תחילת המסלול - אל אוגסבורג
מספרים כי הדרך הרומנטית נולדה בשנות החמישים של המאה הקודמת, אז החליטו הגרמנים לחבר מסלול מתפתל אחד, לאורך כמה מאות קילומטרים, שעובר בין ערים קסומות, כפרים חבויים, טירות עתיקות וארמונות מלכים. והדרך אכן מציעה למבקרים מראות הלקוחים מהאגדות, עם נחלים ונהרות. אנחנו התחלנו את מסלול הדרך הרומנטית באוגסבורג ונסענו צפונה, במעלה הדרך הרומנטית עד העיר הקסומה וירצבורג.
בכל עיירה שעצרנו בה בדרכינו לאורך הדרך הרומנטית יש מרכז מידע לתיירים, המספק מפות חינם למבקרים בו. אם הגעתם קודם למלון -; מן הסתם תוכלו לקבל גם בו מפה, כולל המלצה למסעדה טובה. המפות בדרך כלל כוללות סימון למסלולי הליכה מומלצים בתוך העיירה והסברים קצרים על המקומות המשמעותיים. מומלץ פשוט להצטייד במפה, נעלי הליכה טובות, לבוש מתאים למזג האוויר, בקבוק מים ולצאת לתור את העיר.
אוגסבורג (Augsburg), התחנה הראשונה שלנו במסלול הדרך הרומנטית, נקראת על שם הקיסר אוגוסטוס ומונה כ-260 אלף תושבים. זוהי אחת הערים העתיקות ביותר בגרמניה - נוסדה ב-15 לפני הספירה. העיר קיבלה את הכינויים "עיר הרנסאנס" ו-"עיר מוצארט", והייתה מרכז מסחרי ופיננסי חשוב מאוד בימי הביניים, בעיקר בזכות שתי משפחות אמידות מאוד. בתקופת הרנסאנס, אוגסבורג הייתה מרכז התרבות הראשי וניתן לראות זאת בזכות הארכיטקטורה בסגנון הרוקוקו.
התחלנו בכיכר ראטהאוז, כיכר בית העירייה, שהיא הכיכר המרכזית בעיר. בית העירייה מפואר מאוד, נבנה בסגנון הרנסנס במאה ה-17. עלינו לאולם המועצה המוזהב והמגולף (2 יורו לביקור) והשקפנו ממנו על מזרקת אוגוסטוס. מספרים כי הבניין נהרס במלחמת העולם השנייה, אך שוחזר בעבודת נמלים. משם פנינו למגדל פרלאך, הצמוד לבית העירייה. בתום 260 מדרגות, הגענו לראש המגדל ( 2 יורו לכניסה לתצפית, אחרי העליה), ממנו נפרש נוף פנוראמי נפלא של העיר וסביבותיה. הנוף בהחלט שווה את הטיפוס.
פנינו למדרחוב אנה והסתובבנו בין החנויות ובתי הכל-בו. חלפנו גם על פני ביתו של ברטולד ברכט, מחזאי וסופר, שנולד בבית זה והסתלק מגרמניה כאשר היטלר עלה לשלטון. חלפנו גם על פני השכונה פוגראי, אשר נבנתה בשנת 1516 על ידי אחד מעשירי העולם דאז -; יעקב פוגר, כמחסה לעניים.
- מסעדה מומלצת: Ratskeller במרתפי בית העירייה. 40 יורו לזוג, כולל בירה מעולה. כתובת: Rathausplatz 2, Augsburg
- מלון מומלץ: Hotel Jakober Hof, מחיר: 69 יורו לזוג, כולל ארוחת בוקר. כתובת: Jakoberstr. 41. אתר: jakoberhof.de
מלנדסברג אם לך לסטינגדן - מגדלי תצפית, מעיינות תרמיים וכנסיה
התחנה הבאה בטיולינו לאורך הדרך הרומנטית היתה לנדסברג אם לך (Landsberg am Lech). העיירה הציוריות בת כ-21 אלף תושבים, מוקפת חומה מתקופת ימי הביניים ושוכנת על נהר לך. לנדסברג ידועה בגלל בית הכלא הנמצא בה, בו אדולף היטלר נכלא בשנת 1924 וכתב את ספרו "מיין קאמפף". לא ראינו שילוט לכלא. כיכר השוק הייתה אמנם בשיפוצים, אך לא ניתן להתעלם מיופייה ומיופיו של בית העירייה הישן. חזיתו הנהדרת עוצבה בשנת 1720. מספרים, כי גאוות העיר היא על הבאיירטור (השער הבווארי), מגדל הכניסה לעיר, שנבנה בשנת 1425. המגדל נשתמר בצורה יפה מאוד וזוגות אוהבים להצטלם לצידו ביום חתונתם. העיירה ממש יפה. חנינו בחנייה המסודרת, שמחוץ לחומות וצעדנו להנאתנו בעיר עצמה, כולל בשביל היער, המוביל לחומותיה.
מאוחר יותר, המשכנו לבאד וורישאופן (Bad Worishofen), שהיא עיר מרפא וספא, הכוללת בה מעיינות מרפא עם סגולות רפואיות שונות. העיר ידועה בעיקר הודות לכומר הקתולי סבסטיאן קנייפ, שהתגורר בה למעלה מ-40 שנה ופיתח את טיפול ההידרותרפיה. מצאנו מעיינות חמים Therme Bad Worishofen, שכרנו מגבות (היינו מצוידים מראש בבגדי ים וכפכפים), וכדאי גם להביא סבון ושמפו לרחצה. שילמנו כ-50 יורו לכניסה לזוג, כולל כוס בירה, ובילינו שם קרוב לארבע שעות. לא נשארנו יותר מכך, כי אחרי השעה 19:00 מתחילות השעות המעניינות - השעות בה הרחצה היא בערום מלא! הכיף במקום הוא, שלמרות כמויות האנשים, אפשר למצוא בו המון פינות אינטימיות. יש בריכות מסוגים שונים עם זרמי מים כאלו ואחרים, באזור הפנימי וגם בחיצוני. הנאה מובטחת!
אחרי הרחצה, נסענו לסטינגדן (Steingaden) לביקור בכנסיית הצליינים ויסקירץ' (Wieskirche), שנמצאת ברשימת אתרי המורשת העולמיים של ארגון אונסק"ו. מדובר בכנסייה שנבנתה בסגנון הרוקוקו, במאה ה-18, בתכנונו של דומיניקוס צימרמן. היא מאוד יפה מבחוץ וגם מבפנים, בזכות ציורי הקיר, קישוטי הזהב, עמודי השיש האדומים, פיתוחי העץ והפסלים, שכולם על רקע הקירות הלבנים.
- מסעדה מומלצת: מסעדת Casa Nova מציעה אוכל בסגנון איטלקי מעולה. כתובת: Schongauer Srase 21, Steingaden
כנסיית הצליינים ויסקירץ`. צילום: יוסי גלמןנורדלינגן ודינקסביל - מגדלים מבוצרים וטיול על החומות
היום הבא של הטיול לאורך הדרך הרומנטית הוקדש לביקור בעיירות נורדלינגן (Nördlingen) ודינקנסביל (Dinkelsbühl), שאת שתיהן מצאנו מזמינות ביותר. העיר הקטנה, נורדלינגן, שאוכלוסייתה מונה כ-20 אלף נפש, נוסדה במאה השנייה, בעידן הרומי ומאז קיבלה את סמלה -; הנשר השחור על רקע המגן המוזהב. העיירה שוכנת באזור מכתש ריס, שקוטרו 24 ק"מ וסבורים שהוא נוצר לפני כ-14 מיליון שנה, כתוצאה מפגיעת מטאוריט בקוטר קילומטר. יצאנו לסיור רגלי של כשלושה ק"מ על החומה המבוצרת, המקיפה את הרובע העתיק של העיר - משער ריימלינר (Reimlinger) ובחזרה מסלול המעגלי.
לאחר מסלול החומות, פנינו לכיכר מארקט. אחרי שהתחממנו עם כוס תה בבית קפה בכיכר, פנינו מיד לכניסה למגדל דניאל (מול בית הקפה), וטיפסנו 365 מדרגות לגובה 89 מטר. המגדל שוכן מעל אגפה המערבי של כנסיית גיאורג הקדוש. ממרומי מרפסת התצפית, יכולנו לראות את 11 מגדלי העיר ושעריה ואת סביבות העיר - שווה טיפוס! בית העירייה שבכיכר, נבנה בסגנון גותי והוא משמש בתפקידו כבר 600 שנה. ליד בית העירייה הצצנו לתוך מלון Kaiserhof-Hotel-Sonne, ששימש בעבר אכסניה למלכים ולבני אצולה. המלון שמור בצורה יוצאת מן הכלל והיה מלא מפה לפה. ממול, בכיכר אולם הפסטיבלים, נמצא בניין מהמאה ה-15, שבחזיתו פסלו של מקסימיליאן הראשון, שהרבה להתארח בעיר.
