אוסטריה וגרמניה - שבועיים עם ילדים

אוסטריה וגרמניה הן מדינות מלאות נופים קסומים ואטרקציות המתאימות לכל המשפחה. בטיול משפחתי קצר אפשר לטעום הכול מהכול. אגמים, יערות, מערות מיוחדות, סיורים מצחיקים וגם פארקים ירוקים.
נורית שמואלי
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: אוסטריה וגרמניה - שבועיים עם ילדים
Depositphotos/Photogearch ©

יום ראשון - גולינג, זלצבורג
משתתפי הטיול - אמא, אבא, בת 15, בן 11.5 ובת 7. זהו הטיול השני שאנו עושים בפורמט של טיול כוכב ובגלל זה כבר היינו מנוסים ולקחנו עמנו מספר דברים הכרחיים לשהייה בדירות אירוח: דברי מזון שונים, כמו קוסקוס ופתיתים, תיבוליות, מרק נמס, קפה שחור ותה צמחים, פריכיות וחטיפי אנרגיה. סל ירוק לקניות, צידנית עם קרחונים, אטבי כביסה, דיסקים לרכב ודי וי די נייד לנסיעות ארוכות. כמובן שלא שכחנו מעילי רוח ומטריות ובמקביל גם בגדי ים ומגבות בתיק נפרד.

לאחר לילה ללא שינה, בעיקר מההתרגשות, טיסת אל על נחתה נחיתה רכה במינכן. הרכב שהוזמן היה אופל זפירה, אבל לשמחתנו שודרגנו וקיבלנו פיז`ו 807 נהדרת. אומנם רק 5 מקומות, אבל מרווחת, חשמלית והמון מקום בבגאז` ולרגליים. בחברת ההשכרה קיבלנו מפתח עם מיקום הרכב. לקח לנו קצת זמן למצוא ולהבין שהמספרים על הפתק מסמלים בניין, קומה ושטח החניה. עלות הרכב - 489 יורו ל - 13 יום.

 לאחר התמקמות ברכב ותכנות הג`י-פי-אס יצאנו לדרך. את המדבקה לכבישי אוסטריה קנינו בתחנת הדלק האחרונה לפני אוסטריה. העלות היא 7.7 יורו ל - 10 ימים. העייפות נתנה את אותותיה בכולם ואף אחד לא הסכים לעצור ולטייל בשום מקום, כך שחלפנו ביעף על פני כימזי וקוניגזי והגענו לגולינג בצהריים. לאחר מספר חיפושים הגענו להאוס מרגריט, הצימר מקסים, מרווח וגדול, חדר שינה ענק, חדר ילדים גדול, סלון, פינת אוכל ומטבח מצויד היטב ויפה. גם חדר האמבטיה מצויד בהרבה ארונות ומגבות וחלונות מיוחדים ענקיים, המשקיפים על נוף מהמם.

 מרגריט התגלתה כאישה חמה ונעימה, דוברת אנגלית היטב. היא קיבלה את פנינו בשמחה ולאורך כל השהות התעניינה בשלומנו, נתנה עצות מועילות והייתה תמיד לבבית ונחמדה. המחיר לצימר הוא 62 ללילה ל - 5 אנשים, 22 יורו לניקיון ו - 12 יורו מיסים. על כביסה ויבוש היא גבתה 7 יורו. הדירה ממוקמת בבית גדול, כאשר בקומה מתחת גרים הוריה של מרגריט, והיא מתגוררת מעל. יש חניה ממש בכניסה והכי חשוב - אין מדרגות.

לאחר מנוחה, ארוחה ופירוק החפצים, הוחלט לצאת לזלצבורג ולהתרשם מליל משחק הגמר של היורו 2008. הגענו לאחר נסיעה קצרה של חצי שעה וחנינו בחניון בחינם (יום א`). לאחר מכן, התחלנו לזרום עם ההמונים המרעישים והצבעוניים דרך הרחובות היפים והמקושטים של זלצבורג אל כיכר הרזידנץ, שם היה מופע של להקה ששרה קאברים של U2, על במה ענקית ועל מסכי ענק. כל האווירה הייתה מרגשת ומהנה, הילדים אספו צמידים של היורו למזכרת, אך בסופו של דבר היינו עייפים, ולכן את המשחק כבר ראינו בצימר.

