל הגשם, לא היה מוצלח במיוחד. גם ויתרתי על הרעיון לעלות על ה- Tokyo tower, מגדל בצורת מגדל אייפל שממנו ניתן להשקיף על העיר. כשהגשם הפסיק נסעתי לאקיהברה - רובע האלקטרוניקה של טוקיו. חוויה בפני עצמה - רק שצריך לזכור שהמתח החשמלי ביפן שונה מאשר זה שבארץ. האזור עצמו נראה כאילו צילמו שם את בלייד ראנר.

לתחילת הכתבה

ימים 3 - 4 - שוק הדגים, מקדש מייג'י, תיאטרון קבוקי, שינג'וקו

היום שלמחרת התחיל בשעה בלתי הגיונית בעליל- 4:30 בבוקר, על מנת להספיק להגיע לשוק הדגים. למרות המאמצים, לא הגעתי בזמן לראות את המכירה הפומבית של הדגים, אבל גם השיטוט ברחבי השוק היה חוויה בפני עצמה. דגי טונה טריים וקפואיים, ענקיים, שוכבים על מריצות ועגלות, או מנוסרים לחתיכות ומנוגבים בעדינות עם מגבות נייר. שרימפסים, תמנונים, צדפות מסוגים שונים וכל חיית הים שרק תוכלו להעלות בדמיונכם. בשוק גם זכיתי לאכול דג מטוגן על מקל. מעדן! ליד שוק הדגים פועל גם שוק ירקות ופירות וגם בו מתקיימות מכירות פומביות.

בשבת הייתי במקדש מייג`י- Meiji Shrine . שבת הוא יום החתונות וכשהגעתי למקדש היו תהלוכות של משפחות שיצאו מהמקדש אחרי טקס החתונה וברחבה ליד המקדש היו משפחות שהצטלמו בתמונות קבוצתיות, ליד צילומים של זוגות נישאים. עוד תופעה שרואים במקדש היא הורים שמביאים את תינוקותיהם שזה עתה נולדו למקדש, כנראה לקבל ברכה מהכוהנים.

 בערב הלכתי לראות הופעה של תאטרון הקבוקי. יש שלוש מערכות ביום ושלוש מערכות בערב. הקופה נפתחת 20 דקות לפני תחילת כל מערכה, אבל יש תור ארוך מאוד ואם מגיעים מאוחר יש סיכוי שלא יהיו כרטיסים או שלא יהיה מקום לשבת (הכניסה לאולם היא לפי סדר התור לרכישת הכרטיסים). אני הגעתי לקופה מספר דקות אחרי שהתחילה המערכה הראשונה של הערב והקופה היתה עדין סגורה, אבל העמידה הארוכה בתור השתלמה כי היה לי מקום בישיבה (המקומות לא מסומנים). אחרי התיאטרון נסעתי לארוחת ערב מאוחרת באזור שינג`וקו. כיוון שהיה מוצאי שבת, היו המון בני נוער ברחובות והיתה תחושה של "מנהטן על סטרואידים" - נחילי בני נוער, גורדי שחקים והמון שלטי ניאון.

לתחילת הכתבה