חצי האי פיליון
יצאנו לטיול המשך ביוון, לאחר שטיילנו לפני שנתיים בפולופונז והתאהבנו במדינה. המסלול תוכנן מראש, מקומות לינה ורכב הוזמנו גם כן מראש.
יום רביעי - 21.6.2010. טיסת אלעל לאתונה. נחיתה ב-09:30, איסוף הרכב ויציאה לדרך. מכוונים את הגי.פי.אס לעיר Volos, שבכניסה לחצי האי פיליון. נסיעה צפונה על האוטוסטראדה E -75, חלקה הגדול כביש אגרה. 330 ק"מ, ארבע שעות נסיעה. מ-Volos עוברים לנסיעה נעימה לאורך חופי פיליון המערביים. חוצים את חצי האי לצידו המזרחי ומתחילים בטיפוס לאזור ההררי עד לכפר Tsagarada. בכפר זה לנו שני לילות במלון Lost Unicorn. צנגרדה הוא כפר גדול, הבנוי בין עצי אלון ודולב. בכיכר הכפר עץ דולב, הנחשב לגדול והעתיק ביותר ביוון. בצילו של העץ מסעדה, בה נאספים תושבי הכפר והמבקרים. המלון מדהים! מספר קטן של חדרים, מעט קטנים אך חדר אוכל ופינות הישיבה מרווחים, מעוצבים בסגנון אנגלי עתיק. ארוחת הבוקר בסגנון אנגלי, ארוחה עשירה והשרות מושלם.
יום חמישי - 22.6.2010. לאחר ארוחת הבוקר יצאנו על פי הסבר מדויק של בעלת המלון לביקור בכפר Ntamoyxaph. הכפר לא הופיע במפה, אך ייחודו הוא בכך שבו צולם הסרט "מאמא מיה". יוצאים מצנגרדה לכביש הראשי לכיוון צפון, לאחר כארבעה ק"מ פונים ימינה על פי שלט המורה לכפר. נוסעים שבעה ק"מ בכביש צר, תלול ומתפתל עד הכניסה לכפר. הכביש, היורד לים בתוך הרחוב היחיד בכפר, צר מאוד ויכולה לעבור בו מכונית אחת בלבד. הכביש מסתיים סמוך למפרץ המדהים בו צולם הסרט. בחור צעיר, שעבד בטברנה השקטה, סיפר בהתרגשות על מריל סטריפ שסעדה בטברנה במשך צילומי הסרט. על אחד הקירות במסעדה תלויות תמונות של שחקני הסרט עם המקומיים. עולים מהכפר חזרה לכביש וממשיכים בנסיעה, כשמימינינו נופים מדהימים של המפרץ. נכנסים לכפר Kisos, כפר יפהפה הבנוי על טרסות תלולות. שוב עץ דולב עתיק בכיכר הכפר ובית קפה, בו יושבים בנחת המקומיים. ממשיכים במעלה הכביש המתפתל לגדול שבכפרי הפיליון - Zagora. הצטרפנו למקומיים היושבים בבית הקפה בכיכר הכפר תחת עץ הדולב. פונים מערבה מזגורה ומתחילים לטפס בכביש המתפתל בהרים לכיוון עיירת הסקי Chania. עונת הסקי הסתיימה, אבל עדיין ניתן לראות שאריות שלג על הפסגות. חאניה היא עיירת סקי לכל דבר, עם חנויות לציוד סקי, מוטלים, בתי קפה ומסעדות. חוצים את רכס ההרים לכיוון מערב ומתחילים בירידה לכיוון החוף המערבי של חצי האי פיליון. צד זה שונה מאוד מהצד המזרחי. הכביש עובר לאורך החופים, עצי האלון והדולב נעלמים ומתחלפים באורנים ועצי זית. ככל שממשיכים יותר דרומה האזור נעשה שומם יותר, הכפרים מנומנמים והצמחיה מדלדלת.
הכפר אפיסוס הוא אתר נופש יוקרתי עם טיילת יפה ובתי מלון. לאחר אפיסוס הכביש מתרחק מהים ועובר לאורך אזור של גבעות, יורד שוב אל הים סמוך לכפר Millna. מכאן ממשיכה הנסיעה דרומה לאורך מפרצים רחבים, בהם עוגנות סירות דייגים. ככל שנוסעים דרומה הופך הכביש לשומם יותר והנוף פראי ובתולי. תחושת "סוף העולם". בקצהו המערבי של חצי האי על ראש גבעה שוכן הכפר Trikeri, משקיף על המייצרים שמפרידים בין היבשת לבין האי אוויה. מחנים את האוטו מחוץ לכפר ונכנסים רגלית למרכז הכפר, ממנו עליה בסמטאות הצרות לכיוון הכנסייה. מגיעים למרפסת ממנה תצפית מרהיבה למייצרים. מרחק של חמישה ק"מ מטריקרי מגיעים לתחנה האחרונה של חצי האי פיליון לכפר אגיה קיראקי. זהו כפר דייגים לא תיירותי, מה שהופך אותו לאותנטי ושווה ביקור. הכפר בנוי סביב הנמל הקטן, בו סירות דייגים ומספר מצומצם של טברנות, בהן יושבים תושבי הכפר ולוגמים אוזו בסוף יום העבודה. מהשפיץ של פיליון ממשיכים חזרה בנסיעה רצופה לצנגרדה למלון שלנו.
יום שישי - 23.4.2010. נפרדים מהמארחים ונוסעים בכביש ההררי הגבוה, שחוצה את פיליון לכיוון העיר וולוס. עצירה בכפר היפה Portria. מתוך הכפר ממשיכים בכביש המוביל לכפר Makrinitsa, המכונה "המרפסת של פילון". הכפר בנוי בגובה 750 מטר ונראה כאילו תלוי על צלע ההר. הכפר סגור לכלי רכב, יש חניה בכניסה. במרכז הכפר כיכר יפה עם עץ דולב ענק, בתי קפה והעיקר - נופים מרהיבים.
כביש נופי ביוון. צילום: ארנה סבןמטאורה ומחוז אפירוס
נפרדים מחצי פיליון ומתחילים בנסיעה מערבה לכיוון מטאורה - המנזרים התלויים. זהו אתר מיוחד במינו עם צוקים גדולים של סלע חלק ומחורר, שבראש שישה מהם תלויים מנזרים. ניתן לעבור ממנזר למנזר בנסיעה. התחלנו את הסיור במנזר הגדול ביותר "המטאורון הגדול", הבנוי על צוק סלע בולט בגובה 613 מטרים מעל פני הים. כדי להגיע אליו יורדים ממגרש החניה במדרגות ולאחר מכן מטפסים במדרגות המובילות למנזר. בכניסה למנזר משלמים שני יורו לאדם ונשים מקבלות מעטפת דמוית שמלה בכדי לשמור על צניעותן. בתוך המנזר כמה מוזיאונים ואוספי אומנות. בראש המנזר מרפסת, ממנה ניתן להשקיף למנזרים האחרים. נוף מדהים. המשכנו בנסיעה בין המנזרים, יש לשים לב לשעות הפתיחה שלהם, חלקם סגורים בשעות הצהריים ונפתחים שוב בשעה 15:00. רובם נסגרים בשעה 17:00. בין המנזרים שבילי הליכה לתצפיות נוף, אין אזהרות ואין גדרות, כדאי לשים לב, בקלות מגיעים לקצה המצוק. סיימנו את סיורינו במנזרים ונסענו מספר דקות לכפר Kastrki. כפר קטן, הבנוי למרגלות הצוקים. לנו שני לילות במלון Doupiani house. מלון מקסים, הממוקם בקצה הכפר, מכל פינה במלון נשקף נוף מרהים של מצוקי המטאורה והמנזרים. בערב יצאנו לטייל בכפר Kalampaka, הגדול יותר הגדוש בתיירים, מסעדות, בתי מלון וחנויות מזכרות.
מנזר ביוון. צילום: ארנה סבן
יום שבת – 24.4.2010. יצאנו לדרכינו מערבה לכיוון רכס הרי הפינדוס, דרך נופית מקסימה. הכביש החדש בחלקו, שעדיין בבניה, גרם לגי' פי אס מבוכה רבה, אבל השלטים הברורים הובילו אותנו לכפר הציורי Metsovo. הרחוב הראשי של הכפר גדוש בחנויות של עבודות עץ, רקמה וגבינות. ניתן לראות מקומיים לבושים בבגדים מסורתיים. המשכנו מערבה ל-Lonnina, עיר מסחרית גדולה ותוססת היושבת על גדות אגם גדול, טיילת ועיר עתיקה. העיר מעט מאכזבת לעומת הכפרים המסורתיים המיוחדים בהם ביקרנו עד כה. ממשיכים צפונה לתוך רכס הרי זאגוריה, זהו אזור הררי עם נופים עוצרי נשימה עם כפרים נידחים שבתיהם בנויים מלוחות צפחה מן ההרים שמסביב. האזור קרוב מאוד לגבול אלבניה. הוראות הגעה: יוצאים צפונה מיואנינה על כביש E-90, לאחר 20 ק"מ פונים ימינה לכיוון הכפר Monodendri. הכביש הצר עובר בתוך עמק עם מרבדי פרחים מרהיבים, כמעט נטוש, מידי פעם פוגשים ברכב חולף. ממרכז הכפר מסלול הליכה באורך 1 ק"מ, שמוביל לתצפית על ערוץ ויקוס, העמוק ביותר באירופה. ממשיכים בנסיעה צפונה בדרך נופית מפותלת בין הרים בגובה מרשים של 2400 מטר עד לכפר היפה אריסטי, חוצים את הנהר ומתחילים בעליה מפותלת לשני הכפרים - מגאלו פפינגו ומיקרו פפינגו. שני אלה בנויים בנוף מרהיב למרגלות הרי הפינדוס. מיקרו פפינגו הוא הכפר האחרון, ממנו יש לחזור חזרה את כל הדרך עד לכביש הראשי
E-90. נסיעה חזרה למלון ב-Kastrki.
יום ראשון – 25.4.2010. נסיעה לאתונה דרך דלפי, לינה באתונה המלון Intercontinental, שהוזמן במחיר מצחיק דרך אתר Hotwire.
יום שני – 26.4.2010. טיסה לישראל.
הנה עוד 5 המלצות נהדרות לחופשת קיץ ביוון:
