רמת הנדיב
הקמתה של קיסריה והפיכתה לבירתה של ארץ ישראל הביאו לפיתוח יישובי נרחב בכל האזור שסביב לה. ביצות השרון נוקזו, שטחי החולות שמדרום לעיר הפכו, בשיטה המוכרת כיום כ``מואסי``, לשטחים חקלאיים, דרכים סלולות יצאו מהעיר לכיוונים שונים וסביבה הוקמו יישובים, חוות חקלאיות ובתי כפר (וילות) מפוארים. ריכוז של אתרים מהתקופה הרומית-ביזנטית, תקופת השגשוג של קיסריה, נמצא ברמת הנדיב.
נתחיל את טיולנו בכניסה לגני רמת הנדיב. במקום תחנת מידע המאפשרת לקבל מידע עדכני על המתרחש בתחום הפארק ולרכוש במחיר סמלי, חומר רקע על האזור, מפות ודפי מסלול. מתחנת המידע נלך בשביל הירוק המוליך לעין צור. בדרכנו נעבור את בית חורי, בית חווה מהתקופה העות`מאנית, ונגיע לחורבת עלק.
במקום התגלה מבנה מבוצר מתקופתו של המלך הורדוס. לדעת החוקרים שימש האתר ארמון מבוצר ששלט על מקור המים של עין צור, ועל תוואי הדרך הקדומה שחיברה בין נחל עירון (ואדי ערה) לנחל תות (ואדי מילך). תוואי הדרך נשקף לנו ממזרח כדרך המחברת בין בית ספר אורט שומרון וצומת ברקאי. נמשיך מהמצודה בשביל ונגיע לרחבה של עין צור.
עין צור הוא המעיין היחיד ברמת הנדיב ולמימיו יוחסו תכונות מרפא. בתקופה הרומית נחצבה נקבה באורך של כ-50 מטרים, שהגדילה את כמות המים שנבעה בו. מי המעיין נוצלו לשימוש חקלאי, רפואי, וכמקור מים חשוב לעיר קיסריה. בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו סביב המעיין נחשפו שרידי מבנה של קולומבריום לגידול יונים, בית מרחץ מרשים על כל חלקיו ולידו בריכה קטנה ושרידי אמה שהוליכה מים לכיוון אתר שוני ולקיסריה.
ממצא מעניין שהתגלה בכניסה לנקבת המעיין הוא מטמון של למעלה מ-2,000 מטבעות מתקופות שונות. לדעת החוקרים מעיד המטמון על קיום מנהג של זריקת מטבעות למעיין כסגולה למזל. לאחר ביקור במעיין ובבית המרחץ הסמוך לו נמשיך בשביל הירוק עד לצומת השבילים, ונפנה בשביל הצהוב לכיוון חורבת עקב. השביל מטפס במתינות במעלה הרכס תוך מתן תצפית מרהיבה על כל אזור בקעת הנדיב. בעונת החורף והאביב חולף המסלול בין ריכוזי פריחה מגוונים.
לתחילת הכתבה
חורבת עקב
לאחר כשעה של הליכה נגיע לחורבת עקב. במקום התגלתה חווה מבוצרת מהתקופה הרומית-ביזנטית וסביבה שרידי מתקנים חקלאיים המעידים על ענפי החקלאות שבהם עסקו בעלי החווה - גת לדריכת ענפים, מפרכה של בית בד לייצור שמן זית וגורן לדישת החיטה. משולי החווה נשקף נופו המרשים של מישור חוף הכרמל, ומבחינים בבירור בתוואי אמות המים השונות לקיסריה. שמו הערבי של האתר - מנצור אל עקב, מקשר את המקום למסורת יהודית מימי הביניים, הרואה כאן את מקום קבורתו של רבי עקיבא שהוצא להורג בקיסריה לאחר מרד בר כוכבא.
מחורבת עקב נמשיך בשביל האדום בחזרה למגרש החניה של רמת הנדיב. מרמת הנדיב ניסע לכיוון בנימינה ונפנה מערבה לפארק ז`בוטינסקי. במרכזו של הפארק נמצא אתר שוני. זהו בית חווה מהתקופה העות`מאנית שנבנה על בסיס מבנה של תאטרון מהתקופה הרומית. המקום, שנקרא בשם מיומאס, שימש אז מרכז רפואי-פולחני, שמרכזו המים. במקום התגלתה, פרט לתאטרון, גם בריכת שחייה גדולה ומרשימה. כיום משמשת הבריכה כגן פסלים ליצירותיו של האמן אחיעם שושני. בתקופה הביזנטית היה במקום היישוב היהודי כפר שומי ושרידי מתקניו החקלאיים מפוזרים בשטח. שרידים מהיישוב נמצאים גם ממזרח לכביש זכרון יעקב - בנימינה. מומלץ לשלב גם ביקור במוזיאון האצ"ל במקום. בשוני מסתיים טיולנו.
לתחילת הכתבה