לתחילת הכתבה

יום שני - מכרה המלח וקניון למרקלאם
 קמנו לבוקר סגרירי ולכן הוחלט שהמסלול של היום יכלול את מכרה המלח בבאד דורנברג ומצודת הבזים בוורפן. יצאנו לסופר של רשת Spar במרכז העיירה להצטיידות ראשונית. הסופרמרקט מצוין, עם שפע מהכול ולא יקר. ברחוב הראשי של גולינג המקסימה נכנסנו ללשכת התיירות וקנינו את כרטיס הזלצבורג לנד - 117 יורו למשפחה של 2 + 3.

 יצאנו להלאין הקרובה, מרחק של חצי שעה לכיוון מכרות המלח. ההגעה למכרה ברורה ומשולטת והחניה קרובה מאוד לכניסה. כניסה למכרה לכולם עלתה 49 יורו (לאחר הנחה של 2 יורו עם הצגת הכרטיס). יש שילוט בקופה, שניתן לקנות שם את כרטיס הזלצקמרגוט, אך באותו יום לא היו להם כרטיסים. הסיור במכרה היה מעניין ומהנה, במיוחד המגלשות הנחמדות והרכבת המשעשעת. סך הכול אורך הסיור הוא שעתיים. המדריך דיבר אנגלית מצוינת ושפע הסברים. הצצנו על הכפר הקלטי הסמוך, אך לא התרשמנו ממנו במיוחד.

 מזג האוויר התבהר, אך השעה הייתה כבר מאוחרת וידענו שלא נספיק להגיע למופע הבזים של השעה 15:00, כך שהוחלט על שינוי ועל נסיעה לקניון למרקלאם הסמוך לגולינג. המקום מקסים! מסלול יפהפה של הליכה על גשרוני עץ בטבע, תוך הצצה על נהר רוגש למטה. אורך המסלול עד סופו הוא כ - 3/4 שעה נינוחה. הטיול מסתיים בגסטהוף שליד העיירה Scheffau. שם גילינו שכל אלה שטיילו איתנו בנחל, עשו הקפצת רכבים, אבל אנחנו, כלומר הגברים שבינינו, עשו אחורה פנה וחזרו להביא את הרכב. הבנות המתינו על מרפסת המסעדה שהייתה סגורה לצערנו. צריך לשים לב, כשנכנסים, לאחר קרוסלה מסתובבת, יש שני שבילים - האחד מוליך ימינה - 5 דקות לתחילת הערוץ הדרמטי והיפהפה. כאשר חוזרים למפגש השבילים ולכניסה, ממשיכים ללכת לאורך הנהר והיער עד סוף המסלול.

לתחילת הכתבה

יום שלישי - אבטנאו, מערת הקרח, הלשטאט ואגם גוזאו
 קמנו לבוקר בהיר ויפה ויצאנו מוקדם לאבטנאו, לגלוש במגלשות ה - Kargogel. היה ממש כיף, ממש חוויה לכל המשפחה, גם לאבא שסובל מפחד גבהים (והוא עוד יסבול בהרבה רכבלים ומגלשות). משם המשכנו למערת הקרח בדאכשטיין. בקופה רכשתי כרטיס זלצקמרגוט ועלינו ברכבל המרשים עד לתחנה הראשונה. משם יש עליה של 15 דקות במסלול כבוש, אך תלול למדי. הקטנה שלי קצת קיטרה, אבל כשהגענו ונכנסנו פנימה - הבנו שהיה שווה. בחוץ היו 30 מעלות ובפנים 0. הסתבר שסחיבת המעילים והכפפות השתלמה מאוד. לקבוצה שלנו היו שני מדריכים, אחד מהם דובר אנגלית, שהסביר לנו ולעוד שתי משפחות את תקציר הדברים. האמריקאים אגב, לבשו טי-שירט - הם כנראה לא קראו את ההמלצות בפורום. המערה מדהימה ומיוחדת והייתה חוויה לכולם. משך הסיור - כשעה.

לאחר הירידה מההר, התקלפנו מהשכבות ונסענו להלשטאט. ממש לפני העיר יש מדשאה גדולה, שם עצרנו לפיקניק על שפת המים, שכלל גם רחצה במים הקפואים, על הרקע המדהים של ההרים והאגם - איזה יופי! המשכנו אחר כך לטייל בהלשטאט המקסימה ולהתרשם מיופייה של העיירה. בדרך נתקלנו בתהלוכת לוויה מרשימה עם ליווי של תזמורת - די ביזארי.

 רצינו לשכור סירת מנוע ולשוט, אך משכיר הסירות סירב בתואנה שמתקרבת סופת גשם, כך שבמקום שיט נאלצנו לשבת בבית קפה על שפת האגם וללגום אייס קפה עם עוגת תפוחים מצוינת - איזה חיים קשים... לבסוף עזבנו בצער את הלשטאט הנהדרת לכיוון אגם גוזאו. השעה כבר הייתה 19:30, כך שרק הצצנו עליו. השילוב הדרמטי בין ההרים מסביב לאגם הקטן והשליו מאוד יפה. סגרנו את היום בארוחה חמה בצימר, היה יום מאוד מהנה.

לתחילת הכתבה

יום רביעי - מפלי גולינג, מצודת הבזים ומרחצאות Alpen Term
שוב קימה לבוקר בהיר ונעים. יצאנו השכם (8:45) לביקור קרוב במפלי גולינג - 5 דקות מה"בית". הגענו למקום יחד עם הקופאי. נסענו לפי השילוט בתוך העיירה, עד שמגיעים לחניה. תוך 5 דקות היינו בעולם קסום - ערוץ נחל שוצף וקריר, עולים דרך מסלול נעים של גשרי עץ ויער עבות עד למפל המרשים. עלינו הלאה לטיול מהנה מעל המפל ועד לגשר המחבר לצד השני - יופי של מקום!

נסיעה של 20 דקות הביאה אותנו לוורפן ולמצודת הבזים. 7 יורו למעלית הלוך חזור למשפחה. הכניסה כמובן עם כרטיס הזלצבורג לנד. המצודה מרשימה מאוד והנוף שנשקף ממנה - ללא מילים! מכיוון שהגענו מוקדם, המתנו להופעה של 11:15 ובינתיים השתעשענו בחצר המצודה על הקביים המונחים שם. ההופעה הייתה מרשימה ביותר (הבזים על רקע הנוף - מדהים). רצינו לשבת ליד העץ כעצת המומחים, אך בחום היום הייתה עדיפות ברורה למקום עם צל - כך שבכל זאת ישבנו על הספסלים וראינו מצוין.

 הצטרפנו לסיור מודרך בחדרי הארמון וקיבלנו מדריך מוקלט באנגלית. הסיור היה מעניין מאוד. הקטנה שלי נפעמה במיוחד מחדר העינויים וביקשה לקבל פירוט ספציפי על כל מכשיר. מה אני מגדלת?... לאחר מנוחה ופיקניק בצד הדרך, מזג האוויר החל להתקדר ואנו נסענו למקום המתאים ביותר - מרחצאות Alpen Term בבאד הופגנשטיין. הילדים חגגו במגלשות ועם האבובים, ואנחנו נפעמנו מהשלווה והשקט - לטבול בבריכה חמימה, מלמעלה מטפטף גשם דקיק והנוף עוצר נשימה. ממש עולם אחר.

לתחילת הכתבה

יום חמישי - זלצבורג
יום חם מאוד שכולו זלצבורג. הגענו לעיר בשעה 9:45 ובעצת מרגריט נסענו לחפש את החניון שבתוך ההר. הוא נקרא החניון של העיר העתיקה - Aldstat Garage והוא ממוקם מתחת לגבעת מוקסברג. בכניסה לוקחים כרטיס מהמכונה, את הכרטיס הזה ניתן לנקב בכל חנות או דוכן בעיר ואז יש הנחה בתשלום ביציאה (לדוגמא - 8 שעות חניה עולות 5 יורו). האתר הראשון - המצודה. העלות ללא כרטיס הזלצבורג לנד - 23 יורו למשפחה. המבצר גדול, מרשים ומעניין, הנוף מקסים ומוזיאון המריונטות יפה.

 לאחר הירידה מהמצודה, נכנסנו לקתדראלה המרשימה של זלצבורג. לאחר מכן המשכנו להסתובב בעיר, דרך רחובות החנויות המקסימים, דרך בית מוצרט המעניין ועד למוזיאון הטבע. המוזיאון מדהים אבל- למה אין שם מזגן?!?! יכולנו לבלות שם שעות אם לא היו חוסכים שם חשמל, או לפחות פותחים חלון. לא ראינו את הכל - הילדים החלו להישבר. יצאנו למנוחה על גדות הנהר, ומשם לסיור קצר בגני מירבל היפים.

 לסיום החלטנו לקנח בארמון הלברון. הבטחתי לילדים הפתעה רטובה, ומכיוון שהיה חם מאוד, כל המעילים הושארו ברכב. הסיור יצא ב - 19:00 עם מדריכה עליזה שהמליצה לנו לקחת מטריות כי אמור לרדת גשם. לא נראה לנו הגיוני כי היה כל כך חם, אך כבר בתחילת הסיור, בעודה משפריצה עלינו מים מכל הכיוונים, גם השמיים החליטו להצטרף לחגיגה והסופה פרצה במלוא עוזה. סיום מרשים לסיור מצחיק וכיפי.

לתחילת הכתבה

יום שישי - אזור האגמים
לאחר לילה גשום וסוער, קמנו לבוקר סגרירי ואפור אך ללא גשם. מיד הוחלט לוותר על נסיעה לקפרון ובמקום זה לחזור לאזור האגמים. קודם עברנו בחנות השוקולדים המפורסמת בגרודיג, כי אי אפשר לחזור בלי מוצרטים. החנות ממוקמת בכניסה למפעל של זלצבורג שוקולדה ברחוב Hauptsrasse מספר 14-16. נוסעים ברחוב הראשי של גרודיג עד סופו, בצומת T פונים ימינה כ - 300 מטרים. בצד שמאל רואים שלט קטן מאוד, עם שם המפעל. על הבניין כתוב גם Mirabell.

 החנות באמת נחמדה מאוד. אפשר לעשות קניות של שוקולדים שונים במחירים מצוינים. יש להם אריזות ענק של 50 ו - 100 כדורי מוצרט - למי שלא יכול להתאפק. ערכנו קניות והמשכנו לסנט גיליגן המדהימה. עוד מרחוק ניתן להבחין ברכבל הגבוה מאוד ובתצפית על האגם. הגענו לרכבל ושמחנו שעדיין ניתן לנצל שם את הכרטיס, ידידנו הטוב. המחיר שם באמת מוגזם - 19 יורו למבוגר ו - 13.5 לילד!

עלינו למעלה, נסיעה של כ - 12 דקות על רקע נוף משגע. הנוף עוצר נשימה. רואים לפחות 4 אגמים בבת אחת וזה מדהים. מי שרוצה יכול להישאר על הפסגה ולטייל. לנו היה קצת קר, ולכן ירדנו בחזרה לאחר תצפית וצילומים ונסענו לשפת האגם. כרגיל - ערכנו פיקניק של צהריים (כמו כל יום - צידנית מלאה כל טוב), טיילנו מעט בעיירה המתוקה והשקפנו על המשוגעים ששוחים ועושים סקי במים הקפואים.

 המשכנו לסנט וולפגנג בנסיעה מסביב לאגם ומצאנו חניה ממש במרכז. העיר פשוט מקסימה ומיוחדת - הבתים המקושטים והצבעוניים - ממש בונבוניירה! היא קצת תיירותית, אבל זה לא פוגם ביופייה. כשהגענו לרכבת השיניים, החלטנו שיש גבול למחיר שאנו מוכנים לשלם - מחיר כרטיס לכל המשפחה לאחר הנחת כרטיס - 57 יורו! החלטנו לוותר וחזרנו ללילה האחרון שלנו באוסטריה. כמה עצוב.

לתחילת הכתבה



יום שבת - לכיוון היער השחור בגרמניה והצימר בהינטרזרטן
בצער רב נפרדנו ממרגריט ומשפחתה ומהדירה החמימה, בה הרגשנו כבר בבית, והתחלנו בנסיעה הארוכה לכיוון היער השחור בגרמניה. יצאנו ב - 9:45 כשהמטרה בדרך הייתה לעבור בטירות המלכים ליד פוסן. לא אלאה אתכם, אבל הנסיעה הייתה מייגעת מאוד, במיוחד לאחר שירדנו מהאוטוסטראדה והדרך עברה בכבישים קטנים. שילוט לפוסן לא הופיע כלל ולכן נסענו לכיוון גרמיש ורק בשלב מאוחר יותר ראינו שילוט לפוסן. בזכות עצותיה הטובות של ג`ני, עקבנו אחרי השילוט החום ל - Konigshlocer ובסופו של דבר הגענו לטירות בשעה 15:00.

 החנינו בחניון P4 הקרוב ביותר לקופות ושם גילינו שהסיור הבא באנגלית יוצא רק ב - 16:50. לא רצינו לוותר ופשוט חיכינו. המחיר - 9 יורו למבוגר לטירת נוישוונשטיין (לטירה השניה לא נכנסנו). קנינו כרטיס משפחתי לנסיעה הלוך ושוב באוטובוס 10.7 יורו. צריך לשים לב שיש אוטובוס כל 20 דקות ואחר כך יש הליכה של 10 דקות עד הטירה. הסיור עצמו אורך 35 דקות בדיוק. המקום מרשים, מגלומני ואפילו מדהים, אבל אני חייבת להודות שלא נרשמה התפעלות יתרה מצד המשפחה. אולי בגלל הנסיעה הארוכה והעייפות.

 בסופו של דבר, ליער השחור הגענו רק ב - 22:00 ולסיכום היה יום קשה מדי ומעייף. אני יודעת שרבים המליצו לי לא לעשות זאת בדרך הזו, אלא לקחת לילה בדרך והיום אני מודה שאכן רצוי להימנע מנסיעה כל כך מייגעת. אולי עדיף היה לנו לבקר בכימזי מיד לאחר היציאה מאוסטריה, ואז לעלות על האוטוסטראדה לכיוון מינכן ופרייבורג, וכך להימנע מכניסה לטירות ולכבישים קטנים ועמוסים. כמו כן כדאי לא לבצע נסיעות כל כך ארוכות בימי שבת וראשון כשיש תנועה רבה מאוד על הכביש.

 הצימר שלנו ביער השחור נמצא בעיירה קטנה בשם הינטרזרטן, ממש על כביש מספר 31, שמוליך לפרייבורג, ליד טיטיזי. בעל הבית, הרלד שמידל קיבל את פנינו בתמיהה על האיחור המרשים (כי לא היה לי טלפון שלו להודיע), אך מייד הפנה אותנו לדירה והפעם הפתעה - מדרגות והרבה! מר שמידל עשה לנו היכרות בזק עם המקום ומיהר לחזור למסעדה שבבעלותו, מתחת לחדרי האירוח. בבניין עצמו יש 4 דירות אירוח ומשפחתו של הבעלים מתגוררת בקומת הכניסה, ממש ליד המסעדה.

 סחבנו את כל חפצינו במעלה המדרגות ונכנסנו לדירה יפה מאוד, מטופחת ומאובזרת להפליא. רצפת פרקט, רהיטים יפים ונוחים, ממש מקסים. אך בעודנו מתארגנים ללינה, הרגשנו את הרצפה רועדת ואז קלטנו שממש מאחורי החלונות עוברת רכבת. לא ממש התעודדנו מהעניין לאחר היום הקשה שעברנו. ברור שפריט המידע הזה לא הופיע בנתוני הצימר כשהזמנתי. למען האמת, רוב שעות היום לא נמצאים במקום, אך זה לא ממש נעים להתעורר כך ב - 6:30 בבוקר. כך שלמרות יופייה של הדירה ומיקומה הנוח מאוד, קשה לי להמליץ. דבר נוסף שהפריע לנו הוא שבעל המקום לא ממש התייחס אלינו כל ימי השהות ולא הייתה אוירה ביתית וחמה כמו באוסטריה והתחושה הייתה יותר כמו בבית מלון שגרתי.

לתחילת הכתבה


יום ראשון - היער השחור
 קמנו מאוחר, לבוקר גשום והחלטנו לעשות טיול קליל שיתאים ליום סגרירי. יצאנו ללשכת התיירות לקנות את כרטיס היער השחור, ומשם יצאנו לכיוון טריברג. ממש בהמשך הכביש שיוצא מהינטרזרטן - כביש מספר 45, מתחילה דרך השעונים. הדרך יפה מאוד ועוברת בנופים מרהיבים. עברנו דרך פורטוואגן, אך לא עצרנו והגענו לשונוואלד החמודה. ממש ביציאה מהעיירה יש חנות פינתית מדהימה, ששוכנת במבנה ישן משנת 1547. המקום נראה כמו מוזיאון קטן וגדוש בשעוני קוקייה מדהימים, חפצי אמנות, קישוטים, בובות ומזכרות במחירים שווים. הגשם היווה תירוץ מצוין לשהייה ממושכת במקום. משם המשכנו לשונאך לבית שעון הקוקייה הגדול. לא יצאנו מגדרנו אבל הרעיון נחמד.

הגענו לטריברג וחנינו בעיר ליד אחת הכניסות למפלים. טריברג עיר יפה, שממוקמת בתוך יער, כאשר שמורת המפלים ממש מקיפה אותה וניתן להיכנס אליה ממספר מקומות. המפל מרשים מאוד והטיול בשמורה היה מקסים. נהנינו מהאכלת הסנאים החמודים ומכל הטבע הירוק. כל הזמן ליווה אותנו גשם דקיק, שלא הפריע לכל הגרמנים להסתובב ביער בסנדלים ובגדים קצרים. אגב, הכניסה למפלים אמורה להיות כלולה בכרטיס היער השחור, אך משום מה השומר בכניסה לא קיבל את הכרטיס ושילמנו 5.7 יורו לכל המשפחה בהצגת כרטיס אורח של היער השחור, שקיבלנו מבעל הבית.

 המשכנו לגוטאך למוזיאון הפתוח של היער השחור. לשמחתנו הגשם פסק, כך שיכולנו ליהנות מהמגלשות הכיפיות שליד המוזיאון. המקום נקרא Rodelbahn Gutach והמחיר לילד הוא 2 יורו ולמבוגר 2.5. למוזיאון נכנסנו בשעה 17:00. 13 יורו כרטיס משפחתי, כניסה חינם עם הכרטיס של היער השחור. המקום באמת יפה ומרשים - בתי חוה גדולים, שמראים את צורות ההתיישבות באזור, כולל כל הציוד והריהוט האמיתיים. החזרה לצימר לוותה בתופעת טבע ייחודית - נכנסנו לתוך ענן וכך נסענו לאיטנו, כמעט מבלי לראות את הדרך.

לתחילת הכתבה

יום שני - פארק אקסטרים וטיול באגם שלוכזי
אחד הימים הכי כיפים שהיו לנו בטיול - התעוררנו לבוקר קריר, אך לא גשום. יצאנו לקניות בסופר המקומי Edeka והתאכזבנו מהדלות במוצרים והמחירים היקרים יותר מאוסטריה. יצאנו לטיטיזי הסמוכה למקום שנקרא Action Forest. מדובר בפארק אקסטרים ייחודי, שהיה חוויה נהדרת ומדהימה לכולנו. הכניסה אליו כלולה בכרטיס היער השחור וטוב שכך, כי העלות היא 25 יורו לאדם! הפארק נמצא ממש ברחוב הראשי של העיירה, מול החניה הגדולה של תחנת הרכבת וצמוד למלון Waldlust. את הרכב כדאי להחנות בחניון - 2.5 יורו לכל היום.

 הפארק ממוקם בתוך היער, יש בו 6 מסלולים בדרגות קושי, שהולכות ונעשות קשות יותר ויותר של פלטפורמות, גשרי חבלים ומתקנים שונים, שתלויים בגובה העצים. אין חשש ליפול כי יש כבלים ורתמות, שמעגנים את המטפסים לעצים. בסוף כל מסלול יש אומגה ממרומי העץ עד למטה - כיף אמיתי! המקום מתאים בעיקר לבני נוער ומבוגרים, אך צעירים יותר יכולים לעשות חלק מהמסלולים. בתי בת ה - 7 עשתה את שני המסלולים הראשונים שוב ושוב, כמו גדולה. את המסלול השלישי המפחיד באמת, רק בת ה - 15 שלי עשתה, אין לי מושג איך, אבל כולנו סיכמנו את החוויה כאחת המדהימות ביותר שעברנו. מומלץ ביותר ומנצל היטב את כרטיס היער השחור.

לאחר המאמץ המתיש של הפארק יצאנו לטיול קצר בטיטיזי על שפת האגם, והחלטנו להמשיך ולנצל את הכרטיס. לקחנו שיט בחברת Drubba באנייה חמודה וחומה. השמש סוף סוף יצאה והיה ממש כיף לשוט. הילדים נהנו והיו מוקסמים מהשיט הנעים, שארך חצי שעה ומן הנוף היפה של האגם. מייד לאחר השיט קיבלנו במסעדה סמוכה קפה טעים ועוגת היער השחור למבוגרים (לא משהו) וגלידה מצוינת לילדים.

 העיירה נחמדה, אך מתויירת למדי ואין בה יותר מדי אטרקציות. החלטנו להמשיך ולבדוק מה המצב באגם שלוכזי הגדול והמרשים. רצינו לרכב על אופניים, אך בסופו של דבר לאף אחד לא היה כוח. באחד החופים עצרנו לנוח ליד האגם. מצאנו להקת ברווזים חמודים והאכלנו אותם פריכיות אורז. היה פשוט מקסים. חזרנו עייפים אך מרוצים.

לתחילת הכתבה

יום שלישי - פארק אירופה
 יום שכולו פארק אירופה. מה יש להכביר מילים? היה פשוט כיף אדיר. המקום מדהים, מטופח ומלא כל טוב. מזג האוויר היה אירופאי מאוד - קצת גשם וקצת שמש ושום דבר לא הפריע להנאה. אני רק יכולה לחזור על ההמלצות - להגיע מוקדם ולהישאר עד שנמאס. כתוב אמנם שסוגרים ב - 18:00, אך בסופו של דבר יצאנו משם ב - 19:00. מייד בהתחלה התפצלנו - אבא וצעירת המשפחה למתקנים הקלים יותר, ואמא אמיצה ושני בני עשרה לרכבות הרים השונות. ככה זה כשיש אבא עם פחד גבהים ואמא שנהנית לחזור לילדות.

 מומלץ להתחיל במתקנים שבסוף הפארק באזור של ספרד וזורמים נגד כיוון התנועה. כמו כן כדאי להתחיל במתקנים אטרקטיביים פחות, ואת המיוחדים להשאיר לקראת הסוף, כך עשינו גם עם המתקנים הרטובים. אחר הצהריים התורים זורמים ואפשר לחזור ולעשות את הדברים הכיפיים שוב ושוב. כך עשינו פעמיים את היורוסאט בצרפת - רכבת הרים בתוך מתחם סגור, שטסה בין אסטרואידים, ואת פוסידון ביוון - רכבת הרים שמשלבת צניחה במהירות לתוך אגם מים. כמו כן היינו במופע של בועות סבון מיוחד במינו. העלות - 150 יורו למשפחה. אנחנו כמובן נכנסנו עם כרטיס היער השחור, שכעת אפשר לסכם ולומר שקנייתו השתלמה לנו מאוד למרות שלא ניצלנו אותו יותר מדי. לפי החישוב שלנו חסכנו איתו 126 יורו. שווה לא?

לתחילת הכתבה

יום רביעי - טודנאו ופרייבורג
 בוקר נעים ומאיר פנים. נסענו לטודנאו דרך כבישים יפים ומתפתלים, עיירות יפות ונוף מקסים. העיירה טודנאו חמודה מאוד, עם כיכר קטנה וסימפטית וכנסיה יפה. המגלשות Hasenhorn Coster נמצאות ממש בכניסה לעיר. עולים ברכבל פתוח, כמו של סקי - חוויה מפחידה למדי, במיוחד לזה עם פחד הגבהים, שלא העז להביט למטה, אבל המגלשה נהדרת - 3.5 ק"מ של הנאה (אך לא זול - 8.5 יורו למבוגר ו - 7 יורו לילד).

 מטודנאו המשכנו לכיוון פרייבורג. בדרך עצרנו לתצפית מפסגת הר Schauinslan. יש נקודת תצפית ממש ליד הרכבל, המשקיפה אל פרייבורג והסביבה. הנוף יפהפה, נשמנו אויר פסגות וירדנו לפרייבורג. לפי הנחיות ענתי, החנינו בחניה מקורה בשם Rottechgarage הקרובה מאוד למרכז העיר העתיקה (6 שעות - 10 יורו). ערכנו סיור בעיר המקסימה תוך כדי חיפוש מקום לאכול. לאחר שהבנו שפספסנו את דוכני הנקניקיות בכיכר מונסטר, עצרנו דווקא ליד מסעדה תאילנדית ממש ליד כיכר אוגוסטינר. היה טעים מאוד והזכיר לנו את טעמי המזרח מלפני שנה וחצי (הגעגועים לתאילנד).

מאוחר יותר, חזרנו לקתדראלה המדהימה וטיילנו לאיטנו ברחובות היפים. במיוחד מצאו חן בעינינו כיכר ראטהאוז, תעלות המים והפסיפסים על המדרכות בכל מקום. הבתים העתיקים מדהימים ושמורים טוב, והכל צבעוני ותוסס. ערכנו מעט קניות בבתי הכולבו הענקיים ברחוב הראשי (היו הרבה סיילים) והתרשמנו מהאווירה הנעימה והתוססת של העיר. בזכות האוניברסיטה במקום יש הרבה מאוד צעירים שמסתובבים בעיר, יש הרבה בתי קפה נעימים ולדעתי זו אחת הערים היותר נחמדות שביקרתי בהן. חזרנו לצימר בצער להתחלת האריזה לקראת החזרה. עלות הלינה במקום - 75 יורו ללילה ל - 5 אנשים, כולל גם ניקיון סופי ו - 19.5 יורו מיסים.

לתחילת הכתבה

יום חמישי - אי הפרחים, מירסבורג ולינדאו
קמנו מוקדם ליום חם ויפה. אריזות אחרונות, ונפרדנו מהינטרזרטן ומהיער השחור. יצאנו ב - 9:15 לכיוון קונסטנץ והגענו תוך שעה לאי הפרחים מאינאו. יש שילוט מצוין לאורך כל הדרך. למרות השעה המוקדמת המקום כבר היה גדוש תיירים. חניה בכניסה עולה 4 יורו וכניסה משפחתית לאתר - 28.5 יורו. יש גשר מעל האגם, שמוליך אל האי. מדובר על הליכה של 10 דקות, כך שאין צורך לקחת הסעה. האי יפה מאוד, הכל מטופח ונעים, פסלי פרחים ענקיים, חממת פרפרים מדהימה, המון פרחים ומדשאות ובית אחוזה מרשים. בכניסה יש גן משחקים מקסים לילדים שמשלב מתקני עץ עם משחקי מים, מומלץ להצטייד בבגדי ים לילדים ואפשר לבלות שם זמן רב בהנאה רבה.

 אנחנו המשכנו לכיוון מירסבורג לפי השילוט כ - 5 ק"מ משם והדרך חיברה אותנו ישירות למזח. עלינו עם הרכב על המעבורת - 12.5 יורו לרכב+ משפחה - נסיעה של 15 דקות והחוויה נהדרת. הגענו למירסבורג ועלינו לעיר העילית לפי השילוט. אף אחד לא רצה להיכנס למצודה, למרות ששמענו שהיא מומלצת לביקור ולכן טיילנו במקום כשעה - הרחובות קטנים וציוריים, בתים מקסימים ונוף נהדר לאגם. ברחוב של לשכת התיירות יש חנות מקסימה (שאני לא זוכרת את שמה) של כל מיני חפצים בסגנון רטרו. אפילו המזכרות השגרתיות מקבלות שם פן מיוחד.

 המשכנו ללינדאו על כביש מספר 31. הדרך הייתה מעט מייגעת עקב עומסי תנועה. כמו כן - היא לא ממש עוברת ליד האגם, כך שהנסיעה די משעממת. בסופו של דבר הגענו ללינדאו ומצאנו חניה ממש קרוב לעיר העתיקה. יש הרבה חניונים - גם של מדחנים וגם של כרטיסים עם תשלום בסיום החניה. לינדאו גדולה ויפה. העיר העתיקה מיוחדת והמדרחוב הראשי שלה ממש מקסים - חנויות חדישות, שמסתתרות במבנים בני מאות שנים, הבתים מצוירים וצבעוניים והרבה צבע ותנועה. כך גם בנמל הקטן, מול המגדלור - המון מסעדות, דוכני אמנים ומזכרות, ספינות שיט גדולות והרבה אקשן.
 שם הייתה לנו הפתעה נעימה - בדוכן הגלידות מול הרציף המוכרת השיבה לנו בעברית. מסתבר שקרולינה היא יהודיה, בת לאב ישראלי ובילתה 7 שנים ברמת השרון ות"א. מי אמר שהעולם לא קטן? ב - 17:00 יצאנו לדרך לכיוון מינכן. היעד - העיירה ניופארן, שם הזמנו מלון ללילה האחרון. הדרך הייתה ארוכה ומדי פעם היו פקקים עקב תיקונים בכביש או תאונות דרכים. בסופו של דבר הגענו ב - 20:00. המלון Hotel Krone, נמצא ברחוב הראשי ויש שילוט ברור כדי להגיע אליו. הוא מלון קטן וישן, מאוד בסיסי ולא מרשים, אבל המחיר זול - 110 יורו לשני חדרים ל - 5 אנשים כולל ארוחת בוקר והיתרון הגדול - 10 דקות בדיוק משדה התעופה, ללא פקקים או תנועה, כולל שתי תחנות דלק ביציאה מהעיר. העיירה סתמית מאוד, אבל המסעדה האיטלקית ליד המלון הפתיעה לטובה.

ביום החזרה לארץ הכל זרם בבוקר. הגענו לשדה, החזרנו את הרכב לפי השילוט הברור, והלכנו הליכה אינסופית עד לשער F, שם מוסתרים הנוסעים באל על. הבידוק ביציאה יסודי ורציני מאוד. לא לוקחים שום סיכון. זהו זה - הטיול הסתיים. לסיכום אומר שהיה קשה ונפלא, מתיש ומקסים, יפה ומרגש, וכמובן - מומלץ ביותר!

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה

כתבות מומלצות עבורך על אירופה