על הכיפה
כפת הסלע איננה מסגד. תכליתה של הכיפה להגן על אבן השתייה (הסלע, א-צח`רה) שבמרכזה ולאפשר לעולי הרגל ולמאמינים לבצע את ההקפות הטקסיות סביבה בדומה לפולחן מסביב לאבן הכעבה במכה. כיפת הסלע נבנתה על ידי הכליף מבית אומיה, עבד אל-מליכ במרומי הר הבית בירושלים לפני למעלה מ- 1300 שנים ובניגוד למונמנטים אחרים מאותם ימים הכיפה נשתמרה היטב בחלוף השנים.
חוקרים שונים העלו סברות שונות במרוצת השנים אודות סיבת בניית כיפת הסלע. הסברות המרכזיות מתמקדות בכמה מישורים: סיבות פוליטיות (כדי לשמר את כוחו של עבד אל-מליכ כנגד החותרים תחתיו בסביבות השנים 684- 692, עת שהאימפריה המוסלמית היתה נתונה למאבקי כח פנימיים רבים, ובמיוחד נגד ניסיון השתלטותו של עבדאללה איבן זוביר), סיבות דתיות (משקל נגד לכנסיות הרבות, ובעיקר לכנסית הקבר בירושלים שהמבנה הכיפתי שלה העותק במדויק בעת בניית כיפת הסלע), סיבות היסטוריות-אידיאולוגיות (בניית מונומנט יפייפה שידגיש את ניצחון האיסלם על הנצרות והיהדות, וכן לחזק את הקשר בין האיסלם לירושלים והר הבית). מכאן ברורה חשיבותה הדתית וההיסטורית של הכיפה ובנייתה נחשבת לפאר גדול באדריכלות האיסלם גם בימינו.
לתחילת הכתבה
אודות המבנה הארכיטקטוני
האלמנטים הארכיטקטונים כוללים את כל היסודות הראשונים של האומנות האיסלמאית: סגנון הבנייה הפורופרציונאלי והסימטריות בחלוקת המרחבים בתוך המבנה הם מהסממנים הבולטים של הכיפה.
קישוטים רבים מעטרים את הקירות, התקרה והקשתות עם פסיפסים בדגמים מופשטים, רובם מעולם הצומח ובעיטורים קליגרפיים מפסוקי הקוראן.
למבנה צורה מתומנת, שמעוטר באריחי חרס צבעוניים, בהם משולבים פסוקים מהקוראן, מעשה ידי אומנים ארמניים, שעשו את מלאכתם במאה השישית בפקודת הסולטן סולימן ה-1 המפואר. הכיפה מצופה מבחוץ בלוחות מתכת דקים, הנוצצים כמו זהב.
בין הכתובות הרבות שמעל לקשתות הפנימיות, נמצאת כתובת בה נזכר "האימאם אל-מאמון, אמיר המאמינים". לפי הכתובת בנה האימאם את הכיפה בשנים 687-692 לספירה. האימאם אל- מאמון ששיפץ את המבנה ביקש להיחשב כבונה הראשון של המסגד. הוא ציוה להסיר מהכתובות את שם המייסד הראשון, עבד אל- מליכ, ולרשום את שמו, אך שכח לצוות לשנות את התאריכים ולהתאימם לזמן שלטונו 813 - 833 לספירה וכך חשפה הסתירה בין התאריכים את הזיוף.
למבנה הכיפה ארבעה פתחים: שער דוד במזרח ממנו יוצאים, לפי המסורת המוסלמית, למקום בו שפט המלך דוד את נתיניו. שער גן עדן בצפון. השער מערבי (שער הנשים) משמש כיום כניסה ראשית. השער הדרומי וממזרח לו גומחת תפילה.
הכיפה בולטת על רקע השמיים של ירושלים והפכה לסמלה המובהק ביותר של "אלקדס", ירושלים המוסלמית. הכיפה מצופה בזהב כבר מהזמן בו נבנתה, תודות לאדיקותם של אלו שבנו אותה, שבזבזו על הציפוי הבוהק הזה את כל התקציב העצום שהוענק להם עבור בניית המונומנט החשוב הזה.
לתחילת הכתבה