בעיירה הקטנה והציורית, דינקלסביל , נמצאים 16 מגדלים מבוצרים, מספר שערי עיר אותנטיים והחומה המקורית. סיירנו בעיירה, על חומותיה ובין סמטאותיה. מספרים כי בתי המידות שנותרו בה, מעידים על עברה המפואר, שנקטע בעקבות מלחמת 30 השנה, שהחלה ב-1618. בין המבנים הבולטים: כנסיית גיאורג הקדוש, הבנויה בסגנון גותי, ארמון המסדר הטבטוני ובית העירייה. ראינו סיור בכרכרה הרתומה לסוסים. אנחנו בחרנו בצעידה רגלית ברחובות מרטין לותר, סגרינגר ונורדילנגן.
- מלון מומלץ: טירת Clomberg, בת 1000 שנה, בה התגורר בעבר הברון מנירנברג, פרידריך השישי לבית הוהנצולרן. ארוחת הערב במלון עצמו מושקעת וגם ארוחת הבוקר - עם הנוף לחצר הטירה. נמצא 60 ק"מ מדינקלסביל וכ-20 ק"מ מרותנבורג. 130 יורו ללילה, כולל ארוחת בוקר. אתר: www.burg-colmberg.de
מבט על על נורדלינגן. צילום: יוסי גלמן
רותנבורג - עיירה מקסימה ועוגות מיוחדות
למחרת נסענו לעיירה רותנבורג העתיקה, שהיא אחת הפנינים האמיתיות, הנמצאות לאורך הדרך הרומנטית! מומלץ להתחיל לסייר בה בבוקר, לראות את גן המצודה בקצה החומה וממנו לצעוד במורד התלול אל הטאובר. אפשר גם לטייל על החומה, להקיף את העיר ולהגיע גם עד איזור בית החולים העתיק, והכל לאט ובנחת. העיירה מרהיבה ומעניינת, יפה וצבעונית. מרכז העיר המבוצר שלה, הוא אתר פשוט מושלם לצילום. טיילנו על חומת העיר, המקיפה את מרכז העיר העתיק ועלינו על גג בניין העירייה ההיסטורי, שגם בו נתקלנו בגרם מדרגות ארוך ותשלום בקצהו. התבוננו בנוף היפהפה של האזור כולו.
משם עברנו בכניסה למוזיאון הפשע של ימי הביניים שהפגיש אותנו עם מגוון רעיונות לפשעים ועונשים מתאימים. לא סתם יש המכנים את ימי הביניים - התקופה החשוכה. אחר כך הצטרפנו לסיור רגלי בן 90 דקות עם מדריכה מקומית, היוצא בשעה 14:00 מרחבת העירייה (7 יורו -; משלמים בסופו). המדריכה המליצה לנו לנסות את עוגת כדור השלג -; שניבול (Schneeball) -; מאפה המומחיות של רותנבורג. אל תנסו לחתוך את השניבול, אלא פשוט קנו בשקית נייר ופוררו עם כמה מכות על איזשהו קיר. אגב עוגה זו נחשבת מסורת באירועים משמעותיים בחיי תושבי העיר, כגון בימי הולדת, חתונות ועוד.
- מסעדה מומלצת: Restaurant Burgerkeller - מסעדה משפחתית מעולה. מומלץ להגיע לפני 19:00.כתובת: Herrngasse 24, Rothenburg
- מלון מומלץ: Hotel Gerberhaus, נמצא בין החומות בכתובת: Spitalgasse 25. מחיר: 89 יורו ללילה.אתר: www.gerberhaus.rothenburg.de
אל וירצבורג - העיירות המקסימות שבדרך
למחרת שמנו פעמינו אל עבר וירצבורג (Wurzburg) ובדרך עצרנו במספר עיירות קטנות, כולן, כמובן, לאורך הדרך הרומנטית: קרלינגן (Creglingen) , ווירקסהיים (Weikersheim) וטאוברבישופסהיים (Tauberbischofheim). תחילה עצרנו בקרגלינגן, שנמצאת 18 ק"מ צפון-מערבית לרותנבורג. ביקרנו בה בכנסיית הרגוטסקירשה (Herrgottskirche), "כנסיית האדון", בה נמצא פסל העץ המוקדש לבתולה מריה - אחת היצירות היפות ביותר של טילמן רימנשניידר. שיטוט קצר בסמטאות של העיירה, שכנע אותנו כי די בה, עם כי העוגות היו טעימות ממש. באופן מפתיע, דווקא בעיירה קטנה זו ישנו מוזיאון יהודי (ב-Badgasse 3) ובית-קברות יהודי (מעט מחוץ לעיר).
משם המשכנו לווייקרסהיים, הנחמדה והסימפטית, שנמצאת כ-10 ק"מ צפונה מקרלינגן. הצטרפנו לסיור בארמון המקומי (Schloss). הארמון, מתקופת הבארוק, וגניו הנהדרים סדורים בטוב טעם ובולטת בעונה זו פריחת הצבעונים. הכניסה לארמון היא מודרכת בלבד, אך לא באנגלית. קבלנו חוברת הדרכה באנגלית ועקבנו אחרי המדריכה הגרמניה מחדר לחדר.
בעיירה הקטנטונת טאוברבישופסהיים, יש כיכר עיר עם בתים עתיקים, בשילוב אבן ועץ, ביניהם בית-המרקחת העתיק "שטרן", הקיים כבר מאות בשנים. מבית העירייה אדום הלבנים, השקפנו על הכיכר כולה, עת החנויות והמסעדות מיהרו להיסגר והשעה הייתה בקושי 17:30. אי לכך, בחרנו לשים פעמינו באופן מידי אל הפנינה, אשר בקצה הצפוני של הדרך הרומנטית: וירצבורג, במרחק כ-35 ק"מ מכאן.
וירצבורג - מצודות, טירות, אומנות וכמובן גם יין
וירצבורג, אחת הערים המרכזיות שלאורך הדרך הרומנטית, היא עיר פשוט מקסימה. העיר בת כ-125 אלף תושבים, ממוקמת על נהר המיין, החוצה אותה מדרום לצפון, בליבו של אזור גידול ענבי היין פרנקן (Franken). העיר מפורסמת בזכות היינות המצוינים והמסעדות המעולות, פסטיבלי המוסיקה, היין והכרמים. לכן, פנינו כמנהג המקומיים אל הגשר ורכשנו שתי כוסות מלאות יין פרנקוני והצטרפנו לרבים ששתו יין על הגשר. תענוג אמיתי. התבוננו על העוברים ושבים, שנראו נטולי דאגות ומרוצים, ביניהם אנשים שסיימו יום עבודה והגיעו בחליפות, סטודנטים צעירים, זוגות אוהבים ועוד.
בבוקר חצינו את הגשר הישן Alte Mainbrucke ועברנו אל חלקה המערבי של העיר. על הגשר פסליהם של 12 מלאכים וקדושים, שהוצבו עליו לראשונה בשנת 1730. טיפסנו כ-40 דקות בנחת, אל מצודת מריאנברג, אשר נבנתה במאה ה-13 ושימשה מעון הבישופים של וירצבורג עד לבנייתו של הרזידנץ. הכניסה למצודה אינה כרוכה בתשלום, והדרך אליה בין שבילי הכרמים מאוד יפה. בהגיענו למצודה, ניתן היה ליהנות מנוף פנוראמי של העיר והכרמים המקיפים אותה.
כעבור כשעה קלה, ירדנו מהמצודה אל העיר, בחזרה אל הגשר הישן וממנו אל כיכר העירייה. כיכר זו יפה מאוד ובה תמצאו גם את לשכת התיירות, השוכנת בבית המקושט בסגנון רנסאנסי, בגווני תכלת וצהוב. לא ניתן לפספס אותו וגם לא את קאפלת מרים האדומה, שבחזיתה מצויים חיקויי פסלי אדם וחווה, יצירתו של ט. ריימנשניידר.
את הכיכר חובקים כמה מדרחובים, שנעים להסתובב בהם. הצצנו כמעט בכל הכנסיות, כל אחת בעלת אישיות מיוחדת משלה. באחת מהן, אף מצאנו מנורה גדולה, ממש בכניסה (מעניין!). בדרכנו, נכנסנו לחצר בית החולים על שם יוליוס (Juliusspital), שנבנה במימון הנסיך יוליוס אכטר, בשנת 1,576. המבנה, דמוי הארמון בסגנון הבארוק, תוכנן על ידי הארכיטקט האיטלקי, פטריני. יש בחצר מזרקה מאוד יפה. משם , צעדנו אל הרזידנץ (Residence Palace) דרך כיכר ברברוסה (על שם פרידריך הראשון -; אדום הזקן) המיוחדת. שימו לב: אמנם מדובר במדרחוב ים, אבל רכבת קלה נוסעת בהם.
ליד הגשר הישן בוירצבורג צילום: יוסי גלמןוירצבורג היתה בעבר עיר בישופית וכדאי לסייר בארמון הרזידנץ (אתר מורשת עולמית של אונסק"ו), בכדי לראות דוגמא לאיגוד דת ומדינה במקום בו מונה "פרינס בישופ" -; שליט דתי ואזרחי כאחד. הקדשנו כשעתיים וחצי לביקור בארמון ובגנים המטופחים שסביבו. מומלץ בחום להצטרף לסיור באנגלית בשעה 15:00, כיוון שהוא מעניין ואף משעשע. הארמון נבנה במאה ה-18 בתכנונו של בלטאזאר נוימן, על פי הזמנתו של הנסיך-הבישופ קארל פיליפ פון גריפנקלאו. תשומת לב מיוחדת כדאי להקדיש לעבודות הקישוט, העיטור, הגילוף והציור, שהוזמנו ובוצעו על ידי הצייר האיטלקי ג'.ב. טייפולו ואמן הגילוף אנטוניו בוסי.
היצירה המרשימה ביותר היא הפרסקו הכביר, המקדם את פני הנכנסים לארמון, מגרם המדרגות הבארוקי (ה-Treppenhaus). זהו ציור "ארבע היבשות" של טייפולו, משנת 1,753. כל אחת מהיבשות דאז -; אמריקה, אסיה, אפריקה ואירופה, מתועדת בעזרת מגוון דמויות ובעלי חיים, שלדעת הצייר ואנשי התקופה אפיינו את היבשות. ניכר כי האירופאים ראו עצמם אז כמובילי העולם הנאור - לבושים במיטב מחלצותיהם ומתקדמים בהשוואה ליבשות האחרות. יש חדרים רבים בארמון, חלקם מפוארים יותר ואחרים פחות, והפשוטים שבפשוטים הם מסדרונות המשרתים והדלתות הצדדיות, שאפשרו את כניסתם לצורך חימום החדר וכדומה. בווירצבורג תמצאו גם את מוזיאון הרנטגן, שמוקדש לבן העיירה וילהלם קונרד רנטגן.
- מסעדה מומלצת: Ratskeller, במרתף העירייה. אתר: www.ratskeller-wurzburg.de
- מלון מומלץ: Hotel Alter Kranan, בזכות מיקומו המעולה ב-Karrnergasse 11. מחיר: 87 יורו ללילה. אתר: www.hotel-alter-kranen.de
בדרך לשדה עוברים בוורטהיים
למחרת בבוקר, יומו האחרון של הטיול היפהפה לאורך הדרך הרומנטית, יצאנו לסיבוב אחרון, לתערוכה שבבית העירייה ולכיכר מארקט. התערוכה שבבית העירייה מספרת את סיפורו של חודש מרץ 1945, עת הופגזה העיר עד היסוד כמעט. מבחינת הגרמנים, בולטת כאן להיטותם לשקם ולשחזר את כל ההריסות, שפקדו את עריהם במלחמת העולם השנייה. העיר העתיקה שוחזרה כולה, בצורה יוצאת דופן, כיוון שכ-90% מבנייניה קרסו או עלו באש, כאשר כוחות הברית הפגיזו את העיר מהאוויר. אחד ממסלולי הטיול הפופולאריים ייקחו אתכם מאחורי בניין האוניברסיטה, שם תמצאו שלט קטן ושחור, המציין כי לפני 1938 עמד שם בית כנסת,שנשרף כנראה, בליל הבדולח.
נפרדנו מווירצבורג ויצאנו אל וורטהיים (Wertheim am Main), במרחק 42 ק"מ משם והתחנה האחרונה שלנו לאורך הדרך הרומנטית. זוהי עיירה קטנה, ציורית ויפה מאוד. יש טיילת על שפת הנהר, שרידי מבצר אותנטיים, בגווני ורוד, סמטאות קטנות ושני נהרות, הנפגשים זה עם זה (הטאובר והמיין) בדרכם אל הדנובה. פעמוני כנסייה נגנו את השעה 12:00 במלוא העוז. אנו בחרנו בבילוי של שלוש שעות, שכלל טיפוס למבצר (תמורת יורו אחד, ששווה כל סנט) ובתוך שרידיו עד לאחרון המדרגות -; וזה ממש חימם לנו את הלב.
לתחילת הכתבה
מתכננים טיול בגרמניה? הקישורים הבאים עשויים לעניין אתכם: