שבוע בגן עדן קרואטי - סלובני

שבוע מקסים בפנינות החן של סלובניה וקרואטיה, עם טעימה קטנה מאוסטריה. מבקרים בסקופיה לוקה עיירה מימי הביניים, גן העדן של בלד, קניון וינטגר, מערות פוסטוינה, טירת פרדיאמה החצובה בסלע, פורטורוז`, פליטביצה ועוד..

רונית לרנר

| 22/06/2011

מליובליאנה לנהר הסוצה

יום חמישי 21/7/05: המראנו ביום חמישי ב-5:20 בבוקר. הטיסה לליובליאנה ארכה 3:20 שעות. הגענו לשדה התעופה בריבניק, כ-20 ק"מ מלובליאנה. המתנו כשעה לקבלת הרכב השכור בתחנת avis בשדה התעופה. הרכב שהוזמן היה אופל אסטרה סטיישן דיזל. הסלובנים נחמדים מאוד, אך שולטים יותר בשפת הידיים מאשר בשפה האנגלית.

התחלנו את סיורנו בעיירה קרני (Kranj), עיירה עם רחובות בסגנון מדרחוב, בתים עם אדניות גרניום בחלונות, נקיון מדהים, אין בדל סגריה ברחוב. כנסיות מהמאה ה-14 ופינות חמד. מקסים. משם המשכנו לסקופיה לוקה (Skofja Loka) - שוב עיירה מימי הביניים, כנסיות עתיקות, רחובות קטנים, מפגש נהרות, בתי קפה וחנויות. חמוד. שמנו פעמינו לכיוון בלד באוטוסטרדה לכיוון יסניק (Jesenice). הגענו לבלד ,(18) ק"מ משדה התעופה. בלד - פינת גן עדן. וילות כפריות עם פרחים, ירק עצי פרי, בכל פינה "וילות להשכרה". בחצר הבתים עצי תפוח, אגס, שזיף, גינת ירק, לול תרנגולות וכו`. שקט מסביב כאילו העולם עצר מלכת. סמטאות קטנות בין הבתים עם גנים מטופחים, ללא גדרות בין הבתים, ובין הבתים לכביש. והעיקר המון המון ירק. מלמעלה משקיפה עלינו שרשרת הרים. מדהים. את פנינו קדמה סופת רעמים, ברקים וגשם. לשבת על המרפסת עם שרוולים קצרים ול"הצטלם" על יד הברקים...

לאחר מנוחה ירדנו לטייל במרכז והמשכנו עד קניון וינטגר (Vintgar). מאחר ונסגר ב-19:00 "הבטחנו" לבוא למחרת. הדרך לקניון נמשכת 3.5 ק"מ בתוך כפרים קטנטנים של מספר בתים. פשוט משגע איך אנשים חיים. שבנו למרכז העיירה. במרכז אגם ומסביבו טיילת ובקצה האגם אי ועליו מתנוססת טירה. במרכז הטיילת הופיעה להקת כלי נשיפה בליווי אקורדיון בשירי עם. וזאת בצרוף מנגינת הגשם השוטף... אנשים לבושים בבגדי קיץ ישובים בבתי קפה מכוסים בפרגולות נגד הגשם ומקשיבים למוסיקה על כוס בירה... חזרנו לחדר עייפים אך מרוצים.

יום שישי 22/7/05: לאחר ארוחת בוקר מפנקת בחדר שמנו פעמינו שוב לקניון וינטגאר. אין מלים ליפי הטבע. נחל שוצף בתוך קניון בין הרים ואנו צועדים בשביל, על גשרי עץ ומצלמים. מסלול של כ-1.5 ק"מ לכל כיוון. אי אפשר להפסיק להתלהב. בבוקר כאשר התחלנו את המסלול היינו מעטים, כאשר חזרנו היו פקקי תנועה במסלולים.. מדהים. נסענו באוטוסטרדה לכיוון קרנסקה גורה (Kranjska Gora). בדרך עצרנו ב"קניון" לקניות. נחמד. המשכנו לכיוון קרנסקה גורה - עיירת נופש נחמדה, אך אחרי מה שראינו בבוקר לא היה טעם להקדיש זמן רב. העיירה שוכנת לרגלי רכס הרי הטריגלאב (Triglav), מראה מאוד מרשים. הלכנו לראות את האגם הנחמד על יד העיירה. העיירה משמשת מרכז לגולשי הרים. יש רכבלים למרומי ההר. עקב הראות המוגבלת החלטנו לעלות ביום אחר.

המשכנו לכיוון מעבר ההרים ורסיץ. דרך מהממת לאורך נהר הסוצה (Soca). פיתולים רק לבעלי רכב ולב חזקים... נוסעים בתוך הטבע, לצדינו מדוושים רוכבי אופניים, פוסעים צועדים-מטפסי הרים. בגובה 1600 מטר רואים את העולם מלמעלה... במקום לחזור בדרך המפחידה ירדנו לכיוון בובק (Bovec). דרך רגועה הרבה יותר. נסענו חזרה מבובק דרך טרוויזו באיטליה ושוב לאוטוסטרדה לכיוון בלד. דרך ארוכה אך מאוד יפה. שבת שלום.

לתחילת הכתבה

מבלד לליובליאנה

שבת 23/7/05: בבוקר לאחר תפילת שבת יצאנו לטייל בבלד. עיירה על שפת אגם. שקט ושלווה. אנשים יוצאים לבילוי "שבת": רכיבה משפחתית על אופניים, צעידה בשבילים המקיפים את האגם וכו`. על שפת האגם דוכנים לממכר מזכרות לתיירים, ספסלים אל מול הנוף. ברווזים המטיילים לאיטם ומקבלים לחם.. להנאת כולם. לאחר מנוחת צהריים שבנו לטייל מסביב לאגם. בעת חזרתנו ראינו את כל העיירה נוהרת לכיוון האגם. התברר שזה יום הבילוי השנתי של העיירה. לכל עיר יש את יום החג שלה. מוסיקה, ריקודים, דוכני מזון, אטרקציות, ועוד. בסיום הערב צבעו את השמיים זיקוקי דינור באלפי צבעים. נחמד.

יום ראשון 24/7/05: בבוקר נסענו דרך ליובליאנה למערות פוסטוינה (Postojna Cave). מערות נטיפים מרהיבות. קרוניות הובילו אותנו למעבה האדמה כאשר אנו נוסעים ומסביבנו נטיפים מרהיבים. הנטיפים בצורות מצורות שונות כאשר כל אחד רואה על פי דמיונו. הרכבת מובילה למרכז המערה ושם צועדים במעלה המערה לאולמות מלאים נטיפים. יפה. הרכבת מחזירה אותנו לפתח המערה. במערה עצמה שורר קור של כ-10 מעלות וכולם עם בגדים חמים או שמיכות. מקום מקסים. המשכנו דרכנו לטירת פרדיאמה השוכנת בתוך מצוק. מאוד יפה למראה. נסענו לעיירות החוף בחצי האי איסטריה. טיילנו דרך קופר, שחנויותיה היו סגורות - כיוון שהיה יום א`. המשכנו לפורטורוז` (Portoroz), עיירת נופש ותיירות לאורך חוף ים. נחמד מאוד. המשכנו לפיראן אך לצערנו עקב ריבוי מבקרים לא היתה חניה ולא ניתן היה לבקר. נחזור פעם אחרת... חזרנו לביתנו בבלד.

יום שני 25/7/05: נסענו בדרך המהירה דרך נובו מסטו לכיוון קרואטיה למפלי פליטוויצה (Plitvice). דרך ארוכה בחלקה אוטוסטרדה ואח"כ דרך העוברת בין כפרים והרים. דרך יפה מאוד. קרואטיה עם נופים מתונים יותר מאשר סלובניה. הבתים פחות מטופחים. ניכרים עדיין סימני המלחמה. גם התושבים פחות חייכנים. חבל. השילוט חסכוני יותר. ואפשר בקלות להתברבר... הגענו למפלים. מקום שפשוט אין מספיק מילים לתאר את יופיו. מפלי מים זורמים מכל כיוון. צועדים בשבילים, על גשרוני עץ, למרגלותינו שוחים אלפי פורלים, עולים ויורדים מדרגות, מטיילים מסביב לאגם ובכל פיתול נשקף אלינו מפל חדש.

אוף איזו קנאה! בכל הפארק אין ולו שלט אחד שקורא לא ללכלך, לא להשחית, ואף על פי כן אין סימן ללכלוך. תיירים מכל העולם והנקיון משגע (לא שרואים גם מנקים...) בהמשך המסלול לקחה אותנו ספינת תיירים לצידו השני של הפארק ואחר כך ברכבת "אוטובוסים" במעלה ההר עד לכניסה. הדרך ארכה 3.5-4 שעות וזה נחשב המסלול הקצר!!! ברחבי הפארק יש בתי מלון ויש אנשים המבלים במקום יותר מיום אחד...בדרך חזרה נסענו דרך רייקה (Rijeka) כדי לקצר... לא נסענו באוטוסטרדה והדרך לקחה זמן רב. אומנם דרך יפה אך מיותר. הדרך בדרכים הכפריות חשוכה, אין את מי לשאול להוראות. כולם ישנים... מומלץ לנסוע באוטוסטרדה לכיוון זגרב ומשם להתחבר לאוטוסטרדה לליובליאנה.

יום שלישי 26/7/05: נסענו לאגם בוהיני (Bohinj), כ-18 ק"מ מבלד. נוף פנטסטי של אגם ומסביבו הרים - פארק טריגלאב. עלינו ברכבל למרומי הר ווגל (Vogel) ומשם תצפית נפלאה על האגם והאזור. יש המשך ברכבל פתוח אך מאחר והראות לא היתה מבריקה ויתרנו. ברכבל פגשנו לראשונה אוטובוסים עם קבוצות ישראליות... מקום חמוד. למרגלותיו כפרים קטנים עם קמפינג, מסלולי אופניים ועוד. נופש. חזרנו לאכול צהריים ומשם המשכנו לדרום אוסטריה. עברנו במנהרה לכיוון ווילאך ונסענו לאורך אגם וולדן. מסביב לאגם עיירות קטנות עם בתי קפה על שפת האגם. ספורט מים, בבתי הקפה נשים אלגנטיות, מקומות מאוד נחמדים. לאחר מנוחה לקפה שבנו לטייל בבלד. יש לציין כי אוסטריה עם שילוט מדהים. כביש נוחים. יקים... בערב ירדנו לפרידה מאגם בלד. ישבנו בשקט, הקשבנו למוסיקה מבתי הקפה, והבטנו בטירה שמעלינו.

יום רביעי 27/7/05: הסוף נראה באופק. לאחר אריזה מלאת מחשבות נסענו למערת סקוציאן (Skocjan). המערות נמצאות לא הרחק ממערות פוסטוינה. מומלץ לנסוע על פי השילוט לפוסטוינה ומשם לדיווצה. מערות "טבעיות "חשוכות והכי חשוב לציין קשות מאוד להליכה. עולים ויורדים במדרגות בתוך מערה ענקית בה האויר מאוד צלול אך מרוב מדרגות הוא גם נגמר... כ-500 מדרגות. רואים את הנקיק ממנו פורץ הנחל היוצר את הנטיפים. מאוד מרשים אך מתיש. בסוף עולים ברכבל במעלה ההר. המשכנו את דרכנו לליובליאנה בירת סלובניה, עיר עם בתים מפוארים בדוגמאת מזרח אירופה. עיטורים. בתים צבעוניים מדרחוב לאורך הנהר מלא בתי קפה, מסעדות מופעי רחוב דוכנים וכו`. כנסיות עתיקות כיכרות. מרהיב.

לא נשאר הרבה זמן וכוח. והתחלנו לחזור לשדה התעופה. היה מקסים. כדאי לחזור.

לתחילת הכתבה